מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

בירורי הלכות וחקרי מנהגי ישראל
שלח תגובה
הודעה
מחבר
כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#1 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' ינואר 29, 2020 3:09 pm

טב למללא אאודנא דשמעי.
נידון זה עלה במקומות אחרים, אך להרגשתי כדי לבאר נושא כזה, צריך מקום כמו כאן שמכבדים את הצדיקים והחכמים ההולכים לאור תורת הבעש"ט.

היה מנהג צדיקים וחסידים ההולכים בדרך החסידות, שכאשר הרגישו בנפשם שאינם יכולים לכוין בתפילה הם לא התפללו בזמן. אנו מאמינים שאת הכל הם עשו עפ"י תורה. ורק איש בער יחשוב שיש לו יר"ש והוא מדקדק בהלכה יותר משרפי מעלה.

וכדי ליישב מנהגם אבאר מעט לפי עניות דעתי.
לגבי מה שלא התפללו בזמן.
בעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.

ומה שהתפללו אחר זמן תפילה, אם זה קודם חצות פשוט עפ"י המשנ"ב שאפשר, ואלו שהתפללו אח"כ, זה יכול להיות בתורת נדבה, או בתורת תשלומין.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ד' ינואר 29, 2020 3:19 pm

יש להעיר, שהיום כמעט ואין מקומות חסידיים שמאשרים דרך כזאת לכתחילה, וכידוע שהאמרי אמת עצר הנהגה זו בגור.
ומה שיש מזלזלים בעקבות הנהגת הצדיקים, ומאחרים את התפילה מפני עצלות וקימה בשעה מאוחרת, על זה אני לא מדבר.
אם כי ברור שגדולי הצדיקים שנהגו כך, לקחו בחשבון גם תופעה זו, ואף על פי כן לא מנעו דרך זו מאלו המכוונים לשם שמים, כנאמר "ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
כי ראו בדרך זו יסוד ועיקר גדול לדת.
כי הרמב"ם מונה בהלכות יסודי התורה, את מצוות אמונה, דביקות, אהבת ה' ויראת ה'. ואיך אפשר להגיע לדרגות אלו בלי הקדשת זמן של התבוננות כהכנה לתפילה, ותפילה במתינות ובישוב הדעת, הסרת כל הדברים המטרידים אותו.
ראה מה שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"י ה"ג "וכיצד היא האהבה הראויה הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתירה עזה מאוד עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד כאלו חולה חולי האהבה שאין דעתו פנויה מאותה אהבה והוא שוגה בה תמיד בין בשבתו בין בקומו בין בשעה שהוא אוכל ושותה יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו שוגים בה תמיד.

ועבודה זו של תפילה נפסקה בשו"ע סימן צח סעיף א':
"המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו ויחשוב כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבות הטורדות אותו עד שתשאר מחשבתו וכוונתו זכה בתפלתו ויחשוב כאלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומכוין בהם יפה לבל יכשל קל וחומר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא חוקר כל המחשבות וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה ואם תבא לו מחשבה אחרת בתוך התפלה ישתוק עד שתתבטל המחשבה וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ומכוונים אותו לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלות ראש.

הגה: ויחשוב קודם התפלה מרוממות האל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (הר"י ריש פרק אין עומדין). ואסור לאדם לנשק בניו הקטנים בבית הכנסת כדי לקבוע בלבו שאין אהבה כאהבת המקום (בנימין זאב סימן קס"ג ואגודה פרק כיצד מברכין):

ואח"כ בסעיף ב' הביא את ההלכה שהזכרנו: "לא יתפלל במקום שיש דבר שמבטל כוונתו ולא בשעה המבטלת כוונתו (טור בשם ר"מ מרוטנברג והגהות מיימוני פרק ד' מהלכות תפלה)".

מלאך
הודעות: 25
הצטרף: ד' אוגוסט 14, 2019 10:46 am

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#3 שליחה על ידי מלאך » ה' פברואר 13, 2020 8:21 pm

דוד ריזל כתב: יש להעיר, שהיום כמעט ואין מקומות חסידיים שמאשרים דרך כזאת לכתחילה, וכידוע שהאמרי אמת עצר הנהגה זו בגור.
לכאו' אף פעם לא היה מצב של הוראה לכתחילה, אלא כך פשוט היה המצב מסיבות כאלו ואחרות, לא שקמו יום אחד והכריזו איננו מכירים בזמן תפילה.
חוץ משבת קודש, בו הייתה (ועודנה בהרבה מקומות) הנהגה מפורשת להתפלל מאוחר בלי קשר לזמן תפילה, מכמה טעמים.

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#4 שליחה על ידי אורח » ש' פברואר 15, 2020 10:46 pm

הכל טוב ויפה, אבל חשוב לדעת ולהדגיש, זה לא נחשב תפלה בזמנה! הם הפסידו/היו פטורים מתפלה, אבל מה שהתפללו אחר זמנה, אין להם שכר תפלה בזמנה על כך!

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#5 שליחה על ידי שניאור » א' פברואר 16, 2020 5:54 pm

אורח כתב: הכל טוב ויפה, אבל חשוב לדעת ולהדגיש, זה לא נחשב תפלה בזמנה! הם הפסידו/היו פטורים מתפלה, אבל מה שהתפללו אחר זמנה, אין להם שכר תפלה בזמנה על כך!
נכון, אבל אם צריך לבחור בין להתפלל שלא בזמנה לבין לא להתפלל בזמנה, ודאי שעדיף להתפלל שלא בזמנה.

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#6 שליחה על ידי אורח » ב' פברואר 17, 2020 1:34 am

[quote=מלאך post_id=5093 user_id=212]
חוץ משבת קודש, בו הייתה (ועודנה בהרבה מקומות) הנהגה מפורשת להתפלל מאוחר בלי קשר לזמן תפילה, מכמה טעמים.
[/quote]

בשבת יש פטור מקיום התורה?

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#7 שליחה על ידי אורח » ב' פברואר 17, 2020 10:36 am

[quote=שניאור post_id=5107 user_id=217]
[quote=אורח post_id=5101]
הכל טוב ויפה, אבל חשוב לדעת ולהדגיש, זה לא נחשב תפלה בזמנה! הם הפסידו/היו פטורים מתפלה, אבל מה שהתפללו אחר זמנה, אין להם שכר תפלה בזמנה על כך!
[/quote]

נכון, אבל אם צריך לבחור בין להתפלל שלא בזמנה לבין לא להתפלל בזמנה, ודאי שעדיף להתפלל שלא בזמנה.
[/quote]

מהיכן לקחת את זה?

