מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

דברי הימים, משפחות חכמים וסופרים
שלח תגובה
הודעה
מחבר
אורח

מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#1 שליחה על ידי אורח » ו' ספטמבר 08, 2023 1:22 am

רבי שלמה מזוויהל/זווהיל היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו ולהאזין לדברי תורתו. בספר "מבחירי צדיקיא" בעמ' קנ"ב, מספר הרב יוסף יהודה לייב זוסמן זצ"ל: 'האדמו"ר ר' שלמה'לה זצוק"ל מזווהיל, היה ידוע לבעל רוח הקודש נפלא ובעל מופתים כבירים, והיה גדול מאוד בתורה, בנגלה ובנסתר, והוא היה מעריץ את הרב מאוד, וסיפר לי אחד מחסידי זווהיל, כי יש מכתב מהאדמו"ר זצוק"ל אשר בו הוא מתאר את הרב לצדיק יסוד עולם, והנ"ל הוסיף: "אם תרצה לדעת היכן המכתב ההוא, תדע לך שהוא נמצא במשרד העדה החרדית בירושלים".

שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב
כמו כן שלח לרצי"ה דברי ניחומים לאחר מות אביו ובהם כתב:
"הלב נדהם ונדחף לשמוע כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה... היה הקברניט המיוחד שהיה ברוחו פי שניים להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש איבדה האוניה את מנהיגה, הרב הראשי...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ו)


מכתב האדמו"רים מגור ואוסטרובצה וראדזין ונובומינסק:
בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון
גורמים חרדיים שונים יטענו כי כאן האדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", זה ואף ראיתי מי שטען ש"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי" או "הרב הראשי" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי". שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו. ומכתבי האדמו"רים מגור ורבי יחזקאל מאוסטרובצה במחלתו קשה של הרב קוק את הכבוד הרב שרחשו לו וכן מכתב רבי יחזקאל מעיד על הכבוד הרב שרחש גם אביו לראי"ה, ובין השאר כתב רבי יחזקאל 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א'

כן התייחסו בהערצה גדולה לראי"ה האחים האדמו"רים מרחמסטריבקה שהיו בין המצטרפים הרבים לכרוז שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה, כמו גם הרבי מזוויהל/זווהיל והרבי ממודז'יץ.

וכן האחים האדמו"רים מבלז ובילגוריי שהיו קנאים קיצוניים התמתנו ובסופו של דבר התייחסו לראי"ה בכבוד גדול כפי שעולה ממכתבו של הרבי מבילגוריי לראי"ה שעימו צירף כסף לחלוקה לנפגעי פרעות תרפ"ט, וכפי ששלח לרב זוננפלד.

כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (ריי"צ מלובביץ'), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א'

האמרי שאול ממודז'יץ התייחס בהערצה אישית גדולה לרב קוק ובין השאר בהזמנה לחתונת בנו, ר' שמואל אליהו, ששלח לרב קוק, כתב (חלק לא ברור): '...לאור הנותב... כליל התפארה, נוטה כשלמה אורה, תפארת עמו ועטרת (מילה לא ברורה) הרב הגאון... כש"ת מו"ה הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש...'

הרבי מאוז'רוב-חנצ'ין אמר על הרב קוק שהיה צדיק אמתי וגאון אמתי וכן אמר על "אורות" לאחר שעיין בו: "מה נטפלו לספר... הלא יש שם דברים נפלאים!" (ליקוטי הראי"ה, חלק א')

הרבי הריי"צ נפגש עם הראי"ה בידידות רבה בביקוריו בארץ וכן התכתב עימו בידידות רבה ולמשל, כתב בי"ז באייר תרצ"ה ("אגרות קודש" כרך ג', איגרת תשע"ב): 'כבוד הרה"ג הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ עה"י פה"ח (=עמוד הימיני פטיש החזק) רב פעלים כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א' (וכן ראה למשל כרך ב' איגרת תנ"ב מכ"א באלול תרפ"ט וכרך י"ג איגרת ד'תשכ"ט מב' בסיוון תרצ"ב ועוד). וכן כתב לרב קוק בברכת החלמה במחלתו הקשה של הרב קוק בתרצ"ה כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר'...

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים לראי"ה מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#2 שליחה על ידי תשובת ציון » ו' ספטמבר 08, 2023 1:22 am

מיד לאחר פגישתו הראשונה של הרבי מגור עם הראי"ה, בשנת תרפ"א, יצא ואמר: "סבור הייתי שאני בא לבקר רב, ולבסוף מצאתי כאן רבי" (במובן צדיקות וחסידות שהרי הרב קוק לא היה רבי חסידי). עוד אמר בהתפעלות: "הוא לא רק יודע ללמוד, הוא שקוע בלימוד" (תרגום מאידיש - ליקוטי הראי"ה ח"ב לרב נריה ע' 133). סיפר בנו האדמו"ר רבי פנחס מנחם אלתר לרב נריה: "אחרי הפגישה הראשונה של אבא עם הרב, הוא הורה מיד לאנשי פמלייתו שיקנו בשר רק מהשחיטה העומדת תחת פיקוחו של הרב", ולא מהשחיטה שבפיקוח העדה הפורשת.
כשביקר מרן הרב קוק במקום אכסנייתו של הרבי, סיפר לו הרבי שעתה הוא עומד להפריש תרומות ומעשרות בפעם הראשונה. אמר לו הרב קוק, אם כן תזכה גם בברכת 'שהחיינו', כדברי רש"י (מנחות עה, ב) ביחס לכהן המקריב בפעם הראשונה, וכפסק הרמ"א ביורה דעה כ"ח. הרבי הקשה, הרי הש"ך מערער על פסק הרמ"א, וכן דעת הפר"ח. אולם מרן הרב חזר וביסס את דעתו, תוך כדי בירור שיטות החולקים ביסודיות ובהרחבה כדרכו. ואף הוסיף לומר לרבי, כי שמחת בואו לארץ ישראל אף היא מצטרפת לשמחת קיום המצווה בפעם הראשונה, והרי הוא יכול לברך בלא חשש. אחרי ששמע הרבי את דבריו המקיפים של הרב, קם ואמר: "אם מרא דאתרא, רבה של ירושלים, פוסק שיש לברך, מקבל אני את דעתו". וברך 'שהחיינו' בשמחה.
הרב קוק הציע לרבי לשבת בכורסה. אולם הרבי סירב, ואמר שגם בביתו אינו יושב אלא על כסא רגיל. אבל הרב שרצה לכבדו אמר לו: "כל מה שבעל הבית אומר לך עשה חוץ מצא" (דרך ארץ פ"ז). השיב הרבי, אבי מורי מפרש "חוץ מצא" - חוץ מן הדברים המוציאים את האדם מן העולם, והרי אחד מהם הוא 'כבוד'. נענה הרב, אמנם פירוש נאה הוא, אבל הוא נגד התוס' בפסחים פ"ו, ב', שם מפורש שאע"פ שיש בכך כבוד, יש לשמוע בקול בעל הבית. הרבי, שהיה בעצמו גאון מופלג, וכבר זכה להכיר רבים מגאוני הזמן, התפעל מאוד מהערתו של מרן הרב שנאמרה כלאחר יד, והצביעה על זיכרון וחריפות שאין דוגמתם. אע"פ כן לא ויתר הרבי על מנהגו ולא ישב על הכורסה (הרב ברומברג).
כמו כן אמר על הרב קוק לאחר ביקורו זה ש"הרב לא רק גדול מאוד בתורה אלא שקוע כולו בתורה". (הרב אברהם מרדכי ליכטשטיין זצ"ל שהיה מגדולי חסידי גור)
בעת ביקורו השני של הרבי בירושלים, בשנת תרפ"ד, ביקש אחד מחסידיו לכבד את הרבי בסנדקאות, ורק אחר שהתברר לרבי שהרב קוק לא ייפגע מזה, הסכים. הרב קוק כובד בברכות, ושלא כמנהג הרווח, לאחר שגמר את ברכת 'כורת הברית', שתה מן היין, ורק אח"כ המשיך "אלוקינו ואלוקי אבותינו קיים את הילד הזה" וכו'. כשקם הרבי מכסא סנדקאותו, שאל את הרב מדוע נהג כך. השיב לו הרב: "כורת הברית" זה סוף הברכה, ואילו ההמשך הוא תוספת בקשה. תשובתו של הרב נראתה מאוד בעיני הרבי, והוא כתב אח"כ לאחיו והודיע לו שאע"פ שמקודם נהג לשתות בסוף הבקשה, הרי מכאן ואילך גם הוא ינהג כך. ואמנם כך נוהגים בניו אחריו.
בתרפ"ג-תרפ"ד שהה מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק בוורשה לרגל נישואיו, וכדי לעשות תעמולה למען עליית יהודים יראי שמיים ובעלי הון, כדי לבנות את הארץ ולהשפיע על אופייה של החברה המתגבשת בה. לאחר ביקורו השני של הרבי בארץ, נכנס אליו הרצי"ה לשאול בשלום אביו, אמר לו הרבי בהתרגשות: "מה כבודו שואל על אבא? הלא הוא מלא קדושה!" אח"כ הוסיף: "כבוד מעלת אביו הוא איש אמת וכל מעשיו לשם שמים!" ('לקוטי הראי"ה' ח"ב, עמ' 136)
בביקור השלישי של ה'אמרי אמת' בארץ, בשנת תרפ"ז, התלווה אליו גיסו הגאון הרב צבי חנוך הכהן לוין זצ"ל, ראב"ד בנדין. סיפר הרב אהרון טייטלבום, ממקורבי הרב קוק, על ביקורם של הרבי וגיסו אצל הרב קוק: "הייתי נוכח אז בבית הרב. לאחר חילופי דברים בין הרב לרבי, התחיל הרב מבנדין שואל את הרב על דברים בהלכה שהוקשו לו בלימודו במקומות שונים, והרב השיב על כל שאלה ושאלה, מתרץ קושיות, מיישר תמיהות ומגלה עמוקות. והנה שמתי לב שעם כל תשובה שהרב משיב, מפנה הרבי מגור את ראשו אל הרב מבנדין, בתוספת של הנהון, שמשמעותו היא "אתה רואה!" כיוון שהדבר התמיה אותי, הרשיתי לעצמי לפנות אחר תום הביקור אל הרב מבנדין ולשאול אותו לפשר הדבר. הסביר לי האורח החשוב: כשנסעתי עם הרבי באוניה, נשאנו ונתנו בהלכות שונות. היו דברים שהרבי השיב עליהם, והיו דברים שעליהם אמר: כשנבוא ירושלימה וניפגש עם הרב קוק תשאל אותו והוא כבר ישיב לך. כפי שראית, השיב לי הרב על כל שאלותיי, ותנועותיו של הרבי באו לומר שאכן צדק כשהיה בטוח שהרב ישיב לי על הכול" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ב עמ' 149). הרב מבנדין עוד הספיק לשאול את הרב שאלות בענייני קודשים וענייני קבלה, וכולו היה מלא הערצה כלפיו. לאחר שחזר לפולין, סיפרו שהרב מבנדין היה מספר בשבחו של מרן הרב, ואמר: "העולם אינו יודע את הגדלות של הרב קוק! בירושלים מכהן רב בעל השגות מופלאות ביותר!"
באחד מביקוריו כשנלוו אליו גיסו, הרב מבנדין, והאדמו"ר מרן הגאון ר' יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב זצוק"ל, ולאחר ביקור הרב קוק במעונו של הרבי מגור שבו התווכחו על דברי הרב בעניין ההתעמלות של צעירי ישראל, מיהר האדמו"ר מגור ללכת לבית הרב כדי להחזיר ביקור, וסירב לנסוע בעגלה. הוא רצה לכבד את הרב קוק בביקור ברגליו וצעד מאכסנייתו בעיר העתיקה עד ביתו של הרב קוק.
האדמו"ר מסוקולוב זצ"ל היה נוהג להתקיף את מרן הראי"ה במאמרים שונים, וכשבא בפעם הראשונה שלו לירושלים לביקור עם גיסו, ובאו לבקר את הראי"ה, והנה ראו לפניהם רב מלובש כאדמו"ר, הרב חבוש היה בספודיק, עד שהאדמו"ר מסוקולוב אמר בהשתאות: 'והרי הוא כאדמו"ר ממש!' וע"ז ענה לו האדמו"ר מגור: "ידע כבודו מעתה שהרב קוק הוא גאון וצדיק, ואף אם איננו מסכימים לדרכו, אפילו הכי יפסיק כבודו לכתוב עליו." ומאז פסקו המאמרים. וכן אמר הרבי מסוקולוב לתלמידיו בישיבה שבא לימד: "למרות שאינני מסכים עם דרכו, הוא צדיק וקדוש ותלמיד חכם ענק". והוא המשיך לשבח את הרב קוק.
בסיום סעודת נישואי בן אחיו של הרבי, שאליה הוזמן גם הרב קוק, כיבד האדמו"ר את הרב קוק גם בזימון לברכת המזון וגם בשבע ברכות. וכן אחרי הקידוש בשבת "שבע ברכות" ערבב הרבי את השיריים מכוס הקידוש שלו וכוס הקידוש של הרב ונתן לחסידים לשתות.
במכתב מתר"ץ כותב הרבי מגור לרב קוק: "כבוד אהובי ידידי, הרב הגאון חכם ושלם, נודע בשערים". ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ח במהדורת תשמ"ו; ב"בית גור לדורותיו" [ד"ר יצחק אלפסי], חלק ב', "מרן האמרי אמת", עמ' 58, הוצאת "מוריה", בני-ברק תשס"ה [מהדורה רביעית]), מביא זאת וכותב ש"אהובי" הוא תואר נדיר בגור)
כששמע הרבי על מחלתו של הרב, פקד במכתב על בנו רבי שמחה בונים אלתר (שלימים היה האדמו"ר) לבקר את הרב ולמסור לו את איחוליו בכתב ידו: "הנני לברך את כבוד תורתו ברפואה שלמה. המקום יהיה בעזרו שישלח לו רפואה שלמה בקרוב, לשמחת לב אוהביו". סיפר האדמו"ר ר' פינחס מנחם, שבהיות הרבי באנייה בדרכו לארץ ישראל, באלול תרצ"ה, שמע על פטירתו של הרב, וגעה בבכייה בלתי רגילה. זה היה דבר נדיר מאוד אצל הרבי, שכמעט ולא בכה. אין זאת אלא כי ידע את גדולתו של מרן הרב קוק זצ"ל. וכן בביקורו הזה אמר לגרי"צ דושינסקי זצ"ל, גאב"ד העדה החרדית (כשהרב בנגיס שימש בהמשך כראב"ד לצדו) שלא השתתף בלוויית הרב קוק, שאם הוא היה בירושלים בזמן הלוויה הוא היה צועד ברגל אחר מיטתו של הרב קוק עד הר הזיתים.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב א' ספטמבר 10, 2023 12:16 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים לראי"ה מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#3 שליחה על ידי תשובת ציון » ו' ספטמבר 08, 2023 1:25 am

תיקונים (הסרת פסקה מיותרת והשלמת חסר ושינוי סדר) והוספה
אורח כתב: רבי שלמה מזוויהל/זווהיל היה בראשי חודשים מבקר אתמרן הגאון ראי"ה קוק זצוק"ל ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו ולהאזין לדברי תורתו. בספר "מבחירי צדיקיא" בעמ' קנ"ב, מספר הרב יוסף יהודה לייב זוסמן זצ"ל: 'האדמו"ר ר' שלמה'לה זצוק"ל מזווהיל, היה ידוע לבעל רוח הקודש נפלא ובעל מופתים כבירים, והיה גדול מאוד בתורה, בנגלה ובנסתר, והוא היה מעריץ את הרב מאוד, וסיפר לי אחד מחסידי זווהיל, כי יש מכתב מהאדמו"ר זצוק"ל אשר בו הוא מתאר את הרב לצדיק יסוד עולם, והנ"ל הוסיף: "אם תרצה לדעת היכן המכתב ההוא, תדע לך שהוא נמצא במשרד העדה החרדית בירושלים".

הרבי מסוכצ'וב שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב
כמו כן שלח לרצי"ה דברי ניחומים לאחר מות אביו ובהם כתב:
"הלב נדהם ונדחף לשמוע כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה... היה הקברניט המיוחד שהיה ברוחו פי שניים להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש איבדה האוניה את מנהיגה, הרב הראשי...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ו)

מכתב האדמו"רים מגור ואוסטרובצה וראדזין ונובומינסק:
בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון
גורמים חרדיים שונים טענו כי כאן האדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", זה ואף ראיתי מי שטען ש"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי" או "הרב הראשי" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי". שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו. ומכתבי האדמו"רים מגור ורבי יחזקאל מאוסטרובצה במחלתו קשה של הרב קוק את הכבוד הרב שרחשו לו וכן מכתב רבי יחזקאל מעיד על הכבוד הרב שרחש גם אביו לראי"ה, ובין השאר כתב רבי יחזקאל 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א'

האמרי שאול ממודז'יץ התייחס בהערצה אישית גדולה לרב קוק ובין השאר בהזמנה לחתונת בנו, ר' שמואל אליהו, ששלח לרב קוק, כתב (חלק לא ברור): '...לאור הנותב... כליל התפארה, נוטה כשלמה אורה, תפארת עמו ועטרת (מילה לא ברורה) הרב הגאון... כש"ת מו"ה הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש...' (ראו בקובץ מצורף)

הרבי מאוז'רוב-חנצ'ין אמר על הרב קוק שהיה צדיק אמתי וגאון אמתי וכן אמר על "אורות" לאחר שעיין בו: "מה נטפלו לספר... הלא יש שם דברים נפלאים!" (ליקוטי הראי"ה, חלק א')

הרבי הריי"צ נפגש עם הראי"ה בידידות רבה בביקוריו בארץ וכן התכתב עימו בידידות רבה ולמשל, כתב בי"ז באייר תרצ"ה ("אגרות קודש" כרך ג', איגרת תשע"ב): 'כבוד הרה"ג הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ עה"י פה"ח (=עמוד הימיני פטיש החזק) רב פעלים כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א' (וכן ראה למשל כרך ב' איגרת תנ"ב מכ"א באלול תרפ"ט וכרך י"ג איגרת ד'תשכ"ט מב' בסיוון תרצ"ב ועוד). וכן כתב לרב קוק בברכת החלמה במחלתו הקשה של הרב קוק בתרצ"ה כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר'...

כן התייחסו בהערצה גדולה לראי"ה האחים האדמו"רים מרחמסטריבקה שהיו בין המצטרפים הרבים לכרוז שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה, כמו גם הרבי מזוויהל/זווהיל והרבי ממודז'יץ. (ראו בקבצים מצורפים מכתבים שלהם.)

וכן האחים האדמו"רים מבלז ובילגוריי שהיו קנאים קיצוניים התמתנו ובסופו של דבר התייחסו לראי"ה בכבוד גדול כפי שעולה ממכתבו של הרבי מבילגוריי לראי"ה שעימו צירף כסף לחלוקה לנפגעי פרעות תרפ"ט, וכפי ששלח לרב זוננפלד.
בעזה"[י]
ד' תצא ו' אלול תרפ"ט בילגורייא
ברכת כתיבה וחתימה טובה תחל על ראש רב האי גאון המפורסם,
ראש הרבנים, כליל המדעים, פאר היחש,
עוטה מעיל המדות כש"ת [כבוד שם תפארתו]
מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נשיא הרבנות הראשית באה"ק.
אחד"ש כת"ה [=אחרי דרישת שלום כבוד תורתו הרמה] בכבוד הראוי יחד עם כל בית ישראל הקשבני הידיעות המעציבות מהפרעות והחורבנות באה"ק. חיל ורעדה אחזתנו ונמס לבנו כמים, בתור רב ואב"ד קראתי לצום בכי ומספד על ער"ח אלול.
נוסד תיכף ועד כללי שנכנסו אליו מכל המפלגות והשדרות שבעירנו לשם אסיפת כספים לטובת נגועי המלחמה בא"י. תושבי עירנו מבלי להתחשב עם מצבם האיקונומי [=הכלכלי] השפל תרמו תרומותיהם ביד רחבה וברוח נדיבה בידעם כי ממלאים חוב קדוש כלפי אחיהם בא"י הקרובים ללבם.
ולע"ע [=ולעת עתה] נאסף סך מאה וחמשים ושש דולר אשר שלחתי ע"י האנגלא פלשתינא באנק. וכדי להיות בטוח שהכסף יגיע למטרתו הנכונה נחלט לשלוח הכספים ליד כבוד הדרת גאונו שליט"א וליד הרב הגאון ר' יוסף חיים זאננפעלד שליט"א ולהטריח את כ[ב]ודכם במצוה זו שתיטיבו לראות שה[כ]סף יתחלק לנגועי המלחמה בא"י במדת היושר וההגיון ושיגיע אל מטרתו הנכונה וישלם ד' כפעלכם ומשכורתכם תהי' כפולה מעם ד'.
ואני תפלה שהשי"ת ישלח עזרו מקודש שלא ישמע שוד ושבר באהלי ישראל רק מנוחת שלו' ושלו' והשקט ובטח. ואשאר בזה ידידו דוש"ת ומברך בשנת גאולה וישועה, המצפה להרמת קרן ישראל,
הק' מרדכי בהגאוה"ק רשכב"י [רבן של כל בית ישראל] מבעלזא זצוק"ל ה"ה האבד"ק בילגורייא יצ"ו.
לאחר החותמת: אבקש בזה שימחול כהדר"ג שליט"א לכבדנו בתשובתו ולאשר את קבלת הכסף, אשר הרבה יגעתי בזה ואסיר תודה אהי' לו, הנ"ל.

