על ידי פשוטו של מקרא » ג' פברואר 12, 2019 2:42 pm
כבוד היקר מאד @אליקים ראשית הבהיר כי לא היה בדברי ולו שמץ מתוך נקודת ההשקפה ביחס להצבעה בבחירות, אין טעם לדבר על דבר שדשו בו רבים וביניהם מרן החזו"א עצמו שהורה להצביע ללא פקפוק ועדיין לא נמצא השקרן שיהין לשקר בשמו שהורה שלא להצביע.
יקרת שאלתך הראשונה, כנראה היא זו שהביא את כת"ר למסקנא שבדבריך שהרי ברור שלא בכל דבר ישב החזו"א בבית בחיבוק ידים והמתין שתבא אליו הישועה, ומשו"כ הסקת שבהכרח היה זה תלוי בסוג ההשתדלות, ושוב חילקת בדבריך בין השתדלות המביאה תוצאה, להשתדלות אשר איננה כזאת אלא כזריקת כדור שאולי יפגע אולי לא ורוב צדדים שלא יפגע.
אלו ואלו מודים שהחזו"א מידת הבטחון הייתה נטועה בו ברמה גדושה אשר אינה נתפסת לגמרי בצמצום דעתינו, ואם תסכים איתי בזאת, הרי שהסיפא של דבריך שבסוג השתדלות כזריקת כדור החוז"א עצמו לא השתדל, אבל הורה לאחרים להשתדל, זה לא יתכן, שהרי השתדלות כזו אינה השתדלות אלא השתוללות ו'הימור' בעלמא, אין צד שיש חובת השתדלות שכזו, ואם ע"י שכל הציבור מצביע יש לזה תוקף אין צד שאינו בכלל ההשתדלות
ולכן מלתי אמורה, שהחוז"א לא הצביע לא בגלל 'איכות ההשתדלות' הזו, אלא בגלל 'עצם ההשתדלות' שהייתה זרה לו לפי דרגתו המרוממת.
ובדבר מה ששאלת אם בכל דבר נהג כן, צריך להקדים בדבריו של החזו"א עצמו על הבטחון, שהאמונה והבטחון אחד הם, אלא שהאמונה במחשבה והבטחון הוא הלמעשה של האמונה, ומכיון שכן, אי אפשר לעולם להסיק ממעשה למעשה, בכל מעשה לפי גודל רמת האמונה שהגיע אליו החזו"א עצמו באותו רגע נתון לפיו פעל. אני ישאל אותך האם רבי חנינא שאמר 'מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' לעולם נהג בצורה כזאת, או שבד"כ שם שמן והדליק ולא סמך על בטחונו באלוקיו שידלק החומץ כהשמן, אך בהגיע זמן מבחן של האמונה ע"י שלא היה לו שמן, אז חיזק אמונתו בכך שמי שאמר לשמן וכו'.
כבוד היקר מאד @אליקים ראשית הבהיר כי לא היה בדברי ולו שמץ מתוך נקודת ההשקפה ביחס להצבעה בבחירות, אין טעם לדבר על דבר שדשו בו רבים וביניהם מרן החזו"א עצמו שהורה להצביע ללא פקפוק ועדיין לא נמצא השקרן שיהין לשקר בשמו שהורה שלא להצביע.
יקרת שאלתך הראשונה, כנראה היא זו שהביא את כת"ר למסקנא שבדבריך שהרי ברור שלא בכל דבר ישב החזו"א בבית בחיבוק ידים והמתין שתבא אליו הישועה, ומשו"כ הסקת שבהכרח היה זה תלוי בסוג ההשתדלות, ושוב חילקת בדבריך בין השתדלות המביאה תוצאה, להשתדלות אשר איננה כזאת אלא כזריקת כדור שאולי יפגע אולי לא ורוב צדדים שלא יפגע.
אלו ואלו מודים שהחזו"א מידת הבטחון הייתה נטועה בו ברמה גדושה אשר אינה נתפסת לגמרי בצמצום דעתינו, ואם תסכים איתי בזאת, הרי שהסיפא של דבריך שבסוג השתדלות כזריקת כדור החוז"א עצמו לא השתדל, אבל הורה לאחרים להשתדל, זה לא יתכן, שהרי השתדלות כזו אינה השתדלות אלא השתוללות ו'הימור' בעלמא, אין צד שיש חובת השתדלות שכזו, ואם ע"י שכל הציבור מצביע יש לזה תוקף אין צד שאינו בכלל ההשתדלות
ולכן מלתי אמורה, שהחוז"א לא הצביע לא בגלל 'איכות ההשתדלות' הזו, אלא בגלל 'עצם ההשתדלות' שהייתה זרה לו לפי דרגתו המרוממת.
ובדבר מה ששאלת אם בכל דבר נהג כן, צריך להקדים בדבריו של החזו"א עצמו על הבטחון, שהאמונה והבטחון אחד הם, אלא שהאמונה במחשבה והבטחון הוא הלמעשה של האמונה, ומכיון שכן, אי אפשר לעולם להסיק ממעשה למעשה, בכל מעשה לפי גודל רמת האמונה שהגיע אליו החזו"א עצמו באותו רגע נתון לפיו פעל. אני ישאל אותך האם רבי חנינא שאמר 'מי שאמר לשמן וידלק יאמר לחומץ וידלק' לעולם נהג בצורה כזאת, או שבד"כ שם שמן והדליק ולא סמך על בטחונו באלוקיו שידלק החומץ כהשמן, אך בהגיע זמן מבחן של האמונה ע"י שלא היה לו שמן, אז חיזק אמונתו בכך שמי שאמר לשמן וכו'.