על ידי האברך » ג' מרץ 15, 2022 10:56 pm
המהר"ץ בין קנאים למשכילים
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי
חכמת ישראל (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של
רנ"ק ועמד בידידות עם אישים כ
שי"ר ו
אברהם גייגר. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף ב
תנ"ך. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי
שאול מלך לפני
דוד.
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון
גרץ מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר
הזוהר. אומנם מהעובדה שמיעט מאד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה
חתם סופר התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על
אברהם גייגר ו
שמואל הולדהיים. בחיבור אחר יצא להגנת
הרמב"ם מפני התקפותיו החריפות של
שד"ל. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד". מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,
[2] רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.
[3]
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.
חיבוריו
- תורת נביאים - על ספרי הנביאים במקרא
- עטרת צבי - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת ש"ס וילנא
- דרכי הוראה - על סמכות בתי הדין והתקנות
- מבוא התלמוד
- שו"ת מהר"ץ חיות
- מטבע הברכות - ביאור על האבודרהם בעניין ברכות המצוות
- עבודת המקדש - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת קרבן פסח בזמן הזה.
- תפארת למשה
- מנחת קנאות - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור קטניות בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.
רוב כתביו רוכזו ב
כל כתבי מהר"ץ חיות, שני כרכים, ירושלים תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ת"ר), לרבות במהדורת
ש"ס וילנא הנפוץ.
לקריאה נוספת
- שלמה בובר, אנשי שם, קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד.
- הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, מהר"ץ חיות, מוסד הרב קוק תשל"א/תשס"ז.
- הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, אור המזרח כ (תשל"א) 63-73.
- פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], הדאר נב (תשל"ג) 283-284.
- מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, גבורות הרמח (תשמ"ז) 271-292.
- אפרים חמיאל, הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית: הוצאת כרמל, 2011, עמ' 58–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507.
קישורים חיצוניים
- [/F/?func=find-c&con_lng=heb&local_base=&ccl_term=AUT%3D%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%2C+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%2C+1805-1855 צבי הירש חיות בקטלוג הספרייה הלאומית]
- ברוריה דייויד, תפקידו הכפול של הרב צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל, באתר של אוניברסיטת קולומביה
- צבי הירש חיות, במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)
- רבי צבי הירש חיות, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- Bruria David Hutner, The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil, Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)
- מהר"ץ חיות - ביוגרפיה מאת אפרים חמיאל באתר שלו
- ספריו באתר HebrewBooks.org: כל כתבי מהר"ץ חיות; תורת נביאים, זולקווא תקנ"ו 1836; מבוא התלמוד, למברג תרפ"ח; דרכי משה, ז'ולקווה ת"ר, אגרת בקרת פרשבורג תרי"ג; דרכי הוראה, ז'ולקווה תר"ג
- דרוש נכבד... מאת הרב הגאון האמתי החכם הכולל וכו' כמ"ה צבי הירש חיות (בראש המאמר תולדותיו, חלק א), המגיד, 23 בינואר 1857
הערות שוליים
- ↑ ראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.
- ↑ בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו
- ↑ עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות
[u][b]המהר"ץ בין קנאים למשכילים[/b][/u]
המהר"ץ רכש השכלה כללית, עסק בפעילות מחקרית, עשה שימוש בעבודותיהם של אנשי [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C]חכמת ישראל[/url] (לא תמיד תוך כדי הזכרת שמותיהם), היה תלמידו של [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%A0%22%D7%A7]רנ"ק[/url] ועמד בידידות עם אישים כ[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%99%22%D7%A8]שי"ר[/url] ו[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A8]אברהם גייגר[/url]. היה די בכך כדי להכתים את שמו בעיני החסידים שלא נתנו לו מנוח. הוא מצידו תיאר אותם כ"עמי הארץ" גמורים וציין את בערותם לא רק בחוכמות העולם, אלא אף ב[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%AA%D7%A0%22%D7%9A]תנ"ך[/url]. בין השאר כתב בלעג כי רב חסידי ייתכן שלא יידע כי [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%90%D7%95%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A]שאול[/url] מלך לפני [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A]דוד[/url].