המתפלל בזמנה גם אם לא כיון כראוי יצא ידי חובת התפילה משא"כ בשלא בזמנה

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#8 שליחה על ידי אורח » ג' פברואר 18, 2020 12:26 pm

זה בדיוק הנקודה, מה נקרא לכוון כראוי
הצדיקים הללו לפי מעלתם, לא חשבו שכוונה פשטית ופשוטה ממש כשלנו נחשבת ככוונה ראויה, אלא כוונה גדולה יותר
ובכלל, גם החזון איש [שמי כמוהו היה דקדקן ההלכה], ידוע שהיה אוכל בלי לברך בשעת חוליו כשלא יכל לכוון

יהושע
הודעות: 89
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 9:12 am

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#9 שליחה על ידי יהושע » ד' פברואר 19, 2020 12:40 pm

השאלה עדיין איך אמרו ברכות קרי"ש אחר חצות, וגם על שמונה עשרה קשה איך הכשילו את אלו שהתפללו עמהם ובפרט שמסתמא הם לא התכוונו לתפילת נדבה.

שניאור
הודעות: 94
הצטרף: ב' אוגוסט 19, 2019 6:25 pm

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#10 שליחה על ידי שניאור » ד' פברואר 19, 2020 12:45 pm

אורח כתב:
שניאור כתב:
אורח כתב: הכל טוב ויפה, אבל חשוב לדעת ולהדגיש, זה לא נחשב תפלה בזמנה! הם הפסידו/היו פטורים מתפלה, אבל מה שהתפללו אחר זמנה, אין להם שכר תפלה בזמנה על כך!
נכון, אבל אם צריך לבחור בין להתפלל שלא בזמנה לבין לא להתפלל בזמנה, ודאי שעדיף להתפלל שלא בזמנה.
מהיכן לקחת את זה?

המתפלל בזמנה גם אם לא כיון כראוי יצא ידי חובת התפילה משא"כ בשלא בזמנה
אם אתה מחפש רק לצאת ידי חובה יש לפלפל עד כמה יוצאים יד"ח כשלא מכוונים, אבל אם אתה מחפש לעשות רצון קונך וברור לך שאם תחכה קצת תוכל להתפלל כראוי אין בכך שום שאלה שעדיף לחכות גם אם יעבור זמן תפילה.
מה שאין אנו מחכים כהיום זה אותו סיבה שאנחנו לא מתפללים שוב כשלא כיוונו בברכה ראשונה, והוא משום שגם בפעם השניה אין הבטחה שתכוון, וה"נ כאן גם אם נחכה אף אחד לא מבטיח לנו שנתפלל בכוונה הראויה.

צבי
הודעות: 10
הצטרף: ש' פברואר 08, 2020 10:34 pm
עיסוק תורני: אברך

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#11 שליחה על ידי צבי » ב' פברואר 24, 2020 6:45 am

בעצם זה עיקר המחלוקת בין החסידים למתנגדים.
זה ברור שבגלל הרגשות ומצב רוח מיסטי אין לבטל פסיק בשולחן ערוך.
אמנם גם נפסק בסימן א "טוב המעט בכוונה מהרבות בלא כוונה" אבל כמובן שכל עוד זה גובל בתחום ההלכה הפסוקה.
ואם כל אחד (יהיה גדול אשר יהיה) ירצה לשנות במשהו מיסודות השולחן ערוך אז מה יישאר לנו?

מה ידידות
הודעות: 1
הצטרף: ג' יוני 18, 2019 9:44 am

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#12 שליחה על ידי מה ידידות » ב' פברואר 24, 2020 10:16 am

איני יודע מה 'עיקר' המחלוקת בין חסידים ןמתנגדים,
אבל כל מעשי והנהגות הצדיקים מנהיגי החסידות, היו מיוסדים על אדני התורה וההלכה.
והדברים עתיקים

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#13 שליחה על ידי כּוֹתָר » ב' פברואר 24, 2020 1:15 pm

צבי כתב: אבל כמובן שכל עוד זה גובל בתחום ההלכה הפסוקה.
ואם כל אחד (יהיה גדול אשר יהיה) ירצה לשנות במשהו מיסודות השולחן ערוך אז מה יישאר לנו?
למי כוונתך להעיר ?
אני מקווה מאוד שלא לגדולים אשר יהיו, מדורות קודמים.

צבי
הודעות: 10
הצטרף: ש' פברואר 08, 2020 10:34 pm
עיסוק תורני: אברך

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#14 שליחה על ידי צבי » ג' פברואר 25, 2020 6:45 am

לא בהכרח!
לא נכנסתי לפרטים.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#15 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 14, 2020 2:28 pm

תשובה מהנפש חיה שמבארת מעלת הכנה למצוה של הצדיקים ואיחור המצוה, בעיקר אודות איחור מילה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#16 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 14, 2020 2:50 pm

אשל אברהם סימן נ"ח סעיף א'
כעת אני סומך את עצמי אודות זמן קר"ש על זמן שהציבור מתפללים מצד מה שאמרו חז"ל [פסחים סו, א] הנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ולגבי ההיא דשם יש דררא דמצוה דאורייתא ואיסורים חמורים, וגם שם בירושלים בזמן הקרבת הפסח לא היו כל עם בני ישראל שם כי הרבה נשארו בחוץ לארץ ולא עלו כלל בשעת בנין שני כידוע, ומהדרים בארץ ישראל נשארו הרבה שלא עלו לעשות הפסח על ידי כמה סיבות ומניעות, ואותן שהיה עליהם השאלה שם ששכחו להביא סכין מערב שבת פשיטא שהם מיעוטא דמעוטא גם משבט אחד, ועם בני ישראל זריזים להביא סכין מע"ש וזעיר שם מי שישכח על ידי איזה טרדא ועל כל זה סמך את עצמו על מה שעם בני ישראל הם בני נביאים גם לגבי דבר הלכה. וכן הוא בזה שבזמן שבאים כל ציבור לביהכ"נ הק' לתפילה אז הוא הזמן בלי חשש העברת הזמן. וגם חסידה בשמים ידעה עת בואה [א"ה לכאו' רמז לחסידים]. וכל קיבוץ קהלה בעם בני ישראל אין להרהר אחריהם שעוברים זמן תפילה ח"ו, וגם שיש עצה לקרות קר"ש כוותיקון תיכף קומה ממטתן בזמן שיש שעת לקרות ק"ש נכון לקרות. על כל זה כבר ידוע על פי אומדנא וידיעה במקצת שרוב המון העם אינם קורים עד בואם לביהכ"נ הק' ועל ידי זה נכון לסמוך את עצמו על זמן קהלה של הקיבוץ:

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#17 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 14, 2020 3:04 pm

תמלול של שיחה בין הרב מורגנשטרן לבין האדמו"ר מאמשינוב על עבודת הצדיקים.