וכך כל האדמו"רים (ואחרים) שהכירוהו התייחסו אליו בהערצה גם אם חלקו על דעותיו.
רבי מנחם נחום מרחמסטריוקא.PNG
רבי שאל ידידיה ממודזיץ.PNG
2 רבי מנחם נחום מרחמסטריוקא.PNG
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב א' ספטמבר 10, 2023 12:22 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים לראי"ה מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#4 שליחה על ידי תשובת ציון » ו' ספטמבר 08, 2023 12:47 pm

מכתבים נוספים של אדמו"רים שהעריצו את הראי"ה ממה שהצלחתי להשיג (רציתי להעלות בקובץ אחד אך בהעלאה לא ראיתי את הקובץ.
עוד.PNG
עוד.PNG (224.19 KiB) נצפה 3734 פעמים
האדמור מאוסטרובצא.PNG
הרייצ מליובאויטש.PNG
האמרי אמת.PNG
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב א' ספטמבר 10, 2023 12:20 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים לראי"ה מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#5 שליחה על ידי תשובת ציון » א' ספטמבר 10, 2023 2:02 am

כאן כמה מכתבים ממרן הגאון הח"ח זצוק"ל ומרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל:
viewtopic.php?f=9&t=1131&p=8351#p8349
כאן בקובץ השני שההודעה השנייה קובץ של מכתבים ומסמכים המוכיחים הערצת גדולי היהדות החרדית לראי"ה גם בלי קשר לבקשות חיוניות: https://forums.shoresh.org.il/Room.aspx ... 9&SID=4016

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#6 שליחה על ידי תשובת ציון » א' ספטמבר 10, 2023 5:37 pm

אביא תוכן מכתבי גדולי ישראל לראי"ה ומסמכים אחרים הנוכחים הערצתם לראי"ה גם אם חלקו אל דעותיו בחריפות, וגם בלי בקשות של פיקו"נ, טבתקווה דאצליח להעלות סריקתם המכתבים ומסמכים שיש לי את סריקתם:
ר"ש סלנט והאדר"ת כתבו לפקידי הברון על בחירת הראי"ה לרב יפו והמושבות ועל הראי"ה כתבו 'הרב הגאון המובהק הצדיק אשר שמו כשמן תורק מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א'; וכך כתב הרב סלנט לראי"ה במכתב מכ"א בתמוז תרס"ז לגבי פיקוח הראי"ה על קיום מצווֹת הארץ במושבות שבו גם חזר פעמיים על 'כתר"ה' וצורף למכתב כל בתיה"ד בירושלים: 'למע"כ ידידי הרב הגאון המפורסם... מו"ה... שליט"א הגאב"ד יפו והמושבות'; והרב ברלין כתב בדבריו שנוספו למכתב הרב סלנט הנ"ל (בו גם מודיע על הגרב"צ יאדלר זצ"ל כשליח להפרשת תו"מ): 'רב כהנא ורב חביבא, הגאון האדיר, שמו כן תהלתו... מ' אברהם יצחק הכהן שליט"א'; הרידב"ז בדברים נגד משיג גבול הראי"ה ביפו בתרס"ט: "איך יעיז זבוב קצוץ כנפים לעמוד כנגד הנשר הגדול שפקיע שמיה בתבל ומלואה ואליו איים ידרושו להאיר להם מתורתו, חכמתו וצדקתו".

חתן המהרש"ם מברז'אן רצ"ה קלינברג במכתבו לראי"ה מט"ז אדר א' תרצ"ה שחותנו תמך בדברי הראי"ה לגבי היתר המכירה וכך כתב במכתבו:
'שיל"ת יום ג' לסדר עליכם היום ברכה תרצ"ה. פה לאנטשין יע"א.
שלמא אשדר להאי גברא רבה ויקירא רבה דעמיה מדברנא דאומתיה ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי ארץ איש אשכולות פאר המעלות והמידות כו' וכו' אין גומרין עליו את ההלל מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א האב"ד דעה"ק ירושלם תובב"א והרב הכולל ונשיא דכל ארעא דישראל יצ"ו.
אחר דרישת שלומו הטוב ושלום תורתו. באתי להשתטח ולבקש מטו מאת כבוד הדרת גאונו שליט"א שלא ינקוט בדעתו עלי על אשר הרהבתי בנפשי עוז לגשת מול כבוד הדרת גאונו וקדושו שליט"א ולבקש מלפניו על זאת, עוד בנעורי כשהייתי משמש לפני ולפנים לפני כ"ק אדוני מורי חותני זקני הגאון המובהק המפורסם מהרש"ם הכהן מברעזאן זצלל"ה זכיתי אז להחליף מכתבים עם כבוד הדר"ג שליט"א, וזה היה כמדומה בשנת עת"ר (למעשה בתרס"ט), ואז היה סואן רעש במחנה העברים על דבר השמיטה בארץ הקודש, וכהד"ג שליט"א התיר אז ע"י מכירה לנכרי וקמו עליו בעלי חיצים, ואז פקד עלי אדמוח"ז הגאון הנ"ל זצ"ל שאכתוב בשמו לכהד"ג שליט"א שהיה אז אב"ד ביפו עה"ק שכהד"ג שליט"א ימחול לכתוב לו טעמו ונימוקו על מה שהתיר. וכשבאת תשובת הדר"ג שליט"א הנני מעיד עלי שמים וארץ שאמר לי אז אדמוח"ז הגאון הנ"ל בזה"ל, הנני רואה את דבריו כנים ואמיתיים להלכה, אך שאין רצוני עוד להתערב בדבר מפני בעלי מריבה ומחלוקת שאינם מודים על האמת. וכעין זה שמעתי ממנו בענין תכלת, כי בצינעה ראיתיו לובש טלית עם ציצית תכלת אך לא בפרהסיא. וכמדומה שכהד"ג במכתבו הנ"ל הזכיר גם את הגאון המפורסם בכל העולם מהר"ר יצחק אלחנן מקאוונא זצ"ל שגם הוא הסכים להתיר:
הנני לקדם פניו בתודה וברכה, יהא רעוא מן קדם שמיא שיאריך ימיו ושנותיו בנעימים, ויזכה לראות בנין בית עולמים, וידיו תקרבנה על מזבח ד' עולות ושלמים, ויעלה לרצון לפני אדון עולמים, אכי"ר.
כה דברי עבד לעבדי ד' המשתחווה מול זיו הדרת קודשו והמצפה לתשובתו
הק' צבי הירש קלינגבערג האבד"ק הנ"ל והגליל'.

במכתב מז' בשבט תרפ"ד אל רי"מ חרל"פ. (צילום של המכתב הופיע בעתון "יום השישי" כ"ו בתשרי תשנ"ב) כתב במכתבו:
'לכבוד הרה"ג איש תם וישר כש"ת רבי יעקב משה חרל"פ שליט"א... יר"א מרבים...
'ועתה באתי על בטול כבוד התורה ומהראוי שכבודו ישתדל אצל הכהן הגדול מוהרא"י קוק י"א שישים קץ לאי-הסדר ששורר בהנהלת ישיבת... וירים מכשול מדרך עמי. הלא זה הוא הפעם השלישית שקבלו התראות מהרב קוק, ועזי פנים שבדור לא שעו... הגיע לאזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב, והתבטא בבטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון, תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק!...
אבקשו להשתדל אצל הרבי קוק שיאחז באמצעים לכלות קוצים מכרם ה' ויקטע רגליהון ויחסום בעדם ההשפעה... נוראֹת נפלאתי אחרי שהרב הגאון קוק חזה בקשיוֹת ערפם מדוע טרם ידע ומלא כי הרב... וסיעתו הם הם ההגונים ביותר ויגוננם... לכתת רגלם של עושי מרמה ולסיע ביד הרבנים ההגונים.
יש לאל ידי להכניס הסדורים הרצוים אולם היות והגאון קוק שליט"א התחיל בשכלולה של הישיבה, כדי שהמתחיל במצוה יגמרה, וזכות הרבים תלוי לו... דרישת שלום להכהן הגדול וכו'.
בהדרת הכבוד, שלמה אליעזר אלפאנדארי ס"ט.'
קישור לסריקת המכתב: http://www.files.org.il/BRPortalStorage ... g5AFun.jpg
וכן במכתב מי"ט בכסלו באותה שנה לכבוד ביקורם בגליל של הרב קוק, הרב חרל"פ ור"ש אהרונסון (רבה של ת"א) שלח להם הרב אלפנדארי את המכתב הבא שגם ממנו עולה כבוד אישי רב לרב קוק:
'לכבוד הרב הגאון הגדול חריף ובקי כמוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א,
ואשר על ידו הרה"ג כמוהר"ר... רבנים גדולים!
בשמחה רבה הנני מקדם את פניכם בברכת ברוכים הבאים ומאחל לכם עבודה פוריה לטובת היהדות והחזקת תורתנו הקדושה...
מוקירכם כערככם הרם, הצב"י שלמה אליעזר אלפנדרי ס"ט.' ('אגרות לראי"ה', עמ' ק"ט במהד' תשמ"ו).
קישור לסריקת המכתב: http://www.files.org.il/BRPortalStorage ... QpVpNu.jpg
יש שפקפקו על אמינותו של מכתב זה אך עובדת ביקורו של הרב קוק עם מלוויו אצל הרב אלפאנדארי שקבלם בכבוד גדול מתועדת ב"דואר היום", גיליון כ"ה בכסלו תרפ"ד, עמ' 4:
"רבני העדה ונכבדיה קדמו את פני הרבנים האורחים בברכות נלבבות ויביעו את שמחתם על הכבוד הגדול שחלקו לצפת בבקורם זה. גם הרב המפורסם זקן הרבנים בארץ ישראל רבי שלמה אליעזר אלפנדרי שלח מכתב ברכה יפה להרה"ג הכהן קוק לבואו הנה. וזה האחרון ובני לויתו, בלוית רבני צפת, הלכו לבקר את כבוד הרב הגאון אלפנדרי בביתו ונתקבלו בכבוד גדול, ובחביבות מרובה, ושוחחו יחד בדברי תורה".
(קישור: http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... 4&rtl=true)
וכן הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על גיליון של דברי קבלה שכתב וקיבל את השגותיו ולא פרסם את הדברים שבגיליון כשהרב חרל"פ היה השליח להעברת הגיליון. יש לציין שהקשר בין הרב אלפנדרי לרב חרל"פ נוצר דרך רב"צ שפירא, בן ריצ"מ שפירא שהיה מגדולי המקובלים ורבו הראשון של הרב חרל"פ. עצם הקשרים הטובים עם הרב חרל"פ שהיה תלמיד מובהק לרב קוק והשקפתו הייתה כהשקפת הרב קוק, מראה כאלף עדים שעל אף התנגדותו להשקפה זו, הרב אלפנדרי לא פסל מי שהולך בהשקפה זו, ואף רואים במכתבים הנ"ל הערכה רבה ביותר לרב קוק. ואף לגבי המכתב השלילי בתרפ"ב נגד הציונות הספר "אורות", ישנה עדות שהוא חוזר בו מהדברים במכתב. בגיליון של עתון "קול יעקב" מכ"ב באלול תרפ"ב שבועיים בדיוק לאחר פרסומו של המכתב השלילי בעתון הקנאים "קול ישראל" נכתבה הידיעה הבאה:
'להגרי"א ה"ס (ככל הנראה הכוונה לרבי יקותיאל איסר הדס שהגן על הרב קוק מפני הקנאים - י"ק) - מכתבו קבלנו בתודה. צר לנו שמפני כבודו של זקן א"א לנו לפרסמו. הרה"ג הישיש מוהרש"א אלפנדרי הי"ו בעצמו הביע צערו על מכתבו הגלוי בפני הרב הגאון מוהרצ"פ פרנק שליט"א, ואמר שכתבו להפצרות ידועות וביום היותו חולה, ושישתדל לתקנו'.
מיותר לציין שמכתב זה לא פורסם אצל גורמים חרדיים שונים שפרסמו את המכתב מתר"ף כדי להוכיח את התנגדותו של הגרש"א אלפנדארי לציונות ולדרכו של הרב קוק ואף שזלזל ברב קוק כשהם מוסיפים בפרסומיהם שהרב אלפנדארי סרב לקבל את הרב קוק בביתו, אך התיעוד ב"דאר היום" מוכיח את ההפך הגמור.

עד כאן בתגובה זו עקב מגבלת תווים.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#7 שליחה על ידי תשובת ציון » א' ספטמבר 10, 2023 11:12 pm

במכתב למשלחת הרבנים שיצאה לארה"ב בתרפ"ד מטעם מוסדות התורה בירושלים כתב הח"ח בראשו:
'לכבוד הרבנים הגאונים הגדולים מהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק נ"י אב"ד דעיה"ק ירושלים, מו"ה אברהם דוב שפירא נ"י אב"ד דקאוונא, ומו"ה משה מרדכי אפשטיין אב"ד דסלאבאדקה.'
רואים ממכתב זה שהח"ח מתייחס לרבנות הרב קוק בירושלים כמו רבנותם של הרב שפירא בקובנה והרב אפשטיין בסלבודקה. וכן מזה שהרב קוק עמד בראש המשלחת הרבנית הזאת שיצאה מטעם מוסדות התורה בירושלים, מוכח שרוב ככל רבני ירושלים וראשי הישיבות בה תומכים ברב קוק ורואים בו את רבם ומנהיגם. וכן יש לציין שבפרידה לפני צאת הרב קוק לארה"ב השתתפו בין השאר מרנן הגאונים זצוק"ל נציגי הישיבות "עץ חיים" (הרי"מ טיקוצ'ינסקי), "תורת חיים" (הרב זרח אפרים אפשטיין), "מאה שערים" (הרי"ג הורוביץ שכיהן גם כרב השכונה), "חיי עולם" (הרב אלימלך רובינשטיין) ו"שער השמיים" (הרחי"ל אויירבך), הגר"א פילוסוף זצ"ל כנציג הרבנים הספרדיים, הרב חיים מן זצ"ל כנציג ועד המלמדים ונציגי 'הועד הכללי כנסת ישראל לצדקת רמבעה"ן'. בעתון החרדי "קול יעקב" כתבו בראשית דבריהם על הפרידה:
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר."
להשלמה אביא כי לאחר חזרת הרב קוק מארה"ב נערכה אספת רבנים וראשי מוסדות תורה בבית "הועד הכללי - כנסת ישראל" ובין הדברים הכרוז שפורסם בעקבות האספה הייתה התייחסות לעניין זה:
'האספה כלה מביעה את רגשי תודתה והערצתה לכבוד מרן ראש רבני א"י הגאון רא"י קוק שליט"א על מס"נ לטובת מוסדות התורה והדת באה"ק וכתותו את רגליו בארצות אמריקא לקיומה של תורה בארץ ובגולה ומכירה את פעולותיו הכבירות לחזוקם של מוסדות התורה.'
על הדברים חתומים 24 מרבני ירושלים ומנהלי מוסדותיה.
טענות כי לאחר הנאום בפתיחת האוניברסיטה העברית הח"ח זלזל ברב קוק, אך בתרפ"ח פרסם חתנו של הח"ח, הגאון הרב אהרן הכהן זצ"ל, בעל "עבודת הקורבנות", מכתב מחאה כנגד יחסם ומעשיהם של הקנאים כלפי הרב קוק שבו כותב כי חותנו מוקיר ומחבב מאוד את הרב קוק והיה דוחה בבוז מכתבי פלסתר נגד הרב קוק שנשלחו אליו:
'בס"ד, יום ו' עש"ק לסדר "ולא יחללו את קודשי בני ישראל" שנת תרפ"ח לפ"ק.
אם כי תמיד התפלץ ליבי בקרבי בשומעי שאנשים אשר בשם שומרי תורה ומצווה יתיימרו יהינו לבזות את האי גאון וצדיק חסיד ועניו נשיא ארעא קדישא מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בכ"ז לא יצאתי ברבים להתריע על עלבונה של תורה ביודעי שאדוני מורי וחמי ה'חפץ חיים' שליט"א המוקיר ומחבב מאוד את כבוד מרן הגרא"י הכהן שליט"א שנפשו היה דאבה מאוד עליו בשומעו אודות הרדיפות עליו בכ"ז לא יצא במחאה גדולה ע"ז באומרו כי שתיקה בדברים כאלה ומעוט פרסומם זהו תקנתם להקטין ולמעט בערכם (אם כי דברי שמצה הנוגעים בכבוד מרן הגרא"י קוק שליט"א לא העיז אף אחד לאמר בפניו ומכתבי הפלסתר היה סר עיניו בבוז מבלי לפותחם).
אולם בראותי עכשיו בירחון אשר הופיע (חוברת ניסן דנא) המעיז עוד עצמו להקרא בשם 'בית ועד לחכמים', דברי חירוף וגידוף נוראים על מרן הגרא"י הכהן שליט"א שאסור להעלותם אפילו על הגיליון מצאתי חוב קדוש בנפשי לא לחשות (כמבואר ברמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' י"א י"ב) שהמבזה ת"ח אין לו חלק לעוה"ב והרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ומחוייבים לנדותו, ובפרט על עלבון ובזיון האי גאון וחסיד שאסור לעבור בשתיקה על זה ולצאת ולהתריע על האי עלבונה של תורה ולהצטרף למחאתם והתמרמרותם הגדולה של רבני וגאוני אה"ק והגולה על דברי הנבלה הזאת ולא לראות כבלע את הקודש ח"ו, והשי"ת יסיר חרפה מעל בני ישראל וכבוד התוה"ק ירים.
דברי הכותב בלב כואב ומורתח על כבוד התורה הק' הנתונה לשמצה.
אהרון הכהן חתן הרב הגאון הצדיק בעהמ"ח חפץ חיים שליט"א.'
זה מוכיח שהטענות של כל מיני חרדים כאילו הח"ח דיבר בביטול על הרב קוק לאחר פתיחת האוניברסיטה העברית בתרפ"ה היא שקר מוחלט. וכן רואים שרובם ככולם של גדולי רבני הארץ וחו"ל התנגדו בתוקף ליחס הקנאי כלפי הרב קוק.
מכתב אחר ששלח הרב אהרן הכהן לרב קוק היה בתרפ"ג:
אהרן הכהן
אב"ד דק"ק גאוואשווענצא פלך ווילנא
בע"ה יום ב' ה' ויגש שנת תרפ"ג
כל טוב סלה אל כבוד ידיד ה' וידיד נפש כל חי, הרב הגאון הגדול, נר ישראל, נזר תפארת עדת ישורון, גודר גדר ועומד בפרץ, רב פעלים לתורה כו', כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן ראב"ד דק"ק ירושלים קדישא שליט"א
שלום לו ולכל הנלוים אליו והחוסים בצל תורתו שלום לעד. אדשה"ט כיאות.
ברגש קודש הנני נותן לרוקת"ר תודה על אשר הגדיל חסדו עמדי ומילא הבטחתו אלי, כי הגיעני מכתב מהמשרד הארץ הישראלי המרכזי אשר בווארשא כי בא עבורי ועבור ב"ב וויזא לכניסת ארץ ישראל. הבשורה באה וביתי מלא אורה ושמחה, אך אחת צמאה נפשי לדעת אם כינן השי"ת מחשבתו דכקת"ר דבר התיסדות הישיבה הק' של תורת כהנים אשר כתב לי רופקת"ר מזה במכתבו הראשון אלי רק ראשי פרקים, אשר הבטיח ליחן לי משרה בקודש או אולי בדעתו להמציא לי איזה משרה אחרת שיהיה מזה סיבה לכלכל את ב"ב. וידע כקת"ר אשר אין אנכי הולך תמיד בגדולות בשולחן מרוח כי אם במידה ממוצעת וחלק גדול ממדת הסתפקות כי אין דרכי להעמיס ולהכביד על זולתי בכבירות, ולזאת הנני בעיר קטן אף כי כמה פעמים נזדמן לפני עירות גדולות כמו בהוראדנא ובמאראמפאל פלך סוואלק אשר שלחו אל אדמו"ר ובקשו לקבלני עליהם לרב. הלכתי בעצת אדמו"ר למאן בעיר גדולה כדי שיהי' לי בנקל חינוך בני לגדלם על מי התורה והיראה וכן עלתה לי ב"ה עצת אדמו"ר בהצלחה כי בני ב"ה המה מופלגי תורה וי"א ומצוינים במידות טובות. שני בני הגדולים המה בגדר עילויים, אדמו"ר למד בעצמו עמהם כמה שנים וכל הימים היו בישיבה של אדמו"ר שליט"א, ועתה המה צעירי ימים כולם חזקים קודם שנת העשרים, וידוע אשר בפולין מצודה פרוסה על כל בני הצעירים. לזאת, זולת מה שהיא ארץ חמדה, חמדת כל ישראל, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה עד אחרית שנה, נחוץ לי כעת להעתיק דירתי ממדינה זו בשביל הצלת בני. לכן יגדל נא חסדו עמדי להודיעני איזה משרה הזמין ה' לרוכקת"ר לסיבת פרנסת ב"ב שיחיו, כי זה יהיה כח המשכה למשוך לב ב"ב לנסיעה להפיג צערם מה שמפחדים ממה שאניח מקום מנוחה המכלכלני בכבוד פן ח"ו אהיה מוכרח להיות... נודד ללחם. וכאשר אקבל מכתב מרוכקת"ר שיש לו עבורי איזה משרה לסיבת פרנסתי, ישאו רגליהם בשמחה לבוא לארצנו הקדושה.
עוד אקדם פני כקת"ר בבקשה באשר זה כחדש ימים אשר שלחתי לכק"ת את הקונטרס מסדר קרבן פסח מספרי חלק שני, לבקרו ולשום עינו עליו, ואם יפיק הקונטרס רצון מכקת"ר, ייטיב נא לשלוח אלי הסכמתו כי עומד הוא לדפוס. וגם על חלק שני יש לי ב"ה הסכמות מהגאון הצדיק ר' רפאל אב"ד דק"ק ולוז'ין זצ"ל ומהגאון וכו' ר' חיים עוזר ראב"ד דווילנא שליט"א אשר ראוהו ב"ה ושבחוהו ומאד הפיק גם חלק השני רצון מהם. לזאת צמאה נפשי לקבל גם מרוכקת"ר הסכמתו לזאת אם באפשר ימלא בקשתי בטובו כי גם ע"ז מחכה אנכי על תשובתו.
והשי"ת יברך את רוכקת"ר שעולמו יראה בחייו וירבה גבולו בתלמידים ויזכה לראות בנחמת ישראל בגאולה אמיתית ובהרמת קרן התורה, ויזכה לעבוד עבודתו במעשה להקריב תמידין כסדרן ומוספין כהלכתם בבנין בית מקדשינו.
כחפצו וכחפץ המתכבד בידידותו, אהרן הכהן.'

