ציטוט מהרב יהושע שפירא בראיון: "על כל מי שיורד מהדרך מהעולם החרדי, בעולם הציוני דתי יורדים שישה בממוצע הרב שנתי. לאחרונה זה התכנס לכיוון החמישה".
וכל זה כאשר מדברים על נשירה. ולא דיברנו על צורת החיים של אלו ש"לא נשרו" (ולא מדבר עכשיו על קומץ חרד"לי), שרחוקה אלף מילין ממה שחינך גם הרב קוק עצמו - שהם נחשבים לממשיכי דרכו.
זה כמו שמישהו יראה כלב ויתחיל להוכיח בפילוסופיות שהסבא של הכלב היה כבש תמים וצדיק. נניח. מה זה משנה. הנכד הוא לא.
התוצאות מדברות בעד עצמן. אז לשם מה נדרש להמשיך את הויכוח.
מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל
-
- הודעות: 9
- הצטרף: ה' מרץ 10, 2022 10:51 pm
Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל
כל הדברים שנכתבו כאן הם נכונים מאוד ומגובים במסמכים ומכתבים כפי שהבאתי ולעומת זאת הדברים נגד הרב קוק של הקנאים הקיצוניים, קיצוני העדה החרדית, הם שקרים הסותרים את העובדות מהמציאות ונגד דעתם של אבותיהם כמו הגריח"ז והגריי"ד ורפ"ע והגרי"צ דושינסקי ועוד.אורח כתב: ↑לא נכון
ולמשל האחים הקדושים מבלז ובילגוריי היו מלכתחילה קנאים קיצוניים כמו סאטמר אך בסופו של דבר שינו דרכם לדרך של אגו"י והבינו שאין לפסול אוטומטית כל מי שקשור לציונות בלי לבדוק ולברר ולהכיר וחלקו כבוד רב לראי"ה לאחר שהכירו בגדולתו, כאמור לעיל.
כל הזלזול בראי"ה ובכל מי שהשקפתו ציונית מתבסס על ביטחון שבעל דעות כזה חייב להיות רשע בלי לבדוק אותו, וזו טעות מוחלטת וברב קוק היו את כל התכונות של אדם גדול מאוד לא פחות ממה שהיה לגדולי העדה החרדית, וכך התייחסו אליו כל הגדולים החרדיים שהכירוהו שמבחר מהם הבאתי כאן.
נערך לאחרונה על ידי מרן קדוש ישראל ב ה' פברואר 06, 2025 4:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
- הודעות: 9
- הצטרף: ה' מרץ 10, 2022 10:51 pm
Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל
אין קשר בין דבריך למדובר כאן, על דמותו ואישיותו של הרב קוק שהיה עובדתית ומעשית קדוש עליון וגאון עולם וכל התייחסות אחרת היא ביזוי כבוד התורה!!!אורח כתב: ↑ ציטוט מהרב יהושע שפירא בראיון: "על כל מי שיורד מהדרך מהעולם החרדי, בעולם הציוני דתי יורדים שישה בממוצע הרב שנתי. לאחרונה זה התכנס לכיוון החמישה".
וכל זה כאשר מדברים על נשירה. ולא דיברנו על צורת החיים של אלו ש"לא נשרו" (ולא מדבר עכשיו על קומץ חרד"לי), שרחוקה אלף מילין ממה שחינך גם הרב קוק עצמו - שהם נחשבים לממשיכי דרכו.
זה כמו שמישהו יראה כלב ויתחיל להוכיח בפילוסופיות שהסבא של הכלב היה כבש תמים וצדיק. נניח. מה זה משנה. הנכד הוא לא.
התוצאות מדברות בעד עצמן. אז לשם מה נדרש להמשיך את הויכוח.
ולכן יש מה להמשיך את הוויכוח.
לגבי הנשירה, זה הרבה יותר בלייטים והרבה פחות בתורניים כמו בדרך של ישיבות הקו כמו הרב יעקב שפירא.
אמנם עדיין יותר מהחרדים עם כעשרים אחוזים לעומת שישה שזה מחצית ממה שאמר הרב יעקב שפירא.
נערך לאחרונה על ידי מרן קדוש ישראל ב ה' פברואר 06, 2025 4:14 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.
-
- הודעות: 9
- הצטרף: ה' מרץ 10, 2022 10:51 pm
Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל
אין קשר בין זה לבין דמותו ואישיותו של הראי"ה שהיה עובדתית ומעשית אדם גדול מאוד וכך מחויבים להתייחס אליו ויחס אחר הוא ביזוי כבוד התורה!!!אורח כתב: ↑ אתה יודע למה הציבור לא מגיב לך?
