היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

עניני אגדה ומחשבת ישראל, יסודי המוסר ועבודת ה'
שלח תגובה
הודעה
מחבר
לך לך
הודעות: 46
הצטרף: ג' יולי 25, 2023 10:40 am

היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#1 שליחה על ידי לך לך » ג' אוגוסט 15, 2023 1:20 am

כידוע בהכרעות שונות המקובלים הכריעו נגד תורת הנגלה, נגד הפוסקים. ויש בזה שיטות שונות לגבי ההכרעה הנכונה ואלו אני זוכר:
השיטה הקבלית המקובלת היא שההכרעה היא תמיד לפי חכמת הנסתר שהיא העומק הרוחני של התורה והאמת המוחלטת והיא תמיד מכריעה את הנגלה.
הרדב"ז שהיא גדול בנגלה ובנסתר כאחד, סבר בניגוד למקובל אצל המקובלים, שהנגלה מכריע תמיד את הנסתר.
מרן המחבר שהיה גדול גם בקבלה אף שלא היה כאר"י, דעתו הייתה שמגיעים כפי המקור הקדום. ולכן הזוהר מכריע את פוסקי הנגלה אך מכריעים לפי הפוסקים שלפני חכמי הקבלה נגד הכרעתם. ולכן מה שטענו וטוענים שאם השו"ע היה רואה את דברי האר"י היה פוסק כמותו אינו נכון כי לשו"ע הייתה שיטה אחרת ביחס לסתירות שבין הנגלה והנסתר, בין הכרעת הקבלה להלכה. וכן ההנחה שהדו"ע לא ראה את דברי האר"י היא לא ברורה כי הרי שניהם הכירו זה את זה ומן הסתם דיברו הרבה בענייני הלכה וקבלה ואפשרי מאוד שהשו"ע ידע את דעת האר"י ופסק אחרת ולמעשה ברור שיפסוק אחרת כי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, עמודי ההוראה שביניהם הכריע, קדמו לאר"י.
לשיטת הגר"א בעיקרון לא יכולה להיות סתירה בין החלק הנגלה של התורה לחלק הנסתר ומה שאנו רואים סתירות הוא לקוצר הבנתנו את נסתרות התורה (והכוונה להבנתם של אנשים גדולי עולם ולא אנשים מהרחוב) ולכן בפועל הכריע תמיד לפי הנגלה והכרעת הפוסקים.
אני הקטן והדל סבור שמי שבררמה של ידיעת הקבלה, אז ההכרעה המתאימה לו היא לפי הקבלה, ולשאר ההכרעה המתאימה היא לפי הנגלה.

לגבי היחס לסתירות בין אגדה להלכה, לא זוכר כרגע את השיטות.
נערך לאחרונה על ידי לך לך ב ג' אוגוסט 15, 2023 7:41 am, נערך פעם 1 בסך הכל.



לך לך
הודעות: 46
הצטרף: ג' יולי 25, 2023 10:40 am

Re: היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#4 שליחה על ידי לך לך » ה' אוגוסט 31, 2023 9:53 pm

שיעורים של מרן הגרא"ז (אשר זליג) וייס שליט"א -

מחלוקת ההלכה והקבלה:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... vySjmCTDgM
kolhalashon.com

משקל הקבלה בהלכה הפסוקה:
https://www.kolhalashon.com/new/Media/P ... Video=True

משקל הזוהר והקבלה בהלכה:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... _KAEdM4WYV


אורח

Re: היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#6 שליחה על ידי אורח » ב' ספטמבר 04, 2023 11:58 pm

בסיני קיבלנו כללי פסק הלכה וגם אם בקבלה יוצא שונה מהנגלה אבל הכרעת הגמרא שונה והיא נקבעה להלכה
ואמנם יש מקרים בודדים שהאחרונים חששו לקבלה נגד הנגלה כגון ברכת הלבנה בז' בחודש שפסק השו"ע נגד הכלל שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה והגר"א חולק על זה בתוקף וכן עוד דוגמאות

אורח

Re: היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#7 שליחה על ידי אורח » א' ינואר 07, 2024 12:46 am

[quote=אורח post_id=8332]
בסיני קיבלנו כללי פסק הלכה וגם אם בקבלה יוצא שונה מהנגלה אבל הכרעת הגמרא שונה והיא נקבעה להלכה
ואמנם יש מקרים בודדים שהאחרונים חששו לקבלה נגד הנגלה כגון ברכת הלבנה בז' בחודש שפסק השו"ע נגד הכלל שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה והגר"א חולק על זה בתוקף וכן עוד דוגמאות
[/quote]
האחרונים הספרדים ועדות המזרח ברובם חששו אך האשכנזים והתימנים לא חששו והם מברכים אחרי שלושה ימים.

אורח

Re: היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#8 שליחה על ידי אורח » ה' מרץ 28, 2024 8:52 pm

וכמובן שקידוש לבנה אינה דוגמא מובהקת, כי לצורך הידור במצווה, תוספת כוונה יישוב הדעת וכו' בלא"ה נוקטים שעדיף מדינא דזריזין מקדימין. והטעם היותר נקוט, הוא שדין הזריזות הוא כשכבר עומד לקיים המצווה, שלא ישתהה בגלל דברים אחרים או לחינם, אבל כשעדיין לא בא לידו מאיזה סיבה (ולזה שייך לדון אם סיבה קבלית או חסידית וכיו"ב נחשבת סיבה ודו"ק), עדיין אי"צ להזדרז.
וכעי"ז (בשונה!!!) יש בדין תדיר ושאינו תדיר, דתדיר קודם, היינו בשניהם עומדים לפניו כבר, שמוכן מצידו לעשותם, רק אינו יודע מה להקדים (ומובן שגם בהקדמה זו י"ל שמתקיים ענין דזריזין מקדימין, שי"א שהוא מדאורייתא ואכמ"ל, וחידוש).

קדוש ישראל
הודעות: 29
הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am

Re: היחס בין נגלה לנסתר ובין קבלה להלכה וכן בין אגדה להלכה כשיש סתירה

#9 שליחה על ידי קדוש ישראל » ב' מאי 27, 2024 4:40 pm

אורח כתב: בסיני קיבלנו כללי פסק הלכה וגם אם בקבלה יוצא שונה מהנגלה אבל הכרעת הגמרא שונה והיא נקבעה להלכה
ואמנם יש מקרים בודדים שהאחרונים חששו לקבלה נגד הנגלה כגון ברכת הלבנה בז' בחודש שפסק השו"ע נגד הכלל שמצוה הבאה לידך אל תחמיצנה והגר"א חולק על זה בתוקף וכן עוד דוגמאות
לא רק הגר"א אלא כל האשכנזים כולל לפני הגר"א כמו גדול פוסקי אשכנז הרמ"א. וכן התימנים לא חששו ונוהגים כאשכנזים.

שלח תגובה