אשכול המהפכות
אשכול המהפכות
האם עברת מהפך, או שינוי מהותי באורח חייך?
או שאתה מכיר מישהו שעבר מהפך כזה, ומוכן לשתף את הציבור?
למשל:
מחסיד לליטאי, וההיפך.
מחסיד א' לחסיד ב' (או הפוך...)
מג' לעץ, וההיפך.
ממתנגד לדעה/שיטה/רב/ספר מסויימים, לאוהד שלהם, או הפוך.
אם כן, נשמח מאד להחכים ולדעת, מהי הסיבה שהובילה אותך לשינוי.
ואולי תהיה בזה השפעה על אחרים, שירצו ללכת בעקבותיך.
או שישתכנעו להיפך (ואולי גם אתה תשתכנע).
בקיצור - שתפונו במה שיותר סיפורים ודיונים.
תודה רבה מראש.
או שאתה מכיר מישהו שעבר מהפך כזה, ומוכן לשתף את הציבור?
למשל:
מחסיד לליטאי, וההיפך.
מחסיד א' לחסיד ב' (או הפוך...)
מג' לעץ, וההיפך.
ממתנגד לדעה/שיטה/רב/ספר מסויימים, לאוהד שלהם, או הפוך.
אם כן, נשמח מאד להחכים ולדעת, מהי הסיבה שהובילה אותך לשינוי.
ואולי תהיה בזה השפעה על אחרים, שירצו ללכת בעקבותיך.
או שישתכנעו להיפך (ואולי גם אתה תשתכנע).
בקיצור - שתפונו במה שיותר סיפורים ודיונים.
תודה רבה מראש.
Re: אשכול המהפכות
אחד הגיע עם קבוצה של בעלי תשובה לאדמו"ר מגור בעל הלב שמחה.
ואחרי שהציג את כולם, ראה צריך להדגיש "אני לא חוזר בתשובה !"
שאלו הרבי: למה לא ?
ואחרי שהציג את כולם, ראה צריך להדגיש "אני לא חוזר בתשובה !"
שאלו הרבי: למה לא ?
Re: אשכול המהפכות
מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
Re: אשכול המהפכות
תיקון של ר"י מצ'ורטקוב לר"י מהוסיאטין שהיא היה חותנו של האהלי יעקב:
מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מהוסיאטין וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מהוסיאטין וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
Re: אשכול המהפכות
ממש לא. שניהם היו חסידי חב"ד שלא נמנו על ענף ליובאוויטש (שם אכן התנגדו בתוקף לציאניזם), ולכן לא ראו סתירה בין חסידות לציונות (למרות שככה"נ דעת האדמו"רים עצמם לא היתה כך). לא היתה כאן שום 'מהפכה'.
ומינה תלמוד לדיוק שאר הפרטים הנזכרים בהודעה [וכמובן, שלא כל הסוברים באיזשהו מובן כשיטת הציאניסטן עשו 'מהפכה' בחייהם, אם לא שנאמר (ובצדק) כי הציאניזם הוא סתירה לאורח־החיים היהודי הבסיסי... כמו כן, 'שימוש' בדיני כתמים אצל רב דת"ל אינו 'מהפכה' (עוד מבלי להתייחס - במחכ"ת - לעצם ציונו כמאן־דאמר)], כולל - תחיבת הרה"ק מפולנאה לנושא רק כדי 'להכשיר' את התועבה הנ"ל.
Re: אשכול המהפכות
חוץ מהשורה הראשונה הכל לקט מעשיות שהצד השוה שבהם ברור...לך לך כתב: ↑ מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
-
- הודעות: 57
- הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am
Re: אשכול המהפכות
זה שבעיניך הן גיבובי מעשיות לא עושה זאת כך. הדברים מתועדים היטב, גם אם זה לא מוצא כן בעיניך, כמו העובדה שרובם ככולם של גדולי החרדים טכל 5לו מהם שהכירוהו ראו בראי"ה קוק אדם גדול מאוד וזה מוכח היטב ממכתבי ידידות רבים ומכתבי תורה ומסמכים אחרים ותיעודים שונים, והטענות של כאלו כמוך הן גיבובי מעשיות.אייזיק 0 כתב: ↑חוץ מהשורה הראשונה הכל לקט מעשיות שהצד השוה שבהם ברור...לך לך כתב: ↑ מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
-
- הודעות: 57
- הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am
Re: אשכול המהפכות
"אור זרוע לצדיק" - חלק א' על ספר "אורות", י"ט חשוון, תש"ע
הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון, היה ממתנגדי הרב קוק, אך בעקבות פגישה ישירה עמו, פנים אל פנים, הפך לחסידו הנלהב.
הרב גרינשפאן זצ"ל היה מגדולי הדור ההוא ועמד בקשרים עם ר' חיים מבריסק והרידב"ז ועו גאוני הדור.
כאשר הוציא מרן הראי"ה את ספרו הקדוש 'אורות', התקבל הספר בברכה ע"י החרדים מבקשי תורת הראי"ה. וגם הרב גרינשפאן, עם השתייכותו ל'אגודת ישראל', הרי שהתלהבותו מן הספר היתה גדולה ושלמה. כאשר פרסמו הקנאים מכתבי שטנה כנגד ספר נשגב זה, עמדו גדולי ישראל לימינו של הראי"ה, ומחו כנגדם בחריפות רבה, וגם הרב גרינשפאן הביע זעזוע עמוק ממעשיהם הנלוזים. הוא שלח מכתב נרגש לעורך העיתון 'הדרך', בו הוא מוחה על מעשי הקנאים, ומבקש ממערכת העיתון שיפרסמו מאמר שכתב על ספר 'אורות' כתגובה לדברי הקנאים.
כנראה שהמאמר לא פורסם בעתון זה, ולכן החליט הרב גרינשפאן לשלוח את מאמרו לירחון הירושלמי 'שערי ציון'. בקובץ תורני זה, שנערך ע"י הרב שלמה בלאזר זצ"ל והרב אהרן יצחק זסלנסקי זצ"ל (שהיו ממקורבי מרן הראי"ה), היו כותבים בו כל גדולי ירושלים, כגרצ"פ פראנק, הגרמ"נ אויערבאך, הגר"ש וינוגרד ועוד. גם הרב גרינשפאן פרסם מספר מאמרים בירחון זה, ובתוכם גם את המאמר הבא [שהתפרסם בגיליון של חודש שבט- אדר תרפ"א], ומפאת נדירותו וחשיבותו – ראינו לנכון להביאו כאן במילואו.
כדאי לקרוא את המאמר מספר פעמים, ולשים לב לרמיזותיו הנוקבות של הרב גרינשפאן, כלפי הקנאים שהעיזו פניהם בחציפות להביע דעתם הצרה כנגד דברי רוח קדשו הנשגבה של הראי"ה. מלבד זאת, מוסיף הרב גרינשפאן ביאורים מעניינים למספר פסקאות מהספר 'אורות'. וזה לשונו:
"לבקרת ספר 'אורות' להגאון פאר דורנו מוהר"י הכהן קוק שליט"א.
אור זרוע לצדיק
חסרון גדול ישנו אצלנו במה שנוגע לקריאת ספרים ולהבקורת, כי רגילים אנחנו בהסגנון הפשוט של הספרות היום-יומית שאינו דורש שימת-לב מיוחדה, ומפני כך נשתרש בנו ההרגל לקריאה שטחית, ובראותנו ספר בתוכן מדעי או פילוסופי כתוב בסגנון רציני אין אנו חפצים לטפל בו, אולם הדבר הזה כשהוא לעצמו איננו כ"כ נורא, גרוע ביותר ועיקר הרעה הוא מה שקוראים אותו בהשטחיות הרגילה, בלי עיון וחדירה, ובזה מעקמים ומעוותים עלינו את הכתוב ומיחסים להספר ולהמחבר מסקנות והחלטות שלא עלה על ליבו, ותחת למצוא את המרגליות היקרות הבלתי ספורות, הטמונות בתוך עומק ההרצאה הפילוסופית והסגנון האצילי, הם מוצאים בו מקום לערעורים ולסתירות.
מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה כמו"מ של הלכה, מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של האמונות והדעות והמושכלות המופשטות, שדורשות לכה"פ, אותו העיון וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות, סוברים להסתפק בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים.
בדברי אלה אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב "אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, אשר כל מאמריו וספריו מלאים כל טוב ממיטב הגיוני היהדות הנבואית, והממלאים את לב כל איש יהודי הנאמן למסורת אבות שירה ופיוט, תקווה נחמה, ואהבה רבה לסגולות העם וקדשיו, אם רק נקראים הם ברצינות ובעיון הראוי (אין אני בא בדברי אלה להיודעים את האמת ומכוונים למרוד בה אוי לנו שכך עלתה בימינו).
קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר הערך המכיל אוצר גדול של רעיונות עמוקים קדושים ונשגבים לכל ענפי המחשבה הישראלית. הספר כתוב בסגנון מחקרי ובשפה אצילית, כדרך הרב שליט"א בכל ספריו המלאים חקירות עמוקות ונשגבות בכל סעיפי החיים החומריים והמוסריים של העם, ויחד עם זה עלה ביד הרב באמנות נפלאה לעטות את רעיונותיו הנשגבים במעטה הוד וקסם פיוטי של תורת הסוד.
נפלאתי מאד על אלה התופסים את הרב בפרק ל"ד שמשבח את הצעירים המתעמלים לחזק את גופם לטובת כלל האומה. כאלו לא היה גם רצון תורה הקדושה לשמור את בריאותנו, הגלות עשתה אותנו לרפויי המזג, לנרגזי עצבים, והאם אין זה מצווה גדולה שבגדולות לפקח על בריאות העם וחיזוקו? והדברים פשוטים ואינם צריכים לבאורים, אלא שאצל הרב מתבטא ענין פשוט זה בבטויי המקובלים, כמו "גילוי האור" או "הבלטת האור", "ואין גלוי אור עומד בלי חבירו כלל ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות". וכלל העניין כמו שמצווה עלינו להשגיח ולפקח על נשמת האומה ורוחניותה שתתפתח ותשתכלל בכל השכלולים המוסריים עד שתעלה לאותו הגובה שגבלה ההשגחה העליונה בשביל ישראל עם סגולתו כך מצווה עלינו לא פחות להשתדל להיות עם חזק, מוצק ואיתן בגופנו, ודבר ידוע הוא כי במקום שהגוף לקוי, גם הרוח לקויה, כי חלישות הגוף הוא שורש מחלת שליטת הדמיון על ההיגיון הבריא, ותוצאותיה ידועות: הזיות, אמונות טפלות, הקטנת כוח השכל, וציורים מטושטשים גם במושגי הקדושה.
היוצא מזה, כי בתיקון גופני אנו מועילים הרבה לתקון נשמתנו "ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות", וכל מה שכתב הרב המחבר בפרק זה מתאים מאוד למה שהרחיב לבאר במאמרו "ישראל בתקופתו" בפרק י"ג, שהמוסר הכלול והשלם הוא המוסר העליון המקיף את החיים הטבעיים וכל תפקידיהם, שאינו נזקק לשום מלחמות פנימיות, לא "מוסר צולע" הצריך סעד ותמיכה בגזירות והתבודדות מן החיים ונטיותיהם הטבעיות, תורת היהדות רחוקה מאד ממוסר כזה, ואפילו נזירות מן המותרות, אם היא במידה קיצונית רחקה התורה "ונזיר נקרא חוטא". וכבר העיר הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כ"ה וז"ל: כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו הבריאות, בשחוק בכדור, או ההתאבקות, או משיכת הידיים, או עצירת הנשימה, יהיה אצל אנשים סכלים פעולות שחוק, ואצל החכמים אינו פעולות שחוק עכ"ל.
