לגבי המקבל שדה לזרוע חטין וזרעה שעורים, כתב רש"י (בבא מציעא דף קו עמוד א): ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין. ויש עוד מקור שדנים על זה בראש השנה בברכות דף יח עמוד ב והתניא: מעשה בחסיד אחד שנתן דינר לעני בערב ראש השנה בשני בצורת והקניטתו אשתו והלך ולן בבית הקברות. ושמע שתי רוחות שמספרות זו לזו... שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו וכו'.
והתקשיתי בזה הלא במשנה כתוב שנידונין "בפסח על התבואה" ולא בתחילת השנה ?!
והראוני לעיין בר"ן ובמהרש"א בראש השנה דף טז עמוד א, ושם מבואר שבפסח נידון העולם בכללותו, אבל קרקע זו שלו ודאי שתלויה היא בדין האדם, שנידון בראש השנה. ומיושב.
ז"ל הר"ן על הרי"ף (דף ג עמוד א)
ותו קשיא לי כיון שהאדם נדון בר"ה ודאי על כל המאורעות שלו דנין אותו על תבואותיו ופירותיו ושאר עסקיו כיון שכן הכל נדון בר"ה ?
וניחא לי, שג' דברים הללו נידונין לכל העולם בג' זמנים אלו השנויין במשנתנו וילפי' הכי מדאמרה תורה לצבור שיביאו בזמנים הללו שמרצין עליהן אחד אחד בזמנו אבל בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו אחד אחד וגוזרין עליו חלקו מדברים הללו:
וכן כתב המהרש"א בחידושי אגדות:
והא דהכל נידון בראש השנה היינו כל אדם יחיד ויחיד בכל דבר כמ"ש בראש השנה מי ברעב ומי בצמא אלא דבכל אחד מג' זמנים הללו נידון כלל העולם באחד מג' דברים שזכר. וכן תוכן דברי הר"ן בזה ע"ש:
מתי נידונים על השידפון בקרקע ?
Re: מתי נידונים על השידפון בקרקע ?
ויש לעיין בדברי הר"ן והמהרש"א,דבגמרא שם ברכות דלכאורה דנו על התבואות של כל העולם, ואעפ"כ הנידון היה בראש השנה. שנה אחת דנו: "שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו". לשנה האחרת דנו: "שכל הזורע ברביעה שניה שדפון מלקה אותו".
ולפי הר"ן והמהרש"א הדין על כל תבואות העולם הוא בפסח.
ולפי הר"ן והמהרש"א הדין על כל תבואות העולם הוא בפסח.
Re: מתי נידונים על השידפון בקרקע ?
בתוספות בראש השנה כתב: "בפסח על התבואה - בפ' מי שמתו (ברכות דף יח:) גבי חסיד שהקניטתו אשתו ערב ר"ה משמע דבר"ה שמע שתי רוחות שמספרין זו את זו ששמעו מאחורי הפרגוד שכל הזורע ברביעה ראשונה ברד מלקה אותו ושמא בשמים בר"ה היו מזכירים דין הנגזר בפסח אי נמי כר' יהודה דאמר הכל נידונים בר"ה וגזר דין בפסח על התבואה".
והתירוצים של תוספות מתרצים את מה שהערתי בהודעה הקודמת לדעת הר"ן והמהרש"א.
והתירוצים של תוספות מתרצים את מה שהערתי בהודעה הקודמת לדעת הר"ן והמהרש"א.