כי הויכוח בין חרדים לדתיים כבר מזמן מאחורינו. בימינו כאשר הנתונים המחקריים מספרים על נשירה של
מכתבו של האמרי אמת מהאונייה בחזרתו לפולין לאחר ביקורו הראשון בא"י הוא המשקף את יחס כלל גדולי היהדות החרדית לראי"ה וכל אלו מהם שהכירוהו: התנגדות חריפה לדעותיו והערצה אישית לדמותו. אמנם היו ממתנגדי הציונות שתמכו במשנת הראי"ה כמו הפחד יצחק שהתייחס ל"אורות" כספר של תורת א"י, אדמו"רים מבית רוז'ין (חלק מבית רוז'ין היו אף ממש ציוניים), המשגיחים הגאון רבי גדליה מקול תורה (שכחתי שם משפחה) והגר"ד יפה, ועוד.
-
- הודעות: 9
- הצטרף: ה' מרץ 10, 2022 10:51 pm
Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ
תיקנתי שני תיקוני כתיב.אורח כתב: ↑הביאו את מכתבים אלו וכן עוד מכתבים בגיליון המפורסם ניצוצות ברסלבתשובת ציון כתב: ↑ רחי"ל אוירבך, מראשי ישיבת "שער השמים" ומייסדיה, ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים, היה מגדולי מעריציו של הרב קוק, והיה לוקח את בנו הגרש"ז להשתתף בסעודה השלישית של הרב קוק. בתחילה הביאו לרב קוק באופן גלוי יותר, אך בגלל תרעומת של חלק מבני משפחתו שהיו מהקנאים, לקחו רק לסעודה השלישית. במוצ"ש היה נוהג הגרש"ז לכתוב לעצמו את תוכנה.
רחי"ל לקח את הרב קוק כמסדר הקידושין לגרש"ז בתר"ץ.
רחי"ל כתב לראי"ה מכתב תנחומין על פטירת אמו (מובא בספר "פאר ישראל"), ובתחילתו כתב:
'ב"ה ניוארק יום י"ב לחודש אייר תרצ"א
המנחם ציון וירושלים הוא ינחם את מעלת כבוד תורתו, ידיד נפשי, הרב הגאון האדיר, שר התורה, פאר הדור, החסיד שבכהונה, החוקר ומקובל, העומד לנס עמו, מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לארץ ישראל בעיר הקדש ירושלים תבנה ותכונן.
בלב צער עמוק קבלתי הידיעה על אודות הלקח הארון הקדוש אמו הצנועה...'
ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישיבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידר
רא"ש מהרי"ל היה תלמיד-חבר של ר"ש אלישוב, בעל הלשם, וכך היה גם הראי"ה כשתחילת הקשר ביניהם היה בהיותו של רש"א רבה של שאוול[י].
רי"צ פרלא שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א
...והנני משתמש במקרה זה לבקש מאת מעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת.. המכבדו כרם ערכו ירוחם פישל פרלא
במכתב משותף של ריח"ז וריי"ד להנהלת ישיבת "עץ חיים" הם אמנם מלינים על כך שהישיבה עומדת לסור למרות של הרצי"ה אך כותבים עליו 'הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א'.
במכתב של ת"ח ברסלבי רואים הערצה גדולה של ריח"ז לראי"ה. כך כתב לרב נריה הרג"א קניג, מגדולי חסידי ברסלב:
'בעזה"י היום יום שני בשבת ה' שמיני כ' לחודש אד"ש שנת תשל"ו לפ"ק.
לכבוד ידיד נפשי החה"ש אוהב נאמן לתורת אדמו"ר ציס"ע נחל נובע מקור חכמה כש"ת הרב משה צבי נריה שליט"א.
אחרי דרישת שלומו הטוב כיאות לרוממות מעלת כבוד תורתו הרמה. אודיעהו כי לנכון הגיעתני הגלויה מיום ה' אדר שני במועדה, ועם מעכת"ה הסליחה על איחור תשובתי. בוודאי ידינני לכף זכות כפי האמת אשר טרדותי כי רבו לא נתנוני השב תשובה מיד.