עוד תפסו על הגאון המחבר ספר "אורות" על דבריו בפרק מ"ג שהנפש מתוקנת יותר אצל פושעי ישראל העובדים לטובת העם. אבל הרוח מתוקן הרבה יותר אצל שומרי תורה ומצות. כל מי שיש לו ידיעה כל שהיא מתורת הנפש של החוקרים הקדמונים והמקובלים, האוחזים בשיטת פלוגת התוכן הנשמתי לכוחות שונים כמו נפש הצומחת, נפש החיונית וכו' בטח יודע כי כוח החיים הטבעיים, הוא הנפש הבהמית, משותף לכל בעלי החיים, ודבר טבעי הוא כי הפושעים בפרקם מעליהם עול תורה ומצוות השקיעו את עצמם בכל עושק הרגשתם בעבודה ארציית לטובת הכלל, כדי למלאות את הריקניות שבנשמתם וכדי להרוות את הצימאון הטבעי לנעלה ונשגב. כי השאיפה הרוממה והשתלמות נפשית הנטועה, בעצת החכמה העליונה, בתוך עומק תכונת האדם ומהותו הטבעית, תובעת את תפקידה, ואפילו החופשים הקיצונים לא יוכלו להשתחרר ממנה, אלא שמפני לקוי נשמתם וחוסר רגש האמונה הם חושבים כי עבודה ארצית לבדה, על יסוד גמילות חסדים וטובת הכלל תספיק להם, ולפיכך הכרת החובה לפעל לטובת כלל האומה מפותחה אצלם יותר מאצל החרדים, שומרי תורה ומצות, שמפני תשוקתם העזה להשתלם ולעלות מעלה בתורת המוסר על יסוד למוד התורה וקיום מצוותיה, הם מסיחים דעתם, פחות או יותר, מתפקידי החיים הטבעיים, ומאד צדק הרב בהביעו רעיון זה במילים אחדות: "הנפש מתוקנת אצל החופשים והרוח משוכלל יותר אצל שומרי תורה ומצוות" כי כשם שיש ארץ שלנו, כך יש שמים שלנו, "שמי יעקב", החופשים מתרחקים משמינו, והחרדים מתנתקים מארצנו. והתקווה תעודדנו כי לא רחוק היום, ואור חדש מציון יופיע עלינו ויאיר עיני כל העם לכל מפלגותיו לראות נכוחה ולהכיר את האמת, כי רק תורת המוסר הרחבה והשלמה המכירה את קדושת חיינו הארציים לכל צדדיהם לחטיבה בלתי נפרדת מן השקפותינו התוריות המוסריות, זוהי תורת היהדות האמתית, שעליה הטיפו נביאנו מעל במת הנבואה. עין הקורא המעיין היטב תראה בעליל כי גם מה שכתב הרב בפרק מ"ה ובפרקים שאחריו הוא ממש רעיון אחד שהביע בפרק ל"ד.
ומה נמלצו דברי הגאון המחבר בפרקים אלו שתארו לנו את "המרידה הרוחנית" שתתחולל בסוף גלותנו, אחרי כשלון הכוחות הטבעיים של האומה בתקופת הגלות, שגרמה בהכרח לדחות הצורך בעבודה ארצית, שהיא היסוד הראשון והעיקרי לקיומו של כל עם, תתעורר תנועה כבירה בקרב האומה לעבודה חומרית, העם ישקיע את עצמו בעבודה ארצית בכל חומו הטבעי, בכל התלהבותו, באותה המסירת נפש שהגין על מעמדו הרוחני בגולה אז בעת שעריצי הגויים בכל תקופות הגלות העיקו עלינו בתגרת ידם באמצעים שונים כדי לעשות את תנאי חיינו קשים ובלתי אפשריים, ושללו מאתנו את האפשרות לשמוח בעמלנו וליהנות מטובת החיים הטבעיים, נתחכמנו למעט את דמות חיי הגוף ולהקטין את ערך חיי השעה, הגנה מושכלת זו הייתה חזקה מאוד, מפניה נשתברו כל כלי זינם של העמים שחתרו חתירות תחת בניין הרוחני של העם על ידי הצרת צעדינו בחיים הגופנים, אבל עם כל תועלתה הגדולה הביאה לנו גם הפסד ונזק רב גם לגופנו גם לרוחנו.
כמו בחיי הפרט כן הוא בחיי הכלל. אם בחיינו הפרטיים לא נדאג במשך זמן ארוך לצרכי הגוף אז בהכרח הוא נהרס לגמרי ואז אין מקום לרוח לדור, והוא עוזב את גופנו, כן הדבר בחיי כלל האומה. על ידי הריסות הבניין הגופני של האומה משכן רוחנו, החל רוח ישראל סבא לעזבנו. נגף הטעימה (?) החל בעם, ורבבות באחינו מתו במגפה זו. ואלה שנשארו נאמנים למסורת אבות גם הם לא נוקו לגמרי מהתוצאות הרעות של הריסת בניננו הטבעי. חשכת הגלות, התלאות הבלתי פוסקות האפילו את מאור התורה, החלישו את ההיגיון שלנו, עקמו את ישרות דעתינו. במצב כזה אי אפשר עוד להישאר והעם עמד על ההכרה כי נחוץ לתקן את גופנו, לחזקו, לחדשו ולבסס את קיומנו הטבעי. עבודה זו גדולה וכבירה מאוד, ועמל הבונים העובדים בחריצות מפליאה הסיח את דעתם מנשמת האומה ורוחה. שכחו כי עוסקים הם בבנין מדור הגון ויאות לרוח העם, והשקיעו את כל תוקף "רצונם הגס" אך בבנין אבנים: אמנם בפעולת הבניין הם גורמים "קיום ועמדה לשפעת החיים כולם אפילו של הצדיקים". אבל לעזוב לגמרי את תוכן הקודש הוא דבר המתנגד ניגוד גמור לטבע העם, כאשר ישקוט עמנו מעט מעבודת הבניין וישביע את עצמו מתענוגות חייו החדשים המסודרים והמתוקנים בארץ אבות יתעורר בו הצימאון הטבעי לקדושה וטהרה, יכיר תיכף כי "דירתו הנאה" היא רק אמצעי "להרחבת דעתו" דעת תורתו, התעוררות זאת תהיה בראשונה על ידי צדיקים אנשי הרוח מעולם, ואחרי כן יקיצו כל שדרות העם לכל מפלגותיו לחיי קודש, לטהר המידות, למוסר רם ונשגב, רחב ושלם, מוסר גאוני ומקורי הנובע מעומק נפש העם, ממעין קדושתו הטבעית ואשר מריחו הטוב יתבסס כל העולם. אחרי הצעת הדברים מה נאמנו דברי הגאון המחבר ספר 'אורות' שליט"א באמרו כי "הרצון הגס של הרשעים" הועיל הרבה לסדור החיים של העם במובן זה שהם עסקו הרבה בבנין ביתנו הטבעי וע"י זה עזרו ג"כ להתעלות רוחנו "והקב"ה מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים" [זוהר שמות], "וכל האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות" [מגילה כ"ה] לפי "שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וכו' שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותם באגודה אחת" [רש"י שם] ולפי "שמוציא את הפושעים מן הכלל" [תוס' שם]
הגאון ר' נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל, ראש ישיבת 'עץ חיים' בלונדון, היה ממתנגדי הרב קוק, אך בעקבות פגישה ישירה עמו, פנים אל פנים, הפך לחסידו הנלהב.
הרב גרינשפאן זצ"ל היה מגדולי הדור ההוא ועמד בקשרים עם ר' חיים מבריסק והרידב"ז ועו גאוני הדור.
כאשר הוציא מרן הראי"ה את ספרו הקדוש 'אורות', התקבל הספר בברכה ע"י החרדים מבקשי תורת הראי"ה. וגם הרב גרינשפאן, עם השתייכותו ל'אגודת ישראל', הרי שהתלהבותו מן הספר היתה גדולה ושלמה. כאשר פרסמו הקנאים מכתבי שטנה כנגד ספר נשגב זה, עמדו גדולי ישראל לימינו של הראי"ה, ומחו כנגדם בחריפות רבה, וגם הרב גרינשפאן הביע זעזוע עמוק ממעשיהם הנלוזים. הוא שלח מכתב נרגש לעורך העיתון 'הדרך', בו הוא מוחה על מעשי הקנאים, ומבקש ממערכת העיתון שיפרסמו מאמר שכתב על ספר 'אורות' כתגובה לדברי הקנאים.
כנראה שהמאמר לא פורסם בעתון זה, ולכן החליט הרב גרינשפאן לשלוח את מאמרו לירחון הירושלמי 'שערי ציון'. בקובץ תורני זה, שנערך ע"י הרב שלמה בלאזר זצ"ל והרב אהרן יצחק זסלנסקי זצ"ל (שהיו ממקורבי מרן הראי"ה), היו כותבים בו כל גדולי ירושלים, כגרצ"פ פראנק, הגרמ"נ אויערבאך, הגר"ש וינוגרד ועוד. גם הרב גרינשפאן פרסם מספר מאמרים בירחון זה, ובתוכם גם את המאמר הבא [שהתפרסם בגיליון של חודש שבט- אדר תרפ"א], ומפאת נדירותו וחשיבותו – ראינו לנכון להביאו כאן במילואו.
כדאי לקרוא את המאמר מספר פעמים, ולשים לב לרמיזותיו הנוקבות של הרב גרינשפאן, כלפי הקנאים שהעיזו פניהם בחציפות להביע דעתם הצרה כנגד דברי רוח קדשו הנשגבה של הראי"ה. מלבד זאת, מוסיף הרב גרינשפאן ביאורים מעניינים למספר פסקאות מהספר 'אורות'. וזה לשונו:
"לבקרת ספר 'אורות' להגאון פאר דורנו מוהר"י הכהן קוק שליט"א.
אור זרוע לצדיק
חסרון גדול ישנו אצלנו במה שנוגע לקריאת ספרים ולהבקורת, כי רגילים אנחנו בהסגנון הפשוט של הספרות היום-יומית שאינו דורש שימת-לב מיוחדה, ומפני כך נשתרש בנו ההרגל לקריאה שטחית, ובראותנו ספר בתוכן מדעי או פילוסופי כתוב בסגנון רציני אין אנו חפצים לטפל בו, אולם הדבר הזה כשהוא לעצמו איננו כ"כ נורא, גרוע ביותר ועיקר הרעה הוא מה שקוראים אותו בהשטחיות הרגילה, בלי עיון וחדירה, ובזה מעקמים ומעוותים עלינו את הכתוב ומיחסים להספר ולהמחבר מסקנות והחלטות שלא עלה על ליבו, ותחת למצוא את המרגליות היקרות הבלתי ספורות, הטמונות בתוך עומק ההרצאה הפילוסופית והסגנון האצילי, הם מוצאים בו מקום לערעורים ולסתירות.
מה שמעציב ומדאיב ביותר הוא גם מה שרבים מאלה הקבועים באוהלה של תורה הרגילים לתשומת לב ועיון מרובה לכל דקדוק קל וסברה דקה כמו"מ של הלכה, מכיוון שהם באים להיכנס להיכל הספרות הקדושה של האמונות והדעות והמושכלות המופשטות, שדורשות לכה"פ, אותו העיון וההתבוננות מקיבעא הרגיל בגופי ההלכות המעשיות, סוברים להסתפק בהעברה שטחית וקריאה מקופיא וזהו הגורם הראשון להשרשת פורה ראש ולענה של קטגוריה בתלמידי חכמים.
