"אין ממנהגי להיות עסקי בדברי בעלי השו"ע... כי לא נתנו מרועה אחד"

[מתודה]

כתב המהר"ם לובלין בשו"ת סי' יא:

מהר''ם מלובלין על השו''ע.png (8.88 KiB) נצפה 2005 פעמים

מה ידוע מדברי רבותינו בענין זה?
הרי רוב הפוסקים לא למדו כך, וכפי שאנו רואים בעינינו. שלא לדבר על דברי התומים הידועים שאפשר להכניס בלשון השו"ע אף מה שלא נתכוון מחברו.

[אורח]

חידוש גדול מאד

[איינער מענטש]

מעניין מאד, כנראה רק בדור הראשון אחרי השו"ע היה מותר לומר זאת.. ומעניין לברר איך התייחסו לשו"ע באותו דור (לבוש מהרש"א וכו').

[תנא-קמא]

בזכרוני שהוא לא היחיד שכתב כזאת.

[תנא-קמא]

אני רואה שרוב האתרים הדנים בדבריו אלו, הם חסומים ע"י נטפרי.. חכמים תזהרו...

יהודה ברנדס ספרים - החרם והביקורת "כל חרם – קֹדש קדשים" (ויקרא כ"ז, כח) א ...
/www.herzog.ac.il/vtc/0070992.doc

המבקרים את השו"ע חלקו גם על תוכנו וגם על השפעתו. המהר"מ לובלין תוקף את גוף חיבוריהם של הר"י קארו והרמ"א, בעלי השלחן ערוך: "אין ממנהגי ודרכי להיות עסקי בדברי בעלי השלחן ערוך, ... כי לא נתנו מרועה אחד, רק הם דברים נלקטים מחוברים, מדברים נלקטים נפרדים, שכמה ...

*
יח. חכמים ראשונים ואחרונים - רציו - אמונה, מחקר, ומדע
https://rationalbelief.org.il/יז-חכמים- ... -ואחרונים/

Nov 24, 2016 - אף כי דברי הראשונים ז"ל דברי אלהים חיים מ"מ לא אמנע לכתוב מה שנראה לי", (הקדמת ... "ששולחן ערוך סותר עצמו ואין בכך כלום, ובר מן דין אין ממנהגי ומדרכי להיות עסקי בדברי בעלי הש"ע, וק"ו לבנות יסוד באיזה הוראה על דקדוק סודות דבריהם, כי לא נתנו מרועה אחד רק ... (סי' סז) "הרב שו"ע לא עשה ספר השו"ע אלא לקטנים ועמי הארץ", ואינו מסכים עמו.

*
השכלה חסידות, רבנות,
https://library.osu.edu/projects/hebrew ... 416501.pdf

[מתודה]

ייש"כ @תנא-קמא על המובאות.


והשווה לדברי הגר"י הוטנר (אינני יודע כעת את מקומם) על מעמדו של השו"ע, ועל כך שמן השמים כיוונו את הרמ"א לצרף את הגהותיו לשו"ע כדי שהשו"ע ייחתם על ידי כל כלל ישראל הספרדים והאשכנזים גם יחד.

[אורח]

הוא כתב כך עוד בכמה מתשובותיו.
כך יש גם בגר"א ועוד הרבה.

[מתודה]

איפה בהגר"א???

[הצעיר באלפי]

הוא כתב כך עוד בכמה מתשובותיו.
כך יש גם בגר"א ועוד הרבה.

כמדומה שלא כתב כן הגר"א בשום מקום, רק יש תשובה מרבי חיים מוואלאזין זצ"ל בשן רבו הגר"א זצ"ל שאין לישא פנים בהלכה לאף אחד ואפי' להשו"ע, אם עולה מדברי הראשונים והסויגא אחרת, וזה תואם לדרכו של הגר"א בבירור הלכה, אך לא כתב בצורה כזו שאין ממנהגי להיות עסוק בדברי בעלי השו"ע, ואדרבה הרי הגר"א כן עסק הרבה בשו"ע, וכתב ביאורים על כל חלקיה, אך בד בבד חלק על הכרעת השו"ע במאות מקומות, אך פשוט שכן עסק בה טובא, בשונה מדברי מהר"ם מלובלין.

[מתודה]

ייש"כ ר' @הצעיר באלפי, כנראה כוונת האורח שהגר"א כתב משהו על הסתירות בשו"ע שהוא לא ניתן מרועה אחד (הרי זו הסיבה שהמהר"ם כותב שאין עסקו בדברי השו"ע).

[אורח]

איפה בהגר"א???

ביאור הגר"א אורח חיים סימן תצח

מ"ש מ"א דא"ח וש"ע לטעמייהו דס"ל ספק חוץ לתחום לחומרא כו'. דברי שגגה הן דהא א"ח וש"ע העתיקו דברי הרשב"א כלשונו וכת' בס"ג שבמוקצה הולכין בספיקו להקל ואף שהש"ע סותר למ"ש בסי' תקט"ו אין בזה כלום כידוע:

[מתודה]

יישר כח! מציאה נפלאה.

