בקמח ראיתי עדות של ר"ח גרינימן על מנהג החזון איש, ודעת הרב רוזנבלט מלפני 4 שנים על המציאות של קמח בימינו, ולמעשה אין ענין להחמיר בקמח שנטחן לאחר הפסח.
חמץ שנמכר לגוי - אכילה לאחר הפסח
Re: חמץ שנמכר לגוי - אכילה לאחר הפסח
בתערובת חמץ יש להקל אף בלא שנמכר לגוי. אם כן בוודאי אין להחמיר כשנמכר לגוי.
ואעתיק קטעים מדברי המשנ"ב סי' תמ"ז:
א. אם נתערב קודם פסח בששים מותר לאחר הפסח. ומה שהצרכנו שישים להתיר, כמה פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דכשנתערב לאחר הפסח בין במינו בין שלא במינו ברובא סגי דלא קנסו לאסור בנתערב לאחר הפסח כשההיתר רבה עליו וכתבו האחרונים דבמקום הפסד מרובה או שעת הדחק יש לסמוך להקל:
ב. אם נתערב יבש ביבש אפילו חד בתרי בטל, מותר לאחר הפסח באכילה.
ואעתיק קטעים מדברי המשנ"ב סי' תמ"ז:
א. אם נתערב קודם פסח בששים מותר לאחר הפסח. ומה שהצרכנו שישים להתיר, כמה פוסקים חולקין ע"ז וס"ל דכשנתערב לאחר הפסח בין במינו בין שלא במינו ברובא סגי דלא קנסו לאסור בנתערב לאחר הפסח כשההיתר רבה עליו וכתבו האחרונים דבמקום הפסד מרובה או שעת הדחק יש לסמוך להקל:
ב. אם נתערב יבש ביבש אפילו חד בתרי בטל, מותר לאחר הפסח באכילה.
Re: חמץ שנמכר לגוי - אכילה לאחר הפסח
וצריך לדעת שכל החומרא הזאת בחמץ שנמכר לגוי, מגיעה מקהילות מסוימות בהונגריה שהחמירו כך בימי הספירה.
והיו שנהגו אף שלא לאכול פת כל ימי הספירה, אלא מפת שנאפתה בבית.
בחב"ד כלל לא קיבלו את החומרא הזאת, ואף מוכרים לגוי בפסח עצמו לכתחילה חמץ בעין ללא חשש. (לא רק בעלי עסקים וחברות, אלא גם אנשים פרטיים).
בשאר הקהילות כן פשטה חומרה זו, ובקהילות ליטאיות גם מתוך חומרות הלכתיות (כגון בחילוני שלא מכר בלב שלם).
אך צריך לדעת לקחת חומרא זו בפרופורציות - על חמץ גמור ללא תערובת.
והיו שנהגו אף שלא לאכול פת כל ימי הספירה, אלא מפת שנאפתה בבית.
בחב"ד כלל לא קיבלו את החומרא הזאת, ואף מוכרים לגוי בפסח עצמו לכתחילה חמץ בעין ללא חשש. (לא רק בעלי עסקים וחברות, אלא גם אנשים פרטיים).
בשאר הקהילות כן פשטה חומרה זו, ובקהילות ליטאיות גם מתוך חומרות הלכתיות (כגון בחילוני שלא מכר בלב שלם).
אך צריך לדעת לקחת חומרא זו בפרופורציות - על חמץ גמור ללא תערובת.