בדברי אלה אני מכווין בייחוד כנגד אלה המערערים על הספר הנשגב "אורות" של הגאון הדגול מרבבה מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, אשר כל מאמריו וספריו מלאים כל טוב ממיטב הגיוני היהדות הנבואית, והממלאים את לב כל איש יהודי הנאמן למסורת אבות שירה ופיוט, תקווה נחמה, ואהבה רבה לסגולות העם וקדשיו, אם רק נקראים הם ברצינות ובעיון הראוי (אין אני בא בדברי אלה להיודעים את האמת ומכוונים למרוד בה אוי לנו שכך עלתה בימינו).
קראתי ושניתי את ספר 'אורות' מתחילתו ועד סופו ומצאתיו לספר יקר הערך המכיל אוצר גדול של רעיונות עמוקים קדושים ונשגבים לכל ענפי המחשבה הישראלית. הספר כתוב בסגנון מחקרי ובשפה אצילית, כדרך הרב שליט"א בכל ספריו המלאים חקירות עמוקות ונשגבות בכל סעיפי החיים החומריים והמוסריים של העם, ויחד עם זה עלה ביד הרב באמנות נפלאה לעטות את רעיונותיו הנשגבים במעטה הוד וקסם פיוטי של תורת הסוד.
נפלאתי מאד על אלה התופסים את הרב בפרק ל"ד שמשבח את הצעירים המתעמלים לחזק את גופם לטובת כלל האומה. כאלו לא היה גם רצון תורה הקדושה לשמור את בריאותנו, הגלות עשתה אותנו לרפויי המזג, לנרגזי עצבים, והאם אין זה מצווה גדולה שבגדולות לפקח על בריאות העם וחיזוקו? והדברים פשוטים ואינם צריכים לבאורים, אלא שאצל הרב מתבטא ענין פשוט זה בבטויי המקובלים, כמו "גילוי האור" או "הבלטת האור", "ואין גלוי אור עומד בלי חבירו כלל ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות". וכלל העניין כמו שמצווה עלינו להשגיח ולפקח על נשמת האומה ורוחניותה שתתפתח ותשתכלל בכל השכלולים המוסריים עד שתעלה לאותו הגובה שגבלה ההשגחה העליונה בשביל ישראל עם סגולתו כך מצווה עלינו לא פחות להשתדל להיות עם חזק, מוצק ואיתן בגופנו, ודבר ידוע הוא כי במקום שהגוף לקוי, גם הרוח לקויה, כי חלישות הגוף הוא שורש מחלת שליטת הדמיון על ההיגיון הבריא, ותוצאותיה ידועות: הזיות, אמונות טפלות, הקטנת כוח השכל, וציורים מטושטשים גם במושגי הקדושה.
היוצא מזה, כי בתיקון גופני אנו מועילים הרבה לתקון נשמתנו "ושניהם כאחד משכללים את סדרי הקדושות", וכל מה שכתב הרב המחבר בפרק זה מתאים מאוד למה שהרחיב לבאר במאמרו "ישראל בתקופתו" בפרק י"ג, שהמוסר הכלול והשלם הוא המוסר העליון המקיף את החיים הטבעיים וכל תפקידיהם, שאינו נזקק לשום מלחמות פנימיות, לא "מוסר צולע" הצריך סעד ותמיכה בגזירות והתבודדות מן החיים ונטיותיהם הטבעיות, תורת היהדות רחוקה מאד ממוסר כזה, ואפילו נזירות מן המותרות, אם היא במידה קיצונית רחקה התורה "ונזיר נקרא חוטא". וכבר העיר הרמב"ם במו"נ ח"ג פרק כ"ה וז"ל: כי אשר יעשה פעולות ההתעמלות להתמיד בו הבריאות, בשחוק בכדור, או ההתאבקות, או משיכת הידיים, או עצירת הנשימה, יהיה אצל אנשים סכלים פעולות שחוק, ואצל החכמים אינו פעולות שחוק עכ"ל.
עוד תפסו על הגאון המחבר ספר "אורות" על דבריו בפרק מ"ג שהנפש מתוקנת יותר אצל פושעי ישראל העובדים לטובת העם. אבל הרוח מתוקן הרבה יותר אצל שומרי תורה ומצות. כל מי שיש לו ידיעה כל שהיא מתורת הנפש של החוקרים הקדמונים והמקובלים, האוחזים בשיטת פלוגת התוכן הנשמתי לכוחות שונים כמו נפש הצומחת, נפש החיונית וכו' בטח יודע כי כוח החיים הטבעיים, הוא הנפש הבהמית, משותף לכל בעלי החיים, ודבר טבעי הוא כי הפושעים בפרקם מעליהם עול תורה ומצוות השקיעו את עצמם בכל עושק הרגשתם בעבודה ארציית לטובת הכלל, כדי למלאות את הריקניות שבנשמתם וכדי להרוות את הצימאון הטבעי לנעלה ונשגב. כי השאיפה הרוממה והשתלמות נפשית הנטועה, בעצת החכמה העליונה, בתוך עומק תכונת האדם ומהותו הטבעית, תובעת את תפקידה, ואפילו החופשים הקיצונים לא יוכלו להשתחרר ממנה, אלא שמפני לקוי נשמתם וחוסר רגש האמונה הם חושבים כי עבודה ארצית לבדה, על יסוד גמילות חסדים וטובת הכלל תספיק להם, ולפיכך הכרת החובה לפעל לטובת כלל האומה מפותחה אצלם יותר מאצל החרדים, שומרי תורה ומצות, שמפני תשוקתם העזה להשתלם ולעלות מעלה בתורת המוסר על יסוד למוד התורה וקיום מצוותיה, הם מסיחים דעתם, פחות או יותר, מתפקידי החיים הטבעיים, ומאד צדק הרב בהביעו רעיון זה במילים אחדות: "הנפש מתוקנת אצל החופשים והרוח משוכלל יותר אצל שומרי תורה ומצוות" כי כשם שיש ארץ שלנו, כך יש שמים שלנו, "שמי יעקב", החופשים מתרחקים משמינו, והחרדים מתנתקים מארצנו. והתקווה תעודדנו כי לא רחוק היום, ואור חדש מציון יופיע עלינו ויאיר עיני כל העם לכל מפלגותיו לראות נכוחה ולהכיר את האמת, כי רק תורת המוסר הרחבה והשלמה המכירה את קדושת חיינו הארציים לכל צדדיהם לחטיבה בלתי נפרדת מן השקפותינו התוריות המוסריות, זוהי תורת היהדות האמתית, שעליה הטיפו נביאנו מעל במת הנבואה. עין הקורא המעיין היטב תראה בעליל כי גם מה שכתב הרב בפרק מ"ה ובפרקים שאחריו הוא ממש רעיון אחד שהביע בפרק ל"ד.
ומה נמלצו דברי הגאון המחבר בפרקים אלו שתארו לנו את "המרידה הרוחנית" שתתחולל בסוף גלותנו, אחרי כשלון הכוחות הטבעיים של האומה בתקופת הגלות, שגרמה בהכרח לדחות הצורך בעבודה ארצית, שהיא היסוד הראשון והעיקרי לקיומו של כל עם, תתעורר תנועה כבירה בקרב האומה לעבודה חומרית, העם ישקיע את עצמו בעבודה ארצית בכל חומו הטבעי, בכל התלהבותו, באותה המסירת נפש שהגין על מעמדו הרוחני בגולה אז בעת שעריצי הגויים בכל תקופות הגלות העיקו עלינו בתגרת ידם באמצעים שונים כדי לעשות את תנאי חיינו קשים ובלתי אפשריים, ושללו מאתנו את האפשרות לשמוח בעמלנו וליהנות מטובת החיים הטבעיים, נתחכמנו למעט את דמות חיי הגוף ולהקטין את ערך חיי השעה, הגנה מושכלת זו הייתה חזקה מאוד, מפניה נשתברו כל כלי זינם של העמים שחתרו חתירות תחת בניין הרוחני של העם על ידי הצרת צעדינו בחיים הגופנים, אבל עם כל תועלתה הגדולה הביאה לנו גם הפסד ונזק רב גם לגופנו גם לרוחנו.
כמו בחיי הפרט כן הוא בחיי הכלל. אם בחיינו הפרטיים לא נדאג במשך זמן ארוך לצרכי הגוף אז בהכרח הוא נהרס לגמרי ואז אין מקום לרוח לדור, והוא עוזב את גופנו, כן הדבר בחיי כלל האומה. על ידי הריסות הבניין הגופני של האומה משכן רוחנו, החל רוח ישראל סבא לעזבנו. נגף הטעימה (?) החל בעם, ורבבות באחינו מתו במגפה זו. ואלה שנשארו נאמנים למסורת אבות גם הם לא נוקו לגמרי מהתוצאות הרעות של הריסת בניננו הטבעי. חשכת הגלות, התלאות הבלתי פוסקות האפילו את מאור התורה, החלישו את ההיגיון שלנו, עקמו את ישרות דעתינו. במצב כזה אי אפשר עוד להישאר והעם עמד על ההכרה כי נחוץ לתקן את גופנו, לחזקו, לחדשו ולבסס את קיומנו הטבעי. עבודה זו גדולה וכבירה מאוד, ועמל הבונים העובדים בחריצות מפליאה הסיח את דעתם מנשמת האומה ורוחה. שכחו כי עוסקים הם בבנין מדור הגון ויאות לרוח העם, והשקיעו את כל תוקף "רצונם הגס" אך בבנין אבנים: אמנם בפעולת הבניין הם גורמים "קיום ועמדה לשפעת החיים כולם אפילו של הצדיקים". אבל לעזוב לגמרי את תוכן הקודש הוא דבר המתנגד ניגוד גמור לטבע העם, כאשר ישקוט עמנו מעט מעבודת הבניין וישביע את עצמו מתענוגות חייו החדשים המסודרים והמתוקנים בארץ אבות יתעורר בו הצימאון הטבעי לקדושה וטהרה, יכיר תיכף כי "דירתו הנאה" היא רק אמצעי "להרחבת דעתו" דעת תורתו, התעוררות זאת תהיה בראשונה על ידי צדיקים אנשי הרוח מעולם, ואחרי כן יקיצו כל שדרות העם לכל מפלגותיו לחיי קודש, לטהר המידות, למוסר רם ונשגב, רחב ושלם, מוסר גאוני ומקורי הנובע מעומק נפש העם, ממעין קדושתו הטבעית ואשר מריחו הטוב יתבסס כל העולם. אחרי הצעת הדברים מה נאמנו דברי הגאון המחבר ספר 'אורות' שליט"א באמרו כי "הרצון הגס של הרשעים" הועיל הרבה לסדור החיים של העם במובן זה שהם עסקו הרבה בבנין ביתנו הטבעי וע"י זה עזרו ג"כ להתעלות רוחנו "והקב"ה מנהיג עולמו בצדיקים ורשעים" [זוהר שמות], "וכל האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות" [מגילה כ"ה] לפי "שאינו כולל רשעים בשבחו של מקום וכו' שמצריכן הכתוב בהרצאתן להיותם באגודה אחת" [רש"י שם] ולפי "שמוציא את הפושעים מן הכלל" [תוס' שם]
-
- הודעות: 57
- הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am
Re: אשכול המהפכות
לגבי הרב יעקב חורב, הוא עשה מהפכה מחילוני לחרדי ומהפכה נוספת מחרדי לדתי לאומי.
