מדוע הוצרכו לנס חנוכה הרי ס"ט ברה"ר טהור

הודעה
מחבר
דניאל
הודעות: 2
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 2:57 pm

מדוע הוצרכו לנס חנוכה הרי ס"ט ברה"ר טהור

#1 שליחה על ידי דניאל » ד' נובמבר 30, 2022 1:47 pm

ספק טומאה ברשות הרבים בנס פך השמן​

נלקט ונערך מתוך קו' השלחן הטהור - דיני ספק טומאה

ישנו נושא ממה נטמאו השמנים, יש סוברים משום ספק טומאת מגע זב [תוס' שבת כ"א], או שבגדי היוונים היו בחזקת טמאים בטומאת מת [רא"ם על הסמ"ג], ויש סוברים משום טומאת ע"ז המטמאת באהל [שם בדרך השניה] (ובבית מאיר או"ח סי' תר"ע פי' דבריו לריב"ב, ועי' תוס' ע"ז ל"ב ע"ב שדעת ר"ת שגם לחכמים תקרובת כעין פנים מטמאת), או שמטמאים משום שגזרו על לגיון עכו"ם שמטמאים באהל [צפנת פענח פ"ג מהל' חנוכה הל' א' עפ"י חולין קכ"ג] (ובסדרי טהרות אהלות דף ע"ו כ' שזהו רק לדעת הסובר שעכו"ם מטמא באהל), ויש שכתבו שהוא משום טומאת אהל המת [ב"ח או"ח סי' תר"ע] (ואף שיש סוברים שאין גויים מטמאים באהל שמא הרגו שם ישראלים) ויש שחידשו שהיוונים שהו במקדש זמן רב והוא נעשה למדור העכו"ם שהוא מטמא [להורות נתן מועדים ח"ה ענייני חנוכה אות ה'].

ויש להק' לדעות הסוברים שהשמנים נטמאו מחמת מגע הטומאה מדוע הוצרכו לנס פח השמן, הרי ידועה ההלכה שספק טומאה ברה"ר טהור [עי' סוטה כ"ח] והעזרה נחשבת לרה"ר [פסחים י"ט].

תירוץ א': שמן המנורה היה מונח בהיכל ולא בלשכת בית השמנים [ובה היה מונח רק השמן למנחות] ולכך דינו כרה"י ולא כרה"ר [בתי כהונה בית ועד סי' א' ומאיר עיני חכמים קמא סי' מ"ד ס"ק ד'], (אך יל"ד שלאחר שפרצו הגויים להיכל נעשה לרה"ר, ועויל"ד שאם נמצאו ג' גויים בהיכל שעשאוהו כרה"ר, (ואם נדון זאת כספק אם נכנסו ג' ביחד זה נידון כספק רה"י ספק רה"ר שלדעת ש"ש ש"א פט"ו ובתי כהונה ח"א בית ועד אין בזה חילוק רשויות אך יש לטהר משום חזקת טהרה, ולדעת קוב"ש ח"א פסחים אות פ' ורמב"ם פט"ו מהל' אה"ט הל' ט' עפ"י רווחא דשמעתא ש"א פט"ו יש לטהר משום ספק טומאה ברה"ר, אכן לדעת מהרי"ט אלגזי בכורות פ"ה אות מ"ב ונימוקי הגרי"ב פסחים ט"ו ע"א שסוברים שהדבר נידון כספק ל"ק) אך יש לקיים התירוץ אם משום שאין הגויים שייכים בדיני טומאה וטהרה [בתי כהונה] אם משום שאין להתייחד עמם ויש להחשיב מקומם לרה"י [שם עפ"י רשב"א נדה ה'] אם משום שהגויים הם מקור הטומאה וכגוף השרץ ואינם נכללים במניין ג' להחשיב לרה"ר [עי' רמב"ן נדה שם]).

תירוץ ב': יש לחשוש שטימאוהו בלילה שבזה אף ס"ט ברה"ר נידון כרה"י [השואל בשו"ת מקדשי ה' ח"ב סי' י"ז] (ודבריו מבוססים על דברי תוס' סוטה כ"ח ע"ב, ובר"ש טהרות פ"ג מ"ח חולק, ויל"ד לפמש"כ בתשו' ר"א גורדון סי' י"ט ס"ק ח' שגם לתוס' לא נאמר כלל זה אלא ברה"ר הנעשית מחמת הימצאות ג' אנשים ולא ברה"ר הנעשית מחמת שמצויים בה רבים, ועויל"ד לפמש"כ המקד"ד טהרות סי' מ"ז ס"ק א' עפ"ד המשנת אליהו שאף לתוס' העזרה נחשבת לרה"ר אף בלילה, והמשיב בשו"ת הנ"ל העיר שמ"מ יש ספק גם על רה"ר ודימה זאת למח' הש"ש ומהרי"ט אלגזי הנ"ל).

תירוץ ג': כיוון שלא היו ישראלים בעזרה היא נעשתה לרה"י [דעת תורה או"ח סי' תר"ע] (ודבריו הם עפי"ד הרשב"א נדה ה' ע"ב שדין רה"ר נקבע ע"י דיני ייחוד וסתירה, אמנם בשערי יושר ש"א פט"ו נקט שגם לדבריו למדנו שרק מניין ג' אנשים מחשיב לרה"ר ולא מניין ג' נשים אך אין גדרי רה"ר תלויים בדיני ייחוד, ובתוס' נדה ב' ע"א ורמב"ן שם ה' ע"ב חולקים על הרשב"א).

