גדולי החסידות בהערצה לגדולי ליטא

[כּוֹתָר]

מספר נכדו של הגרב"ש שניאורסון זצ"ל ר"י טשיבין, היה זה היחידות האחרונה אצל הרבי מליובאויטש זי"ע, היחידות בה נכנס לחדר קדשו סבי הגרב"ש זצ"ל לשיחה של 45 דקות.
דבר אחד הוא גילה מאותה יחידות:
"מיד בכניסתי אליו, הרבי שאל אותי: מי הוא הגאון מבני ברק רבי חיים קנייבסקי ?
התפלאתי. מניין התוודע הרבי למרן הגר"ח זצ"ל ? את תמיהתי השמעתי באזוניו, והוא השיב בזה"ל: ראיתי את ספרו על הרמב"ם -
'קרית מלך', והוא מבהיל על הרעיון !".
רב"ש הבהיר לו שמרן הגר"ח אינו מתעסק בהנהגת הציבור, כפי שהיה בימים ההם, והרבי הראה את מורת רוחו מכך.
(המבשר תורני עש"ק פרשת שלח תשפ"א)

אגב, מסופר שיהודי ראה בנועם אלימלך בשם הרמב"ם שאין אף בשר ודם שלא טועה.
ושאל את הגר"ח למקור ברמב"ם, והשיב: "אין כזה רמב"ם".
ושלח את השאלה לפני הרבי מליובאויטש שמצא את המקור בהקדמתו לפירוש המשניות, וז"ל שם:
" וכאשר השלים מוסר הדיינים החל לבאר שגיאותיהם, כי כל מי שיש בו טבע בשר ודם אי אפשר שלא יטעה ויחטא, ולפיכך סידר הוריות אחר אבות, ובה חתם סדר נזיקין."

אגב, ת"ח אחד אמר שאין בזה שום שאלה על גדלותו של הגר"ח, כי כל מי שיש בו טבע בשר ודם אי אפשר שלא יטעה...

[כּוֹתָר]

האדמו"ר מסלונים שליט"א אמר בשיחה,
לולא הבעל שם טוב שהאיר את העולם באור של אהבת ה',
והגאון מוילנא שהאיר את העולם שהאיר את העולם באור של אהבת תורה,
מצבנו היה קשה מנשוא.

[כּוֹתָר]

ה'דברי חיים' מצאנז החזיק את חמיו ה'ברוך טעם' כרבו בנגלה.

[כּוֹתָר]

האדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש העריץ מאוד את הגר"ח מבריסק.

ומסופר שכאשר שמע על פטירתו היה ניכר הצער עליו במשך כמה חדשים.

[כּוֹתָר]

לאחר פטירתו של הגה"ק רבי אהרן ראטה,
באו חסידיו אצל הגאון ר' אהרן כהן מר"י חברון, וביקשו שיהיה לרבם ואדמור"ם.

את המעשה הנ"ל סיפר מהגרב"מ אזרחי שהיה עד לדברים.

[כּוֹתָר]

סיפר הרב בערל רוזנשטיין ז"ל: באחד הימים הופיע במשרדי רבי אברהם וינברג מי שתמנה אח"כ לרבם של חסידי סלונים 'הברכת אברהם' זי"ע.
הוא ביקש ממני שאתלווה אליו לביקור בביתו של מרן החזו"א זי"ע. שמחתי ללוות את הרבי לבית הנודע, שזכיתי להיות מבאי שעריו כמעט מידי יום. בדרך שוחחתי עם הרבי והבנתי מדבריו כי מגיע הוא להתייעץ עם החזו"א בכמה ענינים.
בתוך השיחה העזתי ושאלתי אותו בהדרת כבוד: איר אויך? (=גם אתם?) כלומר, האם גם יהודי חשוב ונעלה כמוכם נזקק לבוא ולהתיעץ עם החזו"א?