https://www.inn.co.il/news/566279
לא הצלחתי להעתיק לכאן כי יש כאן כ-18,800 תווים וגם רק המאמר עצמו בלי התוספות הוא מעל 10,000 תווים שהוא מגבלת אורך הודעה כאן ובמכשיר שיש לי אען אפשרות להעתיק קטעים.
https://www.inn.co.il/news/566279
לא הצלחתי להעתיק לכאן כי יש כאן כ-18,800 תווים וגם רק המאמר עצמו בלי התוספות הוא מעל 10,000 תווים שהוא מגבלת אורך הודעה כאן ובמכשיר שיש לי אען אפשרות להעתיק קטעים.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ה' ינואר 11, 2024 8:56 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: אשכול המהפכות
לא כתבתי גיבובי כתבתי "לקט", וכוונתי להצביע על המגמתיות שבהודעה, התגובה שלך רק מחזקת את דברי.תשובת ציון כתב: ↑זה שבעיניך הן גיבובי מעשיות לא עושה זאת כך. הדברים מתועדים היטב, גם אם זה לא מוצא כן בעיניך, כמו העובדה שרובם ככולם של גדולי החרדים טכל 5לו מהם שהכירוהו ראו בראי"ה קוק אדם גדול מאוד וזה מוכח היטב ממכתבי ידידות רבים ומכתבי תורה ומסמכים אחרים ותיעודים שונים, והטענות של כאלו כמוך הן גיבובי מעשיות.אייזיק 0 כתב: ↑חוץ מהשורה הראשונה הכל לקט מעשיות שהצד השוה שבהם ברור...לך לך כתב: ↑ מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
הרי כל חרדי ממוצע מכיר מאות חרדים שהיו בעברים ד"לים, אז בדיוק "הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א" ישכנע אותם להיפך?...
-
- הודעות: 57
- הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am
Re: אשכול המהפכות
לא באתי לשכנע ודבריך אינם סותרים את דבריי. האשכול מדבר על מהפכות ואצל הרב חורב היו שתי מהפכות וזו הסיבה היחידה שהבאתי את המקרה שלו.אייזיק 0 כתב: ↑לא כתבתי גיבובי כתבתי "לקט", וכוונתי להצביע על המגמתיות שבהודעה, התגובה שלך רק מחזקת את דברי.תשובת ציון כתב: ↑זה שבעיניך הן גיבובי מעשיות לא עושה זאת כך. הדברים מתועדים היטב, גם אם זה לא מוצא כן בעיניך, כמו העובדה שרובם ככולם של גדולי החרדים טכל 5לו מהם שהכירוהו ראו בראי"ה קוק אדם גדול מאוד וזה מוכח היטב ממכתבי ידידות רבים ומכתבי תורה ומסמכים אחרים ותיעודים שונים, והטענות של כאלו כמוך הן גיבובי מעשיות.אייזיק 0 כתב: ↑חוץ מהשורה הראשונה הכל לקט מעשיות שהצד השוה שבהם ברור...לך לך כתב: ↑ מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
הרי כל חרדי ממוצע מכיר מאות חרדים שהיו בעברים ד"לים, אז בדיוק "הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א" ישכנע אותם להיפך?...
Re: אשכול המהפכות
@לך לך ו@תשובת ציון זה אותו בן אדם?תשובת ציון כתב: ↑לא באתי לשכנע ודבריך אינם סותרים את דבריי. האשכול מדבר על מהפכות ואצל הרב חורב היו שתי מהפכות וזו הסיבה היחידה שהבאתי את המקרה שלו.אייזיק 0 כתב: ↑לא כתבתי גיבובי כתבתי "לקט", וכוונתי להצביע על המגמתיות שבהודעה, התגובה שלך רק מחזקת את דברי.תשובת ציון כתב: ↑זה שבעיניך הן גיבובי מעשיות לא עושה זאת כך. הדברים מתועדים היטב, גם אם זה לא מוצא כן בעיניך, כמו העובדה שרובם ככולם של גדולי החרדים טכל 5לו מהם שהכירוהו ראו בראי"ה קוק אדם גדול מאוד וזה מוכח היטב ממכתבי ידידות רבים ומכתבי תורה ומסמכים אחרים ותיעודים שונים, והטענות של כאלו כמוך הן גיבובי מעשיות.אייזיק 0 כתב: ↑חוץ מהשורה הראשונה הכל לקט מעשיות שהצד השוה שבהם ברור...לך לך כתב: ↑ מהעבר יש את "תולדות יעקב יוסף", מרן הגאון רבי יעקב יוסף כ"ץ זצוק"ל, שמתחילה היה מתנגד חריף, אך בעקבות היכרותו עם הבעש"ט נעשה לאחד מגדולי תלמידיו.
יותר קרוב לזמננו יש את הגאון הרב נחמן שלמה גרינשפאן זצ"ל שהיה תלמיד מובהק למרן הגאון רידב"ז זצוק"ל ומתנגד חריף לדרכו של הראי"ה אך לאחר שהכיר את הראי"ה באנגליה הפך לתומך נלהב בדרכו (הוא היה רב שם והראי"ה בעקבות שנתקע באירופה שאליה הגיע בעקבות הזמנתו לכינוס העולמי הראשון של אגו"י שהיה אמור להתקיים בקיץ תרע"ד והתבטל בגלל פתיחת מלחמת העולם הראשונה, היה במשך זמן מה בשווייץ ועבר לאנגליה לכהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון).
בראשית התנועה הציונית עברו גדולים וצדיקים לתמוך בה ובהמשך בתנועת המזרחי וביניהם מרנן הגאונים זצוק"ל/זצ"ל: הרב ריינס שייסד את המזרחי, העילוי ממייצ'יט שמרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל שיבחו ביותר גם לאחר שהצטרף למזרחי ואמר שנותר בחשיבותו כמות שהיה, הרבי מקוצק-פילוב, הרבי מדרוהוביץ', רבי שלמה חיים מסדיגורה, ר"י מצ'ורטקוב וחתנו האהלי יעקב, רבי חנוך מסוכצ'וב, הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, החשק שלמה, המרחשת, הבית יצחק מלבוב, הרמ"ש גלזנר, הרב קואינקה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, הרב משה-כלפון הכהן מג'רבה, ועוד לא מעטים מכל העדות והחוגים.
בזמננו יש את הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א שחזר בתשובה לחרדים וכרב חרדי שינה דרכו ונעשה דתי-לאומי והתלמד בענייני כתמים ונדה אצל הגאון הרב בורנשטיין שליט"א, יו"ר מכון פועה.
הרי כל חרדי ממוצע מכיר מאות חרדים שהיו בעברים ד"לים, אז בדיוק "הרה"ג הרב יעקב חורב שליט"א" ישכנע אותם להיפך?...
Re: אשכול המהפכות
לי ברור כך, וגם ברור לי עוד ניק שזה הוא.
זה בן אדם אחד עם דפוס פעולה מוכר.
רציתי רק להעיר לו שהוא התבלבל בניקים...
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
לא התבלבלתי כלל ודפוס הפעולה שלי הוא דפוס פעולה של לעמוד על האמת ועל היושר ועד כבוד התורה, בניגוד אליך!!!
כשאני מראה לך דברים ברורים של יחס הערצה לראי"ה מגדולים חרדיים מתוך ההיכרות עימו ואתה כותב דברים כמו "הערצה שמרצה" או שמה שריח"ז ליקק את טיפות היין שנטפו על כפות ידיו מכוס היין שבירך עליו הראי"ה לא אומר דבר כשהעד לכך כן ראה בזה הערצה גדולה והפסיק לקבל לשון הרע על הראי"ה. וישנם עדויות רבות על הכבוד הרב של ריח"ז לראי"ה כפי שכבר הבאתי כמה.
האם גם מה שראז"מ התבטא על הראי"ה כ"יחיד הדור" וש"לדבקותו בה' ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו" גם לא אומר דבר?
האם גם מה שרמ"מ הלפרין (מגדולי המקובלים) במכתב ידידות כתב אליו "כבוד קדושתו מי יספר" ושיבחו על "ראש מילין" בכותבו: שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר, לא אומר דבר?
האם גם שהאדמו"ר רבי דוד מסוכצ'וב כתב לראי"ה מכתב הערצה ובין השאר כתב שהתענג לפוגשו ירושלים, לא אומר דבר?
האם מה שהברכת שמואל כתב לראי"ה מכתב שאין בו פיקו"נ או בקשה חיונית אחרת דברים כמו: "החיים והשלום ורפואה שלמה מן השמים לכבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק נרו יאיר שיחי' לאורך ימים טובים אמן כהן צדק האב"ד בירושלים תובב"א. הע' ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... יאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור...", לא אומר דבר?÷
האם מה שביקש הסבא מסלבודקה מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו בכותבו: "עונג רוחני וגשמי לכבוד הגאון הגדול המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מידותיו העמוקות והנשגבות באור תורה, מרן הגרא"י הכהן שליט"א (ייתכן וכתב גם את שם המשפחה אך איני בטוח), ר"מ ואב"ד דירושלים...", אינו אומר דבר?
וכן האם הדברים שהבאתי לגבי רפ"ע לא אומרים דבר?
וכן הדברים לגבי הח"ח המוכיחיםמ) שחלק כבוד רב לראי"ה, לא אומרים דבר?
האם ההצטרפות לכרוז של הרבנות הראשית לא"י שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה בד"ץ פרושים ובד"ץ חסידים והרב מטפליק והרב מהומל והרב מראדין והרב מאומאן והרב ממוהליב והרב מברדיצ'ב והרב מפרילוקי והרב מחסלביץ' והאדמו"רים מזוויהעל/זוועהיל ומודז'יץ והאחים מרחמסטריבקה וראשי ישיבות עץ חיים וחיי עולם וחברון ושער השמים ותורת אמת ושפת אמת, ועוד, והמברקים מחו"ל בעניין של רח"ע והברכ"ש (המכתב הנ"ל) האדמו"ים מחב"ד וגור ואוסטרובצה, לא אומרים דבר?
האם מה שכתב רשז"א בראש מאמר שהקדיש לזכר הראי""ה "לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא" והתבטאויותיו בהזדמנויות שונות שהראי"ה היה גדול בכל ומכל צד שהיית מסתכל היית רואה את גדולתו ויחידותו והיה גדול לא רק בדורו אלא בדורות ושהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה ושחבל שבגלל ניגודי דעות מתנכרים לספריו ההלכתיים המצטיינים בישרותם ומהם ניתן ללמוד דרכי פסיקה והוראה, לא אומרים דבר?
האם הסכמת האז נדברו למהדורה מחודשת של "שבת הארץ" (הוא מציין בהסכמה "שבת הארץ" היה מהספרים שעיין בהם בכותבו את חיבורו על הלכות שביעית והסכמת הגר"ד יפה על ספר ליקוט מכבתי הראי"ה שלחידושי הלכה על פרשות השבוע, לא אומר דבר?
האם העובדה שבעל הסולם פנה לראי"ה ולרב חרל"פ להסכמות על פירוש הסולם כשהעמיד את הסכמת הראי"ה בראש ההסכמות כשהסכמתו והסכמת ריח"ז ורח"ש דוויק תחת הכותרת "מרי דארעא דישראל", לא אומרת דבר?