בעל הלשם שלח בתרפ"ב שני מכתבים לראי"ה ובראשון מברכו על בחירתו לרבה של ירושלים (שהייתה שנתיים קודם לכן):
'כבוד ידידי מאז, הרב הגאון, המאור הגדול, שמו נודע לתהילה ולתפארת, כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בירושלים עיה"ק תוב"ב. אחדשה"ט כמשפט.
הגד הוגד לי כי רום מעלתו נתמנה לרב הכולל בירושלים ושמחתי מאוד על זה, והנני מתכבד לברך את כבוד רומ"ל כי יאריך ימים על כסא הרבנות הזאת, וינוב שמו הטוב למרחוק, ויעלה מעלה מעלה אכי"ר. [...] ובזה אסיים בשים שלום, יתן ד' וירום קרנו בכבוד עד זקנה ושיבה, כאוות נפש ידידו ומכירו משכבר הימים. יתן ד' ויזכו גם אותנו לעלות לארה"ק בקרוב, לחון את עפר ארצנו, וגם לחדות בשמחה את פני רום מעלתו.
מלב ונפש ידידו עוז באהבת עולם, שלמה עליאשו, בעהמ"ח ספר "לשם שבו ואחלמה".'
וכן בתרפ"ב כשעוד היה בחו"ל בהומל, מקום רבנות חתנו, הגאון הרב אברהם אליישיב זצ"ל (אביו של הגרי"ש שליט"א - שם המשפחה המקורי היה לוינסון והרב אברהם שינה בעצת החפץ חיים כדי אשרת עלייה אחידה לכל בני המשפחה), כתב הגר"ש מכתב לרב קוק:
'בעה"י עש"ק ס' אמור תרפ"ב האמעל.
כבוד הרב הגאון, פאר הדור, ידיד עליון ואהוב נפשי, מהרא"י הכהן, הרב הכולל, המכונה קוק שליט"א ויאר נרו לעולמים.
[...] אמנם ידידי, הנה יש לי פה [...] חתני הר' הג' מהר"א שליט"א (ר' אברהם אלישוב), אשר הוא משתמש פה זה איזה שנים בכתר הרבנות בתוך שאר הרבנים המובהקים דפה, וזה ערך ט"ו שנה אשר כבוד גאונו שליט"א היה מכיר לו היטיב ע"י שהיה עמו איזה פעמים בדובלין הסמוך לריגא על הרחצה בים, והוא מוסמך מכבודו. והנה קשה לי מאוד להפרד ממנו, ולזאת בבקשתי הוא לשלוח נא ונא היתר כניסה גם אליו, הוא עתה בן חמישים שנה, בתי היא בת מ"ח שנה, שמה הוא חיה מושא, ולהם בן יחיד שמו הוא יוסף שלום.
ואני מבקש מכבודו היתר כניסה עבורם ג"כ [...]. ימחול נא ידידי על צורת המכתב הזה, שלא נכתב כהראוי לאיש רום המעלה כמוהו, כי ל"ע לוקיתי מאוד בחולי עינים, ה"י ירחם. ולזאת מוכרח אני ג"כ לקצר בדברי אהבה וכבוד ולמעט בדברים בכל האפשרי.
ידידו המברכו שיתברך ממעון הברכות כנפשו הטהורה, מלב ונפש. שלמה ב"ר חיים חייקיל המכונה אלייאשיאוו.' ('אגרות לראי"ה', אגרת קל"ב)

רמ"מ הלפרין מגרודנה (ממייסדי ישיבת שער השמים ומחבר "הגהות וביאורים" על "עץ חיים") במכתבו לרב קוק כתב:
'כתיבה וחתימה טובה לידיד עליון ב"ה וידיד עמו ישראל ה"ה הרב הגאון הגדול צדיק יסוד עולם מפורסם לתהילה בכל קצוי ארץ, שבחו מי ימלל כבוד קדושתו מי יספר מו"ה מרנא ורבנא מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ע"ש כל אשר לו כולם יעמדו על הברכה אמן .
ב"ה זכיתי להשיג את ספרו הנפלא הפלא ופלא ונקרא שמו 'ראש מילין' שמה ראיתי לפי מיעוט שכלי כוחו וגדולתו עד אין חקר. מה רבו מעשיו בזה נורא מאוד מי ימלל תהילתו.
יתן לו השי"ת אריכות ימים ושנים טובים ואז יראה העולם את גודל תקפו וגבורתו בנגלה ובנסתר אשרי העם שככה לו אמן .
ידידו המברכו מעומקא דליבא ידידו מוקירו ומכבדו כערכו הרם , מנחם מענכין היילפרין'.
וכן דיבר הרבה עם הרב קוק בנגלה ובנסתר לאחר בחירת הרב קוק כראב"ד האשכנזים בירושלים ועד פטירת הרב היילפרין בו' בניסן תרפ"ד.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:20 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#8 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 12:47 am

רחי"ל אוירבך, מראשי ישיבת "שער השמים" ומייסדיה, ישיבת המקובלים האשכנזית בירושלים, היה מגדולי מעריציו של הרב קוק, והיה לוקח את בנו הגרש"ז להשתתף בסעודה השלישית של הרב קוק. בתחילה הביאו לרב קוק באופן גלוי יותר, אך בגלל תרעומת של חלק מבני משפחתו שהיו מהקנאים, לקחו רק לסעודה השלישית. במוצ"ש היה נוהג הגרש"ז לכתוב לעצמו את תוכנה.
רחי"ל לקח את הרב קוק כמסדר הקידושין לגרש"ז בתר"ץ.
רחי"ל כתב לראי"ה מכתב תנחומין על פטירת אמו (מובא בספר "פאר ישראל"), ובתחילתו כתב:
'ב"ה ניוארק יום י"ב לחודש אייר תרצ"א
המנחם ציון וירושלים הוא ינחם את מעלת כבוד תורתו, ידיד נפשי, הרב הגאון האדיר, שר התורה, פאר הדור, החסיד שבכהונה, החוקר ומקובל, העומד לנס עמו, מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לארץ ישראל בעיר הקדש ירושלים תבנה ותכונן.
בלב צער עמוק קבלתי הידיעה על אודות הלקח הארון הקדוש אמו הצנועה...'

ישיבת "שער השמים" פרסמה כרוז לכבוד הגעתו של הרב קוק לירושלים וקבלתו את משרת הרבנות (בפועל הסכים לקבלה בטבת תר"פ, כארבעה חודשים לאחר הגיעו אליה) וכך נכתב בין הדברים:
ישיבה הקדושה שער השמים
בעיה"ק ירושלים תובב"א
'בשם הישיבה הקדושה שער השמים... נקדם בברכה את פני רבנו הגאון הצדיק אור ישראל וקדושו כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ליום עליתו ירושלימה עיה"ק תוב"א לשבת על כיסא כבוד התורה להיות אב ורועה את עמו בקודש. אנו מברכים את היום אשר זכינו לראות את רבנו מתבשר בבשורת ציון וככהן בבית ה' יהיה לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל ובישיבתנו שער השמים המוקדשת ללימוד רזי התורה וחכמת האמת אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה
ברגשי הכנעה יום התגלות אורו בקודש ב' רחמים עטר"ת
גבאי ומנהלי הישיבה שער השמים וסניפיה
נאם אהרן שלמה מהרי"ל מזאגר
נאם מנחם מענכין הלפרין
נאם חיים יהודה לייב אויירבך
נאם שמעון צבי הורוויץ לידר
רא"ש מהרי"ל היה תלמיד-חבר של ר"ש אלישוב, בעל הלשם, וכך היה גם הראי"ה כשתחילת הקשר ביניהם היה בהיותו של רש"א רבה של שאוול[י].

רי"צ פרלא שלח בג' באדר ב' תרפ"ז מכתב לרב קוק בעניין מכירת ספרו על "ספר המצוות" לרס"ג (שהוא בעצם פיוט ארוך) ומבקש לסייע לר"א קניג שמתעסק במכירתו, וכך כתב:
'כבוד הרב הגאון הגדול וכו' כש"ת מה"ר אברהם יצחק הגאב"ד דפה שליט"א
...והנני משתמש במקרה זה לבקש מאת מעכ"ת... לסייע להר"א קעניג הנ"ל ע"י מכתב גלוי לאנשים ידועים פה אשר ידועים למעכ"ת כי ראוים הם לכך ויכולים לקנות ספר כזה ובזה ובזה יחזק את ידי ויטיב מצבי כי מכירת ספרי היא מחייתי כעת.. המכבדו כרם ערכו ירוחם פישל פרלא

במכתב משותף של ריח"ז וריי"ד להנהלת ישיבת "עץ חיים" הם אמנם מלינים על כך שהישיבה עומדת לסור למרות של הרצי"ה אך כותבים עליו 'הרב הגאון מוהרא"י קוק שליט"א'.
במכתב של ת"ח ברסלבי רואים הערצה גדולה של ריח"ז לראי"ה. כך כתב לרב נריה הרג"א קניג, מגדולי חסידי ברסלב:
'בעזה"י היום יום שני בשבת ה' שמיני כ' לחודש אד"ש שנת תשל"ו לפ"ק.
לכבוד ידיד נפשי החה"ש אוהב נאמן לתורת אדמו"ר ציס"ע נחל נובע מקור חכמה כש"ת הרב משה צבי נריה שליט"א.
אחרי דרישת שלומו הטוב כיאות לרוממות מעלת כבוד תורתו הרמה. אודיעהו כי לנכון הגיעתני הגלויה מיום ה' אדר שני במועדה, ועם מעכת"ה הסליחה על איחור תשובתי. בוודאי ידינני לכף זכות כפי האמת אשר טרדותי כי רבו לא נתנוני השב תשובה מיד.
ועתה אודיע נאמנה למעכת"ה אשר מפי מו"ר עט"ר הגאון החסיד האמיתי כקש"ת הרב רבי אברהם זיע"א שטרנהארץ (כוכב לב) לא שמעתי בשום פעם בנוגע למרן הגרא"י קוק זצוק"ל, והדבר פשוט כי לא הכירו, כי מו"ר זיע"א הגיע לארצנו הקדושה בער"ח אדר דשנת תרצ"ו, היינו חצי שנה אחרי הסתלקותו של מרן הגאב"ד זצ"ל, ולא הכירו פנים אל פנים, ותמיד כשבאתי אליו ז"ל (= אל רבי אברהם) היה מדבר רק מחידושי תורותיו הק' של רבינו ננמ"ח זיע"א וסיפורי מעשיותיו ושיחותיו, ומהמאורעות שעברו עליו במשך ימי חייו הק' ובמשך חיי תלמידיו הק' זיע"א.
אבל מפי אדוני אבי מורי החסיד האמיתי מוהר"ר אליעזר מרדכי זצ"ל, כן שמעתי הרבה מפליג בשבחו (של הראי"ה), בגאונותו ובחסידותו, מאז היותי עלם רך ועד היותי אב לבתי הבכירה תחי' ובעיני ראיתי איך שמחה על זלזול בכבוד הרב זצ"ל, ובאוזני שמעתי הצעקות שצעק בכל כוחותיו בימי זקנתו, מתוך כאב ליבו באמת, על זלזול קל שזלזלו מתנגדי מרן הרב זצ"ל ומעשה שהיה כך היה:
היה זה בשנת תרצ"ב, אחי הבכור לאמי ע"ה הר"ר יוסף הלל ז"ל, התארס עם ב"ג בת הר"ר צבי בלויא, אחיו של הרב משה בלויא ז"ל, בקיץ שנה הנ"ל. כשבועיים לפני הנישואין, הופיעו בבית אבי ז"ל כמה אברכים משולהבים ממשפחת הכלה, אבי ז"ל קיבל אותם בסבר פנים יפות, כדרכו תמיד לקבל כל הבא לביתו ומכבדו במאכל ובמשתה, ובפרט קרובי הכלה, בחשבו שבאו באיזה שליחות מהמחותנים, לסדר מה שצריך לפני נישואין כנהוג. והנה התחילו לדבר דברי קנאות, ואמרו לו לאבי ז"ל, היות ושמענו שאתם מבאי ביתו של הרב קוק, תדעו שאם לא תפסיקו הקשר אתו, נבטל התנאים של בנך החתן. אבי ז"ל נדהם לשמע הדברים, ולא התחיל ליכנס עמם בשום ויכוח, אלא מיד עמד מכסאו וצעק כלפיהם: 'שקצים! על מי אתם מדברים, על קדוש ישראל כמוהו!' והרים כסא כאומר לזרוק עליהם, ודחפם מביתו החוצה בכוח... האברכים התחילו להתנצל שלא חשבו לצער אותו... אבל הוא באחת: 'הצער שלי אני מוחל לכם, אבל לדבר על איש מורם מעם אשר משכמו ומעלה גבוה מכל העם... על זה אין ברשותי לסלוח, ואיני רוצה להסתכל יותר בפניכם', וסגר הדלת והשאירם בחוץ עד שהלכו להם...
סוף דבר נתברר שהאברכים הנזכרים עשו זאת על דעת עצמם, בלי שאלת מי שהוא מהמחותנים... כי באמת עד כמה שהכרנו את המחותן הר"ר צבי בלויא ע"ה שהיה איש תמים וישר שומר פיו ולשונו שפל בעיניו וסבלן - תנצב"ה.
עוד מה ששמעתי מפי זקני אבי אמי הר"ר שמואל יעקב ווינברג ז"ל שפעם אחת בסעודת פדיון הבן ישבו יחד כ"ק מרן הגרא"י קוק זצוק"ל ועל ידו יושב כ"ק מרן הגר"ח זצוק"ל זוננפלד, וכשמרן הגרא"י הכהן בירך ברהמ"ז על הכוס וטפטפו כמה טיפות מידיו, שם מרן הגר"ח ידיו תחת ידי הכהן, לקבל הטיפות שטפטפו מהכוס, וליקק אותם כמה וכמה פעמים. ואמר לי אא"ז שמאז לא האמין לשום דבר לשון הרע על מרן הגרא"י הכהן זצוק"ל. כשסיפר לי זאת אא"ז ז"ל הייתי בגיל צעיר, וסיפור זה נחקק כל כך עמוק בלבבי, שאין אני יכול לשכוח, כי נדמה לי לפעמים כמו שאני בעצמי הייתי רואה בעיני את הדבר. זה מה שאנוכי יודע מפי הורי, בנוגע לצדקתו ואמיתותו של כ"ק מרן הגרא"י הכהן קוק זצוק"ל, וביותר הבינותי זאת כשגדלתי וזכיתי להתקרב בס"ד לתורת אדמו"ר הננמ"ח זיע"א, עד כמה שהבעל דבר וכו' מתגרה להרבות מחלוקת בישראל, ובפרט בין חכמי וצדיקי הדור, ועד כמה שצריכים ליזהר מלקבל דברי לשון הרע ורכילות וכו', שמדברים המדברים לזלזל ח"ו באחד המיוחד שבהם, ודיי בזה כעת.
גדליה אהרן קעניג.' (חלק מהמכתב ובעיקר הקטע עם פדיון הבן מובא ב'ליקוטי הראי"ה' ח"א עמ' 161, וכולו מובא בקישור: http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/ ... arc=249325).
יש לציין שאמנם במכתב אחד של הרב חרל"פ נכתב שלאחר פרסום "אורות" ומכתב הרבנים זוננפלד ודיסקין נגד הספר "נפסק היחס החיובי ביניהם", אך העדויות לעיל ובהם מגדולים וצדיקים שכל דרכם בהקפדה על אמת ויושר מראים שהרב זוננפלד חלק כבוד רב לרב קוק גם לאחר פרסום "אורות". וכן יש להוסיף שבמכתב אחר של הרב חרל"פ שנשלח לבנו הגאון הרב יחיאל מיכל זצ"ל בכ"א באדר תרפ"ב, כותב הרב חרל"פ שבברית שבה הרב קוק היה הסנדק, הוא אומר הברכות והרב זוננפלד היה המוהל, הם ישבו יחד כמה שעות והיחס בין הרב קוק לרב זוננפלד היה "מצוין מאד מאד ובחביבות וכבוד זה לזה" ("מכתבי מרום", עמ' ל"ב-ל"ג)
כדי לקיים את שני המכתבים ואת העדויות שבהם עדויות גדולים וצדיקים, יש לומר שייתכן שבתחילה נפסק היחס החיובי, אך בהמשך חזר, או שכוונת "נפסק היחס החיובי ביניהם" הוא על הביטוי של היחס החיובי ואחרי "אורות" פחתו משמעותית המפגשים היזומים ביניהם בגלל הכעס על דברים בספר "אורות", אך עדיין הרב זוננפלד חלק כבוד רב לאישיותו של הרב קוק כמקודם (והרי אישיותו של הרב נשארה כמקודם) גם אחרי פרסום "אורות". עדותו של הגאון הרב יצחק ברויאר זצ"ל שהכיר הן את הרב זוננפלד והן את הרב קוק מתאימה לאפשרות השנייה כי הוא אמר שמעולם לא נפסקה הידידות ביניהם (דבריו ב'ליקוטי ראי"ה' א'). וכן ישנן עדויות רבות על הערצת ריח"ז לראי"ה ושבמפגשים ביניהם דיברו בידידות כמו שאין כל מחלוקת ביניהם כמו במכתב הרב חרל"פ לבנו רבי יחיאל מיכל בכ"א אדר תרפ"ב שכתב לו על סעודת פדיון בן שבה שניהם דיברו ביניהם בחביבות זה לזה וכמו דברי נכד ריח"ז בהאיש על החומה שהייתה הערצה הדדית ביניהם גם המחלוקות בקשות ביותר וכמו עדות הפחד יצחק שריח"ז בירך את הראי"ה שיזכה להיות כהן גדול בבית המקדש.
כן יש להוסיף שהרב קניג לא ידע על ההתערבות בין הראי"ה לרבו הרב שטרנהרץ טלכן כתב שלא ידע מהראי"ה אך התגלה מכתב של הרב שטרנהרץ לראי"ה מתרצ"ד שבו רואים הערצה גדולה. במכתב זה גולל הרב שטרנהרץ את סיפור חייו וביקש את עזרת הרב קוק לעלות ארצה.
נביא כאן את השורות הראשונות של המכתב, אשר מהן ניכרת הערצה גדולה כלפי הרב קוק:
"שלום רב לרב טוב... דמטוביה מטיב לדידיה ומטיב לאחריני, עדינו ועצני, יושב בשבת תחכמוני האלוף הגאון המרומם המאור הגדול כקש"ת כמו"ה הר"ר אברהם יצחק קוק נ"י לעד יזרח אורו כשרגא וכטיהרא".
את בקשתו לעזרה בעליה ארצה, מסיים הרב שטרנהרץ במשפט הבא:
"וממש פדיון שבויים תקיימו בזה אם תטלו חלק בזה, כי ממש כלתה נפשי לחצרות ד'".
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:21 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#9 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 12:59 pm

כך כתב רז"ר בנגיס, שכיהן ראב"ד העדה החרדית בתרצ"ו וכמה שנים מאוחר יותר אף היה הגאב"ד, לראי"ה:
עמ"י עש"ו י"ד אחה"ש [אסרו חג השבועות] ותן ברכה [תרפ"ג] לפ"ק קלוויוריעא ליטא.
יאר ד' פניו אל כבוד ידי"ע וידיד נפשי, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישורון, נודע לתהילה בקרב עם סגולה כו' כקש"ת מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, האבד"ק ירושלים עיה"ק תובב"א.
אחרי תת לכתר"ה את ברכתי שלום ברגשי אהבה נאמנה, הנני להודיעו כי מכתבו נכון הגיעני במועדו, ורבת שבעה לה נפשי עונג בהתבשרי שלומו ושלום תורתו כי טוב, וכן אברכו גם לימים יבואו כי ישפות ד' שלומו ושלום משפחתו ושלו' תורתו לאושר ולתפארת עמו ועדתו ולשמחת כל מוקיריו דורשי אושרו והצלחתו, אשר בתוכם ימנה גם אני המתרפק באהבתו - וברך אברכנו בכל הני מילי דמיטב. יזכנו ד' לראותו עומד ועוסק בעבודה בבית מקדשנו אשר מהרה יבנה למראה עינינו בתוככי ירושלים עיה"ק, ישמח לבנו ותגל נפשנו אכי"ר. כא"נ אוהבו המיחל לישועת ד' על עמנו ועל ארצנו, זעליג ראובן בענגיס.' ('אגרות לראי"ה' אגרת קמ"ג).
בתגובה למכתב של הראי"ה, שלח לו ר' זליג ראובן מכתב נוסף סיוון תרפ"ה, שבו הוא עונה להערות על ספרו. בתוך מכתבו כתב:
'עמ"י עש"ו י"א אסרו חג השבועות, "תפר"ה ונחלת את הארץ" [תרפ"ה] לפ"ק, קלוואריעא - ליטא.
הוד כבוד ידי"ע וידי"נ, הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל וכו', כקש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק קוק שליט"א, הכהן הגדול מאחיו, רב הראשי לאה"ק בתוככי ירושלים עיר קדשנו ת"ו, שלום לו ולתורתו, ושלום לכל החוסים בצל חכמתו ויראתו, וכל אנשי עדתו, יתברכו בכל טוב סלה איש איש כברכתו.
בברכת שלמא רבא למר ולתורתו, אודיעהו כי מכתבו היקר מיום כ"ז אייר נכון הגיעני בחג העצרת, ומשנה עונג נוסף לי על עונג יו"ט, להתבשר שלום כתר"ה ידיד נפשי עוז כי טוב, ולהודע יחד עם זה כי ספרי מצא חן בעיניו עין הבדולח, ואשר על כל חשתי ולא התמהמהתי להשיב לו על אתר נגדה נא כל טרדותי, ולברך את שלום הדר"ג וגם להשתעשע על דבר חדושי התורה אשר כבדני בהערתו על ספרי, כי ערבים לי דברי כבוד תורתו מאז באנו בכתובים...'
בהמשך המכתב, שצילומו מופיע ב'טל הראי"ה' עמ' קס"ד, מפלפל הרב בנגיס בהערותיו ההלכתיות של הרב קוק.
באדר שני תרצ"ה שלח הרב בנגיס לרב קוק מכתב בדבר רצונו לעלות לארץ ומבקש מהרב קוק לסייע בכך (אמנם לא הצליח הדבר ורק בתרצ"ח עלה הרב בנגיס לארץ, וכמו במכתביו האחרים ניכרת הערצתו אליו:
'ב"ה יום ה' ט' לחדש אד"ש שנת "ישועה ורחמים" לפ"ק תרצ"ה.
מע"כ ידי"ע וידי"נ, הרב הגאון האמיתי, תפארת ישראל כו' כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים באה"ק. ישא ברכה מאת ד'.
הלא בטח עוד לא נשכח מעל זכרונו המצוין אשר כתבתי לו אז כשובי הנה אחרי המלחמה, אודות תשוקתי למצוא איזה מקום מנוחה בארצנו הק' בעזה"ש, ואשר השיב לי אז ע"ז, והנה עתה התגברה שאיפתי לזה, קרא כדכתיב, נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ד'... נא בטובו לסייעני בזה בעזה"ש, אולי יש לו איזה מבט על הספקה לכלכל את מחייתי למצער כדרכה של תורה, ואני מישרים אשפוט כי בארעא קדישא רבים יודעים סוד הצמצום ושמחים בחלקם מפני חיבת הארץ, ואעשה כן גם אני בעזה"ש ולא אכביד על כ' הדר"ג נ"י...
והנני מתכבד לחכות על תשובתו אשר בטח לא יאחר, כמ"ש כהנים זריזין הן... וברך אברכנו בכל הני מילי מעליותא יקר ורבותא, ככל א"נ ונפש ידידו מוקירו ומכבדו כרום ערכו. זעליג ראובן בענגיס אב"ד דפה קלוואריא, ליטא.' ('אגרות לראי"ה' אגרת שנ"ח)
לאחר פטירת הרב קוק כתב לרצי"ה קוק מכתב שבו רואים לא רק הערצה כבירה לראי"ה אלא אף הערצה מרשימה לבנו:
'ב"ה קלוואריא יום ב' כ"ה לחדש טבת שנת תרצ"ו.
ישאו הרים שלו' למע"כ האי גברא רבא ויקירא, בר פחתי ובריבי, הרב הג' המפורסם לגאון ולתפארת כו' כש"ת מו"ה ר' צבי יהודה קוק נ"י, מנהל ישיבת "מרכז הרב" בתוככי ירושלים עיה"ק תובב"א.
ראשון תחילה הגדתי היום לכתר"ה מעט מהרבה דברי תנחומין מאוחרים מפני אי הכירי אותו אלא בידיעה בלא ראי', להסתלקות הדר"ג מר אביו פאר הדור זצלה"ה, שאין זה אבל פרטי למשפחתו רק (אלא) אבל כללי לכל עדת ישראל למקומותם למושבותם, וצרת רבים חצי נחמה, כמש"א בביאור המקרא ראשיכם אל תפרעו וגו' באשר ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה וגו'. ומה רבו בזה יקרא דשכבא, לא נשכח ולא ישכח זכרו לדור דורים, תנצב"ה [...].
והגומל לאיש חסד כמפעלו ישלם לו במלוא חפנו טיבותא כעל כל תגמולו, ישפות שלומו אשרו וטובו ונר ה' בהילו, וייטיב לכל החונים על דגלו, ככל א"נ ונפש המוקירו בלתי מכירו, זעליג ראובן בענגיס החופ"ק.' ('אגרות לראי"ה', נספחות ל'אגרות לראי"ה' מס' 41, עמ' תקע"ח).
הרב בנגיס הוזמן להיות הראב"ד כבר בחיי הראי"ה אך סירב בגלל ידידותו עם הראי"ה שהיה במחלוקת עם העה"ח (אמנם עם אלו שלא היה קנאים קיצוניים המחלוקת הייתה רק בדעות), וגם לאחר פטירת הראי"ה התלבט בגלל זה אם לקבל את התפקיד.

