ברכות יז : יקרא דאורייתא במתא מחסיא - חתימת התלמוד בבלי

הודעה

#1 שליחה על ידי **כּוֹתָר** » ב' ינואר 20, 2020 3:48 pm

"אמר רב אשי: בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו, דקא חזו יקרא דאורייתא תרי זמני בשתא, ולא קמגייר גיורא מינייהו."

רש"י ותוספות מפרשים שהיקרא דאורייתא היה שם, מפני שבאו ללמוד הלכות לפני פסח ולפני החגים בתשרי.

ומביאים תוספות "ראיתי בספר העתים שחבר הרב רבי יהודה בר ברזילי, ששמע שהיה עמוד של אש יורד מן השמים עליהם בכלה דאלול ובכלה דאדר".

ושמעתי שבספר העיתים שם מסביר שהאסיפה בבתי מחסיא באלול ובאדר, הייתה של החכמים, ששם למדו כל פעם שהתקבצו מסכת אחת, וכך עברו במשך 60 שנה על 60 מסכתות שבש"ס, פעמיים כל מסכתא, ובקיבוץ זה היה חתימת התלמוד הבבלי.
כידוע שנחתם על ידי רב אשי.

סערצע · #2 שליחה על ידי **סערצע** » ב' ינואר 20, 2020 7:23 pm

תמיהא לי, מהו "ושמעתי" - כשמדובר בספר שרובו המוחלט לא הגיע לידינו לע"ע.
ולעצם השמועה, בס' 'מראית העין' (לשקלים פ"א מ"א) מבאר שרב אשי לימדם הלכות החג.

#3 שליחה על ידי **כּוֹתָר** » ב' ינואר 20, 2020 7:30 pm

עכשיו קיבלתי מבעל השמועה צילום מהספר, הבה נקרא בתוכו.
"ולא אפשר לן למימר שבענין היום לבד היו דורשין וכו' וחוץ מחאלו שהיו ענין היום באלול היו עוסקין באלול במסכתא אחת מן התלמוד וכו' "
ספר העיתים חתימת השס בקיבוץ האמוראים 2.PNG[/attachment]

ttachment=1]ספר העיתים חתימת השס בקיבוץ האמוראים 1.PNG

[attachment=0]

סערצע · #4 שליחה על ידי **סערצע** » ב' ינואר 20, 2020 7:36 pm

ייש"כ על מציאת מראה-המקום. נסיתי לחפש מקופיא, ולא עלתה בידי, ומשכך - תמהתי אם בכלל נמצא קטע זה בידינו.

ועתה, תו"ד במילים פשוטות:
ב' פירושים "שמענו" בשמועה זו -
א) שמלבד העסק "בענין היום" ובהלכות החג, בכל "כלה" היו מסיימים מסכת-גמרא שלמה; והיינו "שבחא דמתיבתא" (כגרסתו בגמ') - סיום הש"ס (לא עמוד האש!).
ב) שהי' יורד עליהם עמוד אש מן השמים בעת עסקם בתורה, והיינו "שבחא דמתיבתא".

כמדומני, שמוסר-ההשכל העולה מכך - חזק הוא אף בלא איחוד ב' הפירושים לחינם, ואדרבא.

אליקים · #5 שליחה על ידי **אליקים** » ב' ינואר 20, 2020 8:27 pm

דוד ריזל כתב: ↑ ששם למדו כל פעם שהתקבצו מסכת אחת, וכך עברו במשך 60 שנה על 60 מסכתות שבש"ס, פעמיים כל מסכתא, ובקיבוץ זה היה חתימת התלמוד הבבלי.

צע"ג איך יתכן שמסכתות שבת ומעילה נלמדו בפרק זמן שווה.
(לא כתבתי בבא בתרא, כי היא הפכה למסכת ארוכה רק בדור שאחרי הרשב"ם...)

#6 שליחה על ידי **כּוֹתָר** » ב' ינואר 20, 2020 10:38 pm

אליקים כתב: ↑
דוד ריזל כתב: ↑ ששם למדו כל פעם שהתקבצו מסכת אחת, וכך עברו במשך 60 שנה על 60 מסכתות שבש"ס, פעמיים כל מסכתא, ובקיבוץ זה היה חתימת התלמוד הבבלי.
צע"ג איך יתכן שמסכתות שבת ומעילה נלמדו בפרק זמן שווה.
(לא כתבתי בבא בתרא, כי היא הפכה למסכת ארוכה רק בדור שאחרי הרשב"ם...)

הוא כותב שלימוד זה היה נוסף הלכות החג, אז כנראה כשעסקו במסכת מעילה, השקיעו יותר זמן בהלכות החג.

נדברו