הדברים האלו סותרים ומבטלים את הכתוב בדרכי ההילולא לגבי הראי"ה ושברור שהדברים גם לגבי החזו"א והרב מבריסק הם שקרים בדיוק כמו לגבי הח"ח וריח"ז וריי"ד ורפ"ע והברכ"ש וכל אלו שהכירו את הראי"ה התייחסו אליו בהערצה, והדעה הפוסלת את הראי"ה המיוצגת בגליונות ההילולא היא רק כאלו שפסלו בלי תהכיר את הראי"ה כי החליטו שבעל דעות כמו שלו חייב להיו רשע, אך רובם ככולם של הגדולים החרדיים ההינו דאין לפסול בלי תבדוק ולברר ומתוך היכרותם עם הרטי"ה הבינו שלפניהם אדם גדול מאוד.
נערך לאחרונה על ידי קדוש ישראל ב ו' ינואר 19, 2024 1:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
Re: אשכול המהפכות
בכדי לעמוד על האמת ועל היושר אין צורך לפתוח ים של ניקים...קדוש ישראל כתב: ↑לא התבלבלתי כלל ודפוס הפעולה שלי הוא דפוס פעולה של לעמוד על האמת ועל היושר ועד כבוד התורה, בניגוד אליך!!!
כשאני מראה לך דברים ברורים של יחס הערצה לראי"ה מגדולים חרדיים מתוך ההיכרות עימו ואתה כותב דברים כמו "הערצה שמרצה" או שמה שריח"ז ליקק את טיפות היין שנטפו על כפות ידיו מכוס היין שבירך עליו הראי"ה לא אומר דבר כשהעד לכך כן ראה בזה הערצה גדולה והפסיק לקבל לשון הרע על הראי"ה. וישנם עדויות רבות על הכבוד הרב של ריח"ז לראי"ה כפי שכבר הבאתי כמה.
האם גם מה שראז"מ התבטא על הראי"ה כ"יחיד הדור" וש"לדבקותו בה' ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו" גם לא אומר דבר?
האם גם מה שרמ"מ הלפרין (מגדולי המקובלים) במכתב ידידות כתב אליו "כבוד קדושתו מי יספר" ושיבחו על "ראש מילין" בכותבו: שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר, לא אומר דבר?
האם גם שהאדמו"ר רבי דוד מסוכצ'וב כתב לראי"ה מכתב הערצה ובין השאר כתב שהתענג לפוגשו ירושלים, לא אומר דבר?
האם מה שהברכת שמואל כתב לראי"ה מכתב שאין בו פיקו" או בקשה חיונית אחרת דברים כמו: "הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק נרו יאיר שיחי' לאורך ימים טובים אמן כהן צדק האב"ד בירושלים תובב"א. הע' ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... יאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור...", לא אומר דבר?
האם מה שביקש הסבא מסלבודקה מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו בכותבו: "עונג רוחני וגשמי לכבוד הגאון הגדול המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מידותיו העמוקות והנשגבות באור תורה, מרן הגרא"י הכהן שליט"א (ייתכן וכתב גם את שם המשפחה אך איני בטוח), ר"מ ואב"ד דירושלים...", אינו אומר דבר?
וכן האם הדברים שהבאתי לגבי רפ"ע לא אומרים דבר?
וכן הדברים לגבי הח"ח המוכיחיםמשחלק כבוד רב לקאי"ה, א אומרים דבר?
האם ההצטרפות לכרוז של הרבנות הראשית לא"י שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה בד"ץ פרושים ובד"ץ חסידים והרב מטפליק והרב מהומל והרב מראדין והרב מאומאן והרב ממוהליב והרב מברדיצ'ב והרב מפרילוקי והרב מחסלביץ' והאדמו"רים מזוויהעל/זוועהיל ומודז'יץ והאחים מרחמסטריבקה וראשי ישיבות עץ חיים וחיי עולם וחברון ושער השמים ותורת אמת ושפת אמת, ועוד, והמברקים מחו"ל בעניין של רח"ע והברכ"ש (המכתב הנ"ל) האדמו"ים מחב"ד וגור ואוסטרובצה, לא אומרים דבר?
האם מה שכתב רשז"א בראש מאמר שהקדיש לזכר הראי""ה "לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא" והתבטאויותיו בהזדמנויות שונות שהראי"ה היה גדול בכל ומכל צד שהיית מסתכל היית רואה את גדולתו ויחידותו והיה גדול לא רק בדורו אלא בדורות ושהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה ושחבל שבגלל ניגודי דעות מתנכרים לספריו ההלכתיים המצטיינים בישרותם ומהם ניתן ללמוד דרכי פסיקה והוראה, לא אומרים דבר?
הדברים האלו סותרים ומבטלים את הכתוב בדרכי ההילולא לגבי הראי"ה ושברור שהדברים גם לגבי החזו"א והרב מבריסק הם שקרים בדיוק כמו לגבי הח"ח וריח"ז וריי"ד ורפ"ע והברכ"ש וכל אלו שהכירו את הראי"ה התייחסו אליו בהערצה, והדעה הפוסלת את הראי"ה המיוצגת בגליונות ההילולא היא רק כאלו שפסלו בלי תהכיר את הראי"ה כי החליטו שבעל דעות כמו שלו חייב להיו רשע, אך רובם ככולם של הגדולים החרדיים ההינו דאין לפסול בלי תבדוק ולברר ומתוך היכרותם עם הרטי"ה הבינו שלפניהם אדם גדול מאוד.
אני יכול להשיב על כל מה שכתבת אלא שאני חס על זמני, וכבר ראיתי במקומות אחרים שכל ויכוח איתך הוא חסר תוחלת ומוביל למבוי סתום.
ובזה בל"נ סיימתי את הדיונים עמך - על שלל ניקיך - בנושא.
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
מפני ששמי ישראל החלפתי כאן לשם עם שם זה.אייזיק 0 כתב: ↑בכדי לעמוד על האמת ועל היושר אין צורך לפתוח ים של ניקים...קדוש ישראל כתב: ↑לא התבלבלתי כלל ודפוס הפעולה שלי הוא דפוס פעולה של לעמוד על האמת ועל היושר ועד כבוד התורה, בניגוד אליך!!!
כשאני מראה לך דברים ברורים של יחס הערצה לראי"ה מגדולים חרדיים מתוך ההיכרות עימו ואתה כותב דברים כמו "הערצה שמרצה" או שמה שריח"ז ליקק את טיפות היין שנטפו על כפות ידיו מכוס היין שבירך עליו הראי"ה לא אומר דבר כשהעד לכך כן ראה בזה הערצה גדולה והפסיק לקבל לשון הרע על הראי"ה. וישנם עדויות רבות על הכבוד הרב של ריח"ז לראי"ה כפי שכבר הבאתי כמה.
האם גם מה שראז"מ התבטא על הראי"ה כ"יחיד הדור" וש"לדבקותו בה' ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו" גם לא אומר דבר?
האם גם מה שרמ"מ הלפרין (מגדולי המקובלים) במכתב ידידות כתב אליו "כבוד קדושתו מי יספר" ושיבחו על "ראש מילין" בכותבו: שמה ראיתי מיעוט שכלי לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר, לא אומר דבר?
האם גם שהאדמו"ר רבי דוד מסוכצ'וב כתב לראי"ה מכתב הערצה ובין השאר כתב שהתענג לפוגשו ירושלים, לא אומר דבר?
האם מה שהברכת שמואל כתב לראי"ה מכתב שאין בו פיקו" או בקשה חיונית אחרת דברים כמו: "הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק נרו יאיר שיחי' לאורך ימים טובים אמן כהן צדק האב"ד בירושלים תובב"א. הע' ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הק'... יאמצהו ויחזקהו בכל גופו הטהור...", לא אומר דבר?
האם מה שביקש הסבא מסלבודקה מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו בכותבו: "עונג רוחני וגשמי לכבוד הגאון הגדול המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מידותיו העמוקות והנשגבות באור תורה, מרן הגרא"י הכהן שליט"א (ייתכן וכתב גם את שם המשפחה אך איני בטוח), ר"מ ואב"ד דירושלים...", אינו אומר דבר?
וכן האם הדברים שהבאתי לגבי רפ"ע לא אומרים דבר?
וכן הדברים לגבי הח"ח המוכיחים שחלק כבוד רב לקאי"ה, א אומרים דבר?
האם ההצטרפות לכרוז של הרבנות הראשית לא"י שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה בד"ץ פרושים ובד"ץ חסידים והרב מטפליק והרב מהומל והרב מראדין והרב מאומאן והרב ממוהליב והרב מברדיצ'ב והרב מפרילוקי והרב מחסלביץ' והאדמו"רים מזוויהעל/זוועהיל ומודז'יץ והאחים מרחמסטריבקה וראשי ישיבות עץ חיים וחיי עולם וחברון ושער השמים ותורת אמת ושפת אמת, ועוד, והמברקים מחו"ל בעניין של רח"ע והברכ"ש (המכתב הנ"ל) האדמו"ים מחב"ד וגור ואוסטרובצה, לא אומרים דבר?
האם מה שכתב רשז"א בראש מאמר שהקדיש לזכר הראי""ה "לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא" והתבטאויותיו בהזדמנויות שונות שהראי"ה היה גדול בכל ומכל צד שהיית מסתכל היית רואה את גדולתו ויחידותו והיה גדול לא רק בדורו אלא בדורות ושהיה היחיד בדורו שידע ללמוד קבלה ואגדה לעומקה של הלכה ושחבל שבגלל ניגודי דעות מתנכרים לספריו ההלכתיים המצטיינים בישרותם ומהם ניתן ללמוד דרכי פסיקה והוראה, לא אומרים דבר?
הדברים האלו סותרים ומבטלים את הכתוב בדרכי ההילולא לגבי הראי"ה ושברור שהדברים גם לגבי החזו"א והרב מבריסק הם שקרים בדיוק כמו לגבי הח"ח וריח"ז וריי"ד ורפ"ע והברכ"ש וכל אלו שהכירו את הראי"ה התייחסו אליו בהערצה, והדעה הפוסלת את הראי"ה המיוצגת בגליונות ההילולא היא רק כאלו שפסלו בלי תהכיר את הראי"ה כי החליטו שבעל דעות כמו שלו חייב להיו רשע, אך רובם ככולם של הגדולים החרדיים ההינו דאין לפסול בלי תבדוק ולברר ומתוך היכרותם עם הרטי"ה הבינו שלפניהם אדם גדול מאוד.
אני יכול להשיב על כל מה שכתבת אלא שאני חס על זמני, וכבר ראיתי במקומות אחרים שכל ויכוח איתך הוא חסר תוחלת ומוביל למבוי סתום.
ובזה בל"נ סיימתי את הדיונים עמך - על שלל ניקיך - בנושא.
אתה נותן תירוץ לכך שאין לך באמת מה להשיב חוץ משקרים על הדברים האלו שמראים בצורה ברורה שהגדולים החרדיים שהכירו את הראי"ה כמו אלו שהבאתי מתוך היכרותם העריצו את הראי"ה למרות המחלוקת החריפה על דעותיו כי ראו לפניהם אדם גדול מאוד. וכל הגדולים שפסלוהו, כמו רובם ככולם של גדולי הונגריה, עשו זאת בלי שהכירוהו ובלי לברר אלא היו בטוחים שבעל דעות כמו שלו חייב להיות רשע וטעו בענק כי כל הדברים שהבאתי לא היו יכולים להתקיים אם הראי"ה היה באמת רשע.