ר"פ עפשטיין שהיה ראב"ד העדה החרדית בשנים מאוחרות יותר, כתב בניסן תרפ"ג מכתב שבו מבקש מהראי"ה את חוות דעתו בשאלה הלכתית הקשורה לאיסור בו ביום:
'בעזרת הש"י יום חמישי חדש ניסן תרפ"ג
לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוהרא"י הכהן שליט"א האב"ד דפעה"ק
ראיתי להציע להדר"ג הערה אחת ויען כי חדתא היא לי... ע"כ אקדמי' ברישא.
נתעוררתי לעיין בהא דפסיקא לן בכל דוכתי במכר חמץ בי"ד בניסן אח"ז איסורו שאסור וכן לענין כמה וכמה איסורים שתלוי' בו ביום, הא יש לספק בעיקרו של יום שמא י"ג הוא ואם כי אנן בקיאין בקביעה דירחא. אמנם בזמן שלא הי' בקיאין וקודם שתיקן ר"ה נשיאה את החשבון ובחו"ל (ומתבאר ענין זה קצת בספר ציץ הקודש סי' מ"ג) וכמו שהקשה כה"ג המרדכי לענין קריאת המגילה עיין מרדכי ריש מגילה, וכמו כן לענין חנוכה והדברים ידועים ועתיקים, ואף שאין נפ"מ כ"כ דמדרבנן מ"מ אסור והוי אינו ברשותו לאחר שש, דסד"א אף למ"ד מה"ת לקולא מ"מ מדרבנן מיהא אסור מ"מ נפ"מ לענין ס"ס או לענין תרי דרבנן וכדאמרי' המקדש בחיטי קורדנייתא עיין בפסחים ד"ז וכן לענין מלקות, וכדאשכחן בירושלמי פסחים פ"ה הל' ד' דאמר גבי מחלוקת ר"י ור"ל שם, דין כדעתי' ודין כדעתי' דאיפלגון, שני י"ט של גלויות, ר"י אמר מקבלין התראה על ספק, רשב"ל אמר אין מקבלין התראה על ספק ע"ש וצ"ע ובירור בזה.
ונזכרתי שבספר דרכי הוראה והוא בפרק כ"א מסתפק באחד שמכר חמץ בע"פ בכפר שלא היה לו מורה שעות והיה ספק אם מכר בזמנו או לאחר זמנו וכמדומה לי שגם הפר"ח כבר חקר בשאלה זו עיי"ש ודן שם בזה דלכאורה הוי סד"ר דהוי לקולא וכן כתב הח"ש חאור"ח סי' ד' עיי"ש שנגע בענין ספק חסרון ידיעה ולפמש"כ בכה"ג יש לדון בזה ס"ס דאף אי לאחר זמנו היה מ"מ שמא י"ג הוא כמקום דאיכא ספיקא דירחא ויל"ע בזה.
כ"ד הצעיר המחכה לתשובתו הרמתה ומברכו בחג כשר ושמח
פנחס עפשטיין'
בתחתית המכתב כתב: 'כמדומה לי שגם הפר"ח כבר חקר בשאלה זו עיי"ש.'
רואים שר"פ שהיה מ"העדה החרדית" מכיר ברבנות הראי"ה בירושלים וזה עצמו מראה שרחש לו כבוד רב! וכן מכך שביקש את חוות דעתו של הראי"ה בשאלה הלכתית, רואים את הכבוד הגדול שהעניק ר"פ לראי"ה. לכן כתב לו 'מוהרא"י' ו'הדר"ג' ו"המחכה לתשובתו הרמתה" כי כך התייחס אליו ולא מפני הנימוס וגם מפני הנימוס לא מחויב לביטויים כאלו ולכן ברור שזה לא רק מפני הנימוס.

רמ"מ ז'ק מריגה 'היה מועמד להיות הגאב"ד השני של העה"ח במכתב לרב קוק בתענית אסתר תרפ"א כתב כך במכתב המלצה בעבוד אחד מנכבדי ריגה העולה לארץ לירושלים:
'מנחם מענדל דובער ז"ק
אב"ד דק"ק ריגא
י"ג זמן קהילה לכל צום תענית אסתר תרפ"א לפ"ק
להוד כבוד ידיד ד' וידיד עמו וידיד נפשי עד מאד ה"ה הרב הגאון הגדול הנשגב ונעלה בנגלה ונסתר, חוקר ומקובל צדיק במעשיו וחסיד בדיעותיו ואוצר כל מדה נכונה ומפורסם לתפארת ישראל וכו' וכו' וכו' כבקש"ת כמוהר"ר ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הגאב"ד דירושלם תבב"א.
כפילנא למר ידידי גרומתה"ר ולכל הנלוים והמצטופפים בצלו בהר ה' שלמא רבא. מאז חפצי לשלו' רומג"ת נ"י וכל היושבים עמו בהר הקודש, אבל גודל העבודה העמוסה מעסקי הכלל... עצרוני מזה, והן עתה בעלות להר הקודש ידיד נפשי האלוף היקר והנכבד והגביר הנכבד ומצוין ונעלה כמר יעקב כהנר שליט"א מיקירי ריגא וטובי עסקני הציבור, אמרת לפקוד ע"י לשלומו דרום גאונו שליט"א וכל הנלוים... וביחד עם זה הנני להכיר ולהוקיר לפני רומכתה"ר שיחיה את האלוף הנעלה כמה"ר יעקב כהנר נ"י מוכ"ז. נפשו אותה לעלות לארץ הקדושה ולהר הקודש... הנה עתה בדעתו לקבוע שמה מקום בעזר"ה. ולזאת באשר נפשי יודעת כי בו ברכה להישוב בארצנו... לזאת הנני לאסהודי עליו ולהכירו לפני רומעכב"ג נ"י ולבקש את רומכת"ה נ"י בהשפעתו הגדולה להכירהו ולהכירו ככל הנדרש לו...
ובזה לטרדותי ונחיצת המוכ"ז הנכבד לברכו לעלות להר קדשנו, אקצר... דורש שלו' כבוד גאונו הרמה ברגשי אהבה וברכה וכבוד הראוי...
מנחם מנדל ז'ק חופ"ק ריגא והגליל
ובמכתב אחר מט' באלול תרפ"א המבקש מהרב קוק לעזור לרב ישיש (הגאון הרב אברהם צבי ברודנה זצ"ל מאפזין ואשקבה) ורעייתו, כתב בראשו כך:
'כתיבה וחתימה טוב להוד כבוד ידיד ה' וידיד חמדת ישראל וידיד נפשי עז עוד מאז ה"ה הגאון הגדול המובהק מעוז ומגדול בתורה חכמה ויראה, בגליא ורזיא, פאה"ד, מפורסם לתהלה וכו' כבקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן הגדול וגאב"ד דירושלים עיר קדשנו תבב"א'.
בתוך המכתב כתב: "הוד גאונו הרמה"... 'הוד רומגפאת"ר'... 'כתה"ר שליט"א', ומסיים:
'ומובטחני בהדרת גאוה"ר נ"י ובצדקתו. אקצר בדברים ואומר שלו' וברכה וכתיוחת"ט להוד רומכבתה"ר נ"י ולכל הנלוים ולכל היושבים לפני ה' בחצרות קדשו'.
גם בשביל הבקשות המופיעות במכתבים לא היה מחויב הרב ז'ק בכל התארים שכתב ולכתוב כמה וכמה פעמים ביטויים כמו "רום גאונו", "הוד גאונו", רומג"ת, רומעכ"ת, גרומתה"ר, רומכתה"ר, רומעכב"ג, רומכת"ה, הוד רומגפאת"ר, כתה"ר, וכדומה. אלא שכתב כך כי כך התייחס לראי"ה.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:21 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#10 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 1:13 pm

ר"מ קליערס שלח לראי"ה מכתב בתרפ"ה שבו מודיע שלא יכול להגיע לאסיפת הרבנים בירושלים בגלל הקור הגדול והמחסור בטבריה בבגדי חורף וכך כתב בפתיחה ובסיום:
'בעזה"י יום א לחודש שבט שנת תרפ"ה פעה"ק טבריה ת"ו
תפארת גדולה ועטרת ישועה מע"כ הרב הגאון הגדול, מעוז מבצר ומגדול, מפורסם לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה, כליל המדע והתבונה, פאר עולם וכו' כש"ת מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א...
הנני המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר
משה קליערס

ר"ב מרכוס כתב בט' בניסן תר"פ מכתב לראי"ה בעניין אספת הנבחרים שעמדה להיערך כמה ימים לאחר כתיבת המכתב. וכך כתב במכתבו:
'ברוך מרקוס רב ואב"ד
פעיה"ק חיפה תובב"א ב"ה יום ט' חדש ניסן תר"פ
כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, אור ישראל, נזר תפארתו כקש"ת מו"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש הרבנים בעה"ק ירושלים תובב"א.
אחדשה"ט באהבה והדרת הכבוד והמשפט לגאון כמוהו!
בבקשה מהדר"ג להודיעני תשובה ברורה בהחוזר ללא שום איחור... עוד פעם בבקשה מהדר"ג להודיעני תיכף את דעתו הרמה בנידן זה.
לפני שבועות אחדים הייתי בירושלים עיה"ק ולמרות רצוני החזק לראות את פני ק', שמעתי אז כי נסע לפתח-תקוה.
אסיים דבריי בברכת שמחת החג. ידידו הנאמן המתכבד לדרוש שלומו ושלו' תורתו הק' ברוך מרקוס

רח"ע פוסק הדור האשכנזי כתב בר"ח כסלו תרצ"ד כתב מכתב שבו מבקש מהראי"ה לעזור לחזו"א:
'הוד כבוד ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' כש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א.
ישא ברכה מאת ד' מדי דברי אמצא לנכון להכיר לפני הדר"ג את כבוד הגאון מו"ה אברהם ישעיה קרליץ שליט"א המתגורר במושב בני ברק בעהמח"ס חזון איש ג' חלקים... מגדולי הדור המצויינים בתורתו וצדקתו, ובכל עניין חמור הייתי מתיישב אתו... ומצוין בענות צדקו...
אמרתי להכיר את האדם הגדול הזה לכ"ת הדר"ג ולבקשו לעורר את הממונים שיחיו לתת לו תמיכה בכבוד הראוי היינו בקנית ספריו היקרים חזון איש ג' חלקים...
ואו"ש כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת.
חיים עוזר'
בתשובת ר' חיים עוזר בעשי"ת תרצ"ג למכתב הרב קוק בכ"ח באב תרצ"ב שבו מבקשו לעלות לארץ ולשמש כ"ריש גלותא", כותב רח"ע:
'הוד כבוד ידידי היקר והנעלה הרב הגאון המפורסם כש"ת מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ישא ברכה מאת ה'.
אחדשת"ה, יקרת מכתבו מיום כ"ח מנחם אב העבר ע"י כבוד הרה"ג מוהר"ז גולד נ"י הגיעני במועדו. והנה הדר"ג שמועה שמע מהסכמתי לנסוע לארה"ק לשבת שם בקביעות ורומעכ"ת מוצא שיהיה לתועלת לכל עניני הקודש ועניני הבנין וריכוז היהדות בכלל, ויעורר בדברים נעימים ואהובים.
הנה לא אכחד מידידי כי הרעיון מנקר במוחי כמה שנים... אבל לידי החלטה לא בא באשר בדור יתום קשה לעזוב את גלילותינו והישיבות... אם אמנם בוודאי יש לעשות הרבה בארה"ק, בכל זה קשה להכריע ואין ספק מוצי מידי ודאי, ולהשערתי המרכז מכוון ביותר במקום שבו בני ישראל נחתים שם, וכעת המרכז היותר גדול לתורה הוא מדינת פולין. בכל זה לא אמרתי נואש להרעיון לצאת בע"ה. אולם מדברי הרה"ג מוהר"ז שי' עוד לא נודעתי על נכון פרטי הדברים אשר חושב מעכת"ר שי', ייטיב נא הדר"ג להודיעני דעתו בפרטיות..
והנני חותם בברכה לרומעכ"ת ולכל ב"ב ולכל הנלוים אליו...
כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת
חיים עוזר גרודזנסקי' ('אגרות לראי"ה' רצ"ט; 'אגרות הגרח"ע' תשנ"ב)
בקיץ תרצ"ה, כשכבר היה חולה במחלה ממארת, הייתה חליפת מכתבים בין ר' חיים עוזר לרב קוק בעניין סיכול מזימת פינוי בית העלמין היהודי בוילנה, וכן בעניין סיכול רעיון הרפורמים לעשות תנאי בקידושין. שלושה מכתבים כתב רח"ע לרב קוק בעניין בית העלמין. המכתב הראשון היה בי"ג באייר תרצ"ה ובו כתב:
'בעז"ה יום ה' י"ג אייר תרצ"ה
הוד כבוד ידידי עוז הרב הגאון הגדול המפורסם כש"ת מוה"ר
אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א.
ישא ברכה מאת ה'.
אחדשת"ה קיבלתי הט"ג ממעכ"ת ומהכולל הוילנאי שרוצים לדעת המצב ע"ד בית העולם הישן... ועתה לא נדע עוד תוצאות הדברים, והננו מלאים תקוה כי יסירו את רוע הגזרה והשבתי היום ע"י הט"ג להדר"ג בקשו רחמים.
ואו"ש וברכה להדר"ג ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו כנפשו הטהורה וכנפש מוקירו ומכבדו כרום ערכו הדוש"ת
חיים עוזר' ('אגרות לראי"ה' אגרת שע"א)
לציין כי למרות מחלתו הרב קוק פעל בעניין ככל יכולתו.
בט' בתמוז בישר רח"ע לרב קוק שסוכלה מזימת פינוי בית העלמין וכן כותב לו כי חרד לשמוע על מחלתו הקשה:
'בע"ה יום ד' ט' תמוז תרצ"ה דרוזגענין
הוד כבוד ידיד הרב הגאון הגדול המפורסם כו', כש"ת מוהרא"י הכהן קוק שליט"א.
אחדשת"ה. חרדתי לקראת השמועה מעתונים ממחלת רומעכ"ת...
אתמול הגיעני מכתבו שמחתי כי כאשר שיערתי כן היה, ותלו בוקי סריקי בהדר"ג בכוונה, וראוי מאוד לעמוד בפרץ נגד אלו המשחיתים (במשפט זה כוונתו לעניים הצעת הרפורמים לתנאי בקידושין).
והנני לבשר את הדר"ג על דבר ביה"ק הישן כי בא צו מהמיניסטעריום לבלתי להגוע בהבי"ע...
והנני חותם בברכה מרובה, ד' יחלימהו ויחזקהו כנפשו הטהורה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו המחכה לשמוע מאתו אך טוב סלה.
חיים עוזר.' ('אגרות לראי"ה' שע"ט)
בתרצ"ח שלח מרן הגאון הרצי"ה זצ"ל מכתב לרח"ע בו הוא מבקש לקבל את מכתבי אביו ששלח אליו. על כך ענה רח"ע שבגלל המלחמה והמעבר מוילנה לא נשמרו מכתבי הגדולים שהיו אצלו, אך ישתדל לחפש ביו הכתבים שאצלו ואם ימצא מכתבים של אביו ישלח לו. במתב זה רואים שגם את הרצי"ה רח"ע העריך מאוד:
'הוד כבוד ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מוה"ר צבי יהודא הכהן קוק הי"ו.
אחדש"ת. יקרת מכתבו מיום ה' אד"ר קבלתי במועדו, מראש אודה לרומעכ"ת על אשר שלח אלי למנחה את ספרי מר אביו הגאון זצ"ל, וחפץ ד' יצליח בידו וביד המסייעים ע"י להוציא לאור עולם את כל חידושיו.
וע"ד מבוקשו לשלוח אליו את המכתבים של אביו ז"ל שבא אתי בכתובים, הנה אצלי לא נשמרו מכתבי הגדולים שהיו גנוזים אצלי מתחילה לרגל המלחמה והעתקת מקומי. על מכתב אחד של מר אביו ז"ל בד"ת השבתי באחיעזר חלק ג' ההולך ונדפס כעת. בכ"ז אצוה לחפש בין הכתבים, ואם אמצא מכתבים של מר אביו ז"ל אשתדל להמציא לידו.
ואו"ש וברכה לכת"ר ולכל הנלוים אליו כנפשו היקרה וכנפש הדו"ש.
חיים עוזר'

החזו"א בעלות לא"י בצמוד תרצ"ג שלח לראי"ה שלושה מברקים בעניין מנהג הקשור למעשרות (והראי"ה השיב לו) וכותב בהם "שלומכם ישגא" וכותב לו כידיד ובראשון כתב גם 'לכבוד הוד כבוד מרן שליט"א'. בכל מקרה גם בלי זה ההתכתבות ביניהם מעיד על הידידות ביניהם ועל הכבוד הרב שרחש החזו"א אליו. וכן החזו"א קיבל את פני הראי"ה בעמידה בהנחת אבן הפינה לישיבת "בית יוסף" (סניף של רשת ישיבות נובהרדוק שע"ש הסבא מנובהרדוק שהקימה) בב"ב ועמד משך כל נאום הראי"ה כשלשאר גדולי התורה שנאמו עמד רק בתחילה ובסוף, וכמה שעות לפני כן התקיים מפגש ביניהם בבית החזו"א שלבש בגדי שבת ויו"ט לכבוד המפגש כשהחזו"א בתחילה מיהר למעון הראי"ה (בית מייסד ב"ב) כדי לא להטריח את הראי"ה והראי"ה מצדו מיהר לבית החזו"א כדי לא להטריחו והם נפגשו באמצע הדרך ולאחר דין ודברים קצר הוסכם שהמפגש יתקיים בבית החזו"א. וכן יש לציין שהחזו"א מיעט בביקוריו בירושלים וביקר בה רק 3 פעמים במשך 20 השנים וארבעת החודשים שבהם חי בא"י והביקור הראשון לא לפני מלאת 7 שנים לעלייתו ארצה, יותר מ-4 שנים מפטירת הראי"ה.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:22 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#11 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 1:41 pm

