שמחת בית השואבה
-
- הודעות: 127
- הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
- עיסוק תורני: חבר פורום נדברו
Re: שמחת בית השואבה
מהמכלול:
רבי חיים אבולעפיה תיקן באיזמיר מספר תקנות, ביניהם חידש לחגוג בלילות חג הסוכות בריקודים ובאמירת מזמורים, כזכר לחגיגות שמחת בית השואבה שנעשו במקדש. תקנותיו של רבי חיים פורסמו בעילום שם בספר הפופולרי "חמדת ימים" שנדפס באיזמיר בשנות תצ"א-תצ"ב, ומשם התפשטה תקנה זו גם בארצות נוספות.
מקור בהערה שם: צבי פרידהבר, לחידושן של חגיגות שמחת בית השואבה וריקודיהן, סיני קו (תש"ן), עמ' מו-נב. וראה מאמרו של ישעיהו תשבי, 'הנהגות נתן העזתי, אגרות רבי משה זכות ותקנות רבי חיים אבולעפיא בספר "חמדת ימים"', שבתאות, עמ' 339-364
רבי חיים אבולעפיה תיקן באיזמיר מספר תקנות, ביניהם חידש לחגוג בלילות חג הסוכות בריקודים ובאמירת מזמורים, כזכר לחגיגות שמחת בית השואבה שנעשו במקדש. תקנותיו של רבי חיים פורסמו בעילום שם בספר הפופולרי "חמדת ימים" שנדפס באיזמיר בשנות תצ"א-תצ"ב, ומשם התפשטה תקנה זו גם בארצות נוספות.
מקור בהערה שם: צבי פרידהבר, לחידושן של חגיגות שמחת בית השואבה וריקודיהן, סיני קו (תש"ן), עמ' מו-נב. וראה מאמרו של ישעיהו תשבי, 'הנהגות נתן העזתי, אגרות רבי משה זכות ותקנות רבי חיים אבולעפיא בספר "חמדת ימים"', שבתאות, עמ' 339-364
-
- הודעות: 127
- הצטרף: ה' מרץ 28, 2019 2:12 pm
- עיסוק תורני: חבר פורום נדברו
Re: שמחת בית השואבה
יישר כחמה אומר כתב: ↑ מהמכלול:
רבי חיים אבולעפיה תיקן באיזמיר מספר תקנות, ביניהם חידש לחגוג בלילות חג הסוכות בריקודים ובאמירת מזמורים, כזכר לחגיגות שמחת בית השואבה שנעשו במקדש. תקנותיו של רבי חיים פורסמו בעילום שם בספר הפופולרי "חמדת ימים" שנדפס באיזמיר בשנות תצ"א-תצ"ב, ומשם התפשטה תקנה זו גם בארצות נוספות.
מקור בהערה שם: צבי פרידהבר, לחידושן של חגיגות שמחת בית השואבה וריקודיהן, סיני קו (תש"ן), עמ' מו-נב. וראה מאמרו של ישעיהו תשבי, 'הנהגות נתן העזתי, אגרות רבי משה זכות ותקנות רבי חיים אבולעפיא בספר "חמדת ימים"', שבתאות, עמ' 339-364
גם אצל הגר"א היה מעין שמחת בית השואבה, זה סביר לומר שבזמן קצר כל כך זה התפשט מאיזמיר לווילנא?
Re: שמחת בית השואבה
על מה שטען הגר"נ קרליץ שהשמחה שייכת דווקא בבית המקדש, יש ליישב המנהג שעושים עתה זכר לשמחת בית השואבה על פי התפארת שלמה.
שאמרו במשנה (סוכה פ"ג מי"ב): 'בראשונה היה הלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד. משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה הלולב ניטל במדינה שבעה, זכר למקדש'.
וביאר זאת בספר תפארת שלמה (מועדים חג סוכות ד"ה או יאמר בדרך זה) על הפסוק: 'שבעת ימים תחוג לה' אלקיך במקום אשר יבחר'. שאף שהפשטות של הפסוק מדבר על בית המקדש, התפארת שלמה מגלה לנו, שזה שייך גם בזמן הזה, שישראל זוכים בחג הסוכות למעלת בית המקדש. וזה לשונו: "שיתעלו כל הנשמות לחוג לה' אלקיך בלי שום פגם, במקום אשר יבחר זה הבית המקדש".
ויסוד דבריו מהמשנה שהזכרנו, 'משחרב בית המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהיה הלולב ניטל במדינה שבעה זכר למקדש'. וצריך ביאור איך יתכן שעתה בזמן החורבן אנו זוכים לנטילת ארבעה מינים בכל שבעת ימי הסוכות, בכל מקום בעולם, ובזמן בית המקדש היו נוטלים ארבעה מינים רק בבית המקדש?
ומחדש התפארת שלמה שאכן כן, רבן יוחנן בן זכאי תיקן שבכל מקום בעולם, בחג הסוכות מתעלים לדרגה שהיה בבית המקדש. וזה לשונו: 'כי כל נשמות בני ישראל הם ברגל בירושלים של מעלה לפני ה', שזהו סוד עליית הרגל גם בזמן הזה, את אשר ישנו פה עמנו ואת אשר איננו פה, כולם נצבים לפני ה' אלקיכם. והוא הענין, כי עתה הנה כל ישראל הם במקדש שלמעלה כנ"ל. לכן גם בזמן הזה ניטל כל שבעה כמו קודם החורבן במקדש'. עד כאן לשונו.
היום כל בית כנסת הוא כמו בית המקדש, בבית המקדש הקיפו את המזבח, אנו מקיפים את הבימה שהיא כמו המזבח. כשיהודי נמצא בבית שלו ובסוכה שלו, הוא באותה דרגה של עולי הרגלים כשעלו לבית המקדש.
וכן הענין של מצוות סוכה, הוא שאנחנו נמצאים בבית ה', כמו אדם שזוכה להיכנס להיכל המלך, שעצם השהות בסוכה היא זכות ומצווה. וכמו שהזוהר הקדוש קורא לסוכה (ח"ג ויקרא פרשת אמור קג.): 'צילא דמהימנותא', שיהודי יושב בצל האמונה, בבית ה'. 'סוכה' בגימטריה צ"א שזו הגימטריה של השמות הקדושים 'הוי"ה אדנ"י'. לכן כשזוכים ורוקדים ושמחים בתוך הסוכה עצמה, שהיא צילא דמהימנותא, זה כמו השמחה שהייתה בבית המקדש.
בשמחת בית השואבה אנחנו משמחים כביכול את מלך מלכי המלכים הקב"ה, והוא שמח איתנו. כשיהודי שמח ומתרומם בצל האמונה בבית ה', הקב"ה איתו ושמח עמו.
ובפרט כששומרים על גדרי הקדושה, כפי שעשו את שמחת בית השואבה בבית המקדש (משנה סוכה פ"ה מ"ב) שהיו מתקנין שם תקון גדול. כשעושים מחיצה מהודרת בין הגברים לנשים, במקום כזה יש קדושה, ומשפיעים עלינו מן השמים את כל ההשפעות הטובות. הקב"ה שמח עמנו, עליונים ששו ותחתונים עלזו.