אכילה לפני תקיעת שופר

הודעה
מחבר
חוטרא
הודעות: 74
הצטרף: ה' יולי 18, 2019 3:15 pm

אכילה לפני תקיעת שופר

#1 שליחה על ידי חוטרא » ד' ספטמבר 18, 2019 5:16 pm

אני מחפש מקורות למנהגים השונים בדבר קידוש ואכילה לפני תקיעת שופר בראש השנה.
אשמח לעזרתכם

כּוֹתָר
הודעות: 1306
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' ספטמבר 18, 2019 6:39 pm

יש לי פנינים יקרים בנושא ששמעתי מאדמו"ר מזוועהיל זצ"ל
שיהודי אמר לסבו רג"מ מזוועהיל שהוא רעב וקשה לו להמתין עד סיום תפילת מוסף בראש השנה, לכן מבקש היתר לאכול לפני התקיעות.
אמרו לו רג"מ: תתפלל בנץ כך לא יהיה לך קשה בתפילת מוסף.
היה זה כששוחחתי עמו בהפסקה קודם מוסף, יתכן וזה היה בשבת שלא היה תקיעות - איני זוכר. (כידוע גודל ענוותנותו שכל אחד יכול היה לגשת ולדבר עמו כדבר איש אל רעהו). וניגש אליו יהודי מזקני קהילתו לשאול לגבי קידוש אם לעשות, וענה לו תשובה עפ"י מה שראה פסק מהגרש"ז שהובא בסידורו. איני זוכר את השאלה והתשובה.
עוד הוסיף וסיפר לי ששמע ממחותנו העטרת משה ממקאווא, שבזמן השואה, הם עשו אסיפת רבנים והחליטו להתיר באותה שנה לאכול קטניות, היות והיה קשה להשיג מצרכי מזון.
סיפר העטרת משה:
כמובן כך עשיתי והודעתי בבית הכנסת שמותר לאכול קטניות.
אצלי בבית הרבנית השיגה תפוחי אדמה, לכן לא נזקקנו להיתר הקטניות. היה לי שכן יהודי זקן, שבדק וראה מה עושה הרב בעצמו, כיון שראה שאיני משתמש בקטניות בפסח גם הוא לא אכל קטניות, אבל הבעיה שלו לא היה משהו אחר לאכול, ואחרי פסח הוא מת מרעב.
מאז מעשה זה, קיבלתי על עצמי שלא להחמיר בענייני אכילה.

מתודה
הודעות: 639
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#3 שליחה על ידי מתודה » ד' ספטמבר 18, 2019 8:00 pm

חוטרא כתב: אני מחפש מקורות למנהגים השונים בדבר קידוש ואכילה לפני תקיעת שופר בראש השנה.
אשמח לעזרתכם
מקורות רבים מצולמים כאן:
http://olamot.net/sites/default/files/pdf/172.pdf

כּוֹתָר
הודעות: 1306
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#4 שליחה על ידי כּוֹתָר » ו' ספטמבר 20, 2019 12:52 pm

מצאתי את המקור למה שהביא מתודה. וזה מהרב צבי רייזמן.

http://olamot.net/shiur/%D7%90%D7%9B%D7 ... 7%95%D7%AA

תקציר השיעור
א. בקהילות ישראל יש מנהגים שונים בענין האכילה לפני התקיעות:

• יש הנמנעים לחלוטין מכל טעימה לפני התקיעות.

• יש המקפידים לשתות או "לטעום" מיני מזונות בשיעור פחות מכביצה בלבד, ויש האוכלים לפני התקיעות ללא כל הגבלה.

• חלק מהטועמים לפני התקיעות מקפידים לקדש על היין מקודם לכן, ויש שאוכלים עוגות ושותים קפה ללא קידוש.

ב. וצ"ב על מה מסתמכים המקילים לאכול לפני התקיעות, והרי הלכה פסוקה בשו"ע שאין לאכול לפני קיום מצוות [קריאת שמע ותפילה, נטילת לולב, קריאת המגילה ובדיקת חמץ] - ומדוע מותר לאכול לפני קיום מצות התקיעה בשופר.

ג. עוד יש לעיין ביסוד ההיתר לאכול לפני התקיעות במקום חולי או חולשה, האם הוא בגדר "הותרה" או "דחויה", והנפק"מ בזה.

ד. כמו כן צ"ב האם יש הבדל בין אכילה לפני התקיעות כאשר מקדש בביתו, לבין קידוש ואכילה במקום שבו מתפללים.

ה. רבי עקיבא אייגר ובית דינו פסקו בעת מגיפת החולירע בפוזנא, ש"כל מי שמרגיש עצמו בחולשה כלשהיא, ילך לביתו, יקדש ויסעד בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד", וצ"ב האם ראוי להסתמך על עצה זו למעשה.

