ופירש רש"י בהוריות בביאור חששם של משה ואהרןת"ר (תהלים קלג, ב) כשמן הטוב [וגו'] יורד על הזקן זקן אהרן וגו' כמין שני טפי מרגליות היו תלויות לאהרן בזקנו אמר רב פפא תנא כשהוא מספר עולות ויושבות לו בעיקר זקנו ועל דבר זה היה משה דואג אמר שמא חס ושלום מעלתי בשמן המשחה יצתה בת קול ואמרה כשמן הטוב וגו' (תהלים קלג, ג) כטל חרמון מה טל חרמון אין בו מעילה אף שמן המשחה שבזקן אהרן אין בו מעילה ועדיין היה אהרן דואג אמר שמא משה לא מעל אבל אני מעלתי יצתה בת קול ואמרה לו (תהלים קלג, א) הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה לא מעלת
ובכריתות פירששמא ח"ו מעלתי בשמן המשחה - שנגעתי בו כשהלבשתיו:
ואני מעלתי - שמא נפל עלי מן השמן במקום שאין ראוי למשיחה ומעלתי:
שמא מעלתי - ששמתי שם יותר מדאי:
ואני מעלתי - שבגדי נהנים מריח השמן שבזקני:
וקשה שסתר משנתו בביאור חששות משה ואהרן, שבהוריות פירש שחששו מנגיעה ומנפילת השמן על הזקן, ובכריתות פירש שחששו ממשיחה יותר מדי ומהנאה מריח השמן. וביותר קשה על פירושו בהוריות, וכי יש מעילה בנגיעה (וכן הקשה הבאר שבע, ולכן פירש כרש"י בכריתות). וכן מה שהשמן נפל מאליו במקום שאינו ראוי למשיחה צ"ב אטו יש בזה מעילה, ואם החשש מצד שמשח על אהרן יותר מדאי היה לרש"י לפרש זאת כמו שפירש בכריתות.
וחשבתי, דהנה נחלקו האחרונים אם יש בכלל איסור מעילה בשמן המשחה. המנ"ח (מצוה קח) כתב שיש איסור, והחקרי לב (או"ח סי' קיט) והאבני נזר (יו"ד סי' שיג אות ח) כתבו שאין איסור מעילה. ולכאורה קשה על החק"ל והאבנ"ז מהברייתא הזו, שחששו משה ואהרן שמעלו בשמן המשחה. ויעויין בחק"ל שנדחק שהכוונה לאיסור סיכה בשמן המשחה אלא שהאיסור שאסרה תורה הוא מצד מעילה.
אך יתכן ליישב באופן נפלא שהדבר תלוי בפירושי רש"י, כי בכריתות פירש שחששות משה ואהרן היו חששות ממשיים של איסורי מעילה, שמשה חשש שהשתמש בשמן יותר מדי ואהרן חשש שמועל בשמן ע"י שבגדיו נהנים מריחו, א"כ יש להוכיח מהברייתא שיש איסור מעילה בשמן המשחה כהמנ"ח. אך בהוריות פירש רש"י שחששות משה ואהרן לא היו מפעולות שיש בהן בכלל איסור מעילה, ועל כרחך לפרש שאין הברייתא הזו אלא דבר אגדה, וא"כ יתכן שלהסוגיא דהוריות אין איסור מעילה בשמן המשחה כהחק"ל והאבנ"ז.