ומפני שאין לך באמת דברים אמתיים ורציניים לענות על הדברים באלו אז אתה מתחמק ועונה מה שעונה.
וכמה דוגמאות קטנות לחוסר הישרות שלך:
אני הבאתי את מכתב ריח"ז וריי"ד להנהלת ישיבת עץ חיים שבו מכנים את הראי"ה 'הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' טאתה כתסת על זה שתארים מינימליים לא אומרים דבר כשמדובר ביותר מתארים מינימליים (תואר מינימלי כאן הוא "הרב קוק"/הראי"ה).
וכן הבאתי את מה שסבו ואבי אמו של הרג"א קניג הפסיק לקבל לשון הרע על הראי"ה כי קרה שריח"ז שם כפות ידיו תחת גביע היין שבירך עליו הראי"ה בסעודת מצווה וליקק את טיפות היין שנטפו עליהן. אתה הגבת שזה לא אומר דבר (לא זוכר ציטוט הדברים אך זה מה שיוצא מתגובתך), וזאת כשמי שראה זאת בעיניו הפסיק לקבל לשון הרע על הראי"ה עקב כך.
והתעלמת לגמרי מדברים נוספים שהבאתי כמו שאביו של הרב ישראל גליס חיבר ספר על הקשרים בין ריח"ז לראי"ה ושנכדו של ריח"ז בהאיש על החומה כותב שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם במחלוקות הקשות ביותר (וא"א להסביר שכתב זאת כדי שגם הציונים יקנו את חיבורו כי אם זו הסיבה חא היה תוקף את הציונים ואת הציונות ואת המזרחי ואת דעותיו של הראי"ה).
וכן הדברים שהבאתי מריח"ז (אחד מהם עם ריי"ד), רפ"ע, ראז"מ, רמ"מ הלפרין, ר"ד מסוכצ'וב, הברכ"ש, הסבא מסלבודקה, רשז"א, הגדולים שהצטרפו לכרוז שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה (וכן ראשי הישיבות שנענו לבקשת הראי"ה ששלחו תלמידים עילויים למרכז הרב ועליהם נמנים: הברכ"ש, הגרנ"ט, האמרי משה [סוקולובסקי], ר"מ אטלס, רי"ל פיין, רי"ל בלוך, הרב מפוניבז', ר"י שפירא מוולוז'ין המחודשת, רד"ב איינהורן, רא"ש פינקל, ועוד), הם הוכחות וודאיות שגדולי החרדים שהכירו את הראי"ה העריצוהו מתוך ההיכרות עימו על אף המחלוקת ההשקפתית ומרבית האחרים סמכו על המכירים ולא על המזלזלים בלי להכירו כלל, ולא שייך שיהיה מה לענות על זה כלל אלא רק לשקר.
הוכחה ניצחת לכך שהדרך הקנאית הקיצונית בככל והזלזול בראי"ה מתבססים על שקרים היא מעברם של האחים האדמו"רים מבלז ובילגוריי מדרך קנאית קיצונית לדרך של אגו"י (ולא הסניף הירושלמי שלה אז שהיה בעצם סניף של סטמר) כולל הבנה שהראי"ה אדם גדול ונמצא מכתב של הרבי מבילגוריי לראי"ה שבו מודיע על שליחת לו כסף לנפגעי פרעות תרפ"ט ומכך ששלח לראי"ה כספי צדקה לחלוקה כפי ששלח לריח"ז מראה על הכבוד הרב שרחש לו גם בלי התארים המופלגים מאוד שכתב לו בראשי המכתב.
viewtopic.php?f=9&t=1130#p8341
וראה עוד הוכחות רבות לשקריכם נגד לגבי הראי"ה בקישור זה כשהקישור הישיר הוא למכתב הרבי מבילגוריי: viewtopic.php?f=9&t=1130#p8341
נערך לאחרונה על ידי קדוש ישראל ב ב' מאי 27, 2024 5:24 pm, נערך 8 פעמים בסך הכל.
Re: אשכול המהפכות
[quote=סערצע post_id=8484 user_id=164]
[quote="לך לך" post_id=8297 user_id=652] הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, [/quote]
ממש לא. שניהם היו חסידי חב"ד [b]שלא [/b]נמנו על ענף ליובאוויטש (שם אכן התנגדו בתוקף לציאניזם), ולכן לא ראו סתירה בין חסידות לציונות (למרות שככה"נ דעת האדמו"רים [b]עצמם[/b] לא היתה כך). לא היתה כאן שום 'מהפכה'.
[size=85]ומינה תלמוד לדיוק שאר הפרטים הנזכרים בהודעה [וכמובן, שלא כל הסוברים באיזשהו מובן כשיטת הציאניסטן עשו 'מהפכה' בחייהם, אם לא שנאמר (ובצדק) כי הציאניזם הוא סתירה לאורח־החיים היהודי הבסיסי... כמו כן, 'שימוש' בדיני כתמים אצל רב דת"ל אינו 'מהפכה' (עוד מבלי להתייחס - במחכ"ת - לעצם ציונו כמאן־דאמר)], כולל - תחיבת הרה"ק מפולנאה לנושא רק כדי 'להכשיר' את התועבה הנ"ל.[/size]
[/quote]
הרב זוין בהמשך חייו השתייך לענף ליובאוויטש ואעפ"כ נשאר ציוני
[quote="לך לך" post_id=8297 user_id=652] הרב זווין והרב שלמה אהרונסון שהיו חסידי חב"ד שהפכו לציונים ועדיין נהגו כחסידי חב"ד לכל דבר ומרן הגאון הרבי הרש"ב זצוק"ל אף טרח להתעמת במכתבים עם הרב אהרוסון לגבי הציונות, [/quote]
ממש לא. שניהם היו חסידי חב"ד [b]שלא [/b]נמנו על ענף ליובאוויטש (שם אכן התנגדו בתוקף לציאניזם), ולכן לא ראו סתירה בין חסידות לציונות (למרות שככה"נ דעת האדמו"רים [b]עצמם[/b] לא היתה כך). לא היתה כאן שום 'מהפכה'.
[size=85]ומינה תלמוד לדיוק שאר הפרטים הנזכרים בהודעה [וכמובן, שלא כל הסוברים באיזשהו מובן כשיטת הציאניסטן עשו 'מהפכה' בחייהם, אם לא שנאמר (ובצדק) כי הציאניזם הוא סתירה לאורח־החיים היהודי הבסיסי... כמו כן, 'שימוש' בדיני כתמים אצל רב דת"ל אינו 'מהפכה' (עוד מבלי להתייחס - במחכ"ת - לעצם ציונו כמאן־דאמר)], כולל - תחיבת הרה"ק מפולנאה לנושא רק כדי 'להכשיר' את התועבה הנ"ל.[/size]
[/quote]
הרב זוין בהמשך חייו השתייך לענף ליובאוויטש ואעפ"כ נשאר ציוני
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
לגבי הרב יעקב חורב, לא כתבתי הלימוד דיני כתמים החא המהפכה אלא המעבר מהשקפה חרדית להשקפה דתית לאומית.אורח כתב: ↑הרב זוין בהמשך חייו השתייך לענף ליובאוויטש ואעפ"כ נשאר ציוניסערצע כתב: ↑ממש לא. שניהם היו חסידי חב"ד שלא נמנו על ענף ליובאוויטש (שם אכן התנגדו בתוקף לציאניזם), ולכן לא ראו סתירה בין חסידות לציונות (למרות שככה"נ דעת האדמו"רים עצמם לא היתה כך). לא היתה כאן שום 'מהפכה'.
ומינה תלמוד לדיוק שאר הפרטים הנזכרים בהודעה [וכמובן, שלא כל הסוברים באיזשהו מובן כשיטת הציאניסטן עשו 'מהפכה' בחייהם, אם לא שנאמר (ובצדק) כי הציאניזם הוא סתירה לאורח־החיים היהודי הבסיסי... כמו כן, 'שימוש' בדיני כתמים אצל רב דת"ל אינו 'מהפכה' (עוד מבלי להתייחס - במחכ"ת - לעצם ציונו כמאן־דאמר)], כולל - תחיבת הרה"ק מפולנאה לנושא רק כדי 'להכשיר' את התועבה הנ"ל.
העובדה היא שגם קדושי עליון בין התומכים בציונות והם לא ראו כל סתירה בין הרעיון הציוני לאמונה דתית. דוגמה למשל היא מרן הגאון יהודה זרחיה [מרדכי ליב חיים] הלוי סג"ל זצ"ל היה רב בדרום ת"א ומגדולי המקובלים וגם ציוני נלהב שדמות המופת שלו ומורה הדרך שלו היה מרן הגרצי"ה הכהן קוק זצ"ל. ועליו כשהיה פחות מגיל 30 אמר מרן הגאון החזו"א זצוק"ל שהוא ארי בן אריות
Re: אשכול המהפכות
לגבי ההשתייכות - ההגדרה אינה מדויקת (וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אכן התכתב עמו בשלילת שיטת הציאניסט"ן, ובפרט בצורתה האקטואלית - הטעות האיומה ששמים חושך לאור, וקוראים למצב הנוכחי בשם 'אתחלתא דגאולה').קדוש ישראל כתב: ↑ הרב זוין בהמשך חייו השתייך לענף ליובאוויטש ואעפ"כ נשאר ציוני
לא ניתן כ"כ להבין את דבריך (בשל השגיאות), ועדיין לא הפחתת כלל מגיחוכם המקורי.קדוש ישראל כתב: ↑לגבי הרב יעקב חורב, לא כתבתי הלימוד דיני כתמים החא המהפכה אלא המעבר מהשקפה חרדית להשקפה דתית לאומית.
לא הייתי מגדיר את הרב סג"ל כ'ציוני', וגם לא נראה לי שהוא ראה את הרצי"ה כ'דמות מופת ומורה־הדרך'. בכל אופן, גם זה כמובן אינו מהווה הוכחה (אלא, לכל היותר, קושיא על שיטת הנ"ל...).קדוש ישראל כתב: ↑העובדה היא שגם קדושי עליון בין התומכים בציונות והם לא ראו כל סתירה בין הרעיון הציוני לאמונה דתית. דוגמה למשל היא מרן הגאון יהודה זרחיה [מרדכי ליב חיים] הלוי סג"ל זצ"ל היה רב בדרום ת"א ומגדולי המקובלים וגם ציוני נלהב שדמות המופת שלו ומורה הדרך שלו היה מרן הגרצי"ה הכהן קוק זצ"ל. ועליו כשהיה פחות מגיל 30 אמר מרן הגאון החזו"א זצוק"ל שהוא ארי בן אריות
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
הרב יעקב חורב הוסמך לרב כחרדי ועבר להשקפה דתית-לאומית והתלמד בענייני כתמים כדתי-לאומי. מעבר מחרדיות להשקפה דתית-לאומית היא מהפכה בהשקפה.סערצע כתב: ↑לגבי ההשתייכות - ההגדרה אינה מדויקת (וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע אכן התכתב עמו בשלילת שיטת הציאניסט"ן, ובפרט בצורתה האקטואלית - הטעות האיומה ששמים חושך לאור, וקוראים למצב הנוכחי בשם 'אתחלתא דגאולה').קדוש ישראל כתב: ↑ הרב זוין בהמשך חייו השתייך לענף ליובאוויטש ואעפ"כ נשאר ציונילא ניתן כ"כ להבין את דבריך (בשל השגיאות), ועדיין לא הפחתת כלל מגיחוכם המקורי.קדוש ישראל כתב: ↑לגבי הרב יעקב חורב, לא כתבתי הלימוד דיני כתמים החא המהפכה אלא המעבר מהשקפה חרדית להשקפה דתית לאומית.