הגה"צ הרי"ם שליט"א:
ובספרי רבי צדוק, רואים שהם אחזו שיש מושג ששייך
נבואה אצל צדיקים בזמן הזה בבחינה של "על פי ה' יחנו
ה' על פי ה' יסעו". זה לא נבואה בדרגה שכתובה
ברמב"ם, אבל משמע שהם אחזו שיש דרגה מסוימת של
נבואה גם בזמן הזה. לגבי ההנהגה של היהודי הקדוש
ותלמידיו שהתפללו מאוחר. האם זה באמת הפשט שהם
אחזו שיש דרגה של נבואה בזמן הזה? ]שמשמים הורו להם
בכל פעם לנהוג כך, כמו אליהו בהר הכרמל[?

[זה לשון הספר "מי השילוח" )החדש( מהרה"ק מאיזביצא זי"ע )פרשת
בהעלותך – מהספר"בית יעקב" בשלח אות מ"א ויתרו אות א' וט"ו( "על
פי ה' יחנו ועל פי ה' יסעו, את משמרת ה' שמרו על פי ה' ביד משה" וכו',
וכן בכל דור ודור מי שהוא צדיק הדור רואה רצון השם יתברך, כמו שכתוב שפתי צדיק ידעון רצון, והיהודי הקדוש זללה"ה בדורו ראה רצון
השם יתברך באיחור זמן תפלה וכו', וכשראה רצון השם יתברך בזה לכן
דורך די עבירה - וועלן ווערן געטוהן דא.]

אדמו"ר שליט"א: ער זאגט נישט דער לשון פון נבואה.
[הוא – הספר "מי השילוח" מהאיזביצער – לא אומר שם את
הלשון של נבואה].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: הוא לא אומר בפירוש נבואה,
אבל מה באמת הגדר של מה שהוא אומר?
רש"י אומר בסוף ברכות ]דף ס"ג, א על הפסוק "עת לעשות
לה' הפרו תורתך"[ - "הפרו תורתו עושי רצונו. כגון אליהו
בהר הכרמל ]מלכים א' י"ח[ שהקריב בבמה בשעת איסור
הבמות, משום דעת לעשות סייג וגדר בישראל לשמו של
הקדוש ברוך הוא". רואים מכאן שהוא משווה את הענין
של "עת לעשות לה' הפרו תורתך", שיש אדם שהוא
עושה רצונו בזה שהוא הפרו תורתך – אשר זה ענין
ששייך בכל הדורות – ורש"י משווה את זה לענין של
אליהו בהר הכרמל שהיה ענין של נבואה לשעתה.

אדמו"ר שליט"א: דארט'ן איז עפעס אנדערש. דארט'ן
זאגט ער נישט אז ער האט דאס געטוהן אדעתא דהכי. שטייט
נישט אין מי השילוח אז ער האט דאס געטוהן בהיתר. ער
זאגט אז באמת דער זאך איז געווען א ריינע זאך, כלפי
שמיא גליא אז דאס איז געווען באמת א ריינע זאך. אבער
ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן בהיתר.
[שם זה דבר אחר. שם הוא לא אומר שזמרי עשה זאת
אדעתא דהכי, לא כתוב במי השילוח שהוא עשה זאת
בהיתר. הוא אומר שבאמת הדבר הזה [שעשה זמרי] היה
דבר נקי. כלפי שמיא גליא שזה באמת היה דבר נקי.
אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת בהיתר].

ער רעדט דארט'ן בעיקר וועגן דער ענין פון פנחס, אז וואס
פנחס האט געטוהן איז געווען אין א בחינה פון "נער ישראל
ואהבהו", אפילו אז באמת איז נישט געווען שייך דארטן דער
ענין צו קנאין פוגעין, ווייל באמת האט דער זאך האט געהאט
א פלאץ, דער זאך האט געהאט א הארט, אבער ער זאגט
נישט אז דאס איז געווען בהיתר.
[הוא אומר בעיקר על הענין של פנחס, שמה שפנחס
עשה היה נקי כנער, אפילו שהמעשה שזמרי עשה לא
היה שייך באמת לקנאין פוגעין, מפני שהמעשה הזה
היה לו מקום, ]"כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית, כמו
שמבואר בכתבי האר"י ז"ל" – כלשון "מי השילוח" בפרשת
פנחס[. המעשה הזה היה לו מקום, אבל הוא לא אומר
שזה היה בהיתר].

ער זאגט נאר אז עס איז דא א מציאות א מאל אז עס קען
זיך טוהן אזא זאך און אויבן דאס האט א פלאץ, דאס האט
א פלאץ, אבער נישט אז דאס איז מותר צו טוהן דאס לשם
שמים.
[הוא רק אומר שיש מציאות שיכול להיעשות כזה
מעשה, ולמעלה יש לזה מקום, אבל לא שמותר לעשות
זאת לשם שמים].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: אם זמרי התכוון לשם שמים
זה לא היה מותר לו?

אדמו"ר שליט"א: ניין. ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס
געמעגט טוהן. ער מיינט צו זאגן אזוי, אז קנאין פוגעין בו
איז לכאורה נאר אין א זאך וואס וואלט נישט גידארפן האבן
קיין פלאץ. אפילו אויב ער טוהט דאס באיסור, אבער באמת
אויף אזא מין זאך – איז קנאין קען נישט זיין. קיין ענין פון
קנאות קען נישט זיין. דאס הייסט, מען זאל באמת ווערן
אנגעצינדן אז עס איז דא חס ושלום א ענין פון מיעוט כבוד
שמים – דאס קען נישט זיין. איז אויף דעם זאגט ער אז
עס איז דא דער "נער ישראל ואוהבהו" [לגבי פנחס].

