שינה בסוכה בחו"ל

[יהושע]

הפוסקים טרחו למצוא טעם למה מקילים בשינה בסוכה, למה לא תרצו שכיון שבחו״ל שכיח גשמים בסוכות אז גם אם כשהולך לישון לא יורדים גשמים שמא באמצע הלילה ירדו גשמים וירטב ויצטרך לקום ולצאת באמצע השינה עם הכרים וכסתות ולחזור לבית.

[חוטרא]

כנראה שהחשש מפני העתיד לא נחשב מצטער.

[יהושע]

כנראה שהחשש מפני העתיד לא נחשב מצטער.

למה לא, תשבו כעין תדורו.
מי שצריך לילך לדרך משום צורך עתידי, אטו יהיה חייב בסוכה.

[סערצע]

אם יאמרו כן, הרי נמצא שאין אפשרות - גם תיאורטית - לישן בסוכה בחו"ל. וזה אא"פ, כי התורה נצחית בכל מקום ובכל זמן.
[ויעוי' בשו"ע אדה"ז סי' שכ ס"כ (וש"נ)].

[כּוֹתָר]

הרבי הק' מקופשניץ זי"ע היה מפורסם בצדקותו, הוא התגורר בעיר 'ניו יורק' רבתי, ושם עבד את קונו בלב ונפש תמיד.
באחת השנים לפני חג הסוכות חלה הרבי בדלקת ריאות חריפה ל"ע, ובהגיע חג הסוכות נדברו עמו הגבאים הנאמנים שבמצבו פשוט הדבר שאי אפשר לו לישון בסוכה, שהרי החולה והמצטער פטור מן הסוכה (גמרא סוכה כו. או"ח סי' תר"מ ס"ד), אך הרבי מיאן ולא הסכים בדבר.
נכנסו אפוא בניו ובני ביתו אל הקודש פנימה, וניסו להפציר בו לבל יהין לסכן את גופו הקדוש, ויוותר בשנה זו על השינה בסוכה. אך גם הפצרתם לא הועילה, הרבי התעקש שאין במחלתו שום הפרעה לקיום המצוה, ואינו מוותר על מצוה נעלה ויקרה זו!
בראותם המצב וחרדו מאוד לשלומו, ביקשו מאת הרה"ק מסאטמאר זי"ע, שיתקשר אל הרבי מקופשניץ וידבר על לבו שלא לישון בסוכה מחמת חלישות גופו והמחלה שהתגברה עליו. הרבי הק' מסאטמאר נענה ואמר: לזה לא תספיק שיחה טלפון, אבוא בעז"ה בעצמי לבקשו בזה.
ואכן הגיע הרה"ק מסאטמאר זי"ע לביקור בהיכלו של הקופשניצער. במהלך הביקור הציע לפניו את ענין השינה בסוכה, ואמר שלפי חולשת מצבו אינו צריך לישון בסוכה, ועדיף לשמירת בריאותו שלא יישן בסוכה בשנה זו. הקופישניצער רבי לא ענה אותו דבר וחצי דבר, והמשיכו בשיחת קודשם בעניינא דיומא.
משהסתיים הביקור, והרה"ק מסאטמאר עמד ללכת עצרו לרגע הרבי מקופשניץ, ולחש אל תוך אוזנו הרחק מאוזנם של הגבאים: אם הייתם אתם במצב כמו שלי, האם גם הייתם מוותרים על מצות הסוכה?
הרבי מסאטמאר חייך ולא ענהו דבר...
הרבי הקדוש מקופשניץ ישן בכל לילות החג בסוכה, ולא ניזוקה בריאותו במאומה!