למשמע השאלה עצר הרבי מהליכתו, הסתובב אלי במבט חודר והשיב: התנא הקדוש רבי מאיר הוא ששלחני הנה!
הנה רבי מאיר אומר במפורש במשנה: העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה... ונהנין ממנו עצה ותושיה.
(בנתיבות אבות)

[כּוֹתָר]

נזכרתי, שאבי ז"ל שמע מהברכת אברהם מסלונים על היחס שלו לחזון איש דברים מופלאים, וכך סיפר לו.
היה זה במלחמת השחרור חתנו הנתיבות שלום אז ראש הישיבה נשאר עם מעט תלמידים בירושלים, ובנו ה"ה האדמו"ר מסלונים שליט"א היה ילד. הפחד והחששות היו גדולים להשאירו באיזור מאה שערים ובית ישראל בירושלים הסמוכים לגבול וסבלו מהפגזות נוראיות. בטריה שם גר הסבא הברכת אברהם המצב היה בטוח יותר, הערבים ברחו בדרך נס והיה שקט.
לכן נסע הסבא להביא את בנו. לא היה אוטובוס ישיר לירושלים. לכן היה צריך לרדת בתל אביב, ואז חשב בדעתו שכדאי להתייעץ עם החזון איש. היות וזה זמן מלחמה וכל הדרכים בחזקת סכנה. ולכן פנה לבני ברק הסמוכה ושאל את החזן איש, כששמע החזון איש שהפחד מהמלחמה מפריע לילד מלימוד התורה. הוא הורה לסבא לקחתו אליו לטבריה.
בעת נסיעתם מירושלים הסבא והנכד יחדיו, בצומת לטרון הנהג איבד את הבלמים והאוטובוס החל להתדרדר במורד הכביש שפונה לתוך הגבול הירדני. מחסום הגבול נפרץ והאוטובוס התדרדר למטה בעומק השטח הירדני. כשנעצר האוטובוס הקיפו אותו לגיונרים מהצבא הירדני, שהורו לנהג ולכל הנוסעים לרדת.
הפחד היה גדול "הנה נפלנו בשבי הירדני". הנכד הצעיר כבר נתפס בידי לגיונר ערבי שהרכיבו על כתפיו.
אך הברכת אברהם לא איבד את עשתונותיו ובקור רוח החל לפעול בחכמה. הוא שלט היטב בכמה שפות, ופנה בשפה האנגלית למפקד בריטי שנכח שם. ודיבר להגיון שלו, באומרו: אנחנו אזרחים שנקלענו בטעות אחרי שהאוטובוס התדרדר לכאן, איזה רעש יחולל מקרה כזה אם יקחו בשבי זקנים וזקנות ?
המפקד הבריטי השתכנע, והורה לכל הזקנים שיעלו בחזרה לגבול הישראלי, כשהוא מסמן זאת בידיו. לחיילי הלגיון היה דרך ארץ מפני המפקד הבריטי וקיבלו את סמכותו ללא עוררין וכל הזקנים עלו למעלה.
אחר כך הוא דיבר אל לב המפקד שישחרר גם את הילדים, וניאות גם לזאת, כששוב הוא מסמן בידיו לשחרר את כל הילדים. כך היה גם עם הנשים. בסוף נשארו מעט גברים בגיל העמידה שגם אותם ניאות המפקד לשחרר. ללא עוררין מצד הלגיונרים.
והוסיף הברכת אברהם, מהיכן היה לי את ה'שטאלטצקייט' (יכולת העמידה בבטחון עצמי) ליזום ולדבר כך לפני המפקד. הרי בדרך כלל במצב כזה הפחד משק את כל החושים. והסביר: "אצלי לא היה כלל ספק, הייתי בטוח במאה אחוז שלא יקרה לנו שום נזק, כי הלא נהגתי כך בעצת החזון איש, וכתוב במדרש: כל השומע מפי חכם, יהי בעיניו כשומע מפי זקן ולא עוד אלא כשומע מפי משה, ולא עוד אלא כשומע מפי הגבורה. כשאני שמעתי כך כשומע מפי הגבורה היה לי ברור שנינצל ללא פגע.