במחקריו הקפיד שלא לסטות מהמסורת המקובלת, ולפיכך מבקרים, כמו ההיסטוריון [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%A8%D7%A5]גרץ[/url] מצאו בהם אפולוגטיקה, אם כי לא שללו לחלוטין את ערכם המדעי. גם כשהמהר"ץ איחר זמנם של מדרשים, הקפיד לציין כי התוכן שמובא בהם קדום. בשום מקום אין הוא פוסל במפורש את האותנטיות של ספר [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8]הזוהר[/url]. אומנם מהעובדה שמיעט מאד לצטטו ניתן להעריך שלא היה שלם עימה לחלוטין.
כפוסק הלכה לא היו פסיקותיו מתירניות במיוחד, ובין השאר אסר על שימוש בפאה נוכרית לנשים, אפילו גרושות ואלמנות. כאשר התיר להלין את המת, לפי דרישת הממשלה, היה ההיתר לשנוי במחלוקת. בינו לבין ה[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%97%D7%AA%D7%9D_%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8]חתם סופר[/url] התקיימו חילופי מכתבים חמים, אך התפרסמו דברים של אחד מקיצוני ההולכים אחר החתם סופר, שהכריז כי האחרון סלד מהמהר"ץ וקירבו רק כדי למנוע ממנו לחבור לגמרי למשכילים.
בספרו "מנחת קנאות" התפלמס עם פסילת המשכילים את המסורת ותקף את מסקנות הרפורמים בוועידת בראונשווייג מ-1844, כולל התקפות אישיות על [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%92%D7%99%D7%99%D7%92%D7%A8]אברהם גייגר[/url] ו[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9D]שמואל הולדהיים[/url]. בחיבור אחר יצא להגנת [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D]הרמב"ם[/url] מפני התקפותיו החריפות של [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%93%22%D7%9C]שד"ל[/url]. הגהותיו על התלמוד מצויות בנספחים כמעט בכל מהדורות הש"ס המסורתיות. כן יצא לאור שו"ת שלו. על חיבוריו המחקריים החשובים ביותר נמנה ה"מבוא לתלמוד". מעניינת שיטתו על ערך החקלאות. לשיטתו,[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#cite_note-2][2][/url] רצון התורה שעם ישראל היה ויהיה עם חקלאי. תקופת הגלות גרמה לנו לרכוש עיסוקים שאינם מתאימים לא לטבענו ולא למודל אותו מציבים התורה וחכמי ישראל בפנינו. גם הרב קוק הלך בעקבות שיטה זאת.[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#cite_note-3][3][/url]
שמעו של מהר"ץ יצא כאדם חריף ושנון, ולפיכך כל מיני אגדות עממיות נכרכו בו, אך אמיתותן נתונה בספק.
[u][b]חיבוריו[/b][/u]
[list]
[*][b]תורת נביאים[/b] - על ספרי הנביאים במקרא
[*][b]עטרת צבי[/b] - מחקרים על יסודות התורה שבעל פה, התרגומים והמדרשים. הערות על הרמב"ם והתלמוד הבבלי. לימים נדפסו ההערות על התלמוד בתוך מהדורת [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90]ש"ס וילנא[/url]
[*][b]דרכי הוראה[/b] - על סמכות בתי הדין והתקנות
[*][b]מבוא התלמוד[/b]
[*][b][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA]שו"ת[/url] מהר"ץ חיות[/b]
[*][b]מטבע הברכות[/b] - ביאור על ה[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%94%D7%9D]אבודרהם[/url] בעניין ברכות המצוות
[*][b]עבודת המקדש[/b] - קונטרס הדן בשאלה ההלכתית של הקרבת [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%A4%D7%A1%D7%97]קרבן פסח[/url] בזמן הזה.
[*][b]תפארת למשה[/b]
[*][b]מנחת קנאות[/b] - התנגדות מנומקת לשורה של רפורמות בהלכה: שימוש בכלי נגינה בשבת; התרת איסור [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA]קטניות[/url] בפסח; שינוי מנהגי בית הכנסת, ועוד.
[/list]
רוב כתביו רוכזו ב[b]כל כתבי מהר"ץ חיות[/b], שני כרכים, ירושלים תשי"ח. בין לומדי הישיבות נודע המהר"ץ חיות בראש ובראשונה בזכות הערותיו על סדר מסכתות התלמוד, שנכללו ונדפסו בתוך מהדורות הש"ס (החל משנת ת"ר), לרבות במהדורת [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%22%D7%A1_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%90]ש"ס וילנא[/url] הנפוץ.
[u][b]לקריאה נוספת[/b][/u]
[list]
[*][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94_%D7%91%D7%95%D7%91%D7%A8]שלמה בובר[/url], [b]אנשי שם[/b], קראקא תרנ"א, עמ' 199, אות תצ"ד.