ו. ובבירור טעם הנוהגים לאכול לפני התקיעות ללא קידוש, יש להבין מדוע אינם מקדימים קידוש לאכילתם [וצ"ב האם חיוב קידוש בשבת ויום טוב חל מיד לאחר תפילת שחרית, או רק לאחר מוסף].

ז. עוד צ"ב האם דינן של הנשים שונה מאנשים בנדון האכילה לפני התקיעות.

ח. וכן יש לעיין האם בראש השנה שחל בשבת, יש איסור לאכול לפני תפילת מוסף.

ט. סיכום דיני אכילה ושתיה וחיוב קידוש קודם תקיעת שופר.



בקהילות ישראל יש מנהגים שונים בענין האכילה לפני התקיעות:
יש הנמנעים לחלוטין מכל טעימה לפני התקיעות. יש המקפידים לשתות או "לטעום" מיני מזונות בלבד, ולעומתם, יש האוכלים לפני התקיעות ללא כל הגבלה.

חלק מהטועמים לפני התקיעות מקפידים לקדש על היין מקודם לכן, ויש שאוכלים עוגות ושותים קפה לאחר תפילת שחרית ללא קידוש.

שינוי המנהגים מן הקצה אל הקצה אומר דרשני, ולהלן נברר כל מנהג וטעמו, ולשם כך יש להבין:

[א] המנהג לאכול לאחר תפילת שחרית, טעון ביאור, מדוע אין לאסור לאכול לפני התקיעות, כשם שמצינו שאסור לאכול לפני קיום מצוות [כפי שיבואר להלן].

[ג] ובטעם הנוהגים לאכול לפני התקיעות ללא קידוש, צ"ב מדוע אינם מקדימים קידוש לאכילתם.

כמו כן צ"ב האם יש הבדל בין אכילה לפני התקיעות כאשר מקדש בביתו, לבין קידוש ואכילה במקום שבו מתפללים.

א. אכילה לפני קיום מצוות

במסכת שבת שנינו במשנה [1] "לא ישב אדם לפני הַסַּפָּר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין". ופירש רע"ב שהאיסור הוא "שמא ימשך בסעודה". ומבואר כי חששו חז"ל שאם אדם יאכל קודם תפילת המנחה, הוא עלול "להימשך" אחר האכילה עד שישכח מלהתפלל, ולכן אסור להתחיל לאכול לפני תפילת המנחה. ואיסור זה אינו רק בהגיע זמן התפילה, אלא עוד קודם שהגיע זמן התפילה, וכפי שנפסק להלכה בשו"ע [2] או"ח סי' רלב סע' ב) "ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי ולא לדין ולא לאכול אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה". וכן פסק השו"ע בהלכות קריאת שמע של ערבית [3] "אסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן קריאת שמע של ערבית". וכתב המשנה ברורה (ס"ק טז) "והטעם, שמא ימשך בסעודתו ופעמים ישתקע על ידי זה גם בשינה וישכח לקרות שמע. ואפילו לאכול קמעא אסור".

וכן נפסק בשו"ע בהלכות פסח [3] בדיני בדיקת חמץ: "יזהר כל אדם שלא יתחיל בשום מלאכה ולא יאכל". וכתב המשנה ברורה (ס"ק ה) "ואפילו חצי שעה שקודם הזמן אסור, דלמא אתי לאמשוכי".

מקור נוסף בגמרא לאיסור לאכול לפני קיום מצוה מובא בסוגיא במסכת סוכה [1], ונפסק בשו"ע בהלכות לולב [3] "אסור לאכול קודם שיטלנו". ובהלכות מגילה פסק הרמ"א [3] "אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה, אפילו התענית קשה עליו".

ומתבאר כי אסרו חכמים לאכול לפני כל מצוה שיש זמן מוגבל לקיומה, שמא ישקע בסעודתו, ויחמיץ את קיומה.

ולפי זה, לכאורה הוא הדין לפני קיום מצות תקיעת שופר, יש לאסור לאכול, שמא ישקע בסעודתו ויחמיץ את קיום המצוה בזמנה. וכן מפורש בדברי הריטב"א בסוכה [1] שאם כבר התחיל לאכול לפני קיום מצות לולב ושופר, מחוייב להפסיק אכילתו כדי לקיים המצוה. ומשמע שבוודאי אם לא התחיל לאכול, אסור לאכול לפני שקיים מצות שופר.

דא עקא, לדברי הריטב"א לא מצאנו חבר בדברי הראשונים, ומרן השו"ע והרמ"א ונושאי כליהם הט"ז המג"א, לא הזכירו מאומה שיש איסור לאכול לפני התקיעות [וכפי שציין בכף החיים [4] ומחמת דיוק זה התיר אכילת ארעי קודם התקיעות] - ויש להבין מהי הסיבה שנוכל להתיר לאכול לפני קיום מצות התקיעה בשופר.

