על ידי איכא מאן דאמר » א' ספטמבר 06, 2020 12:55 pm
עוד ראשי תיבות לכי תבוא
"ונקח את א'רצם ו'נתנה ל'נחלה ל'ראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי"
לא מצאתי לעת עתה מי שיציין לר"ת אלו, אך מצאתי בבני יששכר (חודש אלול מאמר א' אות ט) מרגניתא יקרה, שעל פי מבוארים הדברים כפתור ופרח ודו"ק.
וז"ל: "הנה אמר משה במשנה תורה ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמורי [דברים ג ח], הנה מה שיש להתבונן הוא, דהנה כפי המקובל בידינו מלחמת סיחון ועוג היה באלול, ומשה התחיל לומר לישראל משנה תורה בא' בשבט [דברים א ג], והנה ונקח בעת ההוא וכו' שייך לומר על הדבר הנעשה זה כמה שנים אשר כח הזוכר אינו יכול לזכור היטב אימתי נתהוה הדבר הזה הנה המזכיר אומר המעשה היה בעת ההוא, משא"כ הדבר שנתהוה בקרוב ובפרט דבר גדול כזה לא שייך לומר בעת ההוא כמזכיר אימתי נעשה, על כרחך בא לומר שהעת ההוא דוקא בסגולה.
ותבין הדבר עפ"י דברינו הנ"ל, ע"ת היא אלול שהיא ע' ניתוסף על ר"ש ומתהוה שע"ר לדופקי בתשובה, מי שרוצה ליכנס אל הקודש פנימה יבא ויכנס דרך השער לי"י, וכן הת' ניתוסף לד"ל ומתהוה דל"ת פתוחה לשבים לקבלם בסבר פנים יפות, והנה לפי"ז אלול הוא דל"ת ושע"ר החייבים במזוזה, וטעם מצות מזוזה לישראל היא לשמירה בפתחיהם לבל תוכל שום קליפה לבוא אל בתיהם פנימה, והנה כתב המגלה עמוקות סיחו"ן עו"ג בגימ' יג"ר, מנין השמות הנכתבים על המזוזה לשמירה דהיינו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וכתבנו במקו"א הטעם דהנה סיחון עוג היו ב' קליפות גדולות והיו יושבין על הספר של ארץ ישראל לשמור לבל יוכלו ישראל בקדושתם לבוא אל פתחה של ארץ ישראל, על כן אחר כיבוש סיחון ועוג נאמר ויגר מואב וכו' [במדבר כב ג] (יג"ר דייקא) אמרו סיחון ועוג שהיו שומרין אותנו כו', מזה תתבונן כמו בקדושה כותבין השמות הקודש יג"ר לשמירה לבל תכנוס הקליפה, כמו כן (זה לעומת זה) בקליפה, קליפת סיחו"ן ועו"ג יג"ר היה להבדיל כעין מזוזה מצד הקליפה לשמירה לבל תכנוס הקדושה, ע"כ היה בהכרח מקודם לסלק המזוזה שבקליפה היינו סיחון עוג יג"ר כנ"ל ואז תוכל הקדושה לכנוס בשער ודלת, על כן ניתנה ארצם לנחלה לשני המטות וחצי המטה, כבר ידעת כי כל שבט יש לו צירוף הוי"ה מיוחדת, אם כן ב' המטות וחצי המטה הנה ב' הויו"ת וחצי הוי"ה הוא מנין ס"ה מנין מזוז"ה, היינו לאחר שסילקו מזוזה שבקליפה קבעו תיכף מזוזה בקדושה ועל ידי זה תכנס הקדושה בשע"ר ודל"ת, וכיון שהודעתיך אשר חדש אלול הוא שער ודלת החייבים במזוזה, אם כן החדש הזה דייקא היה מסוגל לזה לסלק מן שער והדלת מזוזה שבקליפה ולקבוע מזוזה בקדושה, על כן אמר משה ונקח בעת ההוא (דייקא) את הארץ וכו' ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא (דייקא) וכו' נתתי לראובני ולגדי וכו' לחצי שבט המנשה, היינו בעת ההוא דייקא שהוא שער ודלת כנ"ל, סילקנו את המזוזה שבקליפה וקבענו מזוזה בקדושה כנ"ל.
וזהו ג"כ מה שיש לפרש ואתחנן אל י"י בע"ת ההוא לאמר [דברים ג כג], דהנה מניעת קיבול התפלה כתיב סכתה בענן לך מעבור תפלה [איכה ג מד], עננים הם המסכים מהקליפות המכסים פתח שערי שמים על ידי העונות לבל תוכל התפלה לכנוס, והנה בחדש אלול זמן פתיחת שערי שמים לקבלת התפלות והתשובות, וזה פעל משה לכל ימות עולם על ידי מלחמת סיחון ועוג שסילק מזוזת הקליפה מן פתח הקדושה ונפתחו שערי הקדושה ויבואו קדושים בזה השער לי"י בתפלתם ותשובתם ושערי שמים נפתחים לקבלם ברצון, והנה גם הוא התאמץ אז בתפלה בעת ההוא דייקא, לאמר לדורות שבעת ההוא פתוחים שערי שמים לקבל תפלות ישראל ברחמים, ודי בזה".