לא הייתי מגדיר את הרב סג"ל כ'ציוני', וגם לא נראה לי שהוא ראה את הרצי"ה כ'דמות מופת ומורה־הדרך'. בכל אופן, גם זה כמובן אינו מהווה הוכחה (אלא, לכל היותר, קושיא על שיטת הנ"ל...).קדוש ישראל כתב: ↑העובדה היא שגם קדושי עליון בין התומכים בציונות והם לא ראו כל סתירה בין הרעיון הציוני לאמונה דתית. דוגמה למשל היא מרן הגאון יהודה זרחיה [מרדכי ליב חיים] הלוי סג"ל זצ"ל היה רב בדרום ת"א ומגדולי המקובלים וגם ציוני נלהב שדמות המופת שלו ומורה הדרך שלו היה מרן הגרצי"ה הכהן קוק זצ"ל. ועליו כשהיה פחות מגיל 30 אמר מרן הגאון החזו"א זצוק"ל שהוא ארי בן אריות
הרב סג"ל היה ציוני מובהק וראה במדינת ישראל אתחלתא דגאולה וביום העצמאות יום חג. דעתו זו והתייחסותו לרצי"ה כדמות המופת ומורה הדרך היא במחכתב לרצי"ה ביום העצמאות תשל"ז.
ראה כאן תוכן המכתב:
http://212.199.162.70/viewtopic.php?t=17277#p165359
ושוב, ראה כאן גדולי ישראל רבים שראו בציונות והמדינה את ראשית צמיחת גאולתנו ואכפת להם מהתורה והדת לא פחות מהרבנים החרדיים אלא שכך רצון הבורא צהביא את הגאולה דרך מדינת ישראל הציונית-חילונית ובהדי כבשא דרחמנא למה לך? עלינו לקיים תורה ומצוות ולא לומר לבוראנו איך צריך להביא את הגאולה. ואתחלתא דגאולה זה אומר שהרוב עדיין במצב רחוק מגאולה ומקדושה ובסוף תהליך הגאולה הכל יהיה על טהרת הקודש. כך שההשקפה הדתית לאומית לגבי הציונות והמדינה היא חלק משבעים פנים בתורה לא פחות מההשקפה החרדית, ויותר מאלה שאומרים שהגאולה תבוא בבת אחת ולא קמעא קמעא שזה סותר את דברי חז"ל בכמה וכמה מקומות שהגאולה תהיה קמעא קמעא בהדרגתיות. ובחלק מהמקומות כתוב שגאולה בבת אחת תזיק לישראל כי הם לא יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה ניסית בבת אחת ולכן הגאולה חייבת לבוא בדרך טבעית בשלבים, כמו למשל בזוהר על "שלחני כי עלה השחר". וכן לגבי גאולה ותשובה ישנה מחלוקת גדטלה וחלק דעתם שהוכרע הגאולה אינה תלויה בתשובה וזו משמעות "ושתק רבי אליעזר" שבסוף הסוגיה בעניין שהודה לרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ולכן מיד אחרי כן מטבאין דברי רבי אבא שהסימן לגאולה שא"י נותנת פירותיה בעין יפה כי בזה תלויה הגאולה ולא בתשובה. וגם מהרמב"ם משמע שהמשיח יחזיר את ישראל בתשובה, כלומר אחרי שתבוא הגאולה השלמה. בכל מקרה, הדעה שהגאולה אינה תלויה בתשובה היא דעת תורה לא פחות מהחולקים. ומפני שהדעה המקובלת בחז"ל שהגאולה תבוא קמעא קמעא ואפשרי שהגאולהאינה תלויה בתשובה, לכן מדינת ישראל הציונית-חילונית יכולה להיות ראשית צמיחת גאולתנו עד שצינס הרוח בעצמות היבשו. של מדינת ישראל ותבטא הגאולה השלמה.
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... nK1hwGrqy3
טעיתי: הקישור אינה המסמך שכולו גדולי ישראל תומכי הציונות והמדינה אלא שיר מוער על הראי"ה שבו התייחסות בהערות גם לעניין זה. ישראל לציין כמו לגבי הרעיון הציוני, לא מעט גדולים הם תומכי דעותיו של הראי"ה כמו ב"אורות" וגם כאלו כמו הפחד יצחק שמצד אחד התנגד לציונות אך מצד שני ראה ב"אורות" את תורת א"י.
כך גם לגבי היתר המכירה בשמיטה, ישנן תשובות טובות לכל הטענות נגדו, אם אלו דחיות מוחלטות או שהטענות נשענות על דברים שבמחלוקת ולא ברור שהטענה נכונה. ולכן לפסול לגמרי את היתר המכירה הוא נגד דרכי ההלכה.
ראה כאן בתגובה המקושרת ישירות ובשתיים שאחריה:
viewtopic.php?f=3&t=1017&p=8152&hilit=% ... 7%94#p8220
Re: אשכול המהפכות
הנך מתעקש שלא להבין את דברי, אך מה אעשה, וכבר אמר החכם: אַ קאָפּ קען מען ניט אַרויפשטעלן.קדוש ישראל כתב: ↑ הרב יעקב חורב הוסמך לרב כחרדי ועבר להשקפה דתית-לאומית והתלמד בענייני כתמים כדתי-לאומי. מעבר מחרדיות להשקפה דתית-לאומית היא מהפכה בהשקפה.
או שכן או שלא (וזה שציינת לדבריך במק"א - לא ישכנע אותי בניגוד לידוע לי ע"פ הכרותי).קדוש ישראל כתב: ↑הרב סג"ל היה ציוני מובהק וראה במדינת ישראל אתחלתא דגאולה וביום העצמאות יום חג. דעתו זו והתייחסותו לרצי"ה כדמות המופת ומורה הדרך היא במחכתב לרצי"ה ביום העצמאות תשל"ז. ראה כאן תוכן המכתב: http://212.199.162.70/viewtopic.php?t=17277#p165359
אינך יודע כלל מהו פירוש המונח 'אתחלתא דגאולה'; מלבד שהנך מקשר לקישורים משונים ללא צורך ובלי קץ ותכלית, אתה גם מערבב בין מי שראו את הרא"י הכהן כדמות לגיטימית (מבלי להסכים לדעותיו) ואלו ששעבדו עצמם להשקפותיו, ונוסף לַכֹּל - טוען כנגד טיעונים הלכתיים בטענות שאינן הלכתיות.קדוש ישראל כתב: ↑ושוב, ראה כאן גדולי ישראל רבים שראו בציונות והמדינה את ראשית צמיחת גאולתנו ואכפת להם מהתורה והדת לא פחות מהרבנים החרדיים אלא שכך רצון הבורא צהביא את הגאולה דרך מדינת ישראל הציונית-חילונית ובהדי כבשא דרחמנא למה לך? עלינו לקיים תורה ומצוות ולא לומר לבוראנו איך צריך להביא את הגאולה. ואתחלתא דגאולה זה אומר שהרוב עדיין במצב רחוק מגאולה ומקדושה ובסוף תהליך הגאולה הכל יהיה על טהרת הקודש. כך שההשקפה הדתית לאומית לגבי הציונות והמדינה היא חלק משבעים פנים בתורה לא פחות מההשקפה החרדית, ויותר מאלה שאומרים שהגאולה תבוא בבת אחת ולא קמעא קמעא שזה סותר את דברי חז"ל בכמה וכמה מקומות שהגאולה תהיה קמעא קמעא בהדרגתיות. ובחלק מהמקומות כתוב שגאולה בבת אחת תזיק לישראל כי הם לא יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה ניסית בבת אחת ולכן הגאולה חייבת לבוא בדרך טבעית בשלבים, כמו למשל בזוהר על "שלחני כי עלה השחר". וכן לגבי גאולה ותשובה ישנה מחלוקת גדטלה וחלק דעתם שהוכרע הגאולה אינה תלויה בתשובה וזו משמעות "ושתק רבי אליעזר" שבסוף הסוגיה בעניין שהודה לרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ולכן מיד אחרי כן מטבאין דברי רבי אבא שהסימן לגאולה שא"י נותנת פירותיה בעין יפה כי בזה תלויה הגאולה ולא בתשובה. וגם מהרמב"ם משמע שהמשיח יחזיר את ישראל בתשובה, כלומר אחרי שתבוא הגאולה השלמה. בכל מקרה, הדעה שהגאולה אינה תלויה בתשובה היא דעת תורה לא פחות מהחולקים. ומפני שהדעה המקובלת בחז"ל שהגאולה תבוא קמעא קמעא ואפשרי שהגאולהאינה תלויה בתשובה, לכן מדינת ישראל הציונית-חילונית יכולה להיות ראשית צמיחת גאולתנו עד שצינס הרוח בעצמות היבשו. של מדינת ישראל ותבטא הגאולה השלמה.
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... nK1hwGrqy3
טעיתי: הקישור אינה המסמך שכולו גדולי ישראל תומכי הציונות והמדינה אלא שיר מוער על הראי"ה שבו התייחסות בהערות גם לעניין זה. ישראל לציין כמו לגבי הרעיון הציוני, לא מעט גדולים הם תומכי דעותיו של הראי"ה כמו ב"אורות" וגם כאלו כמו הפחד יצחק שמצד אחד התנגד לציונות אך מצד שני ראה ב"אורות" את תורת א"י.
כך גם לגבי היתר המכירה בשמיטה, ישנן תשובות טובות לכל הטענות נגדו, אם אלו דחיות מוחלטות או שהטענות נשענות על דברים שבמחלוקת ולא ברור שהטענה נכונה. ולכן לפסול לגמרי את היתר המכירה הוא נגד דרכי ההלכה.
ראה כאן בתגובה המקושרת ישירות ובשתיים שאחריה:
viewtopic.php?f=3&t=1017&p=8152&hilit=% ... 7%94#p8220
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
במה טענתי טענות לא הלכתיות כנגד טענות הלכתיות???סערצע כתב: ↑הנך מתעקש שלא להבין את דברי, אך מה אעשה, וכבר אמר החכם: אַ קאָפּ קען מען ניט אַרויפשטעלן.קדוש ישראל כתב: ↑ הרב יעקב חורב הוסמך לרב כחרדי ועבר להשקפה דתית-לאומית והתלמד בענייני כתמים כדתי-לאומי. מעבר מחרדיות להשקפה דתית-לאומית היא מהפכה בהשקפה.