המכתב הראשון לרב קוק שבו פונה הגרי"ז לראי"ה היה מכתב שנשלח בתרפ"ג מביה"ד של בריסק בראשות רבי שמחה זליג ריגר שאליו הצטרף הגרי"ז בסופו. הדיינים מבקשים במכתב מהראי"ה לשלוח כסף לאלמנה בודדה מרוסטוב שנמצאת עכשיו בבריסק כדי שתוכל להגיע לרחובות לנכסי אביה שנפטר שם והגרי"ז הצטרף בסוף המכתב. ממכתב זה רואים את הערצתו האישית לרב קוק כמו גם של דייני ביה"ד בבריסק שבמכתב חזרו 5 פעמים על "כג"ה שי' " והגרי"ז בתוספת הקצרה שלו המובאת להלן חזר 3 פעמים על 'כ"ג הרמה' (פעמיים מהם עם 'שליט"א'):
'ברכה ושלום לכבוד הגאון הגדול המפורסם וכו' כ"ג מ' ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב בק"ק ירושלים עה"ק תוב"ב...
שמחה זעליג מו"צ פה אשר יהודה מאלין מו"צ פ"ק משה מאשמוף מו"צ פ"ק יצחק נח טשערקעס דומ"ץ פ"ק
הנני ג"א בברכה לכ"ג הרמה שליט"א, הלא אך למותר לי לבוא אחרי דברי הרבנים הגאונים בד"ר דפ"ק שיח' ובטח כ"ג הרמה למען המצוה יעשה זאת כל מה ביכולתו והי' ברכת כל טוב לכ"ג הרמה שליט"א.
הנני המוקירו ומכבדו
יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאוויציק'
במכתב השני שבו פונה הגרי"ז לראי"ה והראשון שהוא עצמו כתב בתרצ"ד בבקשה להוציא אישור כניסה לא"י עבור בחור מישיבתו:
'ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב דעה"ק ירושלים תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה להדר"ג הרמה כיאות, הנני פונה בזה להדר"ג בבקשה אחת... ובטח הדר"ג הרמה לא ימנע טוב מבעליו בכל היכולת לעשות בענין זה...
ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני החותם בכל רגשי כבוד ויקר הראויים."
וכן שלח מכתב בי"ח באדר תרצ"ה בהמלצה לת"ח גדול מתושבי פריז העולה לארץ:
ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם וכו' וכו' כש״ת מ׳ ר׳ אברהם יצחק הכהן שליט״א קוק רב ראשי בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלם תובב״א, נעימות בימינו נצח.
אהרי הברכה כמשפט, המוכ״ז הרב המאוה״ג ערוגת הבושם בכל יקר וסגלה וכו׳ וכו' ר׳ בנימין נחום נ״י זילבערשטראם מק׳ פאריז עולה לאה״ק בדעתו לקבוע מושבו שם. הנני בזה להכירו לפני הדר״ג הרמה שליט״א כי האיש הזה מצוין הוא למאד מיחידי סגולה בתורה ויראה ויקרת המדות, וכל יקר וכל המדה בו נמצא ולבו ער לכל דבר טוב, ורב פעלים. כי על כן ראוי הוא האיש הזה להתקרבות יתרה ולתת לו מהלכים בארצנו הן בעניני מסהר והן בעניני הצבור, כי איש תמודות הוא ורב הערך בכל הפרטים.
ואסיים בברכת כל טוב להדר״ג הרמה שליט"א, הנני המכבד ומוקיר את רום הדר״ג בכל רגשי כבוד ויקר הראויים.
יצחק זאב באאמו״ר הגאון ההסיד רשכבה״ג מרן חיים הלוי זצוקללה״ה סאלאווייציק
ח״י אדר ה׳תרצ״ה בריסק
ח״י אדר ה׳תרצ״ה בריסק
המכתב החמישי והאחרון של הרב מבריסק לרב קוק נשלח בחודש אייר תרצ"ה, כחודשיים לפני פטירת הראי"ה קוק, ובו מבקש שידרוש הרב קוק שחרור תלמיד ישיבה מהצבא הרוסי, וכך כתב:
"ברכה מרובה לכבוד הרב הגאון הגדול המפורסם, פאר הדור וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א קוק, רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א. נעימות בימינו נצח.
אחרי הברכה כמשפט. על כן הנני פונה בזה בבקשתי להדר"ג הרמה כי בטובו ובאהבתו לתורת ד' ושוקדי' הטובים, ישים נא דעתו ולבו לנטע חמד זה, להמציא בעדו דרישה לעלות לארצנו הקדושה, שיוכל לעסוק הלאה בתורת ד' ולשקוד על דלתותי' ולהתעלות בה כראוי לו ולכשרונותיו הנעלים... אקוה כי הדר"ג בטובו ובחסדו ישים לב לדברי בקשתי ויתענין בזה בהתעניינות הראויה, למען הציל נפש יקירה שלא תאבד ח"ו מכרם התורה. ואסיים בברכת כל טוב להדר"ג הרמה שליט"א, הנני המכבד ומוקיר את רום הדר"ג בכל רגשי כבוד ויקר". ('אגרות לראי"ה', רל"ה).
אם משווים בין מכתב הגרי"ז לרב קוק לבין מכתבו לגרי"צ דושינסקי זצ"ל, ראב"ד העדה החרדית, שנכתב בהפרש יומיים (ראו 'אגרות מרן רי"ז הלוי' מאת הרב שמעון יוסף מלר, עמ' 145-143), רואים שהגרי"ז פונה לשניהם באופן דומה מאוד אך רק לרב קוק מוסיף את התואר "פאר הדור" שהוא ברמת התארים הגדולה ביותר השמורה ביחס לגדולי הדור בלבד, וגם כותב לרב קוק 'מוהר"ר' ולרב דושינסקי כותב 'מו"ר'. הבדל מעניין הוא בהגדרת תפקידם את הרב דושינסקי מגדיר כ'רב ואב"ד למקהלות האשכנזים [בירושלים]' ואת הרב קוק מגדיר "רב ראשי בירושלים" כשהרי מדובר ברב ראשי לאשכנזים. הגרי"ז התעלם מאיך שהרב דושינסקי התייחס למעמדו וכפי שרשום על נייר המכתבים הרשמי שלו: 'הרב הראשי ליהדות החרדית בא"י'. הגרי"ז לא רצה להתערב במחלוקת הרבנות והייחס לשניהם כרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים, אך בכל מקרה זה מלמד שראה את הרב קוק כראוי למשרה זו לא פחות מהרב דושינסקי.
טענות שקריות הופצו בידי חרדים מזויפים כמו הציטוט הבא: 'ובאשר למכתבי מרן הגרי"ז מבריסק ספר בנו הגאון הגדול רבי דוד סולובייצ'יק שליט"א ראש ישיבת בריסק בירושלים [בעקבות פרסום אגרות אביו לראי"ה קוק בספר "אגרות הגרי"ז" שיצא לאור לאחרונה] כי היה ליד אביו מרן הגרי"ז בשעת כתיבת המכתבים וכנס את בית הדין של בריסק ודן עמהם אם מותר לו לכתוב התארי כבוד שכתב מאחר שמדובר בפקוח נפש של בחור ובקש מהם היתר על כל אחד ואחד מתארי הכבוד שבהם השתמש כך שודאי שלא ניתן להביא ראיה ממכתבים אלו להערכה מיוחדת שהיתה למרן הגרי"ז מבריסק לראי"ה קוק.'
רוב המכתבים לא קשורים לפיקוח נפש כלשהו כמו למשל במכתב הראשון מתרפ"ג כלל אינו קשור לפיקוח נפש, אלא עוסק בקיום צוואה של בת בריסק שאביה נפטר ברחובות, ובזמן זה היה בנו הגרמ"ד שליט"א בן שנה... וגם מתוך שאר המכתבים, רק שני מכתבים בלבד עוסקים במקרים הקשורים לפיקוח נפש, המכתב של הצלת בחור שגוייס לעבודת הצבא ובקשת אישור עלייה לארץ לאחר מתלמידיו כדי שיוכל ללמוד תורה כי בחו"ל הוא עלול להיות אבוד לעולם התורה.
שרואים שהגרי"ז כתב תארים מופלגים לרב קוק גם ללא קשר לפיקוח נפש. וגם בשני המקרים של פיקוח נפש, אין זה מכריח לחזור כמה פעמים באותו מכתב על 'הדר"ג [הרמה]', ולא מכריח לכתוב 'רב דעה"ק ירושלים תובב"א'/'רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א' כשההכרה ברבנותו של הרב קוק בירושלים, היא עצמה מראה על הערכה רבה ביותר.
ב"עובדות והנהגות לבית בריסק", חלק ד', עמ' ס"ב, כתוב כך: 'חובה להדגיש, כי למרות שרבנו מרן הגרי"ז ידע היטב כי השקפתם של גדולי תורה מסויימים על המדינה ושותפיה שונה מדעתו, וכמה פעמים היו ויכוחים נוקבים ביניהם בעניינים אלו, הדבר לא גרע כי הוא זה מחשיבותם וערכם הרם בעיניו. וכסדר השרישו "בבית בריסק" בענין המלחמה על טהרת ההשקפה, שאין לנו שום דבר אישי כנגד גדולי ישראל שאינם דוגלים באותה שיטה.
מרן הגרי"ז זצ"ל הסביר פעם, כי יש להבין שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וכשם שפרצופיהם אינם שוים, כך דעותיהם אינם שוות, ואי אפשר לפסול ולבטל לחלוטין את כל האנשים והרבנים שאינם כהשקפת "בית בריסק". מחובתנו להשמיע את האמת... אך למרות הכל חייבים לנהוג בתלמידי חכמים בכבוד הראוי להם.'
לאחר דברים אלה מובאים הדברים הבאים המראים על הערצתו של הגרי"ז לגרי"מ חרל"פ, תלמידו וממשיך דרכו של הרב קוק: 'מרן הגרי"ז זצ"ל החשיב מאוד את הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל, ואמר עליו שהוא "עובד ה'", ובבואו לירושלים שלח את בניו לחזות באמירת שיר השירים שלו בעש"ק לאחר חצות, מלובש בבגדי שבת קודש, שנאמרה מתוך דביקות נפלאה. וכן נהג הגרי"ז זצ"ל להזמין אותו דרך קבע לשמחותיו, והושיבו במזרח, וכשחלה רבי יעקב משה זצ"ל, הלך מרן הגרי"ז לבקרו.'
ובספר "בינו שנות דור ודור" לר"ש דבליצקי (ובו סיפורים על כמה מגדולי ישראל ועל הנהגותיהם המיוחדות בקודש) יש פרק שלם על קדושתו המופלאה של הרב חרל"פ, ועל הנהגותיו המיוחדות במצוות ויראת שמים. בין השאר מצטט את הסיפורים הנ"ל, ומוסיף, כי בהלוויתו של הרב חרל"פ, בין ההמונים שבאו היה גם הרב מבריסק.

ר"ג לפידות שהיה יורשו של הרב מטפליק כרב שכונת "בית ישראל" ודיין בביה"ד של אגו"י ומראשי ישיבת "תורת חיים" וממשתתפים והנואמים בטקס הקמת הרבנות הראשית לא"י, כתב לראי"ה כך:
נתתי לבי לעיין בדבר השאלה אשר באה לפני מרן הגאון הגדול שליט"א בדבר גבאי צדקה אשר נתנו בידו בצירוף עוד ב' גבאים מעות עבור גמ"ח בעיר אחת בחו"ל ועתה השני גבאים שחל"ח (שבקו חיים לכל חי) ונותר הוא לבדו ובראותי כי בעוה"ר היהדות נתמוטט שם, ומיראתו כי הכסף לא יפול בידי אנשי רשע לכן הוא רוצה לשלוח הכסף לפעה"ק, ובא בשאלה לפני מרן הגאון אם מותר לו לשנות, ויען כי בעווניי לא מצאתי בזה מקום לפלפל בארוכה, רק אני מודיע לפני מרן מלכא מה שעלה בידי בנדון זה, ורבינו ברוחב בינתו אשר יבחר יקרב... הק' גרשון לפידות'
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:22 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#12 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 2:11 pm

המשגיח ר"י לייבוביץ' ממיר כתב לראי"ה:
'לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א'. ובמכתב אחר: 'הגאון הגדול, נר ישראל, אור עולם, כקש"ת מהרא"י קוק נ"י ויזרח לעולם באורו ותורתו', ובסוף המכתב חתם ר' ירוחם: "והנני המשתחווה לפניו באהבה וברוב הדרת הכבוד." ('אגרות לראי"ה' אגרות שכ"ג, שמ"ב).
במכתב ששלח ר' ירוחם לרצי"ה הקדים ר' ירוחם שורות אלו: "ברוך הבא בשם ה', הו"כ ידיד נפשי הרב הגאון וכו', בנם של קדושים אור ישראל ומאורו, ה"ה כש"ת מהרצי"ה קוק נ"י ויזרח לעולמי עד" ('אגרות לראי"ה', נספחות, 29). רואים הערצה לא רק הערצה גדולה לאב אלא גם הערצה לבן.
כשהספידו את הראי"ה זצ"ל במיר, ניגש ר' ירוחם לספדן ואמר לו: "תאמר ותדגיש, שכל מעשיו היו לשם שמים!" (חוברת 'לכבודה של תורה', עמ' 86). וכן הגר"ש ישראלי זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, שכשבא אל ר' ירוחם זצ"ל לקבל ברכת פרידה, לפני עלותו ארצה לישיבת מרכז הרב, אמר לו המשגיח הנערץ: "תגיד בשמי לגאון הרב קוק שיחי', שאני מקנא בעוה"ב שלו, בזכות מה שהוא עושה למען התורה!" ('ליקוטי הראי"ה' ח"ג עמ' 135).

הברכת שמואל ) - כתב בראש מכתבו לרב קוק: 'כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת'. ובמכתב אחר ששלח לרב קוק במחלתו הקשה כתב:
'ב"ה ז' מנ"א תרצ"ה.
החיים והשלום ורפואה שלימה מן השמים, אל כבוד הגאון האמיתי, פאר הדור והדרו, כקש"ת ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, נרו יאיר, שיחי' לאורך ימים ושנים טובים אמן, האב"ד בירושלים עיה"ק תובב"א.
העליון ית"ש יאריך ימיו ושנותיו על ממלכתו להאיר עין ישראל בתורתו הקדושה עד בוא משיחנו בב"א, ויחדש כנשר נעוריו ועצמותיו יחליץ, ויקויים בו וקווי הש"י יחליפו כח. ישלח לו רפואה שלימה בתוך שאר חולי ישראל ולכל בשרו מרפא, ויחזקהו ויאמצהו בכל גופו הטהור, ויזכה לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו אמן. והנני בתוך המעתירים להש"י על שלו' וטובו דכ"ג. ישמע הש"י בקשתם ועתירתם, וישמח לבב כ"ג בבריאות טובה וחזקה אמן.
דברי המעתיר להש"י על שלו' וטובו דכ"ג, ישלח דברו וירפאהו במהרה.
ברוך דוב ליבאוויץ
ר"מ בישיבה ה' בית יצחק.'
וכן הברכת שמואל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים מחשבותיהם (וביניהם גם הגרנ"ט, האמרי משה, רי"ל פיין, רי"ל בלוך, ר"מ אטלס, הרב מפוניבז', רא"ש פינקל, ר"י שפירא מוולוז'ין המחודשת, רד"ב איינהורן ועוד רבים) וכן הצטרף למכתב של האחראי על אוצר הספרים בישיבת קמניץ לאחי הראי"ה הרב דב, ראש מכון הארי פישל, שבו בירכוהו הודו לו על קבלת כרך של חידושי ראשונים על מו"ק שהטצאת המכון והברכת שמואל הוסיף ברכות גם לרצי"ה.

רמ"מ אפשטיין והדבר אברהם, שהיו במשלחת להתרמה בעבור מוסדות התורה בירושלים ובליטא שעמד בראשה הראי"ה, כתבו כנגד כאלו שתקפו את הראי"ה בזמן שהותם בארה"ב מכתב גלוי" שנשלח למערכת "קול ישראל" בירושלים עיה"ק תובב"א.
"בהיותינו יחד עם חברנו הגאון הגדול האמיתי מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א בעבודת הקודש למצוא עזר ותמיכה למוסדות התורה באה"ק ובאירופה, ובראותנו את עבודתו המסורה והפוריה למטרה קדושה זו, הננו מצטערים מאוד ומשתוממים לראות שלמרות מסרו את נפשו לצאת מהארץ לחוץ לארץ בדרך רחוקה כזו, ולמרות עמלו הרב להרמת קרן התורה, נמצאו כאלה שמעיזים להעליב אותו ולהוציא לעז לאמור: שנושא דרשותיו אינו כלל לחיזוק התורה וכו'..."

כשחזר הראי"ה לארץ בשבט תרפ"ה כותב לו הגרמ"מ שכבר היה בארץ ('אגרות לראי"ה', עמ' רס"ו-רס"ז):
ב"ה יום כ"ב לחודש כסלו תרפ"ה
החיים והברכה להוד כבוד ידיד ה' וידיד בית ישראל, הגאון האמיתי, מופת הדור, אוצר התורה החכמה והיראה, מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, הרב הראשי לארץ ישראל... שמחתי על מכתב כבוד הדר"ג, המבשר שלו'... ושב הוא כבר אל ארץ קדשינו, ולעבודתו הקדושה... ויוסיף לו ה' עוז ואיל, לפעול ולעבוד לטובת ארצנו ועמנו ברוח קדשינו. חפצתי מאד לידע מתוצאות הטובות מנסיעתו בלונדון, אכן בטח המה מהדברים הנמסרים בע"פ, וע"כ אחכה לעת שיזכני ה' להתראות בשמחה, אחשוב בע"ה לערך בחצי שבט לבא לאה"ק.
ב"ה ששבתי מדרכי בחו"ש, אך הלחץ והטרדה והמצוקה הקיפוני, ואך לחסדי הנותן ליעף כח, [אקוה] כי יחזקני ויאמצני. הנני בזה ידידו, מוקירו כגאון קדושת ערכו, מקוה להתראות בחו"ש בקרוב, משה מרדכי עפשטיין.
ד"ש באה"ר, לכבוד ידי"נ חתנא דבי נשיאה, בנן של קדושים, הרב הג' איש חמודות, מו"ה ר' ישראל ראבינאויץ שליט"א... והנני מסיים בברכה רבה, בהצלחה בכל מעשי ידיו, ידידו ומוקירו, משה מרדכי עפשטיין.
המכתב האחרון ששלח הרב אפשטיין לרב קוק היה בתרפ"ט ('אגרות לראי"ה', עמ' שס"ג):
עה"ק חברון, ז' ניסן תרפ"ט
חג שמח וכשר לכבוד ידי"נ הגאון האמיתי מופת הדור והדרו כש"ת מו"ה ר' אברהם יצחק הכהן שליט"א, הרב הראשי לאה"ק.
קבלתי מכתבו היקר ואפריון נמטי להדר"ג, שרוצה לתרץ דברי קדשו של הגר"א זצוק"ל, שאנכי תמהתי עליו בספרי (על ב"מ) דף י"ג ע"א...

בכ"ג בניסן תרפ"ה כתב ה"דבר אברהם" לרב קוק מכתב ידידות שבו כתב:
'אל הוד כבוד ידידי ואהובי הרב הגאון הגדול פאר הדור והדרו אב (?) התורה והיראה וכו' וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים בארץ הקודש...
הגיעוני דבריו החמודים והמסולאים, אמנם באחור זמן, אבל חיבה יתרה [מילה לא ברורה] לי מהם ולהם ויהיו לי לעונג...'

הסבא מסלבודקה ביקש מהראי"ה להעניק סמיכת חכמים לשניים מתלמידיו:
'בעז"ה שבת להורת לששון לפ"ק
כבוד ועונג רוחני וגשמי להו"כ הגאון הגדול, המפורסם בקצוי ארץ בגאון תורתו, חכמתו וצדקתו, ובנועם מדותיו העמוקות והנשגבות באור התורה, אוהב עם ישראל במסי"נ כו', כקש"ת מרנא הגרא"י הכהן שליט"א אב"ד ור"מ דירושלם עיה"ק.
אחד"ש הדר"ג בכבוד ויקר כמשפט. לא אוכל למנוע א"ע מבלי בוא בכתובים הפעם באשר הדבר נוגע לשני רבנן, הרב הג' הנעלה מר צבי נ"י פוכאוויץ והרה"ג החריף והשנון בכשרון ודעת מר ישראל מאיר נ"י גערוויש, אשר למדו זה כמה בישיבת סלאבאדקע וכעת פה חברון עיה"ק, ושניהם כאחד טובים כי פשטו צורה ולבשו צורה תורית מוסרית באופן נעלה. ויען כי נחוצים המה להשיג סמיכת חכמים, ובכן מצאתי חובה לנפשי גלות דעתי וחפצי כי המה ראוים וראוים לזה, ותקותי כי יתקדש ש"ש בכל מקום היותם.
וע"ז באתי עה"ח כגודל גאון ערכו הרם, העבד ללמודי ד' וחושבי שמו.
נתן צבי פינקעל'

רא"י פינקל ר"י מיר בדברי תנחומיו על פטירת הראי"ה כתב: "רעדה ופלצות אחזתנו למשמע השמועה הנוראה על האסון הנורא שקרה לנו ולכל בית ישראל ומה נורא השבר לכל בית ישראל בהיעדר מנהיגו וקברניטו הדגול, אשר הקריב תמיד את נפשו לטובת האומה, וברוחב לבבו ואהבת ישראל הטהורה, בגדלותו, בצדקתו וברוחו הכביר היה לסמל השלום...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ח)

רא"ש פינקל ראב"ד יזנה בליטא, ביקש מהרב קוק אישורי עלייה לו לאביו:
'אברהם שמואל בהגה"צ רנ"צ פינקעל
אב"ד דיעזנא דליטא
בעזהי"ת עש"ק לסדר יציאת מצרים יעזנא
להוד כבוד הרב הגאון הגדול המפורסם החכם הכולל בכל קדשי ישראל כש"ת מוהר"ר הגרא"י קוק אב"ד דירושלים הקדושה שליט"א עכב"ב.
באתי לבקש מהדר"ג בטח הדר"ג יודע אאמו"ר שליט"א המנהל ומיסד הישיבה הגדולה דסלאבאדקע הגה"צ ר' נתן צבי שליט"א קודם המלחמה יסדתי ישיבה גדולה מבחורים גדולי תורה בפארשט אצל גראדנא הייתי שם מנהל ור"מ אך עבור הסבות המלחמה בטל הדבר עבורי וכעת יושב אני במדינת ליטא בעיר יעזנא לרב להם וכאשר נמצא אני פה גלמוד בלא חבורת ת"ח אשר מילדותי הורגלתי בזה וגם חוץ מזה חפצי מאד מאד להיות בא"י הקדושה והעיקר מונח במוחי תמיד המחשבות להפיץ תורה ויראה בא"י הקדושה במסירות נפש. ע"כ באתי להדר"ג נ"י להציע לי כי כת"ר אשר כוונתו במסירות נפש לרומם קרן התורה והיראה בא"י הקדושה כי מציון תצא תורה לכל העולם חשב זאת בלא פניות אשר הדר"ג יבין זאת כי רק יתקשר כת"ר עמי ליסד בירושלים ישיבה גדולה ומפוארה כי גם בהמשך הימים אחרי ביאתי לגבולכם אחשוב להביא גם אאמו"ר שליט"א אשר בעזהי"ת בדורותינו זכה ליסד כמעט כל הישיבות הגדולות ולהעמיד על בסיס נכון וידוע זאת לכל כי נמשכים אחריו בכל מקום אשר הוא נמצא באהבת ובמסירות נפש לו כל בני תורה ואברכים אשר נדבקים הם לאאמו"ר שליט"א. ע"ז אבקש מהדר"ג לכתוב לי מזה אם יסכים לזה עמי ולשלוח לנו רשיון הממשלה עכ"פ אבקש מהדר"ג להשתדל עבורי איזה משרת רבנות או משרה למנהל או ר"מ בישיבה גדולה כן תוכלו לנסות אותי ובעזהי"ת לא להתפאר לי כי חוץ מרוחניות אביא גם תועלת רב בל"נ בגשמיות להישיבה כי אוכל לנסוע בעיירות גדולות ליסוד הישיבה כי בעזה"י אמצא חן גם בדרוש אחכה לתשובתו בכליון עיניים.
ממני אברהם שמואל פינקעל הרב דפה
וכן כאמור לעיל היה מראשי הישיבות הרבים שנענו לבקשת הראי"ה לשלוח אליו תלמידים עילויים שלהם.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:23 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#13 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 2:38 pm

ר"י אברמסקי במכתב לראי"ה ביום חמישי, כ"ט בניסן תרפ"ה, כותב על הכתרתו כראב"ד פ"ת, לאחר פטירתו של רי"א ציטרון, מינוי שלא יצא אל הפועל, כשהוא פונה לרב קוק בלשון זו: 'שלמא רבא ובריות גופא לכבוד ידיד ה' ועמו הגאון הגדול המפורסם איש האשכולות פאר הדור וכו' וכו' מוה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א הרב הראשי לא"י והגאב"ד עיר הקודש ירושלים תבב"א'.

