מדוע ממתינים לומר 'ותן טל ומטר' עד ז' חשון - בזמן הזה ?

[כּוֹתָר]

במשנה בתחילת תענית, כתוב הטעם שמתחילים לבקש על טל ומטר, רק בז' חשון:

'כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת'.



ובר"ן על הרי"ף ביאר שבזמנו גם היו עולים לרגל, לכן נהג דין זה. וז"ל: אפילו לאחר חורבן לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים 'כמו שעושין גם היום'. ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה.



משמע שדין זה תלוי אם בפועל יש עולי רגלים שדואגים להם שלא יהיה להם צער מהגשמים.



והנה עתה בזמנינו - הן אמת שיש הרבה שמגיעים מחוץ לארץ לארץ ישראל ברגל, ומסתבר שהם עולים גם לירושלים לכותל המערבי.

אך נראה לי דחוק לומר שזה מנהג לעלות לרגל, כי גם אלו שעולים אין עיקר מטרת עלייתם כדי לעלות לירושלים.



ועוד קשה, בימינו, אפשר לחזור במטוס תוך כמה שעות, לכאורה לא שייך הטעם שמצריך לחכות ט"ו ימים.



ומדוע שלא יקדימו את זמן הבקשה של טל ומטר ?





ואולי, שבזמן חורבן בית המקדש עדיין היה כח ביד חכמים לתקן זמן אחר, ולכך הסביר הר"ן טעם מדוע לא שינו את התקנה.

אך עתה בזמנינו אין כח ביד החכמים לשנות התקנה, כי אין בי"ד יכול לבטל דברי בי"ד חברו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין.



ע"כ הגעתי בכוחי, ואשמח להיעזר בבעלי תריסין שייכנסו לאשכול זה.

[כּוֹתָר]

שוב הראוני שכעין זה כתב כבר הרא"ש.
בתשובת הרא"ש כלל ד' תשובה י' מאריך לדון שם אודות קביעת הזמנים ומוכיח שנעשתה על פי הצרכים המציאותיים, ורצה לתקן שבני אשכנז יתחילו לומר ותן טל ומטר מז' חשוון כיוון שטבע ארצם שונה מטבעה של בבל.

ועיקר טענתו שם הייתה לומר שבארצותיהם יש להאריך את זמן אמירת ותטו"מ עד עצרת, ודן בכך עם חכמי דורו והסכימו עימו רק שלא רצו לשנות המנהג, למעשה בשנה אחת נהג כן בעצמו, אך אח"כ חזר בו.
היוצא מדבריו הוא שמעיקר הדין יש לשנות סדר אמירת ותטו"מ על פי הצורך המציאותי, אך למעשה לא הסכימו עימו גדו"י שבאותו הדור לשנות המנהג, אלא אם כן 'יתקבצו חכמי ארץ'.