[כּוֹתָר]

האדמו"ר בעל הנתיבות שלום מסלונים סיפר לחתנו שהיה סועד עמו בארוחת בוקר,
ששמע מרבי שלמה ברוודה שרבי יחזקאל לוינשטיין אמר על עצמו,
ש'עבד שבעים שנה על יראת שמים פשוטה'.
שאלתי אותו סיפר האדמו"ר: על 'יראה פשוטה' הוא עבד 70 שנה ?
השיב רבי שלמה: כשעובדים על כך שבעים שנה רואים שזה בכלל לא פשוט...

[כּוֹתָר]

עדות מרתקת שנכתבה לפני 200 שנה,
על אופן שיווק ה'קצות החושן'.

אילה שלוחה שווארטץ עמודים 10 11 אוצר החכמה.

וסיפר לי דודי זצ"ל כשהיה בלבוב אצל הגאון הנ"ל והשתעשע עמו עיין בפנים הספר סי ל"ו,
כשרצה ללכת ולווה אותו הגאון ועמדו על הפתח אמר לו הרב מלבוב,
אספר לכבודו מעשה אשר יהי חשוב מאד אצלו.
הנה הרב הגאון מ' דוד מפדהייץ ז"ל בן הגאון בעל קצות חושן ז"ל סיפר לי, כשהדפיס ספר הנפלא אבני מילואים מאביו הקצוה"ח, לא היה יכול למכרם יען שהקצוה"ח היה מתנגד לחסידים, וכן היה בנו הרב הנ"ל מתנגד גדול ע"כ לא קנו ממנו החסידים את הספר והיה צר לו מאד ע"ז. ולא ידע עצה בנפשו מה לעשות ובנסעו עמד להינפש אצל איש אחד ת"ח חסיד וקירב אותו החסיד מאד שראה שהוא ת"ח ובן הקצוה"ח ז"ל, אשר היה נכבד וחשוב מאד בעיניו, והתנצל הרב מ' דוד לפניו שלא יוכל למכור הספרים של אביו ז"ל, ואמר לו האיש איעצך
עצה שתיסע לקאזניץ אל המגיד הקדוש רבי ישראל מקוזניץ ותבקש ממנו מכתב לאנשי שלומו, והוא יקרב אותך ויכבדך ויקנה ממך הספר ויתן לך כתב ואז תמכור כל הספרים שיש לך כרצונך כי כל האנשים המסתופפים בצלו ימהרו לקנות הספר מכבודו.
אך אחת אבקשך שתזכיר את שמי לפני מו"ר הצדיק מקאזניץ כי אנו חשוכי בנים ויברכנו להפקד בזש"ק.
ויישמע הרב מפדהייץ לעצתו אף שהיה קשה לפניו ליסע אל רבי רבן של חסידים אבל הבין שזה יועיל למכור ספרי אביו ז"ל ע"כ שמע לעצתו. וגם הבטיח שיזכיר את שמו לפני רבו כבקשתו.
ואחר איזה ימים בא לקאזניץ והלך אל בית הרב והשתדל שם אצל משמשי הרב שיניחו אותו לכנוס וכשבא לפניו קירב אוחו וישב לפניו ושאל אותו מה בקשתו וענה אני מרב מפדהייץ בן הקצוה"ח והדפסתי ספר אבני מילואים ספר נחמד על שו"ע אהע"ז אבל לא אוכל למכרו ויעצני פב"פ ממקום פלוני שאסע אל כבודו לבקש ממנו שיכתוב לי מליצה לאנשי שלומו.
ומיד קנה ממנו ספר אחד וכתב לו מליצה טובה.
אבל כשהיה כבר רחוק מקאזניץ נזכר שלא הזכיר את אותו האיש לפני הרבי ונצטער מאד כי מעל בשליחותו ושב עם עגלה הקטנה ושבורה שלו לקאזניץ ובא לפני הרבי ואמר כי נשכח ממנו להזכיר את פב"פ שיפקד
המלאך הטמונה על הריון בנימי ע"ה יאמר לי טעכ"ת איה נרמז דבר זה והשיב להרבי שמבואר בנמי נדה דף ט"ז ע"ב דמלאך הממונה על הריון לילה שטו שנאי איוב ג וחלילה אמר הורה נבר ובנימט של לילד הוא ע"ה והשיב הרבי יפה אמר כבודו, אבל הוא במקום חושך אני אגיד לו ממקום אור ולא חושך בם לך כתיב שהמלאך אמר להנר חנך הרה וילרת בן הנך בנימי ע"ה וכיון שהנך בנימט ע"ה ע"כ יפקד האיש פב"פ בבן זכר.
ונסע משם ומכר אח"כ במחיר טוב כל הספרים כי כל החסידים קנו הספר בכסף מלא.

