"לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

בירורי הלכות וחקרי מנהגי ישראל
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אורח

"לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

#1 שליחה על ידי אורח » ה' ספטמבר 30, 2021 12:52 am

הפיוט 'לכה דודי' הוא - כמדומני - הפיוט הנפוץ ביותר בעולם היהודי. כל כך התרפסם הפיוט, עד שמחברו, מוהר"ר רבי שלמה אלקבץ זצוק"ל, שהיה גדול בחכמה וקדוש בכל קדושה, זכור כיום בהמון העם בעיקר בזכות הפיוט.
הפיוט ברובו, מובן ומבואר היטב, כדרך הפיוטים הספרדיים הכתובים בשפה פשוטה וברורה. אבל אני רוצה לתהות איתכם על ה'חלון ראווה' של הפיוט, החלק הכי חשוב של כל פיוט - הפזמון. מהו פירושו?
לכאורה, זה פשוט מאוד: לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה לך נא יהודי לקראת שבת המלכה, הכלה פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה נקבל עכשיו את כניסתה של השבת.
אבל הקושי הוא, שהרי פזמון צריך להיות שורת סיכום או שורת כותרת לבתים שקדמו לו. זה מובן היטב בשתי הבתים הראשונים, שמדברים על השבת: שָׁמוֹר וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד, הִשְׁמִיעָנוּ קֵל הַמְּיֻחָד, ד' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד... לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.
ברם, שמכאן ואילך כבר לא ברור ההקשר, שכן הפיוט עובר לדבר על הגאולה העתידה בב"א: מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה, קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה... הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי... הִתְעוֹרְרִי, הִתְעוֹרְרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ קוּמִי אוֹרִי. וכן בהמשך הפיוט, חוץ מהבית האחרון שחוזר לדבר על השבת. והתמיהה ברורה: אחרי שמבקשים על הגאולה, מה טעם יש לדבר על קבלתה של השבת??
זהו. אם קראתם עד פה, זה מצוין. עכשיו אני רוצה להציע פירוש על דרך האפשר, תרצו תקבלו, לא תרצו - אל תסבירו למה לא, תסבירו מה כן...
אולי יש פירוש אחר לפזמון: לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה לך נא דודי, השי"ת (המכונה דודי בשיר השירים), לקראת הכלה, כנסת ישראל (המכונה כך שם בשיר השירים ), היינו צא לקראתה לגאול אותה בגאולה שלימה, ואו אז - פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה נקבל את פניה של תקופת הגאולה, המכונה כאן שבת מפני שגם היא חלק אחד מתוך שבע - זמנה הוא אלף שנים (לפי חלק מהדעות בגמ', וכמדומני שכך גם מקובל) מתוך שבעת אלפים שנה שהעולם יתקיים (ששת אלפים כעולם רגיל, עוד אלף של ימות המשיח).
אבל עכשיו הבעיה הפוכה. אם זה הפירוש, אז מה הקשר של הפזמון לשני הבתים הראשונים (והאחד האחרון) של הפיוט, שמדברים על השבת?!
וכאן מגיע החידוש המוצע: שמא לשתי הפירושים התכוון הפייטן, כל פירוש לפי הבתים שקדמו לו...
שמא.
עכשיו לדבר החשוב ביותר בכל זה: מה דעתכם?

כּוֹתָר
הודעות: 1256
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: "לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

#2 שליחה על ידי כּוֹתָר » ה' ספטמבר 30, 2021 3:17 pm

יפה מאוד.

אורח

Re: "לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

#3 שליחה על ידי אורח » ו' אוקטובר 01, 2021 5:18 am

רק להוסיף על מה שכתבתי:
כידוע, המספר שש מסמל את העוה"ז. שבע זה החלק הקדוש שיש בעולם הזה (ולכן שבע הוא מל' שבעַ [כמו שבע מהאוכל]. בא על סיפוקו, והרי הוא מושלם. כלומר, כך נראה העולם (וגם האדם) השלם: עשוי מגשמיות + רוחניות. וכך הוא הסדר בבריאה בכל ימות השנה, שישה ימים של חול, ואחד של קודש. [ולכן כל השביעין חביבין, כי זוהי שלימות. כמדומני]. וזה גם משמעותה של השמיטה, אחד קדוש אחרי שש חולין.
ואחרי זה מגיעה הספרה שמונה, שהיא מל' שמן, [כמו אדם שמן] היינו יותר מהשלם הרגיל בעולם; למעלה מהטבע. [ואכן זוהי משמעותו - לדוג' - של חג שמיני עצרת שמבטא קדושה למעלה מהטבע ואכמ"ל, או ימי החנוכה שמבטאים נס למעלה מהטבע ולמעלה מהנהגת העולם הרגילה].

ולענייננו. יש ב' חלקים/שלבים לגאולה העתידה: ימות המשיח וחיי העולם הבא, וכמו שאומרים ב"ובא לציון": "שנזכה וכו' לימות המשיח ולחיי העולם הבא". בימות המשיח עולם כמנהגו נוהג, ועולם כמנהגו גם כלה ונגמר בסוף (אחרי אלף שנה כמש"כ), ואז באים חיי העולם הבא, שהם הנצח הגמור [ובהם יש את המח' הידועה של הרמב"ם והרמב"ן האם זה נשמות או גם גופים וכו' וכו'].
ומובן א"כ, שה'שלם' הגמור של העולם הזה כולו חייב לכלול הבתוכו גם את ה'שביעית קודש', וזה ימות המשיח שהם האחד חלקי שבע הקדוש של ימי קיום העולם הזה; וזה מקביל לחלוטין לשבת.
אמור מעתה: שבת - מעין עולם הבא...

יהושע
הודעות: 89
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 9:12 am

Re: "לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

#4 שליחה על ידי יהושע » ד' אוקטובר 20, 2021 5:44 pm

בספר יסוד ודורש העבודה יש פירוש על זה

סערצע
הודעות: 187
הצטרף: ו' פברואר 22, 2019 4:35 am

Re: "לכה דודי לקראת כלה" - מה הכוונה???

#5 שליחה על ידי סערצע » א' נובמבר 07, 2021 12:20 am

השבת מקבילה היא לגאולה העתידה (ראה תמיד בסופה: מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. ועד"ז בר"ה לא, א) - ואתי הכל שפיר על מכונו.

שלח תגובה