[*]הרב פרופסור [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5]מאיר הרשקוביץ[/url], [b]מהר"ץ חיות[/b], [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93_%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A7%D7%95%D7%A7]מוסד הרב קוק[/url] תשל"א/תשס"ז.
[*]הרב פרופסור מאיר הרשקוביץ, היחסים בין הגאונים ר’ יוסף שאול נאטאנזאן והמהר"ץ חיות, [b]אור המזרח[/b] כ (תשל"א) 63-73.
[*]פ' בירנבוים, סניגוריה על אחד מגדולי ישראל [ר’ צבי הירש חיות], [b]הדאר[/b] נב (תשל"ג) 283-284.
[*]מ' בניהו, חליפת איגרות על הריפורמה בין ר’ מרדכי שמואל גירונדי לר’ צבי הירש חיות, [b]גבורות הרמח[/b] (תשמ"ז) 271-292.
[*]אפרים חמיאל, [b]הדרך הממוצעת - ראשית צמיחת הדתיות המודרנית[/b]: [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA_%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C]הוצאת כרמל[/url], 2011, עמ' 58–66, 132-148, 252-266, 360-373, 441-448, 499-507.
[/list]
[u][b]קישורים חיצוניים[/b][/u]
[list]
[*][/F/?func=find-c&con_lng=heb&local_base=&ccl_term=AUT%3D%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA%2C+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9%2C+1805-1855 צבי הירש חיות בקטלוג הספרייה הלאומית]
[*][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%93%D7%99%D7%99%D7%95%D7%99%D7%93]ברוריה דייויד[/url], [url=http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf]תפקידו הכפול של הרב צבי הירש חיות: מסורתי ומשכיל[/url], באתר של [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%94]אוניברסיטת קולומביה[/url]
[*][url=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=332&letter=C]צבי הירש חיות[/url], במהדורת 1901–1906 של ה-[i][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA]Jewish Encyclopedia[/url][/i] (באנגלית)
[*][url=http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1185]רבי צבי הירש חיות[/url], ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "[url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%93%D7%A2%D7%AA_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)]דעת[/url]"
[*]Bruria David Hutner, [url=http://www1.cs.columbia.edu/~spotter/david-chajes.pdf]The Dual Role of Rabbi Zvi Hirsch Chajes: Traditionalist and Maskil[/url], Ph.D. dissertation, Columbia University, 1971 (קובץ גדול)
[*][url=http://www.echamiel.com/article_page.asp?id=122&scid=62]מהר"ץ חיות - ביוגרפיה[/url] מאת אפרים חמיאל באתר שלו
[*]ספריו באתר HebrewBooks.org: [url=http://hebrewbooks.org/22101]כל כתבי מהר"ץ חיות[/url]; [url=http://hebrewbooks.org/19611]תורת נביאים[/url], זולקווא תקנ"ו 1836; [url=http://hebrewbooks.org/22253]מבוא התלמוד[/url], למברג תרפ"ח; [url=http://www.hebrewbooks.org/23824]דרכי משה[/url], ז'ולקווה ת"ר, [url=http://www.hebrewbooks.org/26820]אגרת בקרת[/url] פרשבורג תרי"ג; [url=http://hebrewbooks.org/31826]דרכי הוראה[/url], ז'ולקווה תר"ג
[*][url=http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MGD/1857/01/23&id=Ar00100]דרוש נכבד... מאת הרב הגאון האמתי החכם הכולל וכו' כמ"ה צבי הירש חיות (בראש המאמר תולדותיו, חלק א)[/url], [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93]המגיד[/url], 23 בינואר 1857
[list]
[*][url=http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=MGD/1857/01/30&id=Ar00100]תולדות הרב הגאון וכו' כמ"ה צבי חיות (חלק ב)[/url], [url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%93]המגיד[/url], 30 בינואר 1857
[/list]
[/list]
[u][b]הערות שוליים[/b][/u]
[list=1]
[*][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#cite_ref-1]↑[/url] ראו: הוספות יעקב בודק ל'קורות העתים' של אברהם טריביטש-חיות, לבוב תרי"א, סימן מא'.
[*][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#cite_ref-2]↑[/url] בספר עטרת צבי, חלק א' מאמר ראשון עמ' שנו
[*][url=https://www.hamichlol.org.il/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A9_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA#cite_ref-3]↑[/url] עין איה ברכות ב למשניות ביכורים, אורות עמ' נח ובעוד מקומות
[/list]