הפחד יצחק שמעלותו לארץ ללמוד בישיבת חברון היה בא מדי פעם לפני הראי"ה, יצא בתרצ"ב לעיר הולדתו ורשה לביקור משפחתי ולהוצאתו את ספרו הראשון והחשוב "תורת הנזיר" כשהסכמת הרב קוק מתנוססת בראש ההסכמות, ובמכתב הבקשה להסכמה מכ"ב בטבת תרצ"ב כתב הרב הוטנר: 'הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול, עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א', וחתם: 'בצפיה למכתב כ"ג (כבוד גאונו) הנני חותם המתאבק בעפר רגליו'. לאחר הוצאת הספר לאור חזר הרב הוטנר לקרבתו של הרב קוק עד נסיעתו לארה"ב לכהן בראשות ישיבת "רבי חיים ברלין" לאחר זמן חורף תרצ"ד.
בכ"ח באלול תשכ"ב כתב לרב נריה מכתב תודה על החוברת "רבנו" שהוקדשה לרב קוק ובו כותב הרב הוטנר: "תשואות חן בעד החוברת רבנו. בעיני חוברת זו היא הופעה כדאית להורות עליה באצבע. שתי כוסות עמדו לפניך בכתיבת חוברת זו... סערת נפש של התבטלות תלמיד לרב... שלות נפש של הערכה שקולה של המורה הגדול. והנה רוחב דעתך הוליד כוס שלישית. אשר לתוכה... הנך עומד ומערה שתי הכוסות הקודמות הסותרות זו את זו, ראה זה פלא, שתי הכוסות... מתמזגות בהתאמה נכונה... קצב אחיד של סערה ושלוה בנשימה אחת. העיניים מפיקות שקט של הסתכלות המוחין, והיד רועדת מחמת האש היוקדת בלב. חילך לאוריתא, חביבי!"
אחרי כן מתייחס למקרה של ביקורת המקרא באוניברסיטה העברית שהוכנסה לשם בניגוד למה שהובטח לרב קוק ובהתייחסו למקרה זה כותב על הרב קוק פעמיים "מרן, נ"ע" ולקראת הסוף 'מרן זצוק"ל'. כלומר גם מההתייחסות למקרה זה רואים את הערצתו הגדולה לרב קוק. ובכל מקרה הוא לא אמר לו בסוף שכנראה לרב זוננפלד זה לא היה קורה אלא אמר, כפי שהוא עצמו כותב במכתב זה, "כנראה שמלבד הנשמה צריך להכיר את הגוף".
וכן במכתב הרצבאותו יום של המכתב לרב נריה, שבו מכנה את הרצי"ה "אלופי ומיודעי" ופונה אליו כ'הדר"ג' ("הדרת גאונו") כתב עד כמה הוא מבין שהיה תלמידו של הרב קוק וכותב:
'הנני בזה להגיד להדר"ג... הנה אמרו חכמים: 'לא קאי איניש אדעתא דרביה עד ארבעין שנין' ולמדים אנו מזה 'אז כאפן צושנל די דעה פון א רבי'ן איז נישט א גוטער סימן פאר א תלמיד'. בבחינה זו הנני מכיר את עצמי עכשו בתור תלמידו של הרב, נשמתו עדן, הרבה יותר מכל אלה שתפסו, כביכול, את תורתו תכך בזיקה ראשונה... התחדשות ההרגשה בתורתו של הרב, היתה מלפפת אותי בכל עת שהותי הפעם בארץ..." ומסיים את מכתבו "בבקשה מיוחדת להתפלל עלי שאזכה להצטרף... לבנין מהלך התורה בארץ. באהבה, יצחק הוטנר.'
ובמכתב לרצי"ה עוד בחיי הרב קוק:
'ואני בעצמי כמעט תמיד רוחשים ולוחשים בי הרהורי געגועים וכיסופים קלים על "ארץ ישראל", אולם לעיתים תכופות יש אשר יתלכדו כולם לשטף אחד ועברוני ושטפוני על כל קרבי ועל כל הוויתי. ולאמיתו של דבר רק אחרי צאתי את הארץ נתחוור לי המושג "ארץ ישראל" לכל מלא היקפו... וכמדומה לי עכשיו שאם אזכה לעלות ולהאחז בה שוב, אדע כבר לנשום באוירה המחכים לגמרי בדרגא אחרת.
ומעין הרגשת סבי דבי אתונה בהריחם בניכר את ריח עפר ארצם ותחי רוחם, הנני מוצא עכשיו בעיוני בספריו של הרב שליט"א (הראי"ה). יש לי הרושם כאילו נתקפל בהם, בעמודיהם, בטוריהם, הרבה הרבה מאוירא דארעא דישראל, ובכל פעם מדי עייני בהם עולה באפי ריחה של ארץ חמדה, וכל כגון דא כולי עלמא מודו דריחא מילתא היא. ברי לי עכשיו שעל ידי מי שלא טעם מטעמה של ישיבת ארץ ישראל לא ניתנו ספרים כאלו להכתב. אותה התפיסה האורגנית את אחדותה הכללית של כנסת ישראל לכל דורותיה ולכל שדרותיה ובכל הופעותיה... וכל אותם סגנוני הציורים ודרכי ההסברה שבהם היא באה לכלל ביטוי בספרים הנ"ל (של הראי"ה) - אי אפשר להם שיוולדו כי אם על הרי יהודה וירושלים. ומכיוון שעמדתי על המומנט המכריע של "ארץ ישראל" החי בכל עורקי מחשבותיהם והשקפותיהם - נכנסו אצלי בהחלט לכלל "תורת ארץ ישראל...' ('אגרות לראי"ה', עמ' תקס"ז)
המכתבים מעידים כאלף עדים על הערצתו קרבתו של הרב הוטנר לרב קוק וכן לבנו הרצי"ה שהרב הוטנר ביקש ממנו להתפלל עליו. (ראו המכתב ב'בשדה הראי"ה', עמ' 437 וב'אגרות לראי"ה', עמ' 47.)

רס"מ מני, רבה של חברון לאחר ה"שדי חמד", בתשובתו לראי"ה שפנה אליו בבקשה להתקין תקנה בענין חימום המקוה, כתב בי' בתמוז תר"פ ('אגרות לראי"ה', עמ' קע"ז):
'לכבוד מ"ע עטרת תפארת ישראל, ראש גולת אריאל, כתר תורה, הוא זיוה הוא הדרה, הרב הגאון המפורסם לשם טוב ולתהלה, ראשון לציון וראש רבני עיה"ק ירושלם ת"ו, כקש"ת כמוהר"ר אברהם יצחק קוק שליט"א, ויהי שמו לעולם, כירח יכון עולם, כי"ר...
התכבדתי בכתב ידי קדשו הנעלה למן י"א העבר, ואחר עד עתה להשיבו מפני חולשתי הרבה, ועד אשר עלה בידי לקבוע איש שיחמם הטבילה כנהוג, ונתנו מכיס אחינו ק"ק אשכנזים הי"ו לי"מ אחת, ומק"ק ספרדים הי"ו לי"מ אחת, ומכיסי חצי לי"מ לכל חדש, ונתקיימה גזירתו הטהורה בכל תוקף תלי"ת. אקוה כי יסלח לי על כל מכתביו הטהורים שהדר"ג שולח לי ואני מקיימם ולא שלחתי להודיעו, יען כי סופר אין לי, ואני רב ימי מוטל על דוי לא אליכם, בטחתי ביקרת לבו הטהור כי מלך מוחל וסולח הוא.
ובכן כסא כבוד הדר"ג שליט"א ירום ונשא להוד ולתפארת וללבי עטרת, כאות נפשו הטהורה וכעטרת המוקירו ומכבדו ברגשי כבוד ויקר, סאלימן מנחם מני הי"ו.'

ראז"מ כתב לכבוד הוצאה לאור של ספרים של הרב קוק בכ"ח באב תש"ה:
'ב"ה, ירושלים, יום ג' כ"ח לחדש מנ"א שנת תש"ה
הנני בזה להביע את רחשי לבבי ליום הזכרון, במלאת עשר שנים להסתלקות גאון ישראל מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל. נוסף לאשר כבר נודע בכל תפוצות ישראל, עוצם גודלו בכל מקצועות התורה, בהלכה ואגדה, מוסר ודעת, לבד זה היה גדול מאוד בקיום מצות 'ולדבקה בו', שלדבקותו בד' ותורתו, אין מילים להעריך את ערכו.
ראוי לתלמידיו ומוקירי שמו ללמוד ממסירותו בכל לבבו באהבת ד' וישראל עמו, ותשוקתו העצומה לזכות את כל אשר היה ביכולתו להשפיע עליו, בין בדבריו החוצבים להבות אש בדרשותיו ובין בספריו הגדולים כבר אמרו חז"ל אין עושין נפשות לצדיקים שדבריהם הם זכרונם, ובפרט לגאון ישראל כמותו, וראוי לתחזק ולעשות רצון הצדיק, לגמור ולהוציא את כל ספריו הגדולים, אשר עמל עליה ביגיעה עצומה. ואחר חורבן עם ישראל, גדוליו, גאוניו וצדיקיו, אשר עמהם נגנזו הרבה מחדושי תורתם, חובה להשתדל להוציא לאור ספרי גאוני הדור הנמצאים בכתבי יד. ד' ירחם על שארית פליטת עמו וישלח לנו משיח צדקנו ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.
איסר זלמן מלצר.' (ב'שיחות הראי"ה', עמ' י"ד, "במלאת"-"עצומה"; מעט מובא ב'בשדה הראי"ה', עמ' 96 ו-132)
במכתב עידוד לאדריכל יעקב יהודה שבנה דגם של בית המקדש והתייעץ בעניין עם הראי"ה והרב מלצר, הזכיר הגרא"ז במכתבו את הרב קוק וכה כתב: "...אשר עבודתו עבודת הקודש נעשתה בפיקוח ובהתייעצות תמידית עם גאון ישראל מרן הגרא"י הכהן קוק זצ"ל... ואבדל לחיים גם עימדי..."

רי"א הנקין, תלמידו המובהק של הגרא"ז ומתנגד מובהק למדינה היה גם הוא ממעריציו של הרב קוק וכך כתב נכדו הרב יהודה הרצל הנקין מפי אברך שלמד עם רי"א הנקין בשנתו האחרונה: 'מו"ר הגאון זצלה"ה היה ממעריציו הגדולים של הגרא"י הכהן קוק זצלה"ה ואמר עליו שהיה איש קדוש ופלאי וגדול שבגדולים, ואע"פ שחלקו עליו חבריו בעניין הציונות, הצדק היה אתו.
אמר לי שבדרך כלל דעתו הייתה מסכמת עם דעותיו של הגרא"י קוק זצלה"ה, וכששאלתי אותו על אודות הקמת מדינת ישראל שכידוע התנגד אליה בתוקף. ענה לי שהרב קוק זצלה"ה לא היה סובר להקים מדינה על ידי מלחמה ושפיכות דמים (וזו הייתה סיבת התנגדותו של מורי ורבי.' (הדברים הובאו בידי נכדו בשו"ת "בני בנים" חלק שני, חלק המאמרים המצורף בסוף, מאמר א' : 'אמרי הגאון ר' יוסף אליהו הענקין זצ"ל', אותיות י"ח-י"ט, עמ' ר"ט - כך הבנתו של הרב הנקין בדעתו של הרב קוק לגבי הקמת המדינה כפי שהייתה, אך לא כך דעתם של כל גדולי תלמידי הרב קוק כמו רי"מ חרל"פ, ר"י אריאלי, הרב "הנזיר, בנו הרצי"ה ועוד).
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:24 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#14 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 2:46 pm

[*]ר"א וולקין, ה"זקן אהרן", שלח בחשוון תרפ"ד מכתב לראי"ה כשהיה ראב"ד אמציסלאב שבמחוז מוהילב ברוסיה הלבנה, שבו מבקש ממנו לעזור לשניים מקהילתו שנמצאים בסכנת נפשות, אח"כ כותב שהצליח להשתיק דברים שנאמרו נגדו (נגד הראי"ה) בכינוס הגדול של אגו"י בווינה, ובהמשך בעיקר המכתב שואלו לגבי ההתלבטות שלו במצבו: האם להישאר במקומו או לברוח בגלל המצב הרוחני כשיש לו בנות שעדיף שיהיו רחוקים משערי הטומאה שבמקום הנוכחי כשגם בניו ששלח לישיבות לא יכולים להגיע אליו, ואם לברוח, האם גם לעיר קטנה או לחכות להצעה מעיר גדולה כי בני ביתו רגיעים לעיר כזו (בסופו של דבר התקבל כרב בעיר הגדולה פינסק וכותב לרב קוק על כך בב' בחשוון תרפ"ה): "אהרן במהרי"ץ ז"ל וואלקין אב"ד דאמציסלעוו פלך מולוב
בעה"י יום ב' י"ט לחודש מרחשון תרפ"ד
אישי כהן גדול ידידי חביבי, הרב הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, פאר ישראל והדרו, כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, מרא דארעא דישראל ביתו וזרעו יתברכו בכל טוב
תיטיב נא עתירתי מאת כ"ג ידידי שליט"א בעד הני תרי אחי ילידי עירנו, הנמצאים כעת באה"ק, איום ונורא מצבם, על תומתם וישרתם באתי להעיד במכתב מיוחד הנשלח בזה, כאשר עיני כ"ג רואות. ולא באתי בזה כי אם לעורר את כ"ג לרחמם בעת צרתם אשר הגיע עד סכנת נפשות, ולדרוש טוב עבורם באיזה מקום ממקומות העבודה נוצרי תאנה מילדותם עד עתה, במסירת נפש, מהראוי שיאכלו גם את פרי הארץ ותבואתה. בידעי היטב את נפש כ"ג כי ישיש לעשות חסד על כל אדם ישר הולך, אבטח כי דבריי הנאמרים ברגש ימצאו מסלות בלבבו הטהור להיות בעזרתם בכל האמצעים אשר בידו.
כגון דא צריך לאודועי, כי בהיותי על הכנסי' בווינא, עלתה בידי לסתום פיות דוברי שקר, הדוברות על צדיק וגאון עתק. פרטי הדברים אוכל להודיע לכ"ג במכתב מיוחד, אם ימצא חפץ בזה.
מצבי אני נבוך כעת הנני עומד על פרשת דרכים ולא אדע מה לעשות... ולזה אבקש את שאהבה נפשי הוא כ"ג שליט"א שיואיל להתענין במצבי ולשלוח לי עצתו הנאמנה להשיבני על ספקותי הללו. א) לצאת לגמרי מפה, או אולי לא טוב אנכי מיתר שלשת מליונים יהודים הנמצאים פה, ואשר בתוכם נמצאו עוד כמה גדולים ויראי ה', ואיני רשאי לעת זקנתי כמעט בלי מצב קבוע מראש. ב) אם לדעתו מחויב אני לברוח אם אקבל הרבנות בעיר קטנה הזאת. או יותר טוב להתישב דירת ארעי, בלא מצב, ולחכות עד שיזמין לי ה' מקום הגון ביותר, כי בהיותי פנוי לגמרי אהי' פנוי יותר להשיג מקום. אחכה לתשובתו.
והנני יוצא מאת כ"ג ברגשי ידידות ואהבה נאמנה ובברכת שלו' וברכה לכ"ג וכאש"ל כנפש ידידו עוז המוקיר רום ערכו מברכו, בברכת אהרן וואלקין החופ"ק"
הדברים בעניין הכנס של אגו"י בווינה מראה היטב להתייחס לראי"ה בהערצה גם ללא קשר לבקשה הכרוכה בפיקו"נ.

ר"י צירלסון כתב מכתב תשובה לראי"ה שכתב לו על מצבה הקשה של ישיבתו וזה לשונו:
ב"ה יום כ"ה לחודש אלול שנת תרצ"א
שלום רב לכבוד ידי"נ הרב הגאון האדיר, העומד לנס עמנו וארצנו, פאר הדור כו' וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן נ"י קוק. בתשובה על מכתבו הנשגב הנני מודיעו את צערי העמוק, אשר לבי יכאב ויהמה על המצב הרעוע של ישיבת הדר"ג הקדושה ועל שלרגלי העניות העצומה השוררת בבסרביא בכלל ובעירנו בפרט, אין לאל ידי לעשות מאומה לטובת מוסד נאדר בקודש כזה. יתברך בכוח"ט, כרצון ידידו דוש"ת מלו"ן, יהודה ליב צירלסאהן.
נ.ב. כצאתי מאת פניו הנני מתכוון לשלוח להדרת גאונו בתור מנחה את ספרי "הגיון לב. הנ"ל.

רי"מ שפירא מלובלין כתב לרב קוק בתר"ץ בלשון זו:
'חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל כש"ת אברהם יצחק הכהן שליט"א רב ראשי בא"י'. וכן באותו מכתב מבקש מרב קוק: "יאציל נא כבוד גאון תורתו מהודו עלינו... ישא נא כפיו הטהורות בתפילה ויברך גבולנו בתלמידים הגונים וגדול יהיה כבוד הבית שיגדלו בו תורה ויראה".

ר"א סילבר אמר על הרב קוק: 'עוד מנעוריו בליטא (למעשה לטביה - י"ק) היה הראי"ה קוק ז"ל מפורסם כגאון וצדיק נפלא, ושם גדול היה עליו בין גאוני הדור שעבר. היה עמקן וסדרן נפלא. חיבוריו עמוקים ומלאים בבקיאות בכל הש"ס. סברותיו ישרות ועמוקות בכל המקצועות, בזרעים, בקדשים ובטהרות. אהוד היה אצל אצל כל גאוני התורה בדור שעבר כי דרכו הייתה במתינות ונפלא היה בכל מעשיו.' (הדברים נכתבו ב"אור המזרח", טבת תשכ"א)

ר"י בוימל ה"עמק הלכה" כתב לראי"ה:
"אחרי נאחז בשבח הוד גאון תפארתו! את ספריו היקרים אורות התשובה וחבש פאר קבלתי וברכתי עליהם ברכת הנהנין.. ויהי רעוא שיאריך ימים על ממלכתו ויוציא לאור את שאר מעשי אצבעותיו. הנני לוטה פה דאלאר אמעריקאי אחד ואבקש לפני מאוד שישלח לי את שאר ספריו, ויתר אין ביכולתנו, ומאוד חשקה נפשי לראות בתפארת שאר ספריו". (אגרות לראי"ה, רס"א)

ר"ש שפרבר מברשוב, יו"ר אגו"י ברומניה ומחברי מועגה"ת שלה בארץ, כתב לראי"ה:
"... ויואל לשלוח לי את חיבורי הטהרה ודברות קדשו ולהבות אש מזבח אהבתו לה' ולעמו, והיה כאשר ועמתי מיערות דבשו ונופת קדשו ותאורנה עיני, כי נפתחו ארובות חכמתו ואראה אור האמת כי יהל, וכהקיר בור מימיה הקרו שביבי נוגה עומק תבונתו המאירים מחשכי תבל, והמה מרפא לנפש מתהפוכות הדורות ובלהות הזמן, אשרי עין ראתה כל אלה אשר ראה הכהן הגדול מאחיו.." ובסוף המכתב הוא כותב - "ואילו זכיתי גם לשאר ספרי אדמו"ר האדם הגדול בענקים... מה מאושר הייתי..." ('אגרות לראי"ה', ק"ן).