עוד ראשי תיבות לכי תבוא
"ונקח את א'רצם ו'נתנה ל'נחלה ל'ראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי"
לא מצאתי לעת עתה מי שיציין לר"ת אלו, אך מצאתי בבני יששכר (חודש אלול מאמר א' אות ט) מרגניתא יקרה, שעל פי מבוארים הדברים כפתור ופרח ודו"ק.
וז"ל: "הנה אמר משה במשנה תורה ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמורי [דברים ג ח], הנה מה שיש להתבונן הוא, דהנה כפי המקובל בידינו מלחמת סיחון ועוג היה באלול, ומשה התחיל לומר לישראל משנה תורה בא' בשבט [דברים א ג], והנה ונקח בעת ההוא וכו' שייך לומר על הדבר הנעשה זה כמה שנים אשר כח הזוכר אינו יכול לזכור היטב אימתי נתהוה הדבר הזה הנה המזכיר אומר המעשה היה בעת ההוא, משא"כ הדבר שנתהוה בקרוב ובפרט דבר גדול כזה לא שייך לומר בעת ההוא כמזכיר אימתי נעשה, על כרחך בא לומר שהעת ההוא דוקא בסגולה.
ותבין הדבר עפ"י דברינו הנ"ל, ע"ת היא אלול שהיא ע' ניתוסף על ר"ש ומתהוה שע"ר לדופקי בתשובה, מי שרוצה ליכנס אל הקודש פנימה יבא ויכנס דרך השער לי"י, וכן הת' ניתוסף לד"ל ומתהוה דל"ת פתוחה לשבים לקבלם בסבר פנים יפות, והנה לפי"ז אלול הוא דל"ת ושע"ר החייבים במזוזה, וטעם מצות מזוזה לישראל היא לשמירה בפתחיהם לבל תוכל שום קליפה לבוא אל בתיהם פנימה, והנה כתב המגלה עמוקות סיחו"ן עו"ג בגימ' יג"ר, מנין השמות הנכתבים על המזוזה לשמירה דהיינו כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וכתבנו במקו"א הטעם דהנה סיחון עוג היו ב' קליפות גדולות והיו יושבין על הספר של ארץ ישראל לשמור לבל יוכלו ישראל בקדושתם לבוא אל פתחה של ארץ ישראל, על כן אחר כיבוש סיחון ועוג נאמר ויגר מואב וכו' [במדבר כב ג] (יג"ר דייקא) אמרו סיחון ועוג שהיו שומרין אותנו כו', מזה תתבונן כמו בקדושה כותבין השמות הקודש יג"ר לשמירה לבל תכנוס הקליפה, כמו כן (זה לעומת זה) בקליפה, קליפת סיחו"ן ועו"ג יג"ר היה להבדיל כעין מזוזה מצד הקליפה לשמירה לבל תכנוס הקדושה, ע"כ היה בהכרח מקודם לסלק המזוזה שבקליפה היינו סיחון עוג יג"ר כנ"ל ואז תוכל הקדושה לכנוס בשער ודלת, על כן ניתנה ארצם לנחלה לשני המטות וחצי המטה, כבר ידעת כי כל שבט יש לו צירוף הוי"ה מיוחדת, אם כן ב' המטות וחצי המטה הנה ב' הויו"ת וחצי הוי"ה הוא מנין ס"ה מנין מזוז"ה, היינו לאחר שסילקו מזוזה שבקליפה קבעו תיכף מזוזה בקדושה ועל ידי זה תכנס הקדושה בשע"ר ודל"ת, וכיון שהודעתיך אשר חדש אלול הוא שער ודלת החייבים במזוזה, אם כן החדש הזה דייקא היה מסוגל לזה לסלק מן שער והדלת מזוזה שבקליפה ולקבוע מזוזה בקדושה, על כן אמר משה ונקח בעת ההוא (דייקא) את הארץ וכו' ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא (דייקא) וכו' נתתי לראובני ולגדי וכו' לחצי שבט המנשה, היינו בעת ההוא דייקא שהוא שער ודלת כנ"ל, סילקנו את המזוזה שבקליפה וקבענו מזוזה בקדושה כנ"ל.
וזהו ג"כ מה שיש לפרש ואתחנן אל י"י בע"ת ההוא לאמר [דברים ג כג], דהנה מניעת קיבול התפלה כתיב סכתה בענן לך מעבור תפלה [איכה ג מד], עננים הם המסכים מהקליפות המכסים פתח שערי שמים על ידי העונות לבל תוכל התפלה לכנוס, והנה בחדש אלול זמן פתיחת שערי שמים לקבלת התפלות והתשובות, וזה פעל משה לכל ימות עולם על ידי מלחמת סיחון ועוג שסילק מזוזת הקליפה מן פתח הקדושה ונפתחו שערי הקדושה ויבואו קדושים בזה השער לי"י בתפלתם ותשובתם ושערי שמים נפתחים לקבלם ברצון, והנה גם הוא התאמץ אז בתפלה בעת ההוא דייקא, לאמר לדורות שבעת ההוא פתוחים שערי שמים לקבל תפלות ישראל ברחמים, ודי בזה".