ואמר הגאון מלבוב לדודי ז"ל עד כאן סיפר לי הרב ר דוד מפאדחייץ.
ושאלתיו מה היה עם אותו החסיד אם פעל ברכת הצדיק או לא, והשיב לי בעוה"ר: באותה שנה ילדה בן זכר...

[כּוֹתָר]

ספר השיחות תש"א לכ"ק אדמו"ר הריי"ץ מליובאויטש:
"הגאון רבי חיים [בריסקער] היה אחד האישים הנדירים, חכם ובעל ראיה למרחוק בלתי רגיל, והיו לו התבטאויות עצמאיות עמוקות, מחוכמות קצרות וחדות".
(שיחת י"ט כסלו - במקור באידיש)

[כּוֹתָר]

בשנת תר"פ בהיות הרבי הרש"ב מליובאוויטש זיע"א חולה מאד,
שלח בנו הרה"ק הרבי הריי"צ זיע"א פדיונות לשלושה גאונים שיתפללו לרפואת אביו.
הג"ר יוסף רוזין הרוגוצ'ובי, הג"ר חיים עוזר גרודזינסקי, וה"חפץ חיים".
כשזקני החסידים ראו למי הוא שולח את הפדיונות, היו כאלה שהתפלאו.
אמר להם הרבי הריי"צ, מה אתם מתפלאים? "דער אויבערשטער האט ליב א מויל וואס לערנט תורה". [הקב"ה אוהב פה שלומד תורה].

[כּוֹתָר]

מכתב אדמו"ר הריי"ץ מליובאויטש אודות הגרח"ע:

כבוד ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה כו' אי"א מוה"ר אהרן שליט"א

שלום וברכה!

אתאפק לא אוכל מלהודיע לכבודו את צערי הגדול, ע"ד הרבנות דוילנא, יע"א, אין אני נכנס בגוף ועצם הענין, כי בודאי צדקו דברי הגאון הצדיק הררי"מ שליט"א בעל הח"ח, וכל הרבנים הגאונים שליט"א, ולא אדע אם הוא ענין פרטי של וילנא או כללי.

אבל בהנוגע לכבוד הרב הגאון ר' חיים עוזר שליט"א, הוא עוול כללי ולא פרטי, הלא הוא אחד המיוחד מעסקני הכלל, העומדים בעד הדת, התורה, וכלל ישראל, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, הלא גם שלשים שנה קודם, בעת אשר נשיאי ישראל עמודי התורה, מנורת המאור, הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, הגאון ר' דוד מקארלין, הגאון ר' אלי' חיים מלודז, הגאון ר' חיים מבריסק עוד ועוד, היושבים בסתר עליון, זי"ע, יבדל לחיים טובים וארוכים הי' הגאון רח"ע שליט"א ראש העסקנים, וכולם זי"ע, הביטו עליו כאל יסוד מרכז העבודה ומרכז העסקנות לטובת כלל ישראל, וחלקו לו כבוד נעלה.