רח"י מישקובסקי מקרינקי במכתב תודה לראי"ה על מכתב ברכתו למינוי לרבנות קרינקי מכ"ח באייר תרפ"ב כתב בראשו:
'להארז אשר בלבנון, תפארת ארץ הצבי, נזר ועטרה, הרב הגאון הגדול, נודע ביהודה ובישראל גדול שמו, אוצר כל יקר וסגולה, אבן פינה בציון המצוינת, הכהן הגדול מאחיו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק הי"ו, ראש הרבנים ונשיא קרתא קדישא וארעא קדישא. אחדשת"ה.
...מכתבו הטהור מיום כ"ט לחודש העבר ותוכנו רצוף אהבה וכבוד ויקר ברכה מקודש ברכות כהן גדול נשיא ארץ הקודש... תודתו לרום כתר"ה גאון ישראל ותפארתו... יפוצו מעינותיו הטהורות היצאות מקודהק"ד... ויאציל מאורו המבהיק והבהיר... יגדל שמו ותרבה השפעתו על כל שדרות עמנו...
והנני אסיר תודה משתחוה מארץ מרחק מול רום גאונו ומתכבד להוקירו כרוב ערכו הנשא.
חזקיהו מישקובסקי
רב דפ"ק הנ"ל.' ('אגרות לראי"ה', מכתב פ' מהדורה הראשונה וקל"ג בשנייה)
וכן כתב במכתב לעורכי הירחון "שערי ציון" בב' אדר תרפ"ד וכן הודפס גם בעתון "קול יעקב" תרפ"ד, גליון כ"ד: 'כבר ידוע למדי בכל תפוצות הגולה צדקתו וגדולתו של מרן ראש הרבנים לא"י מרן הגרא"י קוק שליט"א וכי בכל מעשיו כוונתו אך לשם שמים. מידותיו הנעלות, הלך רוחו וטוהר לבבו המלא אהבה בלי מצרים לכלל ישראל לכל שדרותיו, ועיניו הטהורות רק אל הטוב שבכל דבר יביטו.'
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:24 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#15 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 2:57 pm

[*]השערי יושר ניסה כמה אפשרויות לעליה לארץ, ובין השאר להיות ראש ישיבה במרכז הרב ובעץ חיים. לגבי הבדיקה לגבי ישיבת "עץ חיים" הוא פנה לגאון הרב ישעיה זאב וינוגרד זצ"ל שהשיב לו בכסלו תרפ"ב שהוא לא יכול להיענות לבקשתו כי הרב מלצר מתכוון להגיע וכותב לרב שקופ: 'דברתי גם עם הגאון מהרא"י קוק שליט"א, שטוב ונכון לפני מעכ"ג שקודם שיבא לירושלים אל המנוחה יסע קודם לאמעריקא, ושם בסיוע של תלמידיו הרבנים הגאונים דשם יעלה בידו ליסד פה עיה"ק ישיבה'. הרב שקופ המשיך לפעול בעניין זה כשראה שהרב מלצר מתעכב וסבר שעדיין הוא יכול להתמנות לראש ישיבת "עץ חיים" במקומו, ובכ"ח כסלו תרפ"ד כתב בעניין זה לרב וינוגרד וביקש בסופו להביא את הבקשה לפני הרב קוק: '...ולהגיש בקשתי להגאון מהרא"י קוק שליט"א, שיהיה בטח כהנא מסייע כהנא, להוציא מחשבתי לאור אם יהיה ביכולתו'. בעניין אפשרות משרת ר"מ ב"מרכז הרב" ואף ראש ישיבה ('ר"מ ראשי'), בחורף תרפ"ו הייתה התכתבות בעניין זה בין הרב שבתי שמואלי, תלמידו לשעבר ותלמיד "מרכז הרב", לבין הגריש"ש: הרב שמואלי שלח מכתב לרב שקופ בכ"ב בכסלו בעניין אפשרות עלייתו לארץ ללמד בה תורה והרב שקופ שלח מכתב תשובה בי"א בטבת שבו מבקש מהרב שמואלי שיברר בעניין אפשרות לקבלו כר"מ ב"מרכז הרב". זמן קצר לאחר מכן אכן קוּדם עניינו של הרב שקופ בידי ידידו רח"י מישקובסקי, ששלח לרי"מ חרל"פ מכתב ישיר בנושא משרת ראש ישיבה ('ר"מ ראשי') ב"מרכז הרב" בי"ג שבט תרפ"ו. כפי שהוא מציין הוא שלח מכתב בעניין גם לראי"ה עצמו, אך עתה הוא פונה לרב חרל"פ, מעמודי התווך בישיבה, כדי שיסייע לדבר. בהתייחסו להתאמת המשרה לרב שקופ הוא כותב '...כאשר בפטירתו של הגאון הג' אבד"ק טאווריג ע"ה נפקד מקום ר"מ בישיבת 'מרכז הרב', והנה הודיעני ידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מוהר"ר שמעון הכהן שקאפ הי"ו, שנפשו איוותה לעלות לציון ולהרביץ תורה מציון. והנה למותר לדבר בשבחו של הגר"ש הי"ו...' ובהתייחסו למכתב ששלל לראי"ה כתב: 'הצעתי זאת במכתב לפני שבועות אחדים לפני ראש הרבנים לארץ הקודש, הגאון הגדול פאר דורנו מוהרא"י הכהן קוק הי"ו'. הרב חרל"פ השיב על דעת הראי"ה שמשרה זו שמורה לראי"ה עצמו שמעדיף את שיטת הלימוד של הגר"א (המבוססת על בקיאות, היקף וחיבור לפסיקת ההלכה, וכפי דרך רבותיו, ר"ר לוין מדווינסק, שאמר לו ש"כל סברה היא חשודה" והנצי"ב) על פני שיטת החקירות והסברות. אמנם יש לציין שהרב מטבריג היה ראש ישיבה, אך כנראה ששיטתו הייתה כשיטה המועדפת על הרב קוק, או שתוך כדי כהונת הגאון מטבריג הייתה נסיגה מדעתו של הרב קוק ש"כוחות הוראה גדולים, חשובים ועצומים, נוסף על הכוחות החשובים שיש לנו מכבר, ילוו אלינו מן הגולה בתור ראשי ישיבות ומורים מובהקים לכל המלאכות השונות ולנצח על כל מלאכת העבודה..." (כפוף כמובן לשיטת הלימוד המועדפת עליו).
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#16 שליחה על ידי תשובת ציון » ב' ספטמבר 11, 2023 6:17 pm

[*]לאחר הקמת ישיבת "מרכז הרב" ראשי ישיבות גדולים מרחבי אירופה שונים פנו לראי"ה לקבל תלמידים מישיבתם לישיבתו, וביניהם הרב מפוניבז' ששלח מכתב ה' תשרי תרפ"ה שבו ממליץ לקבל תלמיד מישיבתו); בי"א בשבט שלח ר"י שפירא ר"י ישיבת וולוז'ין המחודשת ובן
ר"ר שפירא (חתן הנצי"ב וראש הישיבה הראשון של וולוז'ין המחודשת), מכתב שבו ביקש מהראי"ה לקבל ל'מרכז הרב' עשרה מתלמידיו שהשלטון אינו מניח להם להישאר אצלו; בי"ח בשבט שלח ה"אמרימשה" ראש ישיבת "תורת חסד" בבריסק, מכתב שבו המליץ לראי"ה על קבלת שבעה מתלמידיו ל'מרכז הרב'; מכתבי המלצה דומים על תלמידים הגיעו בח' שבט מהגרנ"ט; בב'-ג' סיון מר"מ אטלאס משאוול; מריל פיין מסלונים (אביו של רבי ראובן בעל "בין המשפתיים"), ועוד רבים.
בקשות אלו החלו לפני מינויו של הרב מטבריג, ונבעו מהערכה רבה ביותר לרב קוק לראש ישיבה ב"מרכז הרב" באדר א' תרפ"ה, והתחזקו בעקבות בואו של אחד מגדולי גאוני דורו וצירופו יחד עם הרב קוק (ראו ב'אגרות לראי"ה' מכתבים שונים בעניין זה מראשי ישיבות רבים). רא"א בורשטיין הספיק לכהן במשרה רמה זו עד יום י"ט בסלו תרפ"ו שבו נפטר בפתאומיות.

מכתב ר"י שפירא:
'לכבוד הוד כבוד ידיד נפשי הגאון הגדול המפורסם פאר הדור, נרו יאיר, עומד בפרץ עמו, כקש"ת מה"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב הכולל דעיה"ק ירושלים תובב"א
הנני מוצא חובה לנפשי להביע לפני הדר"ג שי' את את רחשי ברכותינו ותודתנו מעומקא דליבא, בשם הישיבה הק' 'עץ חיים' דוואלזין יצ"ו, עבור פעולותיו הכבירות והתועלתיות, אשר פעל ועשה בס"ד בין אחינו בני ישראל אשר במדינת ארצות הברית, לקיום מוסדות התורה בכל ארצות פזורינו – ובתוכם גם לטובת מוסדנו אנו. חיבה יתירה נודעת לנו מאת הדר"ג שי' המתיחס אל בית האולפנא רבתא דמחננו בתור אחד בניה בוניה, אשר זכה ליהנות מזיו הודה והדרה בתקופת אא"ז הגאון רשכבה"ג מרן הנצי"ב זצוק"ל, והאציל [שהאציל] מרוחו על אלו יקירי האומה העומדים בראש היהדות החרדית העולמית... כי מעכתר"ה שי' מתייחס אל מקום מקדשנו זה, מקור מחצבתו, בחבה וכבוד מיוחד...
אגלה את אזנו דמר הדר"ג שי', כי עלה בדעתנו להתחיל ולהתעסק בדבר העברת חלק הישיבה הק' לארצנו הקדושה... מה טוב ומה נעים היה לנו אילו כבוד תורתו שי' היה מנהל אותנו בעצתו והוראתו בנידון זה. דעתו דמר תהיה נחשבת בעינינו כיתד בל ימוט, אשר ממנו לא נזוז ימין ושמאל!
...הנה שמענו את שמע ישיבתו הק' אשר מעכתר"ה יסד ושכלל בעיה"ק תובב"א בשם 'מרכז הרב'... ישמש היכלו דמר למקום מסוגל בעד יקירינו מיטב צעירינו... בחורי חמד... בעלי כשרון מצוין, ישרים ונכוחים... אוותה נפשם לפנות אל רומעכת"ר שי' בבקשתם לקבלם אל ישיבתו הק', ולשלוח להם ע"י עו"ר כל התעודות הנחוצות, וכל הצריך אל ענייני הנסיעה... ומבקש אני לקבלם ולהכניסם תחת כנפיו... ורום מעלת כבו תורתו יזכה לבנות כמו רמים מקדשו, להגדיל תורה ולהאדירה...'

הגרנ"ט מראדין מבקש במכתבו לקבל את תלמידו ישראל ביארסקי ל"מרכז הרב" וכותב במכתבו:
'מתיבתא רבא "חפץ חיים"
בראדון פלך ווילנא
ב"ה יום ה' לחודש שבט תרפ"ה
כבוד הגאון האמתי, סוע"ה, מדברנא דאומתי', כקש"ת מוהר"ר אברהם יצחק שליט"א קוק, הרב הראשי לעדת ישראל בירושלים... הכותב למען קיום התורה ולומדיה נפתלי צבי טראפ ר"מ בהישיבה

במכתב הגר"מ סוקולובסקי חוץ מלגבי התלמידים מבקש מהרב קוק לשלוח אשרת עלייה עבורו וששולח את חיבורו "אמרי משה". ממכתבו:
משה סאקאלאווסקע
ר"מ בישיבת "תורת חסד" בבריסק
הוד כבוד ידי"נ כב"י הגאון הגדול האמתי, ראש גולת אריאל, מעוז ומגדול, המפורסם בכל אפסים, כקש"ת ר' אברהם יצחק קוק שליט"א אב"ד בתוככי ירושלים...
המצפה לישועה בתוך אסירי התקוה משה סאקאלאווסקע

הגר"מ אטלס שכיהן ברבנות סלנט, קוברין, ליבוי ושאוול, אמנם פרסם בתרס"ה מכל נגד הציונות, אך ככלל הגדולים מתנגדי הציונות התייחס בהערצה אישית לרב קוק ובמכתבו הנ"ל כותב על תלמיד חתנו הגרא"ב וסרמן זצ"ל הי"ד, ישראל ליפקינד (נצר למרן הגאון ה"הגהות בן אריה" זצוק"ל) שמעוניין ללמוד ב"מרכז הרב" וממליץ עליו שהוא שקדן וירא שמים. במכתב כתב בפתיחה ובסיום כך:
'הוד כבוד ידי"נ ויד"ע, הגאון הגדול המפורסם לתהלה ולתפארת, מרן אברהם יצחק הכהן שליט"א...
מאת הדו"ש ושלו' כל החוסים בצל תורתו, מוקירו ומכבדו כערכו הרם, המצפה לתשועת השי"ת להרמת קרן התורה וביאת משיחנו בבי"א
מאיר אטלאס החופ"ק שאוולי

רד"ב איינהורן, בן רבי אפרים צבי איינהורן, שלח לרב מכתב על קבלת תלמידו הרב יעקב שטיין לישיבת "מרכז הרב", וכותב בראש מכתבו:
'לכבוד הרב הגאון הגדול פ"ה פה"ד החכם הכולל חוקר אלקי דמטמרין גלין ליה מרא דארעא דישראל כקש"ת אברהם יצחק שליט"א כהן לאל עליון ורב והגאון אב"ד דעה"ק ירושלים תובב"א.' ומסיים את מכתבו ב'דברי המשתחוה מול הדר"ג וקדושתו הרמה דוב בעריש בהרה"ג א"צ.'
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#17 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 12, 2023 12:54 am

הרב מחסלביטש אמר במלאת שנה לפטירת הראי"ה: "גאון הדיבור ויחד עם זה גאון השתיקה היה מרן הגאון הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. מצד אחד היה דיבורו קולח בלי מעצור... מצד שני היה לו כוח השתיקה: אף פעם לא שמענו ממנו דיבור אסור... גם לדבר וגם לשתוק... לא כל אחד זוכה, ואחד מיוחד שזכה לכך היה רבנו הרב זצ"ל." (פורסם ב"היסוד", ערב ר"ה תרצ"ו)

ה"חדוות יעקב" מלאסק כתב בתרפ"ה מכתב לרב קוק שבו מודיע לו על שליחת ספרו ומבקש לשלוח לו את הערותיו, וכך כתב בפתיחה:
'צבי אריה יעקב מייזלש
בן הגאון מו"ה דוד זצל"ה
אבד"ק לאסק והגליל כ"ה יום א' ויקרא תרפ"ה
כבוד גאון הגאונים, רב רבנים, שר התורה, כל רז לא אניס ליה, מופת הדור, איש אשכולות הצדיק וכו' כקש"ת מו"ה אברהם יצחק שליט"א קוק, ראש הרבנים בירושלים עה"ק דארעא דישראל...'

רי"ח דייכס מלידס היה מעריץ נלהב של הראי"ה. לדוגמא, בפתחו של אחד מספריו הרבים של הרב דייכס, מובאת הסכמה מרגשת של הראי"ה, והרב דייכס מכנהו: 'ידיד נפשי הגאון הגדול האמיתי, תפארת ישראל, אוצר תורה יראה ותבונה, חוקר ומקובל, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, רב הכולל בעה"ק ירושלים תובב"א'. הקנאים שלחו מכתב לגרי"ח דייכס, וציפו כי הוא יענה לבקשתם להחרים את הראי"ה וספרו, הם לא ידעו שהרב דייכס הוא מעריץ של הראי"ה, ולא היה סיכוי שיחרים את הרב קוק. אדרבא, הוא הזדעזע ממעשיהם המגונים, ומחה על כך בחריפות.

ר"ע הדאיה כתב בפנייתו לראי"ה "גאון ישראל וקדושו, פאר הדור והדרו". הרב הדאיה היה מבקש בקשות שונות מהרב קוק במשך שנות היכרותו עם הרב קוק, והרב קוק היה נענה מיד. וכן הרב הדאיה אמר שהוא נוכח לדעת שהרב קוק הוא "לא רק גדול בתורה אלא גם גדול במידות ונשמה גבוהה שממנה יש ללמוד אורחות חיים!"

ה"אז נדברו" ציין בהסכמתו להוצאה המחודשת של ספר "שבת הארץ" מטעם מכון "התורה והארץ", כי כשכתב את ספריו על הלכות שביעית היה ספר זה אחד הספרים היסודיים בהם השתמש, ולא נמנע מלהביא בספריו את דברי הראי"ה עם הערכה רבה לגדולתו של הראי"ה.

בחוברת 'סיני', כרך מ"ז אלול תש"כ, שהוקדשה לזכרו של מרן הראי"ה במלאות 25 שנים להסתלקותו, מובאים שמונה מאמרים, מרבנים גדולים, וביניהם גם רשז"א שכתב מאמר בעניין "תנאי שלא נעשה כמשפט התנאים" ובפתח מאמרו כתב: 'לזכר נשמת רבנו הגדול מרא דארעא קדישא, מרן הגאון מוהרא"י הכהן קוק זצ"ל, למלאת כ"ה שנה לפטירתו'.
הקונטרס "ישועת הארץ" שבהוצאת "מדרש בני ציון", ירושלים תרצ"ח, שהרב אוירבך היה מעורכיה, התבסס על הלכות שביעית של הרמב"ם עם הערותיהם של "פאת השולחן", הרידב"ז ודברי הרב קוק ב"שבת הארץ".
וכן יש לציין שבספר "מאורי אש" על חשמל בשבת שהוא ספרו הראשון שיצא לאור בתרצ"ה, בין ההסכמות נמצאים הסכמותיהם של הראי"ה וה"חבל יעקב מוולקוביסק שהיה ב"מזרחי" בנוסף להסכמותיהם של רבו ראז"מ ורח"ע ואביו. רשז"א העניק עותק מספרו לראי"ה וכתב בהקדשה: 'למעלת כבוד רבנו מרא דארעא דישראל הגאון הגדול אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א מאת שלמה זלמן אויערבאך.'
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#18 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 12, 2023 12:58 am

'ר"ג אייזמן כתב חרצי"ה (היה הכהן הפודה של בנו בכורו):
בע"ה ב' לס' אמור קמניץ ליטא.
הוד כבוד הרב הגאון המפורסם בצדקותו ובחסידותו כמוהר"ר צבי יהודה קוק שליט"א מנהל רוחני דישיבת 'מרכז הרב' בירושלים.
שלום וכל טוב לרו"מ הדר"ג שליט"א.
הנה ארהיב עוז בנפשי לגשת מול הוד מעלת הדר"ג במכתבי זה - אף שלא היה לי הזכות עד עתה להכירו פנים בפנים - בקשר לקבלתי מאת תלמידו הוד ידיד הנעלה כמה"ר מה בוריסרובסקי נר"ו ספרים אחדים מספרי כ"ק אביו מרן ומאורן של ישראל זצ"ל שהואיל הוד רום מעלת הדר"ג שליט"א, ברוב הדרת טובו וענוותו, ליתן לו בעדי. ליבי מלא על כל גדותיו רגשי תודה עמוקה, להוד כבוד הדר"ג שליט"א בעד טובתו הרבה, מבלי שקדם שום זכות מאיתי על זה. הטבה הלזו שיש [בה] משום הליכה בדרכיו ית' על דרך "מי הקדימני ואשלם" (איוב מ"א, ג'), ובחז"ל (ויק"ר כ"ז, ב') מי מל לפי עד שלא נתתי לו בן וכו'. ואם חז"ל בנועם מוסרם העירו "כל הפותח פתח לחברי נפשו חייב לו" (שמו"ר ד', ב'), כמה יש לי הדל להכיר טובה בכל ישות נפשי אל הוד רום מעלת הדר"ג שליט"א, בעד פתיחת לי פתחו של אולם לחדור, כפי רוח בינתי החלושה, לתוך עמקי תורת כ"ק אביו מרן זצ"ל, ע"י ספריו הקדושים. והנה, לבוא לתוך עומק כוונת כ"ק אביו זצ"ל בספריו הקדושים, מובן – שמפאת אי ידיעת לאנשים שכמוני בחכמת האמת היא חכמת הנסתר - אין לחשוב כלל. אבל מה שעשה עלי רושם כביר, ושהיה לי כמדומה תועלת רב בע"ה, מתוך עיון שטחי בספריו הק', הוא ההכרה שלו, כה ברורה, בפנימיות ובפנימי פנימיות, בכל העניינים שנגע, במידה כה חזקה שהוא כראיה ממש, עד למדריגה שנעלם מאיתו זצ"ל לגמרי החיצוניות והקליפה, באפיסותה ובשלילתה, לעומת עשירות וזוהר התוך והפנים. כל מה שמוסר לנו עושה רושם עלינו מפני שמספר לנו מה שרואה, לא מה שחושב ולא מה שמרגיש לבד, כי אם מה שנתגלה לו לעיניו ממש.
ההשגחה העליונה ברוב טובה וחסדה, שלחה אלינו נשמה אצילה זו המוכרחת ביחוד לדורנו, דור דל הפנים, דור שנמשך לגמרי אחרי דרך החומריות והחיצון, מבלי הבין כלל עשירות תוכן הפנימי של הישות ומלואה, שלעומתה החיצון הוא שלילה גמורה במלוא מובנה של המילה. והלא זה כמדומה, הוא הסיבה העיקרית להירידה הנוראה של הדור בתור 'מחלל את הקודשים' (אבות ג', י"א). בהורקת כל תוכן קודש פנימי ורוחני מן היצירה, ורק אל זוהמת החומריות והחיצון עיניו. ובחז"ל, "תשת חושך ויהי לילה, זה עולם הזה שדומה ללילה" (ב"מ פג:), וכביאור הגרש"ז זצ"ל (הג"ר שמחה זיסל זיו מקלם) מפני "שפנימיות עוה"ז נעלם ונסתר מבני אדם", "בו תרמוש כל חייתו יער, אלו הרשעים שדומים לחיות היער". ועוד בראשית התייסדות האומה האלוקית מבט חיצוני זה עשה הקרע הנורא ומחיצה עולמית בין בחיר האבות הוא יעקב אע"ה ובין עשיו, מקור הקליפה והחומר, כמו שביאר הספורנו זצ"ל על "הלעיטני נא מן האדם וכו' על כן קרא שמו אדום" [בראשית כה, ל], כשראה שכל כך נתמכר למלאכתו הנפסדה עד שלא הכיר בנזיד כי אם צבעו", ומחמת כן בא אליו בטענה שימכור לו הבכורה, הוא ירושה הרוחנית של אברהם אבינו ע"ה, מכיוון שאין לו יכולת להכיר הפְנים, יעוי"ש בספורנו. מני אז ואילך נתפרדו השבילים, יעקב בתור נשמת היצירה וסגולתה, ועשיו בתור קליפתה, כי כל מבטו ומגמתו היה אך ורק אל החיצון.
ומה מאוד מורגש הירידה הנוראה הלזו בימינו, שנגררים אחרי הקליפה והחיצון בכל מקצועות החיים הרוחניים והגשמיים באופן מבהיל למדי. ואז הורד אלינו נשמת כ"ק אביו מרן זצ"ל, לפקוח עיניים עוורות ולאמור לאסירי החיצון צאו. ומבעד ערפילי החציון חדר לתוך פנימי פנימיות החיים, וכשופר נשא קולו אל כל אנשי החיים להרים להם וילון הדק של הקליפה, להראות להם העשירות, הזוהר וההוד שיש בנשמות ובפנימיות היצירה האנושית והאומה האלוקית. כמה מקסימים דבריו כשאומר "הנני רואה איך העוונות הם עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלוקי" כו' ('אורות התשובה' ז, ה), פשוט רואה ומספר מה שרואה. חדר בברירות הראיה אל הפנימיות של "החוצפה דעקבתא דמשיחא", שהסיבה הוא "מפני שהעולם כבר הוכשר להבין איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל" וכו' (שם ד, י), ראה, פשוט, איך זרמי התשובה שוטפים כגלי שלהבות שעל גוף השמש, והם נותנים חיים לכל הישות (שם ד, א). ראה, איך שכל חטא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם ההוויה כולה (שם ח, ג). הוא זצ"ל ראה מה שלא ראו כל בני דורו, איך שכל הכרה ומחשבה יורדת ממקום גדולתה לשעה, ירידה צורך עליה, כדי שתקנה לה בסיס חומרי בכמות המספרי וכוחני (שם יב, יב). ומהו הפלא אם לא הבינו אותו רבים ואף גדולים מבני דורו, כשהיה חסר להם החזיון הזה. עוד יותר העמיק וחדר לתוך פנימי הפנימיות של מקור הרע והקליפה, עד שחדר לאותו הפינה הנוראה, שמשם ראה במבט "הצדיקים הבהירים" שהרשע ונושאיו המה רק מסכים להסתיר את ריבוי השפע של האור העליון, והמתקנים בעצם את הזרחת האור [שם טז, ב]. עומדים אנו נבהלים על מקומנו מרחוק, ואין אנו מרשים לעצמינו אף לחשוב איך להתאים החזיון הנורא הזה עם מהלך מחשבותינו הרגילים, כי מראש ידענו כי לא תצלח.
מה מאושרים היו אנשי הדור שלנו אילו היו זוכים לקבל שפע הבנת פנימיות נשמת היצירה, ומקול רעש ורעם של ההוויה לשמוע איך היא צועקת כלביאה נוראה ומתגעגעת לתיקונה הגמור (שם ד, א). ובחז"ל, הובא בתחילת 'שערי תשובה' לרבינו יונה על רעת המתאחר מן התשובה, משל לכת של ליסטין שחבשן המלך בבית האסורים, חתרו מחתרת פרצו ויעבורו, ונשאר אחד מהם. בא שר בית הסוהר וכו', ויך אותו במטהו, אמר לו, קש יום, הלא המחתרת חתורה לפניך ואיך לא מיהרת להימלט על נפשך [קהלת רבה ז, טו]. ומעולם היה קשה לי, הלא אין המשל מתאים עם המציאות, כי הלא השר צריך להיות שבע רצון שעל כל פנים נשאר אחד מהם, ויהיה עליו עונש יותר פחות בעד שמירתו הפחותה? וכמו כן בנמשל? אמנם כל זה לפי מבט החיצוני על עולמנו הגשמי. אבל לפי מהלך הראיה של כ"ק מרן זצ"ל כמה פשוטים הדברים, האם עולמנו החשוך אינה מתגעגעת לתיקונה הגמור בתור שאר העולמות אין מספר, והאם ממעמקי סתריה אין היא צועקת אל האדם "הלא המחתרת חתורה לפניך"?
הארכתי לדבר, מרוב שמחתי בספרי כ"ק אביו זצ"ל, ומרוב רצוני להראות אל הוד מעלת רום הדר"ג שליט"א אותו הכרת טובתי בהראותי לו עוצם שמחתי בהם. כעת אני לוקח לי פנאי להגות ב'אגרות ראיה' [מהדורת תרפ"ג], כמה הון ועשירות יש שם על כל מילה ומילה.
יתן ד' שיחדרו מי הדעת של תורת כ"ק אביו זצ"ל, לשמחת לב כל ההוגים בה, בכל רחבי תבל, לטוב לה בשני העולמים, אמן.
מנבכי לבבי נובע חפצי העז, ששמש העליון, שמש ההשגחה העליונה, תשלח אל מול עבר פני הדר"ג שליט"א את זהריה, זהרי עונג ועידון, ומנוחה נפשית שלמה ומקיפה.
כחפץ לב עבדו מוקירו בהערצה רבה,
גדליה איזמן.'
המכתב עם הערות ומקורות בכתובת: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan- ... asp?id=214.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#19 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 12, 2023 8:23 am

