על ידי כּוֹתָר » ג' ספטמבר 24, 2019 1:37 pm
בעזרת יהודים יקרים הגעתי לחידוש נפלא,
המקור הוא במשנה והביאו בביאור הגר"א להלכה בסימן אחר.
שנינו במסכת חולין פרק ה' - אותו ואת בנו.
משנה ג':
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ 'אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', 'בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל. בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִינָר, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
ופירש הרע''ב:
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה. דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת סְעֻדּוֹת בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַלָּלוּ, וּסְתָם הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה אֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶלָּא לִשְׁחֹט מִיָּד, לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ וּמָכַר תְּחִלָּה אִמָּהּ אוֹ בִתָּהּ בּוֹ בַּיּוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לַשֵּׁנִי דַּע לְךָ שֶׁהַיּוֹם מָכַרְתִּי אִמָּהּ לִשְׁחֹט אוֹ בִתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט, שֶׁמָּא כְּבָר נִשְׁחֲטָה:
והביא את המשנה בביאור הגר"א על השו"ע הלכות הושענא רבה.
ביאור הגר"א או"ח סימן תרס"ד ס"א,
וז"ל: ועושין (את הושע"ר) גם כן כמו יו"ט, כמ"ש במתניתין פרק ד' דסוכה שהיו מרבים בשמחה "מיד התינוקות וכו' ". וכל ימי הדין הוא יו"ט הד' פרקים בשנה. עכ"ל.
ועשיתי חיפוש, אין במשנה במקור אחר שכתוב ארבעה פרקים בשנה, מלבד הציון למשנה זו, חולין פ"ה מ"ג.
בעזרת יהודים יקרים הגעתי לחידוש נפלא,
המקור הוא במשנה והביאו בביאור הגר"א להלכה בסימן אחר.
שנינו במסכת חולין פרק ה' - אותו ואת בנו.
משנה ג':
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ 'אִמָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', 'בִּתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט', וְאֵלּוּ הֵן: עֶרֶב יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חָג, וְעֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, וְעֶרֶב עֲצֶרֶת, וְ[b]עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה[/b], וּכְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אַף עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים בַּגָּלִיל. בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִים וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִינָר, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט.
ופירש הרע''ב:
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים בַּשָּׁנָה. [b]דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת סְעֻדּוֹת בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַלָּלוּ,[/b] וּסְתָם הַלּוֹקֵחַ בְּהֵמָה אֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶלָּא לִשְׁחֹט מִיָּד, לְפִיכָךְ הַמּוֹכֵר בְּהֵמָה לַחֲבֵרוֹ וּמָכַר תְּחִלָּה אִמָּהּ אוֹ בִתָּהּ בּוֹ בַּיּוֹם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר לַשֵּׁנִי דַּע לְךָ שֶׁהַיּוֹם מָכַרְתִּי אִמָּהּ לִשְׁחֹט אוֹ בִתָּהּ מָכַרְתִּי לִשְׁחֹט, שֶׁמָּא כְּבָר נִשְׁחֲטָה:
והביא את המשנה בביאור הגר"א על השו"ע הלכות הושענא רבה.
ביאור הגר"א או"ח סימן תרס"ד ס"א,
וז"ל: ועושין (את הושע"ר) גם כן כמו יו"ט, כמ"ש במתניתין פרק ד' דסוכה שהיו מרבים בשמחה "מיד התינוקות וכו' ". וכל ימי הדין הוא יו"ט הד' פרקים בשנה. עכ"ל.
ועשיתי חיפוש, אין במשנה במקור אחר שכתוב ארבעה פרקים בשנה, מלבד הציון למשנה זו, חולין פ"ה מ"ג.