[זה לא היה מותר לזמרי. הוא לא אומר שזמרי עשה
זאת בהיתר. הוא מתכוין לומר שקנאין פוגעין בו נאמר
רק בדבר שאין לו שום מקום. אבל על מעשה כזה שיש
לו מקום למעלה אפילו אם הוא עושה זאת באיסור, אין
על דבר כזה קנאין פוגעין בו. ענין של קנאות שיבערו
על זה שחס ושלום יש ענין של מיעוט כבוד שמים לא
יכול להיות על דבר שיש לו מקום למעלה. ועל זה הוא
אומר לגבי הקנאות של פנחס, שאפילו שלא היה שייך כאן ענין
של קנאין פוגעין בו, עם כל זה מחדש שיש ענין של "נער
ישראל ואהבהו"].

אבער ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן ווייל ער
האט געווסט אז ער דארפט דאס טוהן. נאר פארקערט, ער
זאגט אז זמרי איז געווען אינגאנצן אויס גערייניגט, און ער
האט געהאט א משיכה וואס ער האט נישט געקענט האבן
קיין שליטה דערויף, אבער נישט אז ער האט מחליט געווען
ביי איהם אז מצד די הוראה פון תורה דאס דארף ווערן
געטוהן. ער רעדט נאר אז עס האט געהאט א הארט, ער
זאגט נישט אז דאס איז נישט געווען א עבירה.

[אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת בגלל שהוא ידע
שהוא צריך לעשות זאת. להיפך, הוא אומר שזמרי היה
נקי לגמרי, וכאן היה לו משיכה שהוא לא היה יכול
שיהיה לו שליטה עליה, אבל לא שהוא החליט באמת
שמצד ההוראה של התורה – דבר זה צריך להיעשות.
הוא רק אומר שהיה לזה מקום, אבל הוא לא אומר שזה
לא היה עבירה].

און פשוט, אין היינטיגע צייטן קען נישט זיין אזא ענין אין
ענינים פון עריות. היינטיגע צייטן אין דער ענין פון דעריות
קען נישט האבן קיין פלאץ קיין מאל. נישטא אזא זאך.

[ופשוט, בימינו לא יכול להיות ענין כזה של מעשה
עבירה שיש לו מקום למעלה בעניני עריות. בימינו בעניני
עריות לא יכול להיות שיהיה לו שום מקום אף פעם.
אין כזה דבר].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: לגבי מה שדברנו בענין
התפילה, זה לא יכול להיות שזה היה על פי רוח הקודש?

אדמו"ר שליט"א: רוח הקודש יוא, אבער דער רוח הקודש
האט געמאכט אז מען האט דאס איינגעפירט די הנהגה פון
דער זאך איז געווען מצד ווייל מען האט געזעהן אז עס
טוהט זיך אזוי דער ענין פון תפילה, דער תיקון פון תפילה,
מען קומט צו אזוי צו די דביקות פון תפילה – פארשטייט זיך
אין א אופן אזוי ווי עס דארף צו זיין - האבן זיי געהאט
דער כח דאס איינפיהרן, אבער דאס איז נישט אז מען האט
מתיר געווען א איסור ממש. מען דארף נישט צו קומען צו
די גדרים פון מתיר זיין א איסור מיט נבואה.

[רוח הקודש כן. אבל הרוח הקודש עשתה שמה
שהנהיגו הצדיקים את ההנהגה הזו היה מפני שראו
שבאופן הזה נפעל הענין של תפילה, ונעשה התיקון
של תפילה, ומגיעים באופן הזה אל הדביקות של
התפילה – כמובן באופן של דביקות כמו שצריך להיות
- אזי היה להם את הכח להנהיג זאת. אבל אין הכוונה
שהם התירו איסור ממש, אין צורך להגיע כאן לגדרים
של התרת איסור עם נבואה].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: היינו שיש לפעמים רוח
הקודש שנבנית בגדרי ההלכה עצמה, ולגבי תפילה זה
דבר שבנוי על גדרי ההלכה שיש אופן שזה מותר.

אדמו"ר שליט"א: יוא. [כן]

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#18 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 14, 2020 3:14 pm

המשך

[האמת היא שמצד הגדר של חיוב תפילה, הגמרא
אומרת על אחד האמוראים שכשהוא היה יוצא לדרך
הוא לאחר מכן לא התפלל כמה ימים, ועוד סיבות
שונות שבעבורם לא התפללו].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: היינו שתפילה יש בזה הלכות
אחרות.

אדמו"ר שליט"א: יוא. איך ווייס נישט צו דאס איז ערגער
פון יוצא לדרך אויב מען האט א מסוים'דיגע התעוררות, א
מסוים'דיגע ענין פון הכנה צו תפילה יעצט, איך ווייס נישט
צו דאס איז ווייניגער פון יוצא לדרך.
און אז מען האט טאקע געזעהן אז דורך דעם ווערט אויף
געטוהן דער ענין פון תפילה אזוי ווי עס דארף טאקע זיין,
עס ווערט אויף געטוהן די דביקות פון תפילה - נישט אין
זמן, ווייס איך נישט צו עס איז שייך אויף דעם דער ענין
פון ברכה לבטלה.
[כן. אני לא יודע אם זה יותר גרוע מיוצא לדרך, אם יש
התעוררות מסוימת, ענין מסוים של הכנה לתפילה
כעת, אני לא יודע אם זה פחות מיוצא לדרך. אזי
כשראו באמת שעל ידי זה נפעל הענין של תפילה כמו
שצריך להיות, כשראו שהדביקות של התפילה נפעלת
כראוי לא בזמנה, אזי אינני יודע אם שייך על זה ענין
של ברכה לבטלה].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: פאר וואס? [מדוע?].

