לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

הודעה
מחבר
אליקים
הודעות: 361
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#1 שליחה על ידי אליקים » ו' אוקטובר 18, 2019 12:17 pm

מאחד שממנו היה כדאי לשמוע.PNG
מאחד שממנו היה כדאי לשמוע.PNG (8.91 KiB) נצפה 1909 פעמים
מקור: http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

(מי זה "אחד שממנו היה כדאי לשמוע"?)

כּוֹתָר
הודעות: 1284
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אוקטובר 22, 2019 6:10 pm

קונטרס רשימות לב.PNG
קונטרס רשימות לב.PNG (17.5 KiB) נצפה 1885 פעמים
אולי יש עוד כמוני שלא מכירים את הספר, אני מעלה תמונה של עמוד השער

מתודה
הודעות: 639
הצטרף: ד' אוקטובר 17, 2018 1:50 pm

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#3 שליחה על ידי מתודה » ג' אוקטובר 22, 2019 6:18 pm

אליקים כתב: (מי זה "אחד שממנו היה כדאי לשמוע"?)
אולי הרב קוק.

אליקים
הודעות: 361
הצטרף: ו' אוקטובר 12, 2018 11:40 am

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#4 שליחה על ידי אליקים » ה' אוקטובר 24, 2019 9:35 pm

אכן מסתבר מאוד כי הוא היחיד שיש ענין להסתיר את שמו...

לך לך
הודעות: 46
הצטרף: ג' יולי 25, 2023 10:40 am

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#5 שליחה על ידי לך לך » ג' אוגוסט 08, 2023 6:38 pm

אליקים כתב: אכן מסתבר מאוד כי הוא היחיד שיש ענין להסתיר את שמו...
העניין הוא רק בגלל הקנאים הקיצוניים שהחליטו שבעל דעות כמוהו חייב להיות רשע בלי להכיר וטעו בענק! בניגוד לשקריהם רק הם פסלוהו אך כל הגדולים החרדיים שהכירוהו ראו בו קדוש למרות המחלוקת ההשקפתית.
הדוגמה הטיפוסית לכך היא הרבי מגור שבמכתבו מהאוניה תוקף את דעותיו אך משבחו אישית וכותב שהדברים הרעים שמספרים עליו הם שקרים ומידותיו ניכרות מכך שאף שרוב קהילת ירושלים עומדת לצדו חולק כבוד לריח"ז וריי"ד ומכיר בבית דינם ואף חושב זאת לדבר מועיל. היה בידידות עמוקה עם הראי"ה ומכנהו בין השאר "אהובי" בהתכתבות ביניהם.
כשהקים את ישיבתו שלח בקשה לרה"י באירופה שישלחו אליו מתלמידיהם המובחרים ורבים נענו וביניהם: הברכת שמואל, הגרנ"ט, רי"ל פיין, רי"ל בלוך, האמרי משה, ר"מ אטלס, הרב מפוניבז', רא"ש פינקל, רד"ב אינהורן מאמסטוב, ר"י שפירא מווולוז'ין המחודשת, ועוד.
במחלתו האחרונה פרסמה הרה"ר לא"י כרוז שקרא ליום תפילה להחלמתו והצטרפו עיקר רבני ירושלים ומוסדותיה וביניהם: בד"ץ פרושים, בד"ץ חסידים, הרב מטפליק, הרב מהומל, הרב ממוהילוב, הרב מראדין, הרב מאומן, הרב מברדיצ'ב, הרב מפרילוקי, הרב מחסלביץ', האדמו"רים מזווהיל/זוויהל, מודז'יץ והאחים מרחמסטריבקה, ראשי ישיבות עץ חיים תורת חיים וחיי עולם וחברון ומאה שערים ושער השמים ושפת אמת תורת אמת, ועוד. ושלחו בעניין מכתבים מחו"ל רח"ע והברכת שמואל והאדמו"רים מחב"ד וגור ואוסטרובצה, ועוד. הברכת שמואל כתב בין השאר "החיים והשלום ורפואה שלמה מן השמים לכבוד הגאון האמיתי פאר הדור והדרו הצדיק... האב"ד בירושלים... הע' ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... ויאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור..." וכן במכתב משותף של האחראי על אוצר הספרים בישיבת קמניץ והברכת שמואל הביעו תודה וברכה לר"ד קוק, אחי הראי"ה וראש מכון הארי פישל, על קבלת כרך חידושי ראשונים על מסכת מו"ק שבהוצאת המכון והברכת שמואל הוסיף בדבריו ברכות גם לרצי"ה.
הסבא מסלבודקה בבוקשו מהראי"ה לסמוך שניים מתלמידיו כתב: '...הגאון הגדול המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מידותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א...'. ואמר לתלמידו ה"פחד יצחק" שאף שהראי"ה לא למד בישיבות המוסר הוא הצורה של המוסר.
המשגיח ר"י לייבוביץ כתב לרצי"ה בין השאר: "בנן של קדושים אור עולם ומאורו" ולראי"ה כתב בין השאר 'רשכבה"ג' ו"כליל המעלות והטוהר".
בהלווייתו השתתפו 75-70 אלף נפשות, כחמישית מהיישוב היהודי שמנה אז כ-360,000, מאנטי דתיים ועד חרדים שביניהם גדולי תורה כמו רי"ל חסמן שנזף בראי"ה על דעותיו גם בפני אחרים ואמר לפני הקבורה שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן, או יותר מכל הראשים כאן לגרסה אחרת.

