נדברו

יישר כוחו של האורח

אני מעלה השערה והסבר למה שהתחולל לטענת פותח האשכול עם הרב מחפוד.
בעצם מנהג התימנים שרק החזן מברך וסופר, וכולם יוצאים מהחזן גם בספירה.
עכשיו כך: בשלמא אלו שסופרים לבד הרי שהם מודעים יותר למספר הספירה כי הרי הם סופרים כל יום.
אבל אלו שיוצאים ידי חובה מהחזן הם שומעים מהחן את מספר היום, אומרים אמן וזהו, ונכון שברגע הספירה הם מודעים מה אמר החזן
אבל כהרף עין נשכח מלבם, והיות ונפסק בשו"ע שבשעת הברכה צריך לדעת כמה סופרים
לכן החזן מכריז כמה היה אתמול כדי שידעו כמה היום [כי הרי את הספירה של היום איינו יכול להכריז לפני הברכה].
וזה מה שראה פותח האשכול.
ועכשיו לבעיה השניה, מדוע למחרת הדבר השתנה, פה יתכן, שהרי בעצם רוב העולם כולל תימנים כן סופרים לבד
ורק בודדים ממשיכים במנהג זה יתכן ומה שקרה זה כך:
בבית הכנסת הנ"ל ישנם 2 או 3 אנשים שממשיכים במנהג זה, ואינם סופרים אלא יוצאים מהחזן.
כמובן שרב בית הכנסת יודע ומכיר מי הוא אשר נוהג במנהג זה, ולכן יתכן שבלילה הראשון לשהות פותח האשכול בבית הכנסת הנ"ל ראה הרב שישנם בציבור המתפללים
כאלו שאוחזים בידם מנהג זה ולכן הכריז מה ספרו אתמול, אבל למחרת הם לא היו באותו המנין, ולכן אין צורך להכריז.

לא. מדובר באותו בית כנסת, של קהילת עדן בשיכון ו'.

אולי רוב המנין היו ספרדים

עץ תמר כתב: ↑כך מנהג תימן

וא"כ צ"ע על הודעה 2

כך מנהג תימן

אמש התפללתי שוב בבית מדרשו ולא נהג כך.

בשנה שעברה התפללתי פ"א בבית מדרשו של הגר"ש מחפוד בב"ב, קהילת עדן. הוא בירך וספר בקול לפני כולם; לפני שספר הוא הודיע כמה ספרו אתמול, ואז בירך וספר את ספירת היום.
לא פגשתי במנהג כזה מעודי. כך מנהג כל בני תימן? ידוע למישהו על מנהג שכזה?