ר"ח קדוש משבת?

[גרינפלד]

הגמ' בזבחים צ"א ע"א דנה בתדיר ומקודש מה קודם, ומנסה להוכיח מהמשנה שמוספי שבת קודמים לשל ר"ח (ודוחה שהר"ח מקדש גם את המוספי שבת);
ומסביר רש"י שמוספי ר"ח קדושים יותר משבת, כיון שר"ח איקרי מועד; והשיטה מקובצת מוסיף כי יש בר"ח חטאת המכפרת. והנה בפשטות שבת קדושה יותר מר"ח, שיש איסור מלאכה וקידוש; וכנראה גם מש"כ רש"י שאיקרי מועד ולכן יותר קדוש, הוא רק לענין הקרבנות כלשון רש"י "מוספי ר"ח מקודשין". ומ"מ כמדומה שהרבה נוהגים בשבת ר"ח לומר גם איחול של ר"ח (ואמנם אין לנו קרבן, אבל יש ונשלמה פרים שפתינו).
ובאמת גם אם ר"ח פחות קדוש משבת יתכן שמ"מ יש ענין להזכיר, וכן בתפילה מזכירים, ולכאורה זה פשוט.
והנה המשנ"ב סי' תכ"ג סק"י מביא מהלבוש הטעם שחולצין תפילין לפני מוסף (לפחות לנוסח אשכנז שלא אומרים כתר) כי כל שבת ויו"ט הם אות, והזכרת מוספין הוא גם כעין אות. ויתכן שהיינו שר"ח נקרא מועד (תענית כ"ט ע"א), ומה שמשתווה ליו"ט שנקרא מועד הוא בקרבן מוסף, שזה הדין המיוחד בר"ח מה"ת, ולכן הזכרת מוסף דומה ליו"ט.​ [מיהו השו"ע סי' תי"ח ס"ד כתב בדעת הרמב"ם: נראה לכאורה שהאיסור להתענות בר"ח הוא מדאורייתא, ועיי"ש במשנ"ב סקי"ב].​

[אורח]

המעיין בגמ' שם ימצא דקדוק נפלא שכן לעניין תמיד ומוספי שבת נוקטת הגמ' לשון ואע"ג דמוספין קדישי אבל לעניין מוספי ר"ח ושבת לא כתוב כן ומבואר להדיא שאע"פ שר"ח איכא לו מעלה שאין בשבת (כמו בכל שקו"ט של ק"ו שיש לדבר פחות חשוב מעלה שאין לחשוב ממנו) מ"מ אין ר"ח עצמה חשובה יותר משבת.
כן מצינו בתפילה 'וקידשתו מכל הזמנים' רק על שבת.