די בזה כדי להזים את דעת הקנאים ואת הטענה שחלקו כבוד לראי"ה רק במכתבי בקשות הכרוכות בפיקו"נ ואלו רוב המכתבים אליו. רוב המכתבים הם מכתבי ידידות שההערצה ניכרת מתוכם ובכל מקרה רואים הערצה גדולה גם בדברים שאינם מכתבים.
קנאים אלו הם מהעה"ח והם נגד רבותיהם כמו ריח"ז וריי"ד ור"פ עפשטיין ועוד. ריח"ז וריי"ד במכתב להנהלת ישיבת עץ חיים בסיוון תר"פ, כמה חודשים לאחר פרסום ספר "אורות", שבו הלינו על כך שהישיבה עומדת לסור למרותו של הראי"ה אך מכנים אותו 'הרה"ג מוהרא"י קוק שליט"א'. לגבי ריח"ז ישנן עדויות רבות על ההערצה ההדדית בינו לראי"ה וכפי שכותב נכדו ב"האיש על החומה" בכרך השלישי בפרק המתחיל בעמ' 399. הרג"א קניג, מגדולי חסידי ברסלב, כתב לידידו רמ"צ נריה מכתב שבו כתב על ההערצה במשפחתו לראי"ה ובין השאר כתב כי אבי אימו ראה בסעודת פדיון בן שריח"ז שם כפות ידיו תחת כוס היין שבירך עליו הראי"ה וליקק את טיפות היין שנטפו עליהן וכתב הרב קניג שמאז לא קיבל סבו לשון הרע על הראי"ה (כן כותב הרב קניג במכתב שרבו ר"א שטרנהארץ, מגדולי רבני ברסלב, לא לא ידע מהראי"ה אך התגלתה התכתבות ידידותית מאוד ביניהם שבה כותב הרב שטרנהארץ בהערצה גדולה לראי"ה). ר"פ עפשטיין העניק במתנה את ספרו לראי"ה עם ההקדשה 'לכבוד הגאון הרב הראשי לא"י', וכן שלח לראי"ה מכתב תורה שבו הציע את דעתו בעניין הלכתי מסוים ומבקש את חוות דעתו של הראי"ה בעניין.
כך שעובדתית ומעשית הראי"ה היה איש קדוש ומבחינת האמת ראוי להזכיר את שמו.

יש לציין שהיו גדולים שגם תמכו בדעותיו ואף ממתנגדי הציונות היו שתמכו במשנתו המחשבתית וביניהם הפחד יצחק שכינה את ספר "אורות" כ"תורת ארץ ישראל", וכן הרבי מצ'ורטקוב, הגר"ד שפרבר מברשוב ועוד. לגבי "הפחד יצחק" ראה תגובתי להלן על יחסו לראי"ה ומשנתו.
לגבי משנת הראי"ה, אחד מספריו הוא "ראש מילין" על האותיות והניקוד והטעמים והתגים, ועליו משבחו מאוד המקובל הגדול רמ"מ הלפרין, ממייסדי ישיבת "שער השמים" ומחבר "הגהות וביאורים" על "עץ חיים", וכך כתב:
'כתיבה וחתימה טובה לידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם מפורסם לתהילה בכל קצוי ארץ, שבחו מי ימלל כבוד קדושתו מי יספר מו"ה מרנא ורבנא מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ע"ש כל אשר לו כולם יעמדו על הברכה אמן.
ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא ונקרא שמו 'ראש מילין' שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגדולתו עד אין חקר. מה רבו מעשיו בזה נורא מאוד מי ימלל תהילתו.
יתן לו השי"ת אריכות ימים ושנים טובים ואז יראה העולם את גודל תקפו וגבורתו בנגלה ובנסתר אשרי העם שככה לו אמן.'