ועתה אודיע נאמנה למעכת"ה אשר מפי מו"ר עט"ר הגאון החסיד האמיתי כקש"ת הרב רבי אברהם זיע"א שטרנהארץ (כוכב לב) לא שמעתי בשום פעם בנוגע למרן הגרא"י קוק זצוק"ל, והדבר פשוט כי לא הכירו, כי מו"ר זיע"א הגיע לארצנו הקדושה בער"ח אדר דשנת תרצ"ו, היינו חצי שנה אחרי הסתלקותו של מרן הגאב"ד זצ"ל, ולא הכירו פנים אל פנים, ותמיד כשבאתי אליו ז"ל (= אל רבי אברהם) היה מדבר רק מחידושי תורותיו הק' של רבינו ננמ"ח זיע"א וסיפורי מעשיותיו ושיחותיו, ומהמאורעות שעברו עליו במשך ימי חייו הק' ובמשך חיי תלמידיו הק' זיע"א.
אבל מפי אדוני אבי מורי החסיד האמיתי מוהר"ר אליעזר מרדכי זצ"ל, כן שמעתי הרבה מפליג בשבחו (של הראי"ה), בגאונותו ובחסידותו, מאז היותי עלם רך ועד היותי אב לבתי הבכירה תחי' ובעיני ראיתי איך שמחה על זלזול בכבוד הרב זצ"ל, ובאוזני שמעתי הצעקות שצעק בכל כוחותיו בימי זקנתו, מתוך כאב ליבו באמת, על זלזול קל שזלזלו מתנגדי מרן הרב זצ"ל ומעשה שהיה כך היה:
היה זה בשנת תרצ"ב, אחי הבכור לאמי ע"ה הר"ר יוסף הלל ז"ל, התארס עם ב"ג בת הר"ר צבי בלויא, אחיו של הרב משה בלויא ז"ל, בקיץ שנה הנ"ל. כשבועיים לפני הנישואין, הופיעו בבית אבי ז"ל כמה אברכים משולהבים ממשפחת הכלה, אבי ז"ל קיבל אותם בסבר פנים יפות, כדרכו תמיד לקבל כל הבא לביתו ומכבדו במאכל ובמשתה, ובפרט קרובי הכלה, בחשבו שבאו באיזה שליחות מהמחותנים, לסדר מה שצריך לפני נישואין כנהוג. והנה התחילו לדבר דברי קנאות, ואמרו לו לאבי ז"ל, היות ושמענו שאתם מבאי ביתו של הרב קוק, תדעו שאם לא תפסיקו הקשר אתו, נבטל התנאים של בנך החתן. אבי ז"ל נדהם לשמע הדברים, ולא התחיל ליכנס עמם בשום ויכוח, אלא מיד עמד מכסאו וצעק כלפיהם: 'שקצים! על מי אתם מדברים, על קדוש ישראל כמוהו!' והרים כסא כאומר לזרוק עליהם, ודחפם מביתו החוצה בכוח... האברכים התחילו להתנצל שלא חשבו לצער אותו... אבל הוא באחת: 'הצער שלי אני מוחל לכם, אבל לדבר על איש מורם מעם אשר משכמו ומעלה גבוה מכל העם... על זה אין ברשותי לסלוח, ואיני רוצה להסתכל יותר בפניכם', וסגר הדלת והשאירם בחוץ עד שהלכו להם...
סוף דבר נתברר שהאברכים הנזכרים עשו זאת על דעת עצמם, בלי שאלת מי שהוא מהמחותנים... כי באמת עד כמה שהכרנו את המחותן הר"ר צבי בלויא ע"ה שהיה איש תמים וישר שומר פיו ולשונו שפל בעיניו וסבלן - תנצב"ה.
עוד מה ששמעתי מפי זקני אבי אמי הר"ר שמואל יעקב ווינברג ז"ל שפעם אחת בסעודת פדיון הבן ישבו יחד כ"ק מרן הגרא"י קוק זצוק"ל ועל ידו יושב כ"ק מרן הגר"ח זצוק"ל זוננפלד, וכשמרן הגרא"י הכהן בירך ברהמ"ז על הכוס וטפטפו כמה טיפות מידיו, שם מרן הגר"ח ידיו תחת ידי הכהן, לקבל הטיפות שטפטפו מהכוס, וליקק אותם כמה וכמה פעמים. ואמר לי אא"ז שמאז לא האמין לשום דבר לשון הרע על מרן הגרא"י הכהן זצוק"ל. כשסיפר לי זאת אא"ז ז"ל הייתי בגיל צעיר, וסיפור זה נחקק כל כך עמוק בלבבי, שאין אני יכול לשכוח, כי נדמה לי לפעמים כמו שאני בעצמי הייתי רואה בעיני את הדבר. זה מה שאנוכי יודע מפי הורי, בנוגע לצדקתו ואמיתותו של כ"ק מרן הגרא"י הכהן קוק זצוק"ל, וביותר הבינותי זאת כשגדלתי וזכיתי להתקרב בס"ד לתורת אדמו"ר הננמ"ח זיע"א, עד כמה שהבעל דבר וכו' מתגרה להרבות מחלוקת בישראל, ובפרט בין חכמי וצדיקי הדור, ועד כמה שצריכים ליזהר מלקבל דברי לשון הרע ורכילות וכו', שמדברים המדברים לזלזל ח"ו באחד המיוחד שבהם, ודיי בזה כעת.
