ב"ק כ"ב: תוד"ה והיה גדי כפות לו. תימה דליתני ברישא גדי ועבד סמוך ובסיפא גדי ועבד כפות דהוי רבותא טפי, ופי' רשב"ם דגדי נמי היה לו לברוח, ורישא דקתני גדי כפות ועבד סמוך דוקא בכה"ג חייב, ובסיפא גדי סמוך ועבד כפות לו פי' או עבד כפות לו, וה"פ, גדי סמוך לו ועבד כמו שאמר ברישא שהיה סמוך לו פטור אע"ג דלא קם ליה בדרבה מיניה משום דהיה לו לברוח.
לא זכיתי להבין, באופן הזה השני, שהגדי והעבד היו סמוכים, למה פטור על הגדיש ?
ובא"ד: וההוא דסוף פירקין (ד' כז.) עבדו כגופו שורו כממונו איירי בעבד ושור כפות והבעלים עומדים אצלם וכשהניח הגחלת על לב עבדו פטור שמחשב בלבו שהאדון יסירנה ולא יסמוך אתשלומין.
איזה תשלומין ? ההורג את העבד כנעני אינו משלם כלום לאדון, כי קלב"מ.
מס' ב"ק
Re: מס' ב"ק
על קושייתך הראשונה,אורח כתב: ↑ ב"ק כ"ב: תוד"ה והיה גדי כפות לו. תימה דליתני ברישא גדי ועבד סמוך ובסיפא גדי ועבד כפות דהוי רבותא טפי, ופי' רשב"ם דגדי נמי היה לו לברוח, ורישא דקתני גדי כפות ועבד סמוך דוקא בכה"ג חייב, ובסיפא גדי סמוך ועבד כפות לו פי' או עבד כפות לו, וה"פ, גדי סמוך לו ועבד כמו שאמר ברישא שהיה סמוך לו פטור אע"ג דלא קם ליה בדרבה מיניה משום דהיה לו לברוח.
לא זכיתי להבין, באופן הזה השני, שהגדי והעבד היו סמוכים, למה פטור על הגדיש ?
ובא"ד: וההוא דסוף פירקין (ד' כז.) עבדו כגופו שורו כממונו איירי בעבד ושור כפות והבעלים עומדים אצלם וכשהניח הגחלת על לב עבדו פטור שמחשב בלבו שהאדון יסירנה ולא יסמוך אתשלומין.
איזה תשלומין ? ההורג את העבד כנעני אינו משלם כלום לאדון, כי קלב"מ.
לפי הפירוש של הרשב"ם בסיפא, מה שכתוב פטור זה רק על הגדי.
את קושייתך השניה, לא הבנתי. למה יש קלב"מ, איזה הריגה יש כאן חוץ מהעבד כנעני שזה תשלומין ?