הגראז"מ בעל "אבן האזל" שהספיד הראי"ה בין השאר בכך שהיה יחיד הדור בגאונותו ובצדקתו וביראתו ובחסידותו ובמעשיו הגדולים ועם פטירתו נפגע חוט השדרה של עם ישראל, פרסם בעשור לפטירתו מכתב שבו עודד את פרסום כל ספרי הראי"ה וכן כתב בין השאר שהיה גדול מאוד בדבקות בה' וש"לדבקותו בה' ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו".
לאחר שהחזו"א אמר למוכר ספרים שמותר לסחור בספרי ההלכה של הראי"ה אך לא בספרי המחשבה, בא אליו הגר"ד יפה ואמר שספרי המחשבה של הראי"ה דווקא מוסיפים לו יראת שמים. הגיב החזו"א ואמר שכל מה שמביא לך יראת שמים תלמד והוסיף שגם אחרי הכל הפשקווילים לא פחתה ההערכה של הח"ח ורח"ע לראי"ה.
לגבי הח"ח וספרי הראי"ה, בכינוס העולמי הגדול הראשון של אגו"י בוינה בתרפ"ג השתתף מהתחלה אך לאחר שנאמרו דברי פגיעה בראי"ה, מנהל הדיון ר"א לוין מרישא היסה את הדובר והח"ח הפסיק לבוא לדיונים ונשאר במעונו. בסיום הכינוס באו המשתתפים להיפרד מהח"ח וכשבאו חברי המשלחת הירושלמית אמר להם שלאלו שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים אינו נותן שלום. ניסו לומר לו שכתב בספריו כך וכך אך הח"ח הגיב: "איני רוצה לדעת!" ומן הסתם כוונתו שגם אם בדבריו ישנם דברים נגד ההשקפה המקובלת עדיין הראי"ה אדם גדול, וכן אמר: "דעו לכם כי היא קדוש וטהור וכל הנוגע בו לא יינקה!" חתנו ה"עבודת הקורבנות" פרסם מכתב שבו כתב נגד מעשי הקנאים ודבריהם נגד הראי"ה ושחותנו דחה בבוז ושאט נפש את מכתבי השטנה נגד הראי"ה מבלי לפותחם. וכן בתרצ"ב כתב בנו ונכד הח"ח, ר"א, מכתב לרצי"ה שבו תוקף את התנהגות הקנאים כלפי הראי"ה וכותב שימסור לסבו על כך. כשר"א עלה לארץ אמר לו חותנו שבכל מקום שהוא שומע מחלוקת נגד הראי"ה שיברח משם כי הוא יודע ש"ר' הירש לייב" (כינוי הנצי"ב בישיבות) היה שולח אליו תלמידים שהחמיצו שהוא יתקנם ואינו מאמין שהשתנה מכמות שהיה, ואכן עקב כך עבר מירושלים, שבא גר בתחילה, לת"א.
רשז"א אמר בהזדמנות מסוימת שחבל שבגלל ניגודי דעות בעולם התורני מתנכרים אף לספריו ההלכתיים והלא הם מצטיינים בישרותם ומהם ניתן ללמוד דרכי פסיקה הוראה. וכן אמר שגדולתו הייתה גדלות מיוחדת כי מכל צד שהיית מתבונן היית רואה את גדולתו ויחידותו והוא היה גדול בכל וגדול לא רק בדורו אלא בדורות. וכן בראש מאמר שהקדיש לזכר הראי"ה כתב: "לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא מוהרא"י קוק זצ"ל".
לגבי המחלוקת עליו אמר רש"ז זלזניק, ר"י בעץ חיים לצד ראז"מ, ששמע את הראי"ה לומד פרק בתנ"ך, שמי שלומד כך תנ"ך לא רק שאסור לדבר בו סרה אלא אף אין להרהר אחריו.
ה"פחד יצחק" אמר שהראי"ה היה גדול בתורה וביראה ובחסידות מכל אשר חלקו עליו (הדברים מתחברים עם דבר ראז"מ לעיל על היות הראי"ה יחיד הדור ועם דברי רשז"א לעיל על גדולתו המיוחדת) וראה להלן בתגובה אחרת על יחסו לראי"ה ומשנתו.
האחים האדמו"רים מבלז ובילגוריי גדלו על ההשקפה הקנאית הקיצונית ומסיבות שאיני יודע הבינו שהשקפה זו היא טעות ועברו לדרך של אגו"י (ולא של הסניף הירושלמי בזמנו שהיה של קנאים קיצוניים) וזה הוא כמובן גם ביחס לראי"ה ואחרים שבדעותיו מוצרים את הרבי מבילגוריי שולח לראי"ה כסף לחלוקה לנפגעי פרעות תרפ"ט כפי ששלח לרב זוננפלד. עניין זה הושמט/צונזר מהספר על הרבי מבילגוריי: https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.p ... 1#p2817811
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=54020#p712286

בעזה"[י]
ד' תצא ו' אלול תרפ"ט בילגורייא

ברכת כתיבה וחתימה טובה תחל על ראש רב האי גאון המפורסם,
ראש הרבנים, כליל המדעים, פאר היחש,
עוטה מעיל המדות כש"ת [כבוד שם תפארתו]
מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נשיא הרבנות הראשית באה"ק.

