אחד הסיבות לשמחה בו, הוא שהותרו שבטים לבוא זה בזה.
ראיתי את השאלה שם.
מה התחדש שהותרו לבוא זה בזה, לכאורה היה מותר גם קודם למי שיש לה אח להינשא לבן שבט אחר, שהרי אינה יורשת נחלה, שאחיה יורש ולא מעבירה את הנחלה לשבט אחר.
ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
אולי י"ל שהנקודה אינה בעצם ההיתר לבוא זה בזה אלא במה שיוצא מזה, שהנחלה יכולה ליסוב משבט אחד לשבט אחר, ויש בזה יותר אחדות בין השבטים.
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
עיין גבורת ארי ומסקנת דבריו:
(10) גבורת ארי על תענית דף ל/ב
אבל הדבר היותר נראה שביום חמשה עשר באב נתחדש להם דרוש זה דדרוש שלא ינהוג דין זה אלא בדור הזה, וכהאי גוונא מצינו במדרש רות שא"ל בועז לרות אילו באתה קודם לא היו מקבלים אותך שעדיין לא נתחדשה הלכה זו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ושמע מינה דלאו כל פירושי התורה קיבלו מפי משה והכי נמי דכוותיה:
(20) ספר קדושת לוי - לשבת נחמו
והנה כל שבט ושבט מישראל יש לו בחינה מיוחדת ולמטה נקרא גוון לכל שבט ושבט כאשר נרשם הגוון מכל שבט באבנים על חושן כידוע מגוון כל אבן מדריגת כל שבט. והנה כאשר כל השבטים הם באין אז כל הגוונים כלולים זה בזה וזה כשיש השגה לישראל על ידי הידיעה שיש אב אחד לנו וזה שהותרו השבטים לבא זה בזה, לרמז על הנ"ל.
(10) גבורת ארי על תענית דף ל/ב
אבל הדבר היותר נראה שביום חמשה עשר באב נתחדש להם דרוש זה דדרוש שלא ינהוג דין זה אלא בדור הזה, וכהאי גוונא מצינו במדרש רות שא"ל בועז לרות אילו באתה קודם לא היו מקבלים אותך שעדיין לא נתחדשה הלכה זו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ושמע מינה דלאו כל פירושי התורה קיבלו מפי משה והכי נמי דכוותיה:
(20) ספר קדושת לוי - לשבת נחמו
והנה כל שבט ושבט מישראל יש לו בחינה מיוחדת ולמטה נקרא גוון לכל שבט ושבט כאשר נרשם הגוון מכל שבט באבנים על חושן כידוע מגוון כל אבן מדריגת כל שבט. והנה כאשר כל השבטים הם באין אז כל הגוונים כלולים זה בזה וזה כשיש השגה לישראל על ידי הידיעה שיש אב אחד לנו וזה שהותרו השבטים לבא זה בזה, לרמז על הנ"ל.
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
מה כוונת הגבו"א, וכי השמחה היתה על עצם זה שנתחדשה להם הלכה? וכי גם היום שבו חידשו עמוני ולא עמונית היה יום שמחה כט"ו באב?
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
לא על כל הלכה שנתחדשה עשו יום טוב, רק על הלכה שנתחדשה שהיה בה משמעות רבה לכלל-ישראל.
עמוני ולא עמונית היא הלכה שהיתה משמעותית רק לגבי נשים בודדות באותו דור (למרות שאחר כך נתגלגלו הדברים למלכות בית דוד) ועל כן לא עשו יו"ט, אבל הותרו שבטים לבוא זב"ז הלכה שהיתה משמעותית לכלל ישראל בכללותו, היתה שמחה ועשו אותו יום ליום טוב.
עמוני ולא עמונית היא הלכה שהיתה משמעותית רק לגבי נשים בודדות באותו דור (למרות שאחר כך נתגלגלו הדברים למלכות בית דוד) ועל כן לא עשו יו"ט, אבל הותרו שבטים לבוא זב"ז הלכה שהיתה משמעותית לכלל ישראל בכללותו, היתה שמחה ועשו אותו יום ליום טוב.
-
- הודעות: 361
- הצטרף: ד' אוקטובר 10, 2018 8:24 pm
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
ממה נפשך, אם יש בהלכה הזו חידוש משמעותי אז לא צריך להגיע להתחדשות ההלכה, תיפוק ליה שהשמחה בגלל השינוי המשמעותי שהבנות היורשות מותרות להנשא לשבט אחר, בלי קשר לשאלה האם את כל פירושי התורה קיבלו ממשה (שע"ז מדבר הגבו"א).
שאלת פותח האשכול היתה שזה לא כ"כ משמעותי כיון שמדובר רק על הבנות היורשות שאין להן אחים. ואם כך גם ההלכה אינה משמעותית.
שאלת פותח האשכול היתה שזה לא כ"כ משמעותי כיון שמדובר רק על הבנות היורשות שאין להן אחים. ואם כך גם ההלכה אינה משמעותית.
Re: ט"ו באב- הותרו שבטים לבוא זה בזה
השאלה היא שהרי אין משמעות לכלל ישראל אלא רק לנשים מסויימות ומה שאמרו שנעשה אחדות בין השבטים אינו מועיל שהרי גם קודם יכלו להינשא זה לזה.
אמנם התשובה שנכתבה נראית שכיון שהיה אסור להסב נחלה זה גרם לריחוק ביניהם עד שלא נשאו גם המותרים. ואחר שהותרו לגמרי, זה גרם לקירוב.
אמנם התשובה שנכתבה נראית שכיון שהיה אסור להסב נחלה זה גרם לריחוק ביניהם עד שלא נשאו גם המותרים. ואחר שהותרו לגמרי, זה גרם לקירוב.