אדמו"ר שליט"א: רבי עקיבא אייגר זאגט ברכות אז מען
טאר נישט עסן דעם זאך איז דאס שוין אויס ברכה לבטלה,
אפילו אויב דאס איז א ספק ברכה. אויב מספק טאר איך
זיך נישט נוצן, אויב מען וועט זאגן אז אין ברכות הנהנין איז
ביי דער ספק בלייבט אז "אסור ליהנות מהעולם הזה בלא
ברכה", ווערט דאס אויס ברכה לבטלה, אפילו אויב דאס איז
באמת א ברכה וואס מען דארף דאס נישט טוהן. ווייל דאס
גופא וואס דער זאך ווערט גענוצט אויף א מצוה, און אפילו
פאר הנאת הגוף, איז דאס שוין נישט לבטלה.

[רבי עקיבא איגר אומר בברכות כשאדם עושה ברכה
מפני שבלא הברכה אסור לו לאכול את הדבר, אזי זה
כבר לא ברכה לבטלה, אפילו אם זה ספק האם הוא
היה צריך לעשות את הברכה. אם מספק אסור לי
להשתמש עם הדבר, כלומר אם נגיד שבספק חיוב
ברכות הנהנין נשאר א איסור של "אסור ליהנות
מהעולם הזה בלא ברכה", אזי זה לא ברכה לבטלה,
אפילו אם באמת זו ברכה שלא היתה צריכה
להיעשות. כי זה גופא שהדבר נעשה כדי להשתמש בו
לצורך מצוה או אפילו לצורך הנאת הגוף, אזי זה כבר
לא נחשב לבטלה[.
הגה"צ הרי"ם שליט"א סיים: כי זה פועל איזה
תכלית. ולבטלה זה רק כשאין בזה תכלית.
אדמו"ר שליט"א: איז ממילא אז מען האט געזעהן אז
דער ענין פון תפילה, דער תיקון פון תפלה, ווערט געטוהן אין
א אנדערע זמן אויכעט, איז ווייס איך נישט צו דאס איז
כלול אין דעם גדר פון ברכה לבטלה.
און אויף דעם איז דאך שוין שייך צדיקים זאלן זעהן היינטיגע
צייטן אויכעט. דאס איז שוין נאר א בחינה פון רוח הקודש.
]אזי ממילא כאשר ראו ]הצדיקים[ שהענין של תפילה,
התיקון של תפילה, נפעל גם לאחר הזמן, אזי אני לא
יודע אם זה כלול בגדר של ברכה לבטלה. ועל זה כבר
שייך שצדיקים יראו זאת גם בימינו. זה כבר רק בחינה
של רוח הקודש].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: אם כך יוצא שזה רק לגבי
תפילה?