אחד"ש כת"ה [=אחרי דרישת שלום כבוד תורתו הרמה] בכבוד הראוי יחד עם כל בית ישראל הקשבני הידיעות המעציבות מהפרעות והחורבנות באה"ק. חיל ורעדה אחזתנו ונמס לבנו כמים, בתור רב ואב"ד קראתי לצום בכי ומספד על ער"ח אלול.
נוסד תיכף ועד כללי שנכנסו אליו מכל המפלגות והשדרות שבעירנו לשם אסיפת כספים לטובת נגועי המלחמה בא"י. תושבי עירנו מבלי להתחשב עם מצבם האיקונומי [=הכלכלי] השפל תרמו תרומותיהם ביד רחבה וברוח נדיבה בידעם כי ממלאים חוב קדוש כלפי אחיהם בא"י הקרובים ללבם.
ולע"ע [=ולעת עתה] נאסף סך מאה וחמשים ושש דולר אשר שלחתי ע"י האנגלא פלשתינא באנק. וכדי להיות בטוח שהכסף יגיע למטרתו הנכונה נחלט לשלוח הכספים ליד כבוד הדרת גאונו שליט"א וליד הרב הגאון ר' יוסף חיים זאננפעלד שליט"א ולהטריח את כ[ב]ודכם במצוה זו שתיטיבו לראות שה[כ]סף יתחלק לנגועי המלחמה בא"י במדת היושר וההגיון ושיגיע אל מטרתו הנכונה וישלם ד' כפעלכם ומשכורתכם תהי' כפולה מעם ד'.
ואני תפלה שהשי"ת ישלח עזרו מקודש שלא ישמע שוד ושבר באהלי ישראל רק מנוחת שלו' ושלו' והשקט ובטח. ואשאר בזה ידידו דוש"ת ומברך בשנת גאולה וישועה, המצפה להרמת קרן ישראל,
הק' מרדכי בהגאוה"ק רשכב"י [רבן של כל בית ישראל] מבעלזא זצוק"ל ה"ה האבד"ק בילגורייא יצ"ו.

לאחר החותמת: אבקש בזה שימחול כהדר"ג שליט"א לכבדנו בתשובתו ולאשר את קבלת הכסף, אשר הרבה יגעתי בזה ואסיר תודה אהי' לו, הנ"ל.
נערך לאחרונה על ידי לך לך ב ג' אוגוסט 22, 2023 5:44 pm, נערך 19 פעמים בסך הכל.

לך לך
הודעות: 46
הצטרף: ג' יולי 25, 2023 10:40 am

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#6 שליחה על ידי לך לך » ו' אוגוסט 11, 2023 1:38 am

מתודה כתב:
אליקים כתב: (מי זה "אחד שממנו היה כדאי לשמוע"?)
אולי הרב קוק.
לגבי יחס הפחד יצחק לראי"ה ומשנתו ראו בקישור הבא בתגובות 63-62:
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%90 ... 498/page-3
ראו כאן בתגובה תוכן מכתבים לראי"ה שבו ישנה התייחסות אליו כרבה של ירושלים (ובחלק גם כרבה של א"י): https://www.kolhazman.co.il/235805?unap ... ment-53529
בהקשר לסוכות, הפחד יצחק תלה את תמונת הראי"ה בסוכות. ישנה טענה שהורידה למנוע מחלוקת עם קנאים, אך ישנן עדויות שלא הורידה.
https://musaf-shabbat.com/2011/02/06/%D ... %92%D7%A8/
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%90 ... %A7.15498/

כּוֹתָר
הודעות: 1284
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: לאושפיזין דאהרן - ענין פלאי ממרן הפחד יצחק

#7 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' ספטמבר 12, 2024 2:36 am

ביום החמישי האושפיזין של אהרן הכהן, על אהרן הכהן כתוב (אבות פרק א משנה יב): 'הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום'. שהיה משכין שלום בין איש לרעהו, ובין איש לאשתו.
כל כך הרבה שלום הוא עשה בעולם, שבמסכת כלה (רבתי פרק ג הלכה א) כתוב: שבמות אהרן בכו עליו כל בית ישראל במשך שלשים יום, אנשים נשים וטף. והיו שמונים אלף בחורים, קרואים בשם אהרן, שיצאו אחרי מטתו. שהם נולדו משמונים אלף זוגות של איש ואשה שאהרן הכהן עשה ביניהם שלום. לפי החשבון, אם זה היה במשך ארבעים שנה, בכל יום הוא השכין שלום בחמשה או ששה בתים.

שלח תגובה