נדברו

בדין סחיטת לימונים בשבת

א) ז ל המשנה במסכת שבת (דף קמג עמוד ב):
אין סוחטין את הפירות להוציא מהן משקין; ואם יצאו מעצמן – אסורין.
רבי יהודה אומר: אם לאוכלין – היוצא מהן מותר; ואם למשקין – היוצא מהן אסור .
ומשמע דרבי יהודה מודה שאסור לסחוט לכתחילה, אבל חולק אם יצא המיץ מעצמו, וסובר שלאוכל יהיה...

בדין אי מצוות צריכות כוונה

א) ז ל הטור (אורח חיים סימן ס):
והא דתנן: אם כיון לבו – יצא – לא שכיון לקרות כדי לצאת מצות קריאה, שהרי מצוות אין צריכין כוונה; אלא פירושו: מתחילה היה קורא להגיה, וקורא חסרות ויתרות ככתיבתן, כאדם שקורא על פי המסורה ומדקדק; וקאמר שאם כיון לקרותה בקריאתה – יצא.
ובעל...

דינא דמלכותא דינא

א) ז ל המשנה והגמרא במסכת נדרים (דף כז ע ב):
משנה:
נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה, אף על פי שאינו תרומה; שהן של בית המלך, אף על פי שאינן של בית המלך... .
גמרא:
והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא?!
אמר רב חיננא: אמר רב כהנא: אמר שמואל: במוכס שאין לו קצבה.
דבי רבי...

חשיבות הלימוד:
א. קביעת עיתים לתורה.
ב. ידיעת הש ס.
ג. הצטרפות ללימוד הרבים.

ואף אם לא לומד בהבנה ובעיון כדבעי, כל לימוד שהוא חשוב. וכפי ששמעתי עדות מהגאון רבי מאיר גריינימן שליט א, שלמד בבחרותו עם החזו א דפי גמרא, וכשהתעייף ולא היה לו כוח החזו א הורה לו לקרוא את הגמרא בלי להבין, והוסיף שכמה שהוא...

בדין חיוב ברכות הנהנין, אי מדאורייתא או מדרבנן

א) ז ל הגמרא במסכת ברכות (דף ל ה עמוד א):
תנו רבנן: קדש הלולים לה' (ויקרא י ט) – מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם; מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך.
והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא?
האי מיבעי ליה;
חד: דאמר רחמנא: אחליה והדר...

ברירה במין אחד.
קשיא לי מה טעם החילוק בין מין אחד לשתי מינים בבורר, שמבואר ברמ א שמותר לברור חתיכות גדולות מחתיכות קטנות הרי מדובר באדם שמקפיד דוקא על גודל מסוים, ואותו קפידא אם יהיה לאדם בשתי מינים זה יחשב ברירה וזה מוכח מהט ז שחולק שם על הרמ א, שהביא לו ראיה מדברי התוס' ע ד. שכ' דהא דאיכא ברירה...

בדין קריאת שמע אי מדאורייתא או מדרבנן

א) ז ל המשנה והגמרא במסכת ברכות (דף ב עמוד א):
משנה.
מאימתי קורין את שמע בערבין: משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן .
גמרא:
תנא היכא קאי, דקתני: מאימתי ?
ותו: מאי שנא דתני בערבית ברישא? לתני דשחרית ברישא!
תנא אקרא קאי, דכתיב: בשכבך ובקומך ; והכי קתני:...

יבמות מה: כי איתמר דרב יהודה כגון דקדיש בת ישראל דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש והיינו בחציו עבד וחציו בן חורין שכיון שבצד חירות תופס קידושין הרי שהצד עבדות בא על אשת איש ואולי מישהו יוכל להסביר לי את הדבר הזה ששיך איסור אשת איש כאשר נשואה לו בעצמו

מהמשנה פ ה בכתובות נראה, שאין שום חיוב לאשה לעשות מלאכה אלא רק את צרכי הבית.
יש שיעור של מלאכה שצריכה לעשות יעו ש בכתובות דף סד ב ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים ער שביהודה שהן עשרים סלעים בגליל.

מעניין שבשבת דף לב בסוף עמוד א',
מבואר שנשים שלא עובדות זה מגונה - שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר...

רציתי לשאול אם מישהו יודע בנידון השתמשות בבימה בביהכנ ס של הס ת האם מותר להניח עליה דברים אחרים שמסוגיית הגמ' נ' לכאורה שאסור.

רצ ב השיעור על פסחים דף כג

ממחר בעז ה אפשר יהיה למצא את השיעור
כאן (פורטל דף היומי)

תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב יח, ד) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר (איוב יח, ד) ויעתק צור ממקומו ואין צור אלא הקב ה שנאמר (דברים לב, יח) צור ילדך תשי ואם המתין לו מה...

פסחים דף יד

אשמח להערות

בגמרא תענית כח א. מסופר על בני גונבי על י ו קוצעי קציעות .
פעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי , הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא,...