כל זה מה שזוכר אני במשך שלשים ושתים שנים, משנת תרנ"ז – שנה ראשונה להתחלת עבודתי בעסקנות הכללי, וכמה שמעתי מפי מגידי אמת הני שלוחא דרבנן שבאו בשליחותם של הגאונים רא"ח, ר' חיים ור' אליעזר מטעלז זי"ע, לליובאוויטש, להתייעץ בעניני הכלל, אשר הרבו בשבחו של הגרח"ע שליט"א, ובגודל יקר תפארת הכבוד אשר כיבדו הגאון ר' יצחק אלחנן זצ"ל.

האם אחר ארבעים או יותר שנה של עבודה נמרצה כזו לטובת הכלל, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו ויוסף אומץ בעבודתו בקדש, – נערים יתע[ל]לו בו, ויסבול בזיונות כאלו, וממי, הלא כל השומע ישתומם על דבר נורא ומבהיל כזה.

מוצא אני חובתי להגיד לכבודו אשר חטא ופשע אשר לא יכופר לעד, והי' באם אשר לא יתוקן דבר זה, ומוכרח שעה אחת קודם.

הימים האחדים אשר ראיתי את כבודו והכרתיו במעלותיו וכשרונותיו הנעימים לי, מרשים לי לדבר אתו עמו כאשר עם לבבי בענין זה, אשר מוכרח הדבר כי כבודו והרב ר' מאיר שי' ברלין יקחו על עצמם לעשות קץ לדבר זה, להבין בינה לאלו השופכים דמי הגרח"ע שליט"א, אשר בזה מרימים הם יד בכבוד התורה והדת, ולהגיד להחכם הנכבד מר ... וחברי הקהלה יחיו פשעם נגד האמת והיושר.

כבודו והרב ר"מ שליט"א יכולים ומחוייבים, לעשות הדבר הזה, ולעשותו בזריזות היותר אפשרי.

אנכי, הנני בטוח אשר כבודו יאחז בהאמצעים הדרושים להביא דבר זה מהכח אל הפועל הטוב, והשי"ת יהי' בעזרו.

הגרח"ע שליט"א לגודל חכמתו ויראתו, מסתיר יגונו, אבל ברור אשר פועל על בריאותו החלושה, יחזקהו השי"ת ויאמצהו בגו"ר.

מוקירו ומברכו.

[אורח]

[quote=כּוֹתָר post_id=8317 user_id=89]
לאחר פטירתו של הגה"ק מתולדות אהרן,
באו חסידיו אצל הגאון ר' אהרן כהן מר"י חברון, וביקשו שיהיה לרבם ואדמור"ם.

את המעשה הנ"ל סיפר מהגרב"מ אזרחי שהיה עד לדברים.
[/quote]

תוקן,
כי ר' אהרן כהן נסתלק בתשכ"א, והגה"ק מתולדות אהרן בתשנ"ז...
כנראה השמועה (השגויה לבטח) מתייחסת להגה"ק ר' אהרן ראטה, מייסד החסידות, שר' אהרן כהן היה תלמיד שלו...
אבל השמועה לכאורה שגויה, משום שמי שמכיר את עולמם של חסידים, יודע שזה לא היה קורה
ההערכה של גדולי החסידות לגדולי ליטא ידועה, אבל היא בגדר הערכה...
כלומר למרות ההתנגדות הטוטאלית למהלך המחשבה הליטאי בעניני עבודת השי"ת, היתה הערכה גדולה להרבה מגדולי ליטא. וד"ל

[כּוֹתָר]