אדמו"ר שליט"א: יוא, ער רעדט דאך דארט נאר לגבי
תפילה, דער מי השילוח ברענגט דאך בפירוש נאר לגבי
תפילה. [הוא הרי מדבר שם רק לגבי תפילה. המי
השילוח מביא זאת בפירוש רק לגבי תפילה].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: את הפסוק "על פי ה' יחנו
ועל פי ה' יסעו" הוא מביא לגבי תפילה, אבל יש מקומות
אחרים בספרו שהוא מדבר לא רק מיוחד לגבי תפילה.
ולמשל, יש את המאמר על זמרי בן סלוא
[זה לשונו הקדוש בספרו "מי השילוח" )פרשת פנחס( "וירא פנחס בן
אלעזר בן אהרן הכהן, ויקח כו', ולא יעלה חס ושלום על הדעת לומר
שזמרי היה נואף חס ושלום כי מן הנואף לא עשה הקב"ה פרשה בתורה,
אך יש סוד בדבר זה, דהנה יש ...מי שמרחיק עצמו מן היצר הרע ושומר
עצמו מן העבירה בכל כוחו עד שאין ביכולתו לשמור את עצמו יותר מזה,
ואז כשנתגבר יצרו עליו ועושה מעשה אז הוא בודאי רצון הש"י, וכענין
יהודה ותמר, ואיהי בת זוגו ממש, וזה הענין היה גם כאן, כי זמרי היה
באמת שומר עצמו מכל התאוות הרעות, ועתה עלתה בדעתו שהיא בתו
זוגו מאחר שאין בכוחו לסלק את עצמו מזה המעשה, ופנחס אמר להיפך,
שעדיין יש בכוחו לסלק עצמו מזה וכו', כי באמת היה כאן שקול הדעת,
כי גם על פנחס היה מקום לבעל הדין לחלוק, שמצוי בו מדה הנראה
לעינים שהוא כעס כמו שבאמת טענו עליו זאת וכו', וזהו שנאמר ושם
האיש ישראל המוכה, היינו שהקב"ה הראה לפנחס אחר מעשה שעשה,
עם מי היה המלחמה שלו, שאל יחשוב כי נואף גמור היה חס ושלום.
ופנחס מחמת שהיה בא מזרע יוסף שנתברר בסיגופים ונסיונות בענין זה,
ולכך הרע בעיניו מאד על מעשה זמרי, ועל זה נאמר כי נער ישראל
ואוהבהו, וזה ממש ענין פנחס שהיה דן את זמרי לנואף בעלמא, על כן דן
אותו קנאין פוגעין בו, ונעלם ממנו עומק יסוד הדבר שהיה בזמרי, כי היא
היתה בת זוגו מששת ימי בראשית, כמו שמבואר בכתבי האר"י ז"ל, עד
שמשה רבינו עליו השלום לא הכניס את עצמו בזה לדונו ]לזמרי[ במיתה,
ונמצא שפנחס היה במעשה הזה כנער, היינו שלא היה יודע עמקות הדבר
רק על פי עיני שכל אנושי ולא יותר, ואף על פי כן השם יתברך אוהבו
והסכים עמו, כי לפי שכלו עשה דבר גדול בקנאתו ומסר את נפשו". ]
.
אדמו"ר שליט"א: דארט'ן איז עפעס אנדערש. דארט'ן
זאגט ער נישט אז ער האט דאס געטוהן אדעתא דהכי. שטייט
נישט אין מי השילוח אז ער האט דאס געטוהן בהיתר. ער
זאגט אז באמת דער זאך איז געווען א ריינע זאך, כלפי
שמיא גליא אז דאס איז געווען באמת א ריינע זאך. אבער
ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן בהיתר.
[שם זה דבר אחר. שם הוא לא אומר שזמרי עשה זאת
אדעתא דהכי, לא כתוב במי השילוח שהוא עשה זאת
בהיתר. הוא אומר שבאמת הדבר הזה ]שעשה זמרי[ היה
דבר נקי. כלפי שמיא גליא שזה באמת היה דבר נקי.
אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת בהיתר[.
ער רעדט דארט'ן בעיקר וועגן דער ענין פון פנחס, אז וואס
פנחס האט געטוהן איז געווען אין א בחינה פון "נער ישראל
ואהבהו", אפילו אז באמת איז נישט געווען שייך דארטן דער
ענין צו קנאין פוגעין, ווייל באמת האט דער זאך האט געהאט
א פלאץ, דער זאך האט געהאט א הארט, אבער ער זאגט
נישט אז דאס איז געווען בהיתר.
]הוא אומר בעיקר על הענין של פנחס, שמה שפנחס
עשה היה נקי כנער, אפילו שהמעשה שזמרי עשה לא
היה שייך באמת לקנאין פוגעין, מפני שהמעשה הזה
היה לו מקום, ]"כי היא היתה בת זוגו מששת ימי בראשית, כמו
שמבואר בכתבי האר"י ז"ל" – כלשון "מי השילוח" בפרשת
פנחס[. המעשה הזה היה לו מקום, אבל הוא לא אומר
שזה היה בהיתר[.
ער זאגט נאר אז עס איז דא א מציאות א מאל אז עס קען
זיך טוהן אזא זאך און אויבן דאס האט א פלאץ, דאס האט
א פלאץ, אבער נישט אז דאס איז מותר צו טוהן דאס לשם
שמים.
]הוא רק אומר שיש מציאות שיכול להיעשות כזה
מעשה, ולמעלה יש לזה מקום, אבל לא שמותר לעשות
זאת לשם שמים[.
הגה"צ הרי"ם שליט"א: אם זמרי התכוון לשם שמים
זה לא היה מותר לו?
אדמו"ר שליט"א: ניין. ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס
געמעגט טוהן. ער מיינט צו זאגן אזוי, אז קנאין פוגעין בו
איז לכאורה נאר אין א זאך וואס וואלט נישט גידארפן האבן
קיין פלאץ. אפילו אויב ער טוהט דאס באיסור, אבער באמת
אויף אזא מין זאך – איז קנאין קען נישט זיין. קיין ענין פון
קנאות קען נישט זיין. דאס הייסט, מען זאל באמת ווערן
אנגעצינדן אז עס איז דא חס ושלום א ענין פון מיעוט כבוד
שמים – דאס קען נישט זיין. איז אויף דעם זאגט ער אז
עס איז דא דער "נער ישראל ואוהבהו" ]לגבי פנחס[.
]]זה[ לא ]היה מותר לזמרי[. הוא לא אומר שזמרי עשה
זאת בהיתר. הוא מתכוין לומר שקנאין פוגעין בו נאמר
רק בדבר שאין לו שום מקום. אבל על מעשה כזה ]שיש
לו מקום למעלה[ אפילו אם הוא עושה זאת באיסור, אין
על דבר כזה קנאין פוגעין בו. ענין של קנאות שיבערו
על זה שחס ושלום יש ענין של מיעוט כבוד שמים לא
יכול להיות על דבר שיש לו מקום למעלה. ועל זה הוא
אומר ]לגבי הקנאות של פנחס, שאפילו שלא היה שייך כאן ענין
של קנאין פוגעין בו, עם כל זה מחדש[ שיש ענין של "נער
ישראל ואהבהו"[.
אבער ער זאגט נישט אז זמרי האט דאס געטוהן ווייל ער
האט געווסט אז ער דארפט דאס טוהן. נאר פארקערט, ער
זאגט אז זמרי איז געווען אינגאנצן אויס גערייניגט, און ער
האט געהאט א משיכה וואס ער האט נישט געקענט האבן
קיין שליטה דערויף, אבער נישט אז ער האט מחליט געווען
ביי איהם אז מצד די הוראה פון תורה דאס דארף ווערן
געטוהן. ער רעדט נאר אז עס האט געהאט א הארט, ער
זאגט נישט אז דאס איז נישט געווען א עבירה.
]אבל הוא לא אומר שזמרי עשה זאת בגלל שהוא ידע
שהוא צריך לעשות זאת. להיפך, הוא אומר שזמרי היה
נקי לגמרי, וכאן היה לו משיכה שהוא לא היה יכול
שיהיה לו שליטה עליה, אבל לא שהוא החליט באמת
שמצד ההוראה של התורה – דבר זה צריך להיעשות.
הוא רק אומר שהיה לזה מקום, אבל הוא לא אומר שזה
לא היה עבירה[.
און פשוט, אין היינטיגע צייטן קען נישט זיין אזא ענין אין
ענינים פון עריות. היינטיגע צייטן אין דער ענין פון דעריות
קען נישט האבן קיין פלאץ קיין מאל. נישטא אזא זאך.
]ופשוט, בימינו לא יכול להיות ענין כזה ]של מעשה
עבירה שיש לו מקום למעלה[ בעניני עריות. בימינו בעניני
עריות לא יכול להיות שיהיה לו שום מקום אף פעם.
אין כזה דבר[.

הגה"צ הרי"ם שליט"א: לגבי מה שדברנו בענין
התפילה, זה לא יכול להיות שזה היה על פי רוח הקודש?

אדמו"ר שליט"א: רוח הקודש יוא, אבער דער רוח הקודש
האט געמאכט אז מען האט דאס איינגעפירט די הנהגה פון
דער זאך איז געווען מצד ווייל מען האט געזעהן אז עס
טוהט זיך אזוי דער ענין פון תפילה, דער תיקון פון תפילה,
מען קומט צו אזוי צו די דביקות פון תפילה – פארשטייט זיך
אין א אופן אזוי ווי עס דארף צו זיין - האבן זיי געהאט
דער כח דאס איינפיהרן, אבער דאס איז נישט אז מען האט
מתיר געווען א איסור ממש. מען דארף נישט צו קומען צו
די גדרים פון מתיר זיין א איסור מיט נבואה.

[רוח הקודש כן. אבל הרוח הקודש עשתה שמה
שהנהיגו הצדיקים את ההנהגה הזו היה מפני שראו
שבאופן הזה נפעל הענין של תפילה, ונעשה התיקון
של תפילה, ומגיעים באופן הזה אל הדביקות של
התפילה – כמובן באופן של דביקות כמו שצריך להיות
- אזי היה להם את הכח להנהיג זאת. אבל אין הכוונה
שהם התירו איסור ממש, אין צורך להגיע כאן לגדרים
של התרת איסור עם נבואה].

