הבדלה במוצאי יום הכיפורים - נר ששבת

[כּוֹתָר]

הטור או"ח סימן תרכד
מביא ההלכה שצריך לברכת מאורי האש דווקא נר ששבת, ומפרש הטעם מדוע מברכים על האור:
"שדבר חידוש הוא שלא נהנו ממנו היום". (וכן ביאר רש"י בגמרא פסחים נד. דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו שלא נהנה מן האור היום).
והביאור: שבכל יום טוב מותר להדליק אש, ורק בשבת וביוהכ"פ אסור. ולכן מברכים במוצאי יוהכ"פ. (במוצ"ש יש טעם אחר שהאור נברא במוצ"ש)

לא הבנתי מה בכך שביום הכיפור היה אסור להנות ממנו, הלא יש עוד יש 39 מלאכות, ו- 5 עינויים שאסורים ביוהכ"פ, ולמה עליהם לא תיקנו ברכה ?
שיברכו על האוכל והשתיה וכו'.

[מתודה]

ראה כאן למטה בסוף העמוד ובתחילת העמוד הבא http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=
(הקושיא שונה אבל כמדומה שהתירוץ עונה גם על שאלתך)

[כּוֹתָר]

ראה כאן למטה בסוף העמוד ובתחילת העמוד הבא http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=
(הקושיא שונה אבל כמדומה שהתירוץ עונה גם על שאלתך)

תודה רבה.

התכוונת כנראה לתירוץ זה של האור החמה

אור החמה מסכת פסחים.PNG (39.56 KiB) נצפה 1218 פעמים

ואת הקושיא שלנו נתרץ כך על פי דבריו.
שבאש יש שתי אופנים להוציאה, או להוציא אש חדשה מאבנים - שעל זה נתקנה הברכה במוצ"ש, או להדליק נר מנר - שעל זה נתקנה הברכה במוצאי יוהכ"פ, ודווקא מנר ששבת ביום הכיפורים ולא יכלו להדליק ממנו, שעכשיו במוצאי יוהכ"פ מורגשת ההנאה ממנו שהותר להדליק ממנו.
ואמנם גם על הנאה זו יכלו להסתפק בברכה שמברכים במוצ"ש, שגם בשבת רגילה היה אסור להדליק נר מנר. אבל במוצ"ש שמברכים על יצירת אש מאבנים, לא הייתה מורגשת ההנאה הנוספת הזאת בברכה. ולכן להנאה זו תיקנו ברכה נפרדת במוצאי יוהכ"פ.
ייש"כ @מתודה