עיון ובקיאות

[כּוֹתָר]

בגמרא כבר דנו, סיני ועוקר הרים איזה מהן עדיף.
אך הרוצה לידע מה נקרא בקיאות [=סיני] יעיין במאירי שלהי הוריות - י"ד א', בדברי המאירי מבואר שסיני המובא בגמרא אין עניינו רק שיבין מה שכתוב, אלא שידע לחלק בין השונים ושלא לדמות החלוקים וכד', ובקיצור, שיהא בעל הבנה חודרת הכוללת שני פרטים אלו בתוכה, ובלא זה אפילו למעלת "סיני" לא הגיע, ומוכרח הוא שהידע לא יסתיים במה שכתוב. דבר זה הוא בודאות מוחלטת לא מתקרב למושג "בקי", במובנו האמתי.
וכן משמע במסכת מגילה כ"ח ב' וברש"י, וכן ברש"י יומא פ"ו א'. על חשיבות הבנת הנלמד והדרך להגיע לכך באמצעות "שימוש חכמים".
בקצרה, עיון הוא בעיקר לרדת לשרשי הדברים, לדעת איך לחשוב על דרך אחרת בסוגיא, לחשבן סוגיות ופרטיהן ולהיות מונח היטב.