גדליה אהרן קעניג.' (חלק מהמכתב ובעיקר הקטע עם פדיון הבן מובא ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' 161, וכולו מובא בקישור: http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... arc=249325).
יש לציין שאמנם במכתב אחד של הרב חרל"פ נכתב שלאחר פרסום "אורות" ומכתב הרבנים זוננפלד ודיסקין נגד הספר "נפסק היחס החיובי ביניהם", אך העדויות לעיל ובהם מגדולים וצדיקים שכל דרכם בהקפדה על אמת ויושר מראים שהרב זוננפלד חלק כבוד רב לרב קוק גם לאחר פרסום "אורות". וכן יש להוסיף שבמכתב אחר של הרב חרל"פ שנשלח לבנו הגאון הרב יחיאל מיכל זצ"ל בכ"א באדר תרפ"ב, כותב הרב חרל"פ שבברית שבה הרב קוק היה הסנדק, הוא אומר הברכות והרב זוננפלד היה המוהל, הם ישבו יחד כמה שעות והיחס בין הרב קוק לרב זוננפלד היה "מצוין מאד מאד ובחביבות וכבוד זה לזה" ("מכתבי מרום", עמ' ל"ב-ל"ג)
כדי לקיים את שני המכתבים ואת העדויות שבהם עדויות גדולים וצדיקים, יש לומר שייתכן שבתחילה נפסק היחס החיובי, אך בהמשך חזר, או שכוונת "נפסק היחס החיובי ביניהם" הוא על הביטוי של היחס החיובי ואחרי "אורות" פחתו משמעותית המפגשים היזומים ביניהם בגלל הכעס על דברים בספר "אורות", אך עדיין הרב זוננפלד חלק כבוד רב לאישיותו של הרב קוק כמקודם (והרי אישיותו של הרב נשארה כמקודם) גם אחרי פרסום "אורות". עדותו של הגאון הרב יצחק ברויאר זצ"ל שהכיר הן את הרב זוננפלד והן את הרב קוק מתאימה לאפשרות השנייה כי הוא אמר שמעולם לא נפסקה הידידות ביניהם (דבריו ב'ליקוטי ראי"ה' א'). וכן ישנן עדויות רבות על הערצת ריח"ז לראי"ה ושבמפגשים ביניהם דיברו בידידות כמו שאין כל מחלוקת ביניהם כמו במכתב הרב חרל"פ לבנו רבי יחיאל מיכל בכ"א אדר תרפ"ב שכתב לו על סעודת פדיון בן שבה שניהם דיברו ביניהם בחביבות זה לזה וכמו דברי נכד ריח"ז בהאיש על החומה שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם המחלוקות בקשות ביותר וכמו עדות הפחד יצחק שריח"ז בירך את הראי"ה שיזכה להיות כהן גדול בבית המקדש.
כן יש להוסיף שהרב קניג לא ידע על ההתכתבות בין הראי"ה לרבו הרב שטרנהרץ ולכן כתב שלא ידע מהראי"ה אך התגלה מכתב של הרב שטרנהרץ לראי"ה מתרצ"ד שבו רואים הערצה גדולה. במכתב זה גולל הרב שטרנהרץ את סיפור חייו וביקש את עזרת הרב קוק לעלות ארצה.
נביא כאן את השורות הראשונות של המכתב, אשר מהן ניכרת הערצה גדולה כלפי הרב קוק:
"שלום רב לרב טוב... דמטוביה מטיב לדידיה ומטיב לאחריני, עדינו ועצני, יושב בשבת תחכמוני האלוף הגאון המרומם המאור הגדול כקש"ת כמו"ה הר"ר אברהם יצחק קוק נ"י לעד יזרח אורו כשרגא וכטיהרא".
את בקשתו לעזרה בעליה ארצה, מסיים הרב שטרנהרץ במשפט הבא:
"וממש פדיון שבויים תקיימו בזה אם תטלו חלק בזה, כי ממש כלתה נפשי לחצרות ד'".