או שכן או שלא (וזה שציינת לדבריך במק"א - לא ישכנע אותי בניגוד לידוע לי ע"פ הכרותי).קדוש ישראל כתב: ↑הרב סג"ל היה ציוני מובהק וראה במדינת ישראל אתחלתא דגאולה וביום העצמאות יום חג. דעתו זו והתייחסותו לרצי"ה כדמות המופת ומורה הדרך היא במחכתב לרצי"ה ביום העצמאות תשל"ז. ראה כאן תוכן המכתב: http://212.199.162.70/viewtopic.php?t=17277#p165359אינך יודע כלל מהו פירוש המונח 'אתחלתא דגאולה'; מלבד שהנך מקשר לקישורים משונים ללא צורך ובלי קץ ותכלית, אתה גם מערבב בין מי שראו את הרא"י הכהן כדמות לגיטימית (מבלי להסכים לדעותיו) ואלו ששעבדו עצמם להשקפותיו, ונוסף לַכֹּל - טוען כנגד טיעונים הלכתיים בטענות שאינן הלכתיות.קדוש ישראל כתב: ↑ושוב, ראה כאן גדולי ישראל רבים שראו בציונות והמדינה את ראשית צמיחת גאולתנו ואכפת להם מהתורה והדת לא פחות מהרבנים החרדיים אלא שכך רצון הבורא צהביא את הגאולה דרך מדינת ישראל הציונית-חילונית ובהדי כבשא דרחמנא למה לך? עלינו לקיים תורה ומצוות ולא לומר לבוראנו איך צריך להביא את הגאולה. ואתחלתא דגאולה זה אומר שהרוב עדיין במצב רחוק מגאולה ומקדושה ובסוף תהליך הגאולה הכל יהיה על טהרת הקודש. כך שההשקפה הדתית לאומית לגבי הציונות והמדינה היא חלק משבעים פנים בתורה לא פחות מההשקפה החרדית, ויותר מאלה שאומרים שהגאולה תבוא בבת אחת ולא קמעא קמעא שזה סותר את דברי חז"ל בכמה וכמה מקומות שהגאולה תהיה קמעא קמעא בהדרגתיות. ובחלק מהמקומות כתוב שגאולה בבת אחת תזיק לישראל כי הם לא יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה ניסית בבת אחת ולכן הגאולה חייבת לבוא בדרך טבעית בשלבים, כמו למשל בזוהר על "שלחני כי עלה השחר". וכן לגבי גאולה ותשובה ישנה מחלוקת גדטלה וחלק דעתם שהוכרע הגאולה אינה תלויה בתשובה וזו משמעות "ושתק רבי אליעזר" שבסוף הסוגיה בעניין שהודה לרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ולכן מיד אחרי כן מטבאין דברי רבי אבא שהסימן לגאולה שא"י נותנת פירותיה בעין יפה כי בזה תלויה הגאולה ולא בתשובה. וגם מהרמב"ם משמע שהמשיח יחזיר את ישראל בתשובה, כלומר אחרי שתבוא הגאולה השלמה. בכל מקרה, הדעה שהגאולה אינה תלויה בתשובה היא דעת תורה לא פחות מהחולקים. ומפני שהדעה המקובלת בחז"ל שהגאולה תבוא קמעא קמעא ואפשרי שהגאולהאינה תלויה בתשובה, לכן מדינת ישראל הציונית-חילונית יכולה להיות ראשית צמיחת גאולתנו עד שצינס הרוח בעצמות היבשו. של מדינת ישראל ותבטא הגאולה השלמה.
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... nK1hwGrqy3
טעיתי: הקישור אינה המסמך שכולו גדולי ישראל תומכי הציונות והמדינה אלא שיר מוער על הראי"ה שבו התייחסות בהערות גם לעניין זה. ישראל לציין כמו לגבי הרעיון הציוני, לא מעט גדולים הם תומכי דעותיו של הראי"ה כמו ב"אורות" וגם כאלו כמו הפחד יצחק שמצד אחד התנגד לציונות אך מצד שני ראה ב"אורות" את תורת א"י.
כך גם לגבי היתר המכירה בשמיטה, ישנן תשובות טובות לכל הטענות נגדו, אם אלו דחיות מוחלטות או שהטענות נשענות על דברים שבמחלוקת ולא ברור שהטענה נכונה. ולכן לפסול לגמרי את היתר המכירה הוא נגד דרכי ההלכה.
ראה כאן בתגובה המקושרת ישירות ובשתיים שאחריה:
viewtopic.php?f=3&t=1017&p=8152&hilit=% ... 7%94#p8220
אני לא מערבב אלא שכתבתי והוכחתי היטב, בניגוד לשקרים הקנאיים, שני דברים:
מצד אחד גם מרבית הגדולים החרדיים שהתנגדו לדעותיו וכל אלו מהם שהכירוהו (לא רק שהתייחסו אליו כלגיטימי אלא) ראו בו אדם גדול מאוד,
ומצד שני היו לא מעט גדולים שתמכו גם בדעותיו והוספתי שאף ממתנגדי הציונות היו שתמכו במשנת הראי"ה כנו למשל ה"פחד יצחק" שהתנגד לרעיון הציוני אך התייחס ל"אורות" כספר של תורת א"י.
וכן טענתי שבניגוד להשקפה החרדית הקנאית, דעת חז"ל היא שהגאולה תהיה קמעא קמעא ולא בבת אחת ואף כתוב שהיא חייבת לבוא כך כי גאולה בבת אחת תזיק לישראל שלא יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה בבת אחת.
וכן שיש מחלוקת לגבי היחס בין גאולה ותשובה וישנם גדולי עולם שדעתם שהגאולה אינה תלויה בתשובה ודעתם דעת תורה לא פחות מהסוברים שהגאולה תלויה בתשובה, והם מבינים את "ושתק רבי אליעזר" כהודאה לרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה.
היכרותך עם רי"ז סג"ל אינה מוחקת את המכתב לרצי"ה שבו משבח את דרכו של הרצי"ה ותוכן המכתב אינו שלי אלא של הרב סג"ל. כך שבמחילה, אך היכרותך עימו אינה מעלה ואינה מורידה וחסרת משמעות ביחס להשקפת מרן הגאון המקובל הגדול רבי יהודה זרחיה מרדכי ליב חיים הלוי סג"ל זצוק"ל שהייתה השקפה דתית לאומית כהשקפת הרצי"ה.
Re: אשכול המהפכות
למשל:קדוש ישראל כתב: ↑ במה טענתי טענות לא הלכתיות כנגד טענות הלכתיות???
*
!!!
רבו הדעות בזה, ותמוה לנקוט לעיקר אחת מהן.
חבל שלא הוספת עוד כמה תארים. כך, אולי, בסופו של דבר היינו משתכנעים שאכפת לך מהשקפתו הזכה והברורה, ובכלל לא הגעת כמגונן אפולוגטי...
-
- הודעות: 38
- הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am
Re: אשכול המהפכות
מה שכתבתי שהגאולה אינה תלויה בתשובה ושהיא קמעא קמעא היא כנגד הטענות הקנאיות הקיצוניות הטוענות שהגאולה תבוא בבת אחת ושהגאולה תלויה בתשובה.סערצע כתב: ↑למשל:קדוש ישראל כתב: ↑ במה טענתי טענות לא הלכתיות כנגד טענות הלכתיות???*
!!!
רבו הדעות בזה, ותמוה לנקוט לעיקר אחת מהן.חבל שלא הוספת עוד כמה תארים. כך, אולי, בסופו של דבר היינו משתכנעים שאכפת לך מהשקפתו הזכה והברורה, ובכלל לא הגעת כמגונן אפולוגטי...
רבו הדעות בזה למי שמרוב הקנאות הקיצונית שלו מעקם את דברי חז"ל למה שמתאים לו גם אם לא התכוון לכך ואף טוען שמי שטוען שהגאולה תהיה בדרך טבעית בשלבים ושאינה תלויה בתשובה הוא כופר. איך אפשר לטעון על דעה המפורשת בחז"ל שהיא כפירה ובפרט שרק לדעה זו מקורות אמתיים בחז"ל (מה שכתוב למשל שמשיח בן דוד בא בהסח הדעת הוא על הרגע של הגאולה השלמה אך בכל מקרה לומר על דעה בחז"ל שהיא כפירה זה מאוד תמוה וגם זה לומר על רבי חייא רבה,למשל שהוא כופר כי דעתו שהגאולה תהיה קמעא קמעא כמו איילת השחר שבקע אורה).
כך שלא רק שהדעה שהגאולה תהיה קמעא קמעא היא לא כפירה אלא היה הדעה הנכונה לפי חז"ל ומי שטוען שהגאולה תהיה בבת אחת אז הוא סותר את דברי חז"ל ואף מה שיהיה לפי דעה זו יזיק לישראל ולכן דע זו שגויה.
בירושלמי ובקבצי מדרשים שאיני זוכר את שמם כתוב מפורשות שהגאולה האחרונה תהיה קמעא קמעא עם השוואות לנס פורים ולאיילת השחר שבקע אורה. בזוהר על "שלחני כי עלה השחר" כתוב שהיא חייבת לבוא בהדרגה כי ישראל לא יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה בבת אחת. זה מוסבר לפי הבבלי שבו כתוב שאם ישראל במצב של "זכו" אז הגאולה תבוא בבת אחת בדרך ניסית של "ארו על ענני שמיא"/"אחישנה" אך אם ישראל במצב של "לא זכו" (בגלל חטאיהם) אז הגאולה תהיה בדרך הטבע (שלעינינו נראה טבעי), "עני ורוכב על חמור"/"בעתה".
ומפני שעם ישראל במצב של לא זכו, כבר מזמן חז"ל כדברי חז"ל, וביתר שאת בתקופתינו לאחר ייסורי השואה הקשים מנשוא שהם וגם פחות מהם לא יכולים להיות במצב של זכו, לכן איו אפשרות לגאולה ניסית בבת אחת שתזיק לישראל במצב כזה כי אינם יכולים לקבל את האור הגדול של גאולה בבת אחת אלא רק גאולה הדרגתית וכל מתפרש שם בזוהר הפסוק משיה"ש "י את הנשקפה כמו שחר ברה כחמה יפה כלבנה איומה כנדגלות" כשכל ביטוי מקביל לשלב בגאולה, בהתילה פתח צר ולאחר מכן פתח רחב יותר ולבסוף פתח מלא.
לכן הדעה שהגאולה תהיה בבת אחת היא לא רק שאינה כפירה הדעה היהודית/התורנית/האמונית האמתית המבוססת על דברי חז"ל והדעה שהגאולה תהיה בבת אחת היא הסותרת את דברי חז"ל ואם כבר יכולה להיות כן דעה של כפירה אז זו הדעה הזו ולא דעה המפורשת בחז"ל.
לגבי גאולה ותשובה, יש כאן מחלוקת אמתית ואלו ואלו דברי אלוקים חיים ואין כאן צד של כפירה.
לפי הדעה שהגאולה אינה תלויה בתשובה הוכרע כדעת רבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה ולכן כתוב בסוף הסוגיה "ושתק רבי אליעזר" והיא שתיקה כהודאה והודה רבי אליעזר לרבי יהושע שהגאולה אינה תלויה בתשובה, כי אחרת מה מקום כאן לשתיקתו של רבי אליעזר ביחס לדיון? וכן לכן מובאים מיד לאחר מכן דברי רבי אבא שהסימן לגאולה הוא שא"י נותנת פירותיה בעין יפה כי בזה תלויה הגאולה ותא בתשובה.
ומפני שמפורש בחז"ל שהגאולה האחרונה תהיה קמעא קמעא והדעה שהגאולה אינה תלויה בתשובה היא אפשרית,
אז מדינת ישראל הציונית החילונית יכולה להיות נקודת ההתחלה של הגאולה עד שבעצמות היבשות של מדינת ישראל תיכנס הרוח ותבוא הגאולה השלמה, במהרה בימינו, אכי"ר מלפניו יתברך!!!
ולכן צודקים הטוענים שיום העצמאות הוא יום העצמות, כי הוא קיצור ל"יום חזון העצמות היבשות"...
לגבי הערתך בעניין "מרן הגאון המקובל הגדול...", בוודאי שאכפת לי מהשקפתו כי השקפתו הייתה השקפה דתית-לאומית כדרכם של מרן הגאונים הגדולים זצוק"ל וזצ"ל הראי"ה והרצי"ה כפי שרואים ממכתבו לרצי"ה ב'חג העצמאות תשל"ז" כלשונו.