ב. האוסרים אכילה לפני התקיעות

למרות שמרן השו"ע והרמ"א ונושאי כליהם לא אסרו לאכול לפני התקיעות, אך איסור זה מובא בדברי הפוסקים:

• על דברי הרמ"א בהלכות מגילה [3] "אסור לאכול קודם שישמע קריאת המגילה", הביא המג"א (ס"ק ז) את דברי התוספתא [1] המשווה את קיום מצות תקיעת השופר לקיום מצוות נטילת לולב וקריאת המגילה, לענין החיוב להפסיק אכילתו כדי לקיים המצוה, וכל שכן שלא התחיל לאכול לפני קיום המצות, וכן נקט המשנה ברורה שם.

• בשערי תשובה [4] מפורש שיש להימנע לחלוטין מלאכול עד שישמע את תקיעת שופר, ואפילו עד לאחר חצות היום, אלא אם כן "קשה עליו התענית הרבה". וכן פסק למעשה במטה אפרים [4] והביא שכן נקט להלכה הבית מאיר [אמנם הבית מאיר אסר "טעימה" ביום הראשון של ראש השנה בלבד, שאז קיום מצות תקיעת השופר מהתורה. ואילו בשערי תשובה והמטה אפרים לא חילקו בזה. ועי' גם בדברי הגרש"ז אויערבך המובאים בספר הליכות שלמה [9] שגם כן חילק בזה].

• ובחזון עובדיה הביא הגר"ע יוסף [11] כי "מנהג הספרדים שלא טועמים כלל קודם התקיעות עד סיום כל התפילה" [ובמועדים וזמנים [8] כתב בשם החזון איש לאסור אכילה לפני התקיעות מחשש שהכהנים ישתו יין ויתבטלו מנשיאת כפים].

ג. "טעימה" לפני קיום מצוות ולפני התקיעות

בספר פסקים ותקנות לרבי עקיבא אייגר [5] מובא כי בעת שהיתה מגיפת החולירע בפוזנא בשנת תקצ"ב, הוצרכו רבי עקיבא אייגר ובית דינו לתקן תקנה להתיר "טעימה בעלמא" לפני התקיעות. ומשמע מדבריהם שאילולא זה, אין כל היתר גם "לטעום בעלמא" לפני התקיעות [וראה במש"כ בפסקי תשובות [11] הערה 10) כי ראוי להתעורר מכך, שגם בשעה שהשתוללה המגיפה והפילה חללים רבים, לא הקילו לקדש ולאכול לפני התקיעה אלא לטעום בלבד, והחי יתן אל לבו].

וכן מתבאר בשו"ת בשמים ראש [1] אשר יש המייחסים אותו לרא"ש) שאין איסור "טעימה" לפני קיום מצות נטילת לולב. וההסבר לכך, כי החשש שמא האדם יאריך בסעודתו וישכח מלקיים את המצוה בזמנה, קיים רק ב"אכילה" של סעודה, ולא ב"טעימה" שאינה נמשכת זמן רב. יחד עם זאת, הבשמים ראש סייג את ההיתר "לטעום" לפני קיום מצוה רק לאנשים "חלושים", שיקשה להם מלהימנע מאכילה עד לסיום התפילה. ומשמע כי מי שאינו חלוש לא יכול להסתמך על ההיתר "לטעום" לפני קיום מצוות התלויות בזמן. וכן מתבאר בדברי המג"א בהלכות מגילה [3] שלא התירו "טעימה" לפני קיום מצוות, אלא לצורך גדול. וכן פסקו המטה אפרים [4] והכף החיים [4]. לענין שופר. וכן מובא בשם הגרש"ז אויערבך בספר הליכות שלמה [9], וכן נראה שנקט לדינא הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות [7].

אולם בדברי המועדים וזמנים [8] מבואר כי ההיתר לטעום לפני התקיעות נאמר לכל הציבור, וגם לא למי שאין לבו חלש באופן מיוחד, הואיל והאיסור לאכול לפני התקיעות נובע מחמת החשש שמא ימשיך בסעודתו וישכח מלקיים את המצוה בזמנה, וחשש זה קיים אינו שייך ב"טעימה" שאינה נמשכת זמן רב, ולפיכך אין איסור בטעימה, לכל אדם, ללא יוצאים מן הכלל [וכן מבואר בציץ אליעזר [6] שיש יותר סברא להתיר טעימה לפני התקיעות מאשר טעימה לפני נטילת לולב, כי תקיעת שופר נעשית בציבור, ואין חשש שמא כתוצאה מהאכילה ישכחו הציבור ממצות תקיעת השופר].