הערצה מרב שאינו חסיד
גזירת המרא דאתרא
וכך היה המעשה: אשת ר' חיים ברים זצ"ל הייתה חולה במצב אנוש, הרופאים לא נתנו לה סיכוי לחיות. בצר לו פנה ר' חיים לרבה של ירושלים הגה"צ רבי יוסף צבי דושינסקי זצ"ל. רב העיר שלח אותו לרבי גדליה משה מזוועהיל שיפעל ישועה עבורה, היה זה מיד אחרי פטירת אביו רבי שלמה. משהגיע ר' חיים לרבנו ושפך לפניו את כאב ליבו ממצבה הקשה של אשתו, השיב לעומתו רג"מ: "אין לי את הכוחות שהיו לאבי, אבי היה פועל ישועות, אך אני אינני יכול לעזור לך".
ר' חיים חזר במרירות ליבו למהרי"ץ דושינסקי ומסר לו את דברי רג"מ. אמר לו מהרי"ץ: "לך שוב לביתו, ואמור לו, שאני גוזר עליו בגזירת מרא דאתרא, שעליו למצוא מזור לחולי האשה". ר' חיים מסר את גזירת המרא דאתרא לרג"מ, רג"מ קיבל את הדברים, ואמר לו: "לך תחתים חמישים נשים, שכל אחת מהן תסכים לתת שנה אחת מחייה עבור אשתך". הוא הלך ואסף חמישים חתימות והביאם לפניו, רג"מ פטרו לביתו באומרו שבוודאי היא תבריא, וכך היה. הדבר המפליא ביותר בסיפור הוא, שבדיוק כשמלאו 50 שנה מאותו מעשה אשת ר' חיים נפטרה ! אז הוא גילה את הסיפור לצאצאיו והראה להם את הדף עם החתימות.

[כּוֹתָר]

סיפר מרן הגאון רבי גרשון אידלשטיין שליט"א ראש ישיבת פוניבז': פעם אחת נצרכתי לרפואה עבור אחד מבני משפחתי. אחר שדרשנו אצל טובי הרופאים, שמעתי את שמעו של הרה"ק מקרעטשניף זי"ע שהיה מפורסם כפועל ישועות. שמתי פעמי לרחובות וזכיתי להיכנס אל הקודש פנימה.
כששמע האדמו"ר זי"ע את הבעיה, הורה על תרופה מסוימת לקחתה ובעז"ה תהיה הרפואה. ואכן, מדבריו לא שב ריקם וזכינו לרפואה, מה שלא הצליחו טובי הרופאים בתרופותיהם השונות.
לאחר שראיתי זאת, השתוממתי האיך יכול להיות שמה שהרופאים לא הצליחו והועילו בעצותיהם, הצליח רבי צעיר לימים שלא למד כלל רפואה. החלטתי לפנות אל הגאון רבנו יעקב ישראל קנייבסקי הסטייפלער זצ"ל ולשאול את דעתו הקדושה על-כך.
השיב לי הסטייפלער זצ"ל על שאלתי בזה הלשון: "זיין זאגן איז מער ווי די רפואה" - מה שהוא אומר-מברך, עוזר יותר מהתרופה שהוא נותן" (מפי האדמו"ר ר' שלום אליעזר זאב ראזענבוים שליט"א בן כ"ק האדמו"ר מקרעטשניף זצ"ל מקרית גת. גיליון 'אור פני משה'.)

[כּוֹתָר]