[בן מיכאל]

המהר"י קאשטרו כתב כי קבלה בידו כי ליקוט השו"ע מתוך הבית יוסף נעשה על ידי תלמידיו, וכי על כן יש סתירות בין הדברים, וראה ביד מלאכי כללי השו"ע והרמ"א שהאריך בזה.

[אליקים]

המהר"י קאשטרו כתב כי קבלה בידו כי ליקוט השו"ע מתוך הבית יוסף נעשה על ידי תלמידיו, וכי על כן יש סתירות בין הדברים, וראה ביד מלאכי כללי השו"ע והרמ"א שהאריך בזה.

אטו מרן הב"י לא עבר על הדברים?

[בן מיכאל]

המהר"י קאשטרו כתב כי קבלה בידו כי ליקוט השו"ע מתוך הבית יוסף נעשה על ידי תלמידיו, וכי על כן יש סתירות בין הדברים, וראה ביד מלאכי כללי השו"ע והרמ"א שהאריך בזה.

אטו מרן הב"י לא עבר על הדברים?

מהקדמתו לחיבור השו"ע עולה כי [אם מסורת זו נכונה, אזי עכ"פ] הוא אכן עבר על החומר.

[אליקים]

ובאמת היה ניתן לומר שהוא התכוון שהשו"ע יהיה סיכום של הב"י, ולאו דווקא לפסוק הלכה למעשה. אבל בהקדמתו הנזכרת הוא כותב המפורש שהשו"ע מיועד להיות לספר הוראה למעשה.

[אורח]

גם הגאון רבי גדליה צימבליסט שליט"א הביא בשם החזו"א שאמר לו כי השולחן ערוך הינו מראה מקומות.
הובא באחד מגליונות מוריה.

[עוסק בתורה]

איפה?

[מתודה]

וראה ביד מלאכי כללי השו"ע והרמ"א שהאריך בזה.

כעת הועתק כאן viewtopic.php?p=4262#p4258

[צבי]

נו ואז מה?
השולחן ערוך הוא אבן יסוד בין ירצה או יתנגד.
פוק חזי מאי עמא דבר.

[אורח]

לכאו' כל נושאי הכלים של השוע (שהם רוב גדו"י מאז ועד היום ) כן "היה עסקם בשו"ע" ולא עוד אלא שביארוהו ותירצו סתירותיו וא"כ לא הוה סבירא ליה הכי .
וכמדומה שהחיד"א דיבר מפורש על תשובת מהר"ם הנל והמוצא יעלה

[אורח]

רוב ככולם של גדולי ישראל מאז ועד היום ראו ורואים את השו"ע את ספר ההלכה היסודי ביותר והחשוב ביותר והבסיס למה שצריך לעשות הלכה למעשה ויש כלל אצל הספרדים שלא זוכר את ניסוחו אך כוונתו שאין זזים מדברי מרן השו"ע בין להחמיר ובין להקל, אך זה לא מוסכם על כולם, אך אצל כולם השו"ע הוא היסוד לקיום המצוות הלכה למעשה.

[במאמר פיו]

גם הגאון רבי גדליה צימבליסט שליט"א הביא בשם החזו"א שאמר לו כי השולחן ערוך הינו מראה מקומות.
הובא באחד מגליונות מוריה.

לדעתי יש פה הוצאת דברים מהקשרם אולי.
מכיוון שהאמת היא ורבים לא מודעים אליה- שר' יוסף קארו לא חיבר את השו"ע כדי שיפסקו ממנו בלי לראות את הבית יוסף!
ומבחינה הזאת כיוון שא"א לפסוק ללא ראיית הסוגייא בב"י אפשר לומר שהשו"ע הוא כעין ספר של מראה מקומות
למי שרוצה מקור- כך כתב מפורש הסמ"ע בכוונת המחבר וז"ל:


סמ"ע :
"כוונת המחבר [=ר' יוסף קארו] והרמ"א בחיבור השלחן ערוך היה שלא יפסקו דין מתוכו אלא אותן שלמדו תחלה דברי בעל הטורים עם פירוש "בית יוסף", וידעו מתוכו מקום כל דין עם טעמו מהתלמוד ומגדולי המחברים. וכדי שלא יזוזו מזכרונם הדברים, חיבר הש"ע להיות עומד לפניהם למזכרת. מה שאין כן בזמנינו, מסיבת כובד התלאה נמשך מהטוב רעה: שרבים חושבים בנפשם כאילו הם מדור דעה, ורוצים ללמוד התורה על רגל אחת, ומצפצפים ופוסקים מתוך הש"ע, והם מחריבי עמנו, הפרו ברית אלהים וגורמים רעה לנפשם." (הסמ"ע בהקדמתו לח"מ)


ואולי בכלל כל זה טעות או חוסר הבנה כי המחבר כתב בהקדמתו לשולחן ערוך "איתי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו (מדבר על ספר בית יוסף) בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים..."