<t>בשו"ע יו"ד סימן פד סעיף טז:<br/>
כל תולעים הנמצאים בבהמה, בין שהם בין עור לבשר בין שהם במעיה אסורים.<br/>
והנמצאים בדגים - במעיהם אסורים, בין עור לבשר, או בתוך הבשר מותרים.</t>
לפני כמה עשרות שנים התעוררה שאלה אצל הפוסקים היות והמדענים עקבו אחרי תולעי אנסיקס וגילו במחקרים עליהם שמשום כך דנו לאסור תולעים אלו גם מה שנמצא בבשר הדג.
מפני כמה טעמים דנו שאולי אין זה שייך לנאמר בשו"ע על תולעים בבשר הדג:
1. תולעי אניסאקיס מצויים לרוב במעי הדגים וגם בבשר הדג.
2. תולעים אלו עפ"י מחקרי המדענים יש להם "מחזור חיים" החל משלב הביצה ששוהה בקרקעית הים במשך כשבועיים עד שלב התפתחות הזחל, לאחר שהזחל שוחה חופשי במים, הוא נבלע ע"י דגיג קטן, שהוא בהמשך נבלע ע"י דג גדול [והדג הקטן מתעכל במעי הדג והתולעת נשארת לחיות במעי הדג הגדול]. בשלב הבא נבלע הדג הגדול ע"י חיית ים והדג מתעכל בבטנו, והתולעת ממשיכה לגדול עד שמגיעה לבגרות מושלמת והיא מטילה ביצים שיוצאים אל הים הפתוח יחד עם היציאות שלהם. ושוב הכל חוזר חלילה. כך שתולעים אלו בוודאות שרצו במים קודם כניסתם אל הדג כך שדינם כדין "שרץ המים". ובנוסף, הדברים גם נראים לעין כל גם למי שאינם מומחים, בכך שבאותם דגים ממש כאשר הם בים הפתוח הם נגועים בהרבה תולעי אניסאקיס וכאשר הם בבריכות ובכלובים בים הם נקיים לחלוטין, [וכאמור זה משום שאין חיות ים ששוחים עם הדגים].
3. ובנוסף תולעים אלו הקיימים במעי הדג, אינם נכנסים לבשר הדג אלא לאחר מיתת הדג.
אמנם הפוסקים דחו זאת, שאין לחוש לדברי המדענים כנגד המבואר בשו"ע. ויש שהתירו כמו שכתב בדרך אמונה ששרץ המים שאינו נראה בעין בינונית אינו נאסר אפילו כשיגדל אם זה בבשר הדג. וגם לדעת המדענים שהביצה נוצרת בים, וכן הזחל שוחה שם, זה בגודל זעיר שאינו נראה לעין, ולכן שפיר חשיב כתולעים הנמצאים בבשר הדג דמיניה קרבו.
והשבט הלוי כתב על זה תשובה, ודעתו הייתה להחמיר בדגים שאפשר לבדוק ולנקות תולעים אלו, אבל בהערינג שאין דרך לבדוק סבר שאי אפשר לאסור לאכלו.
בשנים האחרונות רמ"ש קליין בירר את העניין לאיסור, ובעקבות כך השבט הלוי אף צירף חתימתו והרב אלישיב גם צירף את חתימתו לפסק זה.
הרב וויא מעיד שגם אחרי החתימה אמרו לו הרב ואזנר שלא השתנתה דעתו מקודם, ובשנים קודמות הוא לא הרשה לרב וויא לפרסם איסור בשמו. תלמידיו אומרים שגם הוא נהג לאכול בעצמו הערינג עד סוף ימיו. ובנוגע למה שחתם הרי כבר העיר לפני חתימתו - כמש"כ בשבט הלוי ח"ד סימן פ"ג.
חשוב לציין, כי השכיחות של תולעים אלו בהרינג, היא בגדר מיעוט שאינו מצוי, כך שאפילו לדעת האוסרים, אין צריך לחשוש מעיקר הדין בדגי הרינג.
פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
נערך לאחרונה על ידי כּוֹתָר ב א' ינואר 12, 2020 12:02 am, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
הגרמ''מ קארפ שהינו מראשי האוסרים את תולעי האנסאקיס כתב בספרו להתיר לאכול הרינג, בשעתו כתב תשובה להתיר כיון שאין כאן אלא חיוב בדיקה וכאשר הם מגיעים כבושים וחתוכים לא ניתן לבודקם באופן רגיל ועוד ס''ס וכו', וכיום טוען שאי''צ לכל הנ''ל כיון שהתברר שאחוזי השכיחות של האנסאקיס בדגי הערינג הם אף פחות משיעור מיעוט המצוי, וגם בעצמי שאלתי ושמעתי להתיר מטעם זה ברווח
Re: פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
רק במטיאס קיימת הבעיה הזו ולא הדג הרינג (ללא קשר אם זה פחות ממיעוט המצוי כמו שזה או יותר)?
Re: פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
מטיאס והרינג זה לא אותו דג ?
בהמכלול כתוב שהרינג זה מטאיס צעיר https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7% ... 7%90%D7%A1
Re: פולמוס תולעי אנסיאקיס בדג הרינג (מטיאס)
לי ידוע שאלו שני דגים: מטיאס הוא הוורוד-אפור והרינג הוא הצהבהב-שחור.כּוֹתָר כתב: ↑מטיאס והרינג זה לא אותו דג ?
בהמכלול כתוב שהרינג זה מטאיס צעיר https://www.hamichlol.org.il/%D7%9E%D7% ... 7%90%D7%A1
עכשיו ראיתי שבמאמר המקושר במכלול כתוב שמדובר בשני סוגים של אותה משפחה.