נדברו

מדוע בזמנינו מחמירים לא לענות מפני הכבוד על אף שמדברי הגמרא ברכות משמע לכו ע מותר בין הפרקים?

נו, ב
אמר רבי יוחנן הכל מודים במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב דכתיב לא תעשה חמץ ולא תאפה חמץ במסרס אחר מסרס שהוא חייב דכתיב ומעוך וכתות ונתוק וכרות אם על כורת הוא חייב על נותק לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת שהוא חייב
יש להעיר, מדוע לא נימא דאין מזהירין מן הדין כדאיתא בכמה דוכתי (ועיין מכות ה, ב ויד,...

מנחות סו.
יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
מבואר בגמ', ששבת בראשית בשונה מספירת העומר, ספירתה בכל אדם.
וצ ב, האם פירוש הגמ' שיש דין לספור בכל אדם את מניין שבת בראשית?

ע.

מתני' החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון כו'

גמ' תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין גולבא שיפון דישרא שיבולת שועל שבולי תעלא

צ ע מדוע פירש הגמרא שיפון קודם לשיבולת שועל, דלא כסידרא דמתניתין וברייתא.

ועיין מתני' פסחים דף לה ובדק ס שם. וע ע בגמרא ורש י שם וצ...

רש״י ד״ה לפני העומר כו' - ואע ג דאמר רבי מאיר לעיל (דף סז:) מוצאין שוקי ירושלים מלאין קמח וקלי שלא ברצון חכמים דגזר דלמא אתי למיכל מיניה התם הוא דעסיק ביה טובא בקצירה וטחינה ״ וקלי ״ והרקדה ועוד שלא במקום פסידא הוה אבל אנשי יריחו דפסידא איכא וקצירה לחודה שרינן להו מודה רבי מאיר דברצון חכמים הוא תדע...

רמב ם פרק ט מאכלות אסורות הלכה י

בד א בשלא נער את הקדרה בתחלה כשנפל החלב אלא לבסוף ולא כסה אבל אם נער מתחלה ועד סוף או שכסה משעת נפילה עד סוף הרי זה בנותן טעם כו'

ועיין טור יורה דעה סימן צב סעיף ב וז ל ונראה שאין צריך רק שינער או יכסה מיד בשעת נפילה, ואפילו פסק אח כ מלנער מיד מתערב הטעם בכל מה...

מנחות סט.

בעי רמי בר חמא חטין שבגללי בקר ושעורין שבגללי בהמה מהו כו'

וראיתי בספר משנת יעקב (רוזנטל) שתמה מדוע השמיט הרמב ם שעורים והזכיר רק חיטין וצ ע

סט.

בעי רמי בר חמא שתי הלחם הנצה שריא או חנטה שרייה מאי הנצה ומאי חנטה אילימא הנצה דפירא וחנטה דפירא השתא השרשה שריא הנצה וחנטה מיבעיא אלא הנצה דעלה וחנטה דעלה מי הוי כי השרשה או לא תיקו

עיין רש י וז ל אלא הנצה וחנטה דעלה - מי הוי הנצה דעלה בפירות האילן כהשרשה דתבואה או לא

וכוונתו בזה לאפוקי...

רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר
מאי טעמא ״תרי קראי כתיבי״
״כתיב עד (יום) הביאכם״ ״וכתיב עד עצם היום הזה״ הא כיצד כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים

צ״ע מדוע כתב הגמרא ״עד הביאכם״ קודם ״עד עצם היום״ שלא כסדר דקרא....

סו,ב

תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי ר מ ור' יהודה רבי יוסי ור ש אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כותיים על של עובדי כוכבים אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל...

סו, א

רש י ד ה נותנין אותו באבוב- כלי של נחשת וזה שמו

יש לדייק מה בעי רש י בזה?

כרמל רך ומל וכן הוא אומר ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם ביכורים ועשרים לחם שעורים וכרמל בצקל ונו ויאמר תן לעם ויאכלו בא ויצק לנו ואכלנו ונוה היה ואומר נתעל סה באהבים נשא ונתן ונעלה ונשמח ונתחטא באהבים ואומר כנף רננים נע לסה נושא עולה ונתחטא ואומר כי יר ט הדרך לנגדי יראתה ראתה נטתה דבי רבי...

תוספות ד״ה גדי אסרה תורה ולא חלב. והא דנקט כזית בשר בתוך יורה גדולה משום דאם נפל לתוך חלב ״מועט״ היה נחשב הכל כגדי משום ״שמנונית״ הבשר המעורב בחלב ולא נתבטל

צ״ע בכוונת התוספות. וראיתי בראש יוסף שכוונת התוספות לטעם. אולם א״כ צ״ע לשון התוספות ״מועט״ ועוד קשה מדוע כתוב ״שמנונית״ ולא כתבו ״טעם״...

שנינו בהוריות דף י ב ע א ובכריתות דף ה' ע ב
ת ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב יורד על הזקן זקן אהרן וגו' כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כשמן הטוב וגו' (תהלים...