ומבואר בדברי הפוסקים כי טעם הקולא נובע מהמנהג הרווח היום להאריך בתפילה, וכן נהוג בישיבות, כמובא בקובץ תשובות [7]. ובתשובות והנהגות [8] ח"ה סימן קעט) כתב כי הנהגה זו נתייסדה ע"י רבי ישראל סלנטר.

ד. הטעמים להתיר אכילה לפני תקיעות

אמנם מצינו בדברי הפוסקים נימוקים אחרים להתיר גם אכילה לפני התקיעות, כדלהלן.

[א] ברבים אין חשש שיאכלו וישכחו מלקיים את המצוה - יעו' בספר שמירת שבת כהלכתה [9] הערה נב) בשם הגרש"ז אויערבך. ובשו"ת התעוררות תשובה [5] הזכיר סברא זו והביא לה שני ראיות, יעו' בדבריו.

[ב] יש זמן וסדר קבוע לתפילה ואין חשש שיאכלו וישכחו מקיום המצוה - יעו' בדברי הגרש"ז אויערבך בתיקונים ומילואים לספר שמירת שבת כהלכתה [9] וציין למבואר בשער הציון בסימן רל"ה [3]. וכן כתב במועדים וזמנים [8] "כיון שעוסק בסדר היום אין לחוש בזה שישכח לגמור חיובו" [והביא ראיה מדברי התוספות בסוכה [1] ד"ה מפסיקים].

[ג] מחמת "אימת הדין" - יעו' בשו"ת התעוררות תשובה (סימן שעד).

הנפקא מינה בין הטעמים היא בנדון אכילה לפני התקיעות כאשר מקדש בביתו. סברת הגרש"ז אויערבך וההתעוררות בתשובה, שיזכירו אחד לשני היא כמובן רק בציבור שמקדשים ואוכלים ביחד בבית הכנסת שבו מתפללים ותוקעים בשופר, וכמפורש בשו"ת תשובות והנהגות [8] ח"ד סימן קלז; ח"ה סימן קעט). אולם הטעמים להתיר אכילה לפני תקיעות בגלל שיש זמן קבוע לתפילה, או מחמת "אימת הדין", שייכים גם ביחיד המקדש בביתו.

אכילה בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמומד

ה. רבי עקיבא אייגר ובית דינו תיקנו ש"כל מי שמרגיש עצמו בחולשה כלשהיא, ילך לביתו, יקדש ויסעד בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד". ובספר הליכות שלמה [9] מובא מנהגו של הגרש"ז אויערבך: "בשנים שהיה קשה לרבינו שלא לאכול עד אחר גמר התפילה, קידש ביום שני של ראש השנה לאחר תקיעות דמיושב, ושב למנין אחר בעמדם לפני התחלת התקיעות דמיושב. והורה לעושים כן לכוון בפעם הראשונה בשעת שמיעת הברכה לצאת ידי חובת תקיעות דמיושב, ובברכה ששומעים בפעם השנית יכוונו לצאת ידי חובת תקיעות דמעומד". אולם כבר העירו שם (ארחות הלכה, הערה 10) כי הגרש"ז אמר "שאין להנהיג כן לכתחילה, כי לא ידע הציבור להיזהר בדבר כהוגן".

ועי' במקראי קודש [7] במה שדן על פי המתבאר מתקנת רעק"א ובית דינו, האם ההיתר לאכול לפני התקיעות במקום חולי או חולשה הוא בגדר "הותרה" או "דחויה".

*
[*] מבוסס על שיעורו של צבי רייזמן, המתפרסם באתר הבית של תכנית הלימוד עולמות, במדור רץ כצבי / בירורי הלכה / אלול ראש השנה.

אורח

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#5 שליחה על ידי אורח » ש' ספטמבר 28, 2019 10:33 pm

למה רק בזה שואלים?
כל יום יש לנו קריאת שמע של ערבית והעולם מקילים מאיזה טעם שהוא לאכול לפני ק"ש.

מלמד להועיל
הודעות: 7
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 4:16 pm
עיסוק תורני: מתמלל ועורך תורני

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#6 שליחה על ידי מלמד להועיל » א' ספטמבר 29, 2019 1:26 am

אורח כתב: למה רק בזה שואלים?
כל יום יש לנו קריאת שמע של ערבית והעולם מקילים מאיזה טעם שהוא לאכול לפני ק"ש.
בראש השנה מחמירים בדברים שלא מחמירים בהם כל השנה

אבן יקרה
הודעות: 80
הצטרף: ה' פברואר 07, 2019 2:27 am

Re: אכילה לפני תקיעת שופר

#7 שליחה על ידי אבן יקרה » ו' אוקטובר 04, 2019 9:03 am

מפורש בפוסקים שבמצוה הבאה מזמן לזמן מחמירים יותר.
ואין בפוסקים שום דרך להיתר אכילה לפני התקיעות, רק היתרים של שעה"ד וחולשה, וגם זה רק עד שיעור כביצה.

שלח תגובה