הגה"צ הרי"ם שליט"א: היינו שיש לפעמים רוח
הקודש שנבנית בגדרי ההלכה עצמה, ולגבי תפילה זה
דבר שבנוי על גדרי ההלכה שיש אופן שזה מותר.

אדמו"ר שליט"א: יוא. [כן]

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#19 שליחה על ידי כּוֹתָר » ג' אפריל 14, 2020 3:16 pm

דברי הרבי מאמשינוב בשיחה מזכירים מאוד את לשון היסוד העבודה מסלונים:
הנהגות יקרות בסוף הספר אות מג
"כל מה שיכול לשער שיהיה עניניו בסגנון דקדוק השו"ע יתנהג ע"ז כל התאמצותו. אם שרואה ברור כי אין ברירה אחרת ע"פ התורה והעבודה האמיתית. כמאחז"ל החולה והרעבתן מותר לאכול קודם התפילה, מוטב שיעבור זמן הת' וכו' וכהא"ג. ובכ"ז יצטער עצמו מזה, וגם יחוש לאחרים שלמדו ג"כ ולהם הוא על דרך קלות ח"ו".

וראוי להסמיך דבריו במקום אחר כמה חמור זלזול בדקדוק קל דרבנן בשאט נפש.

בח"ב פ"ו :
"והנה אחר כל זה האמת עדות לעצמו, אשר אחר כל התפעלות בעלי החכמה, היודעים ומכירים את בוראם, והגם שיטהרו את נפשם מכל כוחות הגופניים וכבשו את השני יצרים התאווני והכעסני ופירשו את כל מחשבתם מן כל עניני עוה"ז, ועד אשר כל עשת מחשבתם תמיד הם לפני ה' באהבה וביראה תמיד. בכ"ז הם צריכים לשמור את כל מצוות וחוקים של כל התורה כולה, איש לא נעדר מכל המצוות שנצטווינו, הם וגדריהן וכל עפיהן, הגם שהם רק מדברי חז"ל. ובאם שיבטל בשאט נפשו אחת מהנה, הר"ז איבד את כל התפעלותיו ודבקותו ועבודתו, ואין עמו שארית מאומה, ולא יועיל לו כל חכמותיו, ואין לו שארית דבקות לה' באמת, כי אם רק ע"י כח המדמה והמכזבת וכמאה"כ "הלא יראתך כסלתך. כי כל מצוות ה' לא יכילם שום רעיון ושכל האנושי, כי אם החכמה האלוקית, היא הכינה וגם חקרה, אשר אי אפשר להיות הקשר וההתחברות בין השי"ת ובין בנ"י, כי אם ע"י השלמת קיום כל מצוות התורה, אחת מהנה לא נעדרה".


יהושע
הודעות: 89
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 9:12 am

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#21 שליחה על ידי יהושע » ב' אפריל 20, 2020 12:40 pm

בספר של החוזה מלובלין כותב שאם רואה שיהיה נחת רוח להשם ע״י איחור זמן קרי״ש ותפילה ראוי לעשות עבירה לשמה.

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#22 שליחה על ידי כּוֹתָר » ב' פברואר 01, 2021 4:23 pm

עובדות מוסמכות מהיחס של גדולי ישראל כלפי הרבי מאמשינוב.

1. הייתי בניחום אבלים של חסיד אמשינוב, הגיע הרב יהודה עדס והוא סיפר מהרבי מאמשינוב, והוא קורא לו בשם 'הרבי'.
הוא סיפר כך:
כשכהרבי התחיל להנהיג והיה עדיין צעיר, רבי חיים שמואלביץ הוזמן לברית שגם הרבי הוזמן, והרבי התעכב כמה שעות.
ורבי חיים חיכה, הגבאי שליווה את רבי חיים חש שאין לכבודו, ואמר לר' חיים שהוא לא צריך לחכות לרבי צעיר.
ר' חיים אמר לו, אם אתה רוצה אתה יכול ללכת, אני מחכה.

2. הרב שך ביקש לצאת נגדו, והגרש"ז אויערבך עצר בעדו, ואמר לרב שך שיש לו על מה לסמוך.

3. האמשינובער בכל ההנהגות החריגות לא רצה לפסוק לעצמו, אלא בתחילה היה שואל את הגרש"ז בעת שהיה מגיע לבית וגן,
והיה שואל כהלכה, ובעת שדיברו בלימוד הם היו מביאים הרבה ספרים עד שנהייתה ערימה של ספרים, אבל את הפסק הסופי הוא ביקש לשמוע מהגרש"ז. אחרי פטירת הגרש"ז התחיל לשאול שאלות אלו את ר"מ ברנדסדופר.

4. פעם הוזמן לדין תורה בעדה החרדית, על שאכל כזית מצה באיחור.
שאלוהו מה היה העיכוב בלילה, וענה שהתפלל ערבית, למה לא הזדרז, וענה כשעומדים לפני המלך לא צריך לחשוב על שום דבר אף אם יהיה ביטול מצוה.
שאלוהו למה לא הזדרז בהגדה, והביא מהשפת אמת על הש"ס, שהקשה למה במעשה שהיו מסובין בבני ברק עסקו בהגדה כל הלילה,
הרי אכילת מצה מצוותה אחרי ההגדה. ואחד התירוצים הוא שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
אחרי הדין תורה הזה, העדה מאוד התפעלו מצדקותו ושלחו משלחת אליו לפייסו. ומאז ר"מ ברנדסדופר נקשר אליו בהערכה.

הצב''י
מנהל הפורום
הודעות: 99
הצטרף: ה' אוגוסט 02, 2018 4:52 pm
עיסוק תורני: עריכה תורנית מקצועית ביותר, במגוון סגנונות.
פרטים וקו"ח בדוא"ל.
דוא"ל: y0527633424@gmail.com

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#23 שליחה על ידי הצב''י » ג' פברואר 02, 2021 10:09 am

דוד ריזל כתב: עובדות מוסמכות מהיחס של גדולי ישראל כלפי הרבי מאמשינוב.

