נדברו

בגמרא סוטה כב:
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
על פי פירוש רש י שם בפירוש הראשון, המשפט מתאים לאשת ינאי המלך בדווקא.
וכך כתב שם:
אל תתיראי מן הפרושין - שהפרושין היו שונאין אותו לפי שהרג מן...

ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר אבל חטאתו של מצורע ואשמו הטעונין נסכים לפי שאין באין על חטא

והתוספות הקשו מבכור ומעשר ותירצו שהם לא באים בנדר ונדבה, אבל מה שבא על חטא היה ראוי לחייב אפילו שאינו בנדר ונדבה.
וקשה לי לפי זה מה טעם שחטאתו...

א ר יוחנן אחורי ארי ולא אחורי אשה, אחורי אשה ולא אחורי עכו ם, אחורי עכו ם ולא אחורי בהכ נ בשעה שהצבור מתפללין. ולא אמרן אלא דלא דרי מידי ואי דרי מידי לית לן בה, ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא ואי איכא פתחא אחרינא לית לן בה, ולא אמרן אלא דלא רכיב חמרא אבל רכיב חמרא לית לן בה, ולא אמרן אלא דלא מנח...

לדעת רש י בדף צג עמוד א' הם המזלות שור (הנקרא עֶגלה), ועקרב. והתוס' כתבו בעמוד ב' שאינו כן שהרי מלשון הגמרא מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון נראה ששניהם לעולם למטה ואילו י ב מזלות לעולם ששה למעלה וששה למטה.

ויש לעיין בתרתי.
לדעת תוס' מהו העקרב, הרי אינו נראה לעולם שום כוכב בצד דרום תמיד יחד...

בגמ' נדה דף סא עמוד ב:
ת''ר בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לעובד כוכבים ולא יעשנו מרדעת לחמור אבל עושה ממנו תכריכין למת. אמר רב יוסף זאת אומרת מצות בטלות לעתיד לבא. א''ל אביי ואי תימא רב דימי והא א''ר מני א''ר ינאי לא שנו אלא לספדו אבל לקוברו אסור. א''ל לאו איתמר עלה א''ר יוחנן אפילו לקוברו,...

תוס' בשבת דף עג ע ב מסיקים שא צ להתרות על תולדת מלאכה בשבת משום האב דווקא, ואפשר להתרות גם משום התולדה.

מה הדין להיפך: להתרות על האב משום התולדה. חשיבא התראה?
לפו ר לא מצאתי מי שמדבר בזה.

בגמ' עירובין (נג ע ב) איתא רבי יוסי הגלילי הוה אזיל קא באורחא, אשכחה לברוריה, אמר לה: באיזו דרך נלך ללוד. אמרה ליה: גלילי שוטה, לא כך אמרו חכמים: אל תרבה שיחה עם האשה? היה לך לומר באיזו ללוד?,עכ ל.

ובגמ' עבודה זרה (יח, ב) אומרת שהיה מעשה דברוריא , אבל לא מפרש מה קרה. ורש י מפרש: מעשה דברוריא שפעם...

האם יש מישהו שמקשר איסור זה עם צער בעלי לחיים?

מדוע אין למדין הלכה מפי מעשה?
בגלל חוסר ידיעת הפרטים או בגלל טעמים אחרים
וגם שמצאנו בש ס שמעשה הוא אסמכתא ראויה וחזקה לקבוע הלכה אז מאי שנא?

מדוע בזמנינו מחמירים לא לענות מפני הכבוד על אף שמדברי הגמרא ברכות משמע לכו ע מותר בין הפרקים?

נו, ב
אמר רבי יוחנן הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב דכתיב לא תעשה חמץ ולא תאפה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב דכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כורת הוא חייב על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב
יש להעיר, מדוע לא נימא דאין מזהירין מן הדין כדאיתא בכמה דוכתי (ועיין מכות ה, ב ויד,...

מנחות סו.
יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
מבואר בגמ', ששבת בראשית בשונה מספירת העומר, ספירתה בכל אדם.
וצ ב, האם פירוש הגמ' שיש דין לספור בכל אדם את מניין שבת בראשית?

ע.

מתני' החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון כו'

גמ' תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא

צ ע מדוע פירש הגמרא שיפון קודם לשיבולת שועל, דלא כסידרא דמתניתין וברייתא.

ועיין מתני' פסחים דף לה ובדק ס שם. וע ע בגמרא ורש י שם וצ...

רש״י ד״ה לפני העומר כו' - ואע ג דאמר רבי מאיר לעיל (דף סז:) מוצאין שוקי ירושלים מלאין קמח וקלי שלא ברצון חכמים דגזר דלמא אתי למיכל מיניה התם הוא דעסיק ביה טובא בקצירה וטחינה ״ וקלי ״ והרקדה ועוד שלא במקום פסידא הוה אבל אנשי יריחו דפסידא איכא וקצירה לחודה שרינן להו מודה רבי מאיר דברצון חכמים הוא תדע...

רמב ם פרק ט מאכלות אסורות הלכה י

בד א בשלא נער את הקדרה בתחלה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כסה אבל אם נער מתחלה ועד סוף או שכסה משעת נפילה עד סוף הרי זה בנותן טעם כו'

ועיין טור יורה דעה סימן צב סעיף ב וז ל ונראה שאין צריך רק שינער או יכסה מיד בשעת נפילה, ואפילו פסק אח כ מלנער מיד מתערב הטעם בכל מה...