נדברו

דרך שיחה עמ' קכ:​
לא נוכל דבר אליך רע או טוב , וברש״י: למאן בדבר הזה, לא ע״י תשובת דבר רע ולא ע״י תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה׳ יצא הדבר .
שאלה: שאלו בזה, כי משמע שגם ע״י דיבור טוב אפשר למאן ולהשיב בשלילה לעניין השידוך, והרי אם הוא טוב למה זה סיבה למאן?
תשובה: מצינו בפרשת ויצא (ל״א, כ״ד) שאמר...

הספר רוב דגן של הרב יצחק עטייה זצ ל חידושים וביאורי אגדות בש ס.
הספר הודפס לפני כ 200 שנה ומאז לא הודפס שוב ועכשיו יוצא במהדורה חדשה עם הערות ומראי מקומות.ניתן לקבל את הספר בחינם בפורמט pdf בפניה למייל jacovha5@gmail.com

תולדות המחבר
מו ר חכם יצחק עטייה היה בנו השלישי של מו ר הרה ג חכם ישעיה זצ...

מה זה חוב

בדין אי מצוות צריכות כוונה

א) ז ל הטור (אורח חיים סימן ס):
והא דתנן: אם כיון לבו – יצא – לא שכיון לקרות כדי לצאת מצות קריאה, שהרי מצוות אין צריכין כוונה; אלא פירושו: מתחילה היה קורא להגיה, וקורא חסרות ויתרות ככתיבתן, כאדם שקורא על פי המסורה ומדקדק; וקאמר שאם כיון לקרותה בקריאתה – יצא.
ובעל...

חשיבות הלימוד:
א. קביעת עיתים לתורה.
ב. ידיעת הש ס.
ג. הצטרפות ללימוד הרבים.

ואף אם לא לומד בהבנה ובעיון כדבעי, כל לימוד שהוא חשוב. וכפי ששמעתי עדות מהגאון רבי מאיר גריינימן שליט א, שלמד בבחרותו עם החזו א דפי גמרא, וכשהתעייף ולא היה לו כוח החזו א הורה לו לקרוא את הגמרא בלי להבין, והוסיף שכמה שהוא...

בדין חיוב ברכות הנהנין, אי מדאורייתא או מדרבנן

א) ז ל הגמרא במסכת ברכות (דף ל ה עמוד א):
תנו רבנן: קדש הלולים לה' (ויקרא י ט) – מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם; מכאן אמר רבי עקיבא: אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך.
והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא?
האי מיבעי ליה;
חד: דאמר רחמנא: אחליה והדר...

יבמות מה: כי איתמר דרב יהודה כגון דקדיש בת ישראל דנמצא צד עבדות שבו משתמש באשת איש והיינו בחציו עבד וחציו בן חורין שכיון שבצד חירות תופס קידושין הרי שהצד עבדות בא על אשת איש ואולי מישהו יוכל להסביר לי את הדבר הזה ששיך איסור אשת איש כאשר נשואה לו בעצמו

מהמשנה פ ה בכתובות נראה, שאין שום חיוב לאשה לעשות מלאכה אלא רק את צרכי הבית.
יש שיעור של מלאכה שצריכה לעשות יעו ש בכתובות דף סד ב ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים ער שביהודה שהן עשרים סלעים בגליל.

מעניין שבשבת דף לב בסוף עמוד א',
מבואר שנשים שלא עובדות זה מגונה - שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר...

רציתי לשאול אם מישהו יודע בנידון השתמשות בבימה בביהכנ ס של הס ת האם מותר להניח עליה דברים אחרים שמסוגיית הגמ' נ' לכאורה שאסור.

רצ ב השיעור על פסחים דף כג

ממחר בעז ה אפשר יהיה למצא את השיעור
כאן (פורטל דף היומי)

בגמרא תענית כח א. מסופר על בני גונבי על י ו קוצעי קציעות .
פעם אחת גזרו האויבים שמד על ישראל שלא יביאו בכורים למקדש והושיבו שומרים בדרכים על כך, ועמדו אנשים כשרים שבאותו הדור והביאו סלי בכורים וחפו אותם בקציעות דהיינו תאנים יבשים ונושאים על כתפם עלי , הוא עץ גדול עשוי כעין בוכנא שכותשים בו הדייסא,...

הקטע הבא מועתק מהקדמת ספר חו כ, והוא ביאור מחודש שאינו מופיע באף ספר אחר, ונגד כל הבנת האוסרים וגם המתירים, ומיוסד ע פ התבוננות מעמיקה בדברי הגמ' והראשונים, ובמציאות שהיתה בזמן הגמ', ולפיו מיושבות כל הקושיות משני הצדדים.

.

הגמ' - אסמכתא בעלמא

הגאון רבי יהושע בועז, שהיה הראשון שהתיר לבישת פאה,...

הרמב ם בפ א משכירות ה ד:
שומר שמסר לשומר ומיעט בשמירתו חייב אף בבעלים.
וביאר המ מ: שבבעליו עמו יש לו דין שומר ופטור מתשלומין, וכשמסר לשומר אחר לא שייך הפטור דבעליו עמו.

ולפי המ מ קשה מה שכתב הרמב ם בפ ב משאלה ופקדון ה ח דבשותפין הוי ספק, ובגניבה ואבידה פטור, דלפי המ מ הוי ספק פטור אם נפטר...

למדתי בשבת ב' קטעים ממש צמודים זה לזה בגמ' יבמות
ונשתוממתי כיצד ניתן ליישבם מבלי שיסתרו זה לזה באופן כה חזיתי.
הנה בקטע הראשון מופיע משפט ידוע ומפורסם בש ס:
דאמר ר' זירא: כל הראוי לבילה - אין בילה מעכבת בו, וכל שאין ראוי לבילה - בילה מעכבת
הוי אומר, שכשיש לנו אפשרות 'בכח' לבלול את המנחה, זה כבר...