1. הייתי בניחום אבלים של חסיד אמשינוב, הגיע הרב יהודה עדס והוא סיפר מהרבי מאמשינוב, והוא קורא לו בשם 'הרבי'.
הוא סיפר כך:
כשכהרבי התחיל להנהיג והיה עדיין צעיר, רבי חיים שמואלביץ הוזמן לברית שגם הרבי הוזמן, והרבי התעכב כמה שעות.
ורבי חיים חיכה, הגבאי שליווה את רבי חיים חש שאין לכבודו, ואמר לר' חיים שהוא לא צריך לחכות לרבי צעיר.
ר' חיים אמר לו, אם אתה רוצה אתה יכול ללכת, אני מחכה.

2. הרב שך ביקש לצאת נגדו, והגרש"ז אויערבך עצר בעדו, ואמר לרב שך שיש לו על מה לסמוך.

3. האמשינובער בכל ההנהגות החריגות לא רצה לפסוק לעצמו, אלא בתחילה היה שואל את הגרש"ז בעת שהיה מגיע לבית וגן,
והיה שואל כהלכה, ובעת שדיברו בלימוד הם היו מביאים הרבה ספרים עד שנהייתה ערימה של ספרים, אבל את הפסק הסופי הוא ביקש לשמוע מהגרש"ז. אחרי פטירת הגרש"ז התחיל לשאול שאלות אלו את ר"מ ברנדסדופר.

4. פעם הוזמן לדין תורה בעדה החרדית, על שאכל כזית מצה באיחור.
שאלוהו מה היה העיכוב בלילה, וענה שהתפלל ערבית, למה לא הזדרז, וענה כשעומדים לפני המלך לא צריך לחשוב על שום דבר אף אם יהיה ביטול מצוה.
שאלוהו למה לא הזדרז בהגדה, והביא מהשפת אמת על הש"ס, שהקשה למה במעשה שהיו מסובין בבני ברק עסקו בהגדה כל הלילה,
הרי אכילת מצה מצוותה אחרי ההגדה. ואחד התירוצים הוא שהעוסק במצוה פטור מן המצוה.
אחרי הדין תורה הזה, העדה מאוד התפעלו מצדקותו ושלחו משלחת אליו לפייסו. ומאז ר"מ ברנדסדופר נקשר אליו בהערכה.
2 הערות קטנות:
1. הרב עדס שליט"א נוהג כבוד כלפי רבים מגדולי דורנו שליט"א, ומכנה אותם בפני קהל עדתם ותלמידיהם 'הרבי'. כן היה לדוגמא, במסיבה לרגל שחרור 'אסירי עמנואל' בסלונים.
2. הסיפורים שהבאת לגבי הגרש"ז אכן נכונים. קשר של הערכה הדדית רבה היה רקום ביניהם להבחל"ח.


אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#25 שליחה על ידי אורח » ו' ספטמבר 24, 2021 1:30 pm

דוד ריזל: בעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.
ולכאו' לא מובן מה הקשר בין זמן לכוונה ואיפוא מצינו שחיכו

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#26 שליחה על ידי אורח » ד' ספטמבר 29, 2021 4:26 pm

[quote=אורח post_id=7647]
דוד ריזל: בעצם זוהי הלכה מפורשת בשו"ע, בסימן צח סעיף ב': "לא יתפלל וכו' בשעה המבטלת כוונתו, ועכשיו אין אנו נזהרים בכל זה מפני שאין אנו מכונים כל כך בתפילה".
ויש לומר בתרי אנפי:
א. שגם אחר המהר"ם מרוטנבורג (שהוא המקור שעכשיו אין נזהרים בכל זה) והשו"ע, יתכן שיש מי שמכוין כל כך בתפילתו, ועלו נשאר דינא דגמרא שאסור לו להתפלל בלא כוונה.
ב. השו"ע לא כתב שעכשיו יש חיוב להתפלל אפילו בלא כוונה. ועיקר הדין נשאר שכל מי שנזהר לכוון כפי כוחו, ועתה בשעה זו אינו יכול לכוון כראוי לו, אל יתפלל בשעה זו.
ולכאו' לא מובן מה הקשר בין זמן לכוונה ואיפוא מצינו שחיכו
[/quote]

הרב מרודוש
הודעות: 1
הצטרף: א' נובמבר 28, 2021 10:51 am

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#27 שליחה על ידי הרב מרודוש » א' דצמבר 12, 2021 10:11 pm

אורח כתב: זה בדיוק הנקודה, מה נקרא לכוון כראוי
הצדיקים הללו לפי מעלתם, לא חשבו שכוונה פשטית ופשוטה ממש כשלנו נחשבת ככוונה ראויה, אלא כוונה גדולה יותר
ובכלל, גם החזון איש [שמי כמוהו היה דקדקן ההלכה], ידוע שהיה אוכל בלי לברך בשעת חוליו כשלא יכל לכוון
עד כמה שידוע לי החזון איש חשש לסכנה כיוון שהיה מתרגש מאוד בברכה

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#28 שליחה על ידי אורח » ה' אפריל 13, 2023 5:48 pm

מוחה על זה מי אנו פשוטים שכמותינו שנזלזל באותו גאון וקדוש האדמור מאמשינוב שליט"א

אורח

Re: מנהג הצדיקים שאיחרו זמן תפילה

#29 שליחה על ידי אורח » ג' יוני 27, 2023 10:34 pm

בלא להתייחס לאדם גדול שבוודאי יש לו מקורות לכל דבר, רק אנו צריכים ללמוד, ומצווה ליישב.

יש דברים שנדמים לי כפשוטים, ולא נראה לי שבדורנו יש מי שישנה אותם.
את התורה קיבלנו מסיני ולא יבוא אדם וישנה הלכה הפסוקה ומסורה מדור דור בלי לעגן את עצמו בהלכה ברורה היוצאת מהגמרא והשו"ע.

בכל הדורות אנו רואים את התייחסות הציבור למשנים אף שיש להם מקורות ברורים כגון הא דתנן עדויות פ"ח מ"ד העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרדה על איל קמצא דכן ועל משקה בית מטבחיא דכיין ודיקרב במיתא מסתאב וקרו לה יוסי שריא (יוסי המתיר) וכדמשמע בע"ז ל"ז א' שרבי יהודה נשיאה פחד להתיר את הפת שלא יקראו להם בית דינא שריא ודברים אלו נפסקו להלכה ואעפ"כ הציבור זלזל במחדשים.

שלח תגובה