נדברו

כתב בזית רענן סוף ח ב, וז ל :
וכאשר נשכילה נראה ונבין שמכל אלו הצרות הודיעה לו רבקה אמנו ע״ה באמרה אליו אחר שחרד יעקב שיצחק אע״ה יקלל אותו, עלי קללתך בני, (פ׳ תולדות כ״ז פסוק י״ג), ולפום מה שאנו מפרשים בפשטא שכוונתה שלא יקלל אותו, קשה למה אמרה בלשון הזה מדוע לא אמרה לא יקללך, אבל יש להעמיס בהיפוך...

יש שרמזו שמילים אלו נקראים גם להיפך, רמז שהמכבד הוריו גם אותו יכבדו בניו; וכן יש רמז בבעל הטורים על הפסוק בשמות ל' י ב על המילה ונתנו שנקראת הפוך, כי מה שאדם נותן לצדקה יחזור אליו; וכן י א על הפסוק דברים י ט י א והכהו שנקרא הפוך כי מי שהורג - יֵהָרֵג.
מיהו בפסוק כאן היה אפשר לומר באופן אחר, על פי...

גמרא עבודה זרה י א ב':​
אמר רב יהודה אמר שמואל עוד אחרת יש ברומי אחת לשבעים שנה מביאין אדם שלם ומרכיבין אותו על אדם חיגר ומלבישין אותו בגדי אדם הראשון ומניחין לו בראשו קרקיפלו של רבי ישמעאל ותלו ליה מתקל זוזא דפיזא ומחפין את השווקים באינך ומכריזין לפניו סך קירי פלסתר אחוה דמרנא זייפנא דחמי חמי...

מעינה של תורה בשם ספר יסוד התורה:​
לשם מה מציין כאן הכתוב, כי עשו היה בנה הגדול ויעקב היה בנה הקטן ?
ברם, היה זה נסיון מצד רבקה, לראות אם עצתה תצליח אם לא. היא נטלה את בגדיו של עשו, אשר מלבד גילו הרי גם במבנה גופו היה יותר גבוה ורחב מיעקב, וניסתה להלבישם על יעקב הקטן, לראות אם יהלמו אותו. ואמנם...

הגרי ח זוננפלד אמר שהנה עשיו אמר ליצחק שיאכל מצידו ויברכו, והיה זה הרי ליל פסח, וא כ אמר לו יצחק שלאחר אכילת קרבן הפסח א א לאכול וכאן הגדי היה כנגד קרבן פסח, ולגבי דין זה כתוב במשנה בלשון אפיקומן ; וזה נרמז שאמר בא אחיך במרמה במרמה בגימטריא אפיקומן.​

יל ד מה היה כלול במכירת הבכורה, ומצינו ברש י שנמכרה הזכות לעבוד בביהמ ק. ובסוטה י ג א' מבואר שגם החלק בנכסים היה בכלל המכירה. . עוד דבר בכלל המכירה מבואר ברש י כ ז ל ו על הפסוק גם ברוך יהיה שמכח המכירה מגיעים הברכות ליעקב.​

במגדלות מרקחים (נדפס לע נ הרב מנחם מנדל ב ר זאב) כתב וז ל: הקשו האחרונים איך היה מותר לרבקה ליתן את בגדי החמודות ליעקב, הרי הוי גזל,
ורבינו הגר ד לנדו שליט א אמר ליישב, דהנה בבבא קמא קיט. נחלקו לגבי ממון מוסר, חד אמר מותר לאבדו ביד דגופו מותר כדאמרינן בע ז כו: דמוסר מורידין לבור ולא מעלין, ממונו לא...

בבעל הטורים כתב שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, עשק - כנגד בבל, שטנה - כנגד המן, ו רחובות - כנגד יון.
ויתכן לרמוז בזה שבמדרש רבה תזריע ט ו ט' דרשו על הפסוק שאת או ספחת או בהרת , שאת - כנגד בבל, ספחת - כנגד פרס, ו בהרת - כנגד יון ;
והנה האותיות הנשמעות במילה רחובות הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה'...

הרמב ם בהלכות שחיטה פי ב ה י מבאר איך מותר לשחוט פרה מעוברת, שלכאורה כיון שהולד גם ניתר בשחיטה זה כשחיטת אותו ואת בנו, ואומר כי עובר ירך אמו וזה גוף אחד. והבעל העיטור מביא תירוץ אחר שכיון שכתוב אותו ואת בנו - בן נקרא רק מהלידה; ומקשים על הבעל העיטור מהפסוק ויתרוצצו הבנים בקרבה , חזינן שעובר נקרא...

רש י מביא מפרקי דר א פרק ל ב שברכות יצחק ליעקב היו בליל פסח, וכן הוא בזוהר קמ ב א' ; והגר א בביאורו על שו ע או ח סי' תקפ ג כתב שהיה בר ה, וצויין במהדורות החדשות לרד ל (אות ל ה) שדן האם יש לזה מקור בזוה ק [וז ל: הגיע ליל פסח כו׳. ז״ש באגדה דשמות פט״ו שבניסן קבל יעקב הברכות, ועיין ברע״מ אמור ביומא...

רש ר הירש בראשית כה,כז
ויגדלו וגו'. בשום מקום לא נמנעו חכמינו מלגלות חולשות ושגיאות, קטנות כגדולות, במעשי אבותינו הגדולים; ודוקא על - ידי כך הגדילו תורה, והאדירו את לקחה לדורות (עי' לעיל יב, י). אף כאן, הערה אחת שלהם מרמזת לנו, כי הניגוד העמוק שבין נכדי אברהם מקורו העיקרי היה - לא רק בתכונותיהם -...