את הרב רובינשטיין פגשנו לפני כמה שנים בחנותו 'היכל הספר' ברחוב הרב לנדא בבני ברק, הוא סיפר כך:
"למדתי בישיבת חברון בירושלים וגם הייתי חבר ב"פעילים", באותם ימים למד בישיבה בחור עם בעיה נפשית שטופל בתרופות וגם הלך לשיחות עם פסיכולוג, אך הבעיה נשארה, פנו אלי ראשי הישיבה והטילו עלי תפקיד, היות ויש רבי ברחובות שהתפרסם שמו כמבין ברפואה ופועל ישועות, שאני אקח עמי את הבחור הנ"ל לרבי, בתחילה סירבתי טענתי כי אני חסיד של רבי אחר ומדוע שאלך לרבי מקרעטשניף, אך ראשי הישיבה הסבירו לי שאין לזה קשר לענייני חסידות, ופשוט עלי מוטל לגמול חסד עם הבחור וללכת עמו למי שיכול להיטיב עם מצבו.
נסעתי אתו לרחובות, כשהגענו וראיתי את התור חשכו עיני לא התכוננתי לחכות כ"כ הרבה זמן, ניגשתי לגבאי ושאלתי אותו מתי אכנס, הוא שאל אותי האם הזמנתי תור, השבתי שלא, אמר לי שאצטרך לחכות עד סוף התור וזה יכול להימשך עד לפנות בוקר. ראיתי שם את הרב מרצבאך שהכירני מהפעילים, סיפרתי לו את כל הפרטים של השאלה. כשהגיע תורו של הרב מרצבאך הוא הכניס את הבחור יחד איתו ואני נשארתי בחוץ, תשובת הרבי הייתה מפליאה הוא אמר מעצמו לתת את אותם כדורים שהרופא אמר, בנוגע לפסיכולוג הוא הורה שאסור לשוחח עמו כי הוא יכול להעביר על הדת, והוסיף: רק יש לדעת שלא כל בחור מסוגל ללמוד 10 שעות ביום, יסדרו לו חברותא לכמה שעות, וכמה שעות יסדרו לו עבודה בסביבה דתית, זה יכול להיות אפילו באוצר הספרים של הישיבה או במטבח."

[כּוֹתָר]

הגרמ"ד סולוביצ'יק זצוק"ל ואחיו, בצעירותם היה מרן הגרי"ז שולח אותם בליל שבת ל'טיש' בתולדות אהרן להסתכל על האדמו"ר זצוק"ל.

[תשובת ציון]

הגרמ"ד סולוביצ'יק זצוק"ל ואחיו, בצעירותם היה מרן הגרי"ז שולח אותם בליל שבת ל'טיש' בתולדות אהרן להסתכל על האדמו"ר זצוק"ל.

דבריך הם הפוך מהאשכול!!! האשכול על הערצת גדולי החסידות לגדולי ליטא ודבריך הם הערצת אחד מגדולי ליטא לאחד מגדולי החסידות.

[אורח]

[quote=אורח post_id=8335]
[quote=כּוֹתָר post_id=8317 user_id=89]
לאחר פטירתו של הגה"ק מתולדות אהרן,
באו חסידיו אצל הגאון ר' אהרן כהן מר"י חברון, וביקשו שיהיה לרבם ואדמור"ם.

את המעשה הנ"ל סיפר מהגרב"מ אזרחי שהיה עד לדברים.
[/quote]

תוקן,
כי ר' אהרן כהן נסתלק בתשכ"א, והגה"ק מתולדות אהרן בתשנ"ז...
כנראה השמועה (השגויה לבטח) מתייחסת להגה"ק ר' אהרן ראטה, מייסד החסידות, שר' אהרן כהן היה תלמיד שלו...
אבל השמועה לכאורה שגויה, משום שמי שמכיר את עולמם של חסידים, יודע שזה לא היה קורה
ההערכה של גדולי החסידות לגדולי ליטא ידועה, אבל היא בגדר הערכה...
כלומר למרות ההתנגדות הטוטאלית למהלך המחשבה הליטאי בעניני עבודת השי"ת, היתה הערכה גדולה להרבה מגדולי ליטא. וד"ל
[/quote]
ואכן הסיבה אינה כלל הערכה לגדולי ליטא, שזה לא סיבה מספקת שילמד חסידות... רק הגר"י כהן הנ"ל היה (עכ"פ לסיפוריהם של החסידים) תלמיד נלהב להרה"ק מהר"א ראטה, ולכן סבר מי שסבר (ע"פ הסיפור שלא הכרתיו) שיכהן תחתיו. וברור וידוע.