בענין חיוב הדלקת נרות בחנוכה

[גרינפלד]

הרמ"א סי' תרפ"ז [המקור מהר"ן] כתב [לגבי קריאת מגילה] שפירסומי ניסא קודם לדאורייתא רק בזמן, אבל אם אין אפשרות לקיים את שניהם - דאורייתא קודם.
והט"ז סק"ב ועוד אחרונים חולקים, והט"ז כתב שהטעם הוא משום שזה דברי קבלה, שנאמר ע"י הנביאים, ולפי"ז בנר חנוכה - לא ידחה, וכן מבואר בט"ז סי' תרע"ח [לענין לחם משנה] שדאורייתא קודם לנר חנוכה.
אכן, הגר"א הביא דברי הגמ' בשבת כ"ג ב' שנ"ח קודם לקידוש היום משום פרסומי ניסא, ולראשונים שקידוש על היין דאורייתא - מוכח שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא, והר"ן שהביא הרמ"א - ס"ל שקידוש על היין מדרבנן, עכ"ד; וחזינן מהגר"א שלראשונים שיין לקידוש דאורייתא - נר חנוכה דוחה דאורייתא [מיהו עיי"ש בריטב"א].
והנה ז"ל הגמ' שם: בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום מהו קידוש היום עדיף דתדיר או דילמא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא בתר דאבעיא הדר פשטה נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא, ע"כ; ויל"ע לפי הגר"א למה הגמ' הסתפקה רק מצד שקידוש תדיר, ולא מצד שקידוש דאורייתא. וכ"ת שפשוט שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא כדילפינן במגילה ג' א' "משפחה ומשפחה" שמגילה קודמת לעבודה בביהמ"ק [ולשיטה זו גם דוחה לגמרי], א"כ רואים שגם תדיר נדחה, כעבודה [ואם זה מסברא מה שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא ולא ילפינן ממגילה, למה במגילה צריך פסוק]; ויל"ד בזה, ואולי אפשר ליישב בדוחק.

ובמש"כ שנר חנוכה אי"ז דברי קבלה, כמדומה שהגרי"מ פיינשטין ביאר לשון הרמב"ם פ"ג מהל' חנוכה ה"ג שהדלקת נר חנוכה מדברי סופרים כקריאת המגילה, שכוונתו שנותנו לזה חומר כדברי קבלה [והראוני זאת בשלמי תודה עמ' ט"ו]; ולפי"ז יל"ע במה שכתבתי [ואולי זו כוונת חי' מהרצ"א (לבעל בני יששכר) שכתב שנר חנוכה זה דברי קבלה].​

[נדברו]

ויל"ע לפי הגר"א למה הגמ' הסתפקה רק מצד שקידוש תדיר, ולא מצד שקידוש דאורייתא. וכ"ת שפשוט שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא כדילפינן במגילה ג' א' "משפחה ומשפחה" שמגילה קודמת לעבודה בביהמ"ק [ולשיטה זו גם דוחה לגמרי], א"כ רואים שגם תדיר נדחה, כעבודה

נראה שצריך לתקן: א"כ רואים שגם דאורייתא נדחה, כעבודה.

[גרינפלד]

ויל"ע לפי הגר"א למה הגמ' הסתפקה רק מצד שקידוש תדיר, ולא מצד שקידוש דאורייתא. וכ"ת שפשוט שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא כדילפינן במגילה ג' א' "משפחה ומשפחה" שמגילה קודמת לעבודה בביהמ"ק [ולשיטה זו גם דוחה לגמרי], א"כ רואים שגם תדיר נדחה, כעבודה

נראה שצריך לתקן: א"כ רואים שגם דאורייתא נדחה, כעבודה.

זה כבר דחייה, שאם זה המקור שפרסומי ניסא דוחה דאורייתא, ולומדים מזה לחנוכה, נלמד משם שגם תדיר נדחה, כי הרי עבודה זה תדיר, וא"כ מה הסתפק רבא שתדיר קודם.

[נדברו]

לא הבנתי,
חשבתי שהיתה לך שגיאה בהקלדה וכתבת 'תדיר' במקום 'דאורייתא', ואני לא מבין בכלל מה כתבת לי עכשיו.

[גרינפלד]

לא הבנתי,
חשבתי שהיתה לך שגיאה בהקלדה וכתבת 'תדיר' במקום 'דאורייתא', ואני לא מבין בכלל מה כתבת לי עכשיו.

כוונתי הייתה שלכאורה קשה על הגר"א שמפרש הגמ' בשבת שהנידון הוא בקידוש היום דאורייתא [לראשונים שקידוש על היין דאורייתא, ועיי"ש בריטב"א], שא"כ למה כל הצד שקידוש היום עדיף הוא משום תדיר, ולכאורה יל"ד להעדיפו משום שהוא דאורייתא.
ואם ננסה לתרץ שזה היה פשוט שדאורייתא זה לא סיבה להעדיף [לא ברור לי כ"כ למה, ועי' בהוספה] א"כ למה בקריאת המגילה צריך פסוק "משפחה ומשפחה", שמעדיפים את קריאת המגילה לעבודת ביהמ"ק.
ואם נאמר שרבא למד משמה שדאורייתא זה לא סיבה להעדיף, א"כ קשה שרואים שגם תדיר זה לא סיבה להעדיף, כי הרי עבודה זה תדיר, וא"כ מה הסתפק רבא.