תירוץ ד': הטעם שעזרה נחשבת לרה"ר הינו משום שהיא רשות המסורה לכל ישראל, הלכך ניתן לומר שמשבאו פריצים וחיללוה אינה נחשבת לרה"ר, [טעם זה מבואר בחזו"א טהרות סי' ה' ס"ק כ"ג] (אמנם בחזו"י יומא פ"א ה"ג ביאר שנחשבת לרה"ר מפני שהיו בה שני פתחים, ובתפא"י פרה פ"ג בועז אות ז' נקט שגם בחורבנה היא נחשבת לרה"ר, וכן יל"ד כנ"ל אם מ"מ הימצאות הגויים במקום תחשיבנה כרה"ר).

תירוץ ה': במקום שקרוב לודאי שאירעה טומאה אין לטהר ספק טומאה ברה"ר (עי' נדה ה' ע"ב וטהרות פ"ה מ"ז ותוס' פסחים ט' ע"א וחולין ב' ע"ב), [בתי כהונה, דברי מלכיאל ח"ה סי' כ"ב, שערי צדק יו"ד סי' קנ"ח], (אמנם ברמב"ן חולין שם נראה שגם בכה"ג יש לטהר).

תירוץ ו': דווקא ספק מגע טהור ברה"ר אך ספק משא טמא מפני שגופו של אדם נידון כרה"י (כמבואר בטהרות פ"ד מ"ו) וא"כ אפשר שהגויים נשאו את השמנים [השואל בשו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' כ"ב], אך ק' שסו"ס זה גם ספק אם נשאום או לא ובאופן זה שפיר יש להחשיבו כספק טומאה ברה"ר (כמבואר בר"ש טהרות פ"ו מ"ב).

תירוץ ז': אין טהרת ספק טומאה נאמר לגבי קדשים הנפסלים בהיסח הדעת [עי' רמב"ן חולין ב' ע"ב, ובתוס' שם חולק] (אך יל"ד עפמש"כ תוס' חגיגה כ"א שפסול היסה"ד הינו רק שהיה בידו וספק לו אם נטמא ולא כשאבד ממנו והכא דמי לאבד, שו"ת דבר אליהו סי' כ"ג, ונחלקו בזה הגרצ"פ פראנק והגר"מ אפשטיין בהר צבי שבת כ"א ובמקראי קודש חנוכה סי' ד', ובמקד"ד סי' מ"ז נקט שהיה שייך שם פסול היסח הדעת, אמנם במקד"ד סי' מ"ז דחה שהיסח הדעת הוא מגזירת י"ח דבר שלא נגזרה בשעתו).

תירוץ ח': לכתחילה אין להסתמך על טהרת ספק טומאה ברה"ר ויש להדר אחר טהרה [ירושלמי שבועות פ"ב ה"א, רמב"ן וריטב"א ע"ז מ"ח ע"ב, ויש סוברים שזוהי רק עצה טובה עי' רמב"ם פט"ו מאה"ט הל' ט' ומאירי ע"ז ל"ז ע"ב], וזהו כעין שתי' הפנ"י שבת כ"א על הקו' מדין טומאה הותרה בציבור והכא עדיף טפי.

תירוץ ט': ספק טומאת משקים טמא אף ברה"ר ואף שאבד"ל לדעת הרמב"ם והרא"ש [עי' מקד"ד טהרות סי' מ"ו].

תירוץ י': יש בזה ס"ס להחמיר, ספק אם נטמא מטומאת מת וספק אם נטמא מטומאת זב, ובס"ס להחמיר אין אומרים ספק טומאה ברה"ר [בית יצחק ח"א יו"ד סי' קמ"ה ס"ק ו'] (וזה לדעת דבר משה מהדו"ק סי' י' והגר"א אשכנזי באמרי יושר ח"א סי' ע"ב, אכן ברש"ש טהרות פ"ו מ"ד מקו"ח סי' תס"ז אמרי יושר שם ואבני נזר יו"ד תס"ז ס"ק כ' חולקים ומטהרים גם בזה, ויל"ד אם בכה"ג חשיב ס"ס ולא שם אחד).

תירוץ י"א: לדעת הירושלמי סוטה פ"א ה"ב (וכן הוא בתוספתא טהרות פ"ו ה"י) שמקור דין ס"ט ברה"ר טהור אינו נלמד מסוטה אלא מק"ו מטומאה שהותרה בציבור אין לטהר טומאות היוצאות מגופו של אדם מכיוון שאין הם הותרו בציבור ולכך אף ספק מגעם ברה"ר טמא [בית יצחק ח"א סי' קמ"ה ס"ק ו'] (ויל"ד אם שייך להעמיד על חזקת טהרה).

תירוץ י"ב: להראות חיבתן שלא יהיה שום ניצוץ כלל וכלל של עניין טומאה [דברי יציב ח"ב או"ח סי' רפ"א ס"ק ג'].

תירוץ י"ג: היוונים טימאו בוודאי את השמנים ולא היה ספק בדבר [דבר אליהו שם, דברי מלכיאל שם, תפא"י פרה פ"ג בועז אות ז', וכן מבואר במדרש שהביא הב"ח או"ח סי' תר"ע עיי"ש, אך אי"ז מיישב את דברי הרא"ם שכתב שהוי ספק טומאה].

תירוץ י"ד: המקד"ד טהרות סי' מ"ז ס"ק א' יישב שאין החשש היה משום טומאה אלא משום שהיוונים השתמשו בשמנים ושמו תחתיהם שמנים אחרים, וצ"ב.

בדעת תורה שם הק' לדעת הסוברים שטומאת משקים דרבנן וספק טומאתם לקולא אף ברה"י מדוע הוצרכו לנס חנוכה, ויישב שבשעתו השמן היה נוקשה ונידון כאוכל וספק טומאתו מהתורה אף שלאח"מ נתגלגל לדרבנן.