[*]רבני תימן בירושלים העריצוהו מאוד. בירושלים תרצ"ח יצא לאור הספר "אמונת ה'" התומך בתורת הנסתר שהביאו לבית הדפוס הרב חיים בן שלמה עראקי-כ"ץ, הרב יהודה אברהם חבשוש והרב שלום שלמה נג’אר, זצ"ל, כנגד החיבור "מלחמות ה'" של הרב יחיא קאפח זצ"ל השולל את חכמת הקבלה. גדולי הרבנים בירושלים הוחתמו על הספר והרב קוק הוזכר בספר ותואר כך: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'".
ביחס לספר: יצאו דפוסי צילום בניו-יורק תשנ"ג ובירושלים תשס"ב כשבהדפסת תשס"ב נוספו תיקוני טעויות ומאמר של פרופ' דוד תמר (פרופסור לתולדות עם ישראל) על זהות מחבר הספר שבמקור פורסם בכתב העת "קרית ספר", גיליון מ"ז, תשל"ב, עמ' 329-328, והוא מסיק שחיברו הגאון הרב יוסף צוברי זצ"ל (מנהיגה של קהילת השאמי בקרב יהודי תימן) בסיוע רבותיו ובראשם הגאון הרב סעיד עוזרי זצ"ל. אך פרופ' יוסף טובי (פרופ' לספרות עברית והשוואתית) מסיק כי המחבר הוא הגאון הרב יחיא ערוסי זצ"ל, שהיה מרבותיו של הרב צוברי, ומאמרו על כך פורסם בכתב העת "דעת", גיליון 49, קיץ תשס"ב, עמ' 95-87.

הנה מחאה של גדולי ישראל ומנהיגי הישוב הישן בירושלים שהתפרסמה בטבת תרצ"ג, בעקבות ביזוי הרב קוק:
'מחאה גלויה, מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלים ת"ו. בהתאסף יחד ראשי מוסדות הקודש של היהדות החרדית בירושלים, עמוד התווך של הישוב הישן בארה"ק, למראה הסכנה הצפויה ח"ו לקיומה של תורה ושלטונה בחיים, ע"י מעשיהם של כנופיית צעירים מחוסרי כל מצפון ורגש אחריות, ונעדרי כל זיק של כבוד התורה, שבשנאתם וקנאתם בגדולי התורה ועמליה בטהרה הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א, ראש רבני אה"ק והגאב"ד דפעיה"ק ירושלים ת"ו בפרט, ואחרי שנוכחו לדעת כי כנופיה זו של כותבי הפלסתר הם הם בעלי העתון 'קול ישראל' והם הם התופסים את בית ישראל בליבותם בתור סניפה של "אגודת ישראל" בירושלים, וגדולה החרפה ורבה הכלימה כי הרס זה לבית ישראל בא לנו בעווה"ר תחת השם המזוייף של "יהדות חרדית" והגנת הישוב הישן שמחרפיו אלה מתיימרים ומתחצפים עוד להשתמש בו.
לכן מצאנו חוב קדוש בנפשנו להוקיע את עושי הרשעה האלה לעיני השמש ולהסיר מעל הישוב החרדי את קלון מעשיהם של מחריבי קרתא קדישא אלה. והננו מבקשים את פני רועי ישראל[...] לכלות הקוצים מכרם ד' צבאות.
[...] חלילה להכניס שום רפיון בלב, מפני מעשיהם המקולקלים של איזה כנופיה בעלי ריב ומדון השקועים בפוליטיקה של פירוד לטובת עצמם, והם הקימו והרחיבו מספר נערים קלי עולם רודפי שקר ותוהו להעיז פניהם ברבותינו בדברי דופי, ובמה נחשבו הם, ואין כוחם אלא בכתבי פלסתר שהם מפיצים ברשעתם. אבל ת"ל, כל העדה כולם קדושים, יראי ד' ושומרי תורה ומצוות מכבדי התורה וגדוליה ומגינים במסי"נ על כל קנייניה הקדושים של היהדות החרדית.'
על כרוז נוקב וחריף זה, שאינו משתמע לשתי פנים, חתומים כלל גדולי ירושלים, ראשי הישיבות, ומנהלי המוסדות של הישוב הישן.

בירחון קול תורה תמוז-אב תרצ"ה (עמ' כ"א-כ"ה) מופיעה הכרזה על יום תפילה לרפואת הרב קוק שבו הוא מוגדר "רבנו גאון ישראל וקדושו מרן..", 'רבנו גאון עוזנו הגאון הגראי"ה קוק שליט"א', 'גאון הדור שבית ישראל נשען עליו, עמוד התווך של התורה והיהדות באה"ק', ועל ההכרזה הזו חתומים מגדולי ירושלים ואף מגדולי הדור: ראז"מ, רצפ"פ, הרבי מזוויהל, הרבי ממודז'יץ, האחים האדמו"רים מרחמסטריבקה, רי"ג הורוביץ ר"י מאה שערים ורב השכונה, הרב מטפליק, הרב מפרילוקי, הרב מחסלביץ', הרב מהומל, הרב מראדין, הרב מאומאן, הרב מברדיצ'ב, הרב ממוהליב, רש"ז זלזניק, רי"י וכטפויגל (ר"י "מאה שערים"), רבי שמחה ורבי שמעון וינוגרד (ר"י תורת חיים), ר"י סרנא (ר"י חברון), רחי"ל אויירבך ורש"צ הולנדר (ר"י המקובלים האשכנזית "שער השמים"), רי"מ הורוויץ (רב שכונת "כנסת ישראל" ומקורב לראי"ה וריח"ז יחדיו שכונה "ר' מיכל דיין"), ר"ח קלידצקי (למד בישיבות וולוז'ין ואיישישוק וכיהן כ-30 שנים כרב בארה"ב ועלה בתרפ"ח לירושלים), רבי יעקב הניך סנקביץ ורבי חיים אלעזר אלתר (ראשי הישיבה הראשונים של ישיבת "שפת אמת"), רבי משה אריה לייב שפירא (ראש ישיבת "תורת אמת" החב"דית) ועוד. וכן נשלחו מכתבים שונים מרבנים גדולים שבהם איחולי החלמה חמים לרב קוק ובהם הוא מוגדר 'הגאון מוהרא"י קוק שליט"א' (רח"ע גרודזינסקי), 'כבוד הגאון האמתי פאר הדור והדרו הצדיק כקש"ת... האב"ד בירושלים...' (הבכרת שמואל), 'כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (ריי"צ מלובביץ'), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א' (ר"י הלוי הולשטוק מאוסטרובצה הי"ד). עם חתימת החוברת הרב קוק נפטר. קישור:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?

לאחר פטירת הרב קוק פרסמו גורמים שונים מודעות אבל ובהם מוסדות שאינם ציוניים אך ראו ברב קוק את גדול הדור שנלקח לבית עולמו, וביניהם ישיבות "עץ חיים", ו"כנסת ישראל - חברון" ו"ועד השחיטה האשכנזית" שיש לציין שהוקם כוועד שחיטה נפרד מהשגחת השחיטה של הרב קוק. ישיבת "עץ חיים" פרסמה את הדברים הבאים: ' "הצור תמים פעלו" (כותרת). מוסד התורה הראשון באה"ק אשר לפני 16 שנה בשנת התרע"ט באותה עונה ג' אלול, היה ממביאי ומכתירי רבן של ישראל בשערי ירושלים, מבכה עתה יחד עם היישוב הארצישראלי את האבדה הגדולה שאינה חוזרת בהילקח מאתנו פאר דורנו גאון עוזנו, מרן רבנו אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל, ינחם הית"ש את משפחתו הגדולה ואת כל בית ישראל וירפא שבר בת עמו.'
ישיבת "חברון כנסת ישראל" פרסמה את הדברים האלה: 'עטופי צער ואבל על הילקח מאתנו עטרת תפארתנו, גאון האומה, פאר הדור, נזר ישראל והדרו, כקש"ת מרן רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל... והרופא שבורי לב, הוא ירפא את שברנו הגדול כיער.'
'ועד השחיטה האשכנזית, פרושים וחסידים בירושלים ת"ו' פרסם את ההודעה הזאת: 'יחד עם כל בית ישראל בארץ ישראל ובגולה כולה הננו מבכים את השבר הגדול שהשברנו בהילקח מאתנו נשיאנו הגדול, גאון קדוש ישראל ותפארתו, העמוד התיכוני שכל בית ישראל נשען עליו, מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל. מי יצא לפנינו ומי יבוא לפנינו ומי ייתן לנו תמורתו?'
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:26 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#20 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 12, 2023 12:50 pm

כל הדברים האלו מוכיחים היטב שלמעט הקנאים הקיצוניים ביותר שהיו בטוחים שבעל דעות כמו של הראי"ה מוכרח להיות רשע, כדעה הרווחת ביהדות הונגריה, וטעו בענק, כל השאר שהם הרוב המכריע לא פסלו בלי לבדוק ולהכיר וכל אלו שהכירוהו העריצוהו מתוך ההיכרות ביניהם גם אם חלקו על דעותיו בחריפות, והרוב שלא הכירוהו מקרוב כמו הברכת שמואל ורח"ע ור"י מאוסטרובצה סמכו על אלו שהכירוהו ולא על אלו שפסלו בלי להכיר. ובין הדוגמאות הטיפוסיות ביותר הם למשל: הרבי מגור שבמכתבו הנודע מהאוניה תוקף בחריפות את דעותיו של הראי"ה אך משבחו אישית וכותב שכל הדברים הרעים שאומרים עליו הם שקרים והיה בידידות עמוקה עם הראי"ה ומכנהו "אהובי" בהתכתבות ביניהם, ה"אור יהל" שבחיי הראי"ה נזף בו על דעותיו אך השתתף בהלווייתו ואמר לפני הקבורה שעכשיו קוברים ראש השקול כנגד כל הראשים כאן (או יותר מכל הראשים לגרסה אחרת - בלוויה השתתפו 75-70 אלף נפשות מתוך ישוב שמנה כ-360,000 והיו בה מחילונים שנגד הדת ועד חרדים שנגד הציונות שמהם מגדולי התורה כמו הרב חסמן והרב מטפליק והרבי מרחמסטריבקה ובעל "אבן האזל" ועוד), רמ"מ הלפרין (חוץ ממה שפונה אליו בין השאר בביטוי כמו "כבוד קדושתו מי יספר" וכדומה) כותב לגבי "ראש מילין" שחיבר הראי"ה ששם ראה מיעוט שכלו לעומת כוחו וגבורתו עד אין חקר של הראי"ה, וראז"מ אמר בין בין השאר בהספד על הראי"ה שהוא היה יחיד הדור בגאונותו וביראתו ובצדקותו ובחסידותו ובמעשיו הגדולים ובעשור לפטירת כתב ש"לדבקותו בה' ובתורתו אין מילים להעריך את ערכו".
ויש לציין שהיו גדולים וצדיקים מכל העדות והחוגים, חוץ משל העדה החרדית שתמכו בדעותיו כמו רצפ"פ, יורשו ברבנות ירושלים, ה"חבל יעקב" מוולקוביסק, ה"חשק שלמה", המרחשת שהקים את ה"מחלקה החרדית" בקק"ל ואין הכוונה לחרדים שנגד הציונות כי הם נגד קק"ל שהוא גוף ציוני, רבי יהודה זרחיה [מרדכי לייב חיים] הלוי סג"ל שהחזו"א אמר עליו שהוא ארי בין אריות בהיותו פחות מגיל 30 והיה ציוני נלהב ומעריץ נלהב של הרצי"ה כעולה ממכתבו אליו בתשל"ז, רבי יוסף אריה ליב זוסמן (מגדולי המקובלים בדורו ותלמידו מובהק לרי"מ חרל"פ), הרבי מקוצק-פילוב, רבי חנוך מסוכצ'וב, בבית רוז'ין היו אדמו"רים ציוניים כמו ר"י מהוסיאטין והרבי מדרוהוביץ' ורבי שלמה חיים מסדיגורה וה"אהלי יעקב" מהוסיאטין שהיה חתן ר"י שהיה האדמו"ר באותו הזמן (שלושת האחרונים הקימו את 'חברת/אגודת ישוב א"י' שהייתה הסתדרות חסידית ציונית שהסתפחה בתרע"ז למזרחי) ורבי יצחק מבוהוש שהיה הרבי מבוהוש הקודם או לפני הקודם, רבי יוסף שמואל מוריה (ברנדויין) מסטרטין-ירושלים, רבי בן ציון שמואל וידאל רפאל אברהם קוֹאֵינְקָה שהיה ראב"ד הספרדים בירושלים, רבי יוסף משאש ורבי שלום משאש שהיו מגדולי רבני מרוקו והארץ היו הרבנים של חיפה וירושלים בהתאמה, הבבא חאקי, הבבא מאיר, רבי רפאל כדיר צבאן, רבי משה-כלפון הכהן שהיה מגדולי הגדולים של רבני תוניס בכלל וג'רבה בפרט ותלמידו הגדול רבי רחמים חי חויתה הכהן, רבי רחמים נאהורי מאלג'יר, רבי שלום יצחק הלוי מתימן, רבי לוי נחמני, ר"מ אליהו שהיה מגדולי המקובלים והפוסקים והמקורבים לבבא סאלי, ועוד רבים. ואף ממתנגדי הציונות היו שתמכו במשנת הראי"ה כמו ה"פחד יצחק" שהתנגד לציונות אך התייחס ל"אורות" כתורת א"י, הרבי ר"י מצ'ורטקוב שקנה את "אורות" מהרצי"ה במאה כתרים בביקור הראי"ה בווינה בתרפ"א שבה שהו אז אדמו"רים מבית רוז'ין עוד ממלחה"ע הראשונה (כאמור בבית רוז'ין היו אדמו"רים ציוניים ולגבי רבי משה מבויאן-קראקא שהיה בין אלו שהרצי"ה פגש בווינה אני יודע שתמך במשנת הראי"ה אך לא יודע לגבי הציונות), הרב מברשוב ומחבר שו"ת "אפרקסתא דעניא", ר"י בוימל בעל "עמק הלכה", המשגיחים רג"א מ"קול תורה" ור"ד יפה מ"כנסת חזקיהו", ועוד.
וכמובן שכל הדברים שהבאתי שהעריצו את הראי"ה גם בלי בקשות חיוניות ממנו ולכן הטענה שהיו חייבים לכתוב תארים מופלגים במכתבים כי בלי זה לא היה נענה לבקשות הוא שקר מלוכלך. ויותר להוסיף שהתארים המופלגים במכתבים הידידות והתורה מעידים על התארים המופלגים במכתבים של בקשות חיוניות, וכאמור ישנם דברים שאינם מכתבים המעידים על הערצה וכן מכתבים במחלתו הקשה ומכתבים לאחרים גם לפני כן ודברים לאחר פטירתו מעידים שהתכוונו באמת לתארים המופלגים גם במכתבים של בקשות חיוניות.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:27 pm, נערך 5 פעמים בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#21 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 12, 2023 5:06 pm

בגלל שלא הצלחתי להעלות כרגיל אני מביא קישורים של דרייב.
שני הראשונים הם קבצים שאין ביניהם הקבלה מלאה הכוללים עשרות מכתבים ומסמכים סרוקים כשהראשון עם הערות וא"א בכל מקרה להעלותם כרגיל: https://drive.google.com/file/d/1J8dID3 ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1vcVLPc ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/11K2i5r ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1obY ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/11Gg6Nc ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/11FeHxR ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/11BYiqs ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/114g6pb ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/114g6pb ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10uW8DV ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1J9B ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10cZIIL ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10a2XRP ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10VJ4Bn ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1-MI ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1Ugi ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/18xr ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1zp9 ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1TJF ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1Dki ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1Skt ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1VDC ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1xqJnfj ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1BYZ ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1fL6 ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1vA7 ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1drx ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1Ipd ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1bzs ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1lk- ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1oW9 ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1V7x ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1ND- ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1EWf ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1Eia ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1e28 ... p=drivesdk
10AewbLGAOn4YOJnAaDw0shrmtk5Ny41O
https://docs.google.com/document/d/1qkB ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1AZx ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1dVX ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10AewbL ... p=drivesdk
המשך יבוא.
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:27 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#22 שליחה על ידי תשובת ציון » ד' ספטמבר 13, 2023 12:55 am

מביא קבצים נוספים הקשורים לראי"ה וליחס גדולי ישראל אליו.
https://drive.google.com/file/d/1YOnReT ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1YVff9U ... p=drivesdk
ראיון עם הראי"ה: https://drive.google.com/file/d/1_yEkQ4 ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1RC2 ... ue&sd=true
https://docs.google.com/document/d/1R5z ... ue&sd=true
https://drive.google.com/file/d/1xKvKki ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10nZPHe ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1t61psb ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1JpShRe ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1zbj ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1qvwwAS ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1yHKRnY ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1y2pYBK ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/12Oa9C5 ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/12NEtnG ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1rY9 ... ue&sd=true
https://drive.google.com/file/d/1MFwj5t ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/10Q9TPP ... p=drivesdk (השייך לענייננו הוא מס' 12)
https://drive.google.com/file/d/1kWW6jR ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1wP3fKm ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1rPoxJn ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1r0urbI ... p=drivesdk
https://docs.google.com/document/d/1rQi ... ue&sd=true
https://drive.google.com/file/d/1r9y1jl ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1-Vp-Yh ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1xS0Pjh ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1xoX6GY ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1BsB_Vc ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1Bz-qEM ... p=drivesdk
1tpWceT14IS7HUa1QWTJF2MZePz4BSfx5
https://drive.google.com/file/d/1l5jbdQ ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1l5jbdQ ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/14rAkxb ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1wGFthp ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1wR1fuF ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1rxxnz- ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1tpWceT ... p=drivesdk
המשך יבוא
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#23 שליחה על ידי תשובת ציון » ה' ספטמבר 14, 2023 12:57 am

מנסה להעלות קבצים
קבצים מצורפים
מכתב הלבושי מרדכי ותוכן מכתב משותף לו ולגיסו ראז%22מ.pdf
(468.86 KiB) הורד 9 פעמים
מכתב הרב מבריסק.pdf
(1.09 MiB) הורד 8 פעמים
מכתב הגרי%22ז.pdf
(966.74 KiB) הורד 8 פעמים
מכתב הסבא מסלבודקה.pdf
(839 Bytes) הורד 10 פעמים
מכתב האחיעזר במחלת הראי-ה.pdf
(189.32 KiB) הורד 8 פעמים
מכתב האחיעזר.pdf
(216.93 KiB) הורד 9 פעמים
מכתב הברכת שמואל לראי-ה במחלתו ותוכן מכתב הרבי הריי-צ.pdf
(840.65 KiB) הורד 12 פעמים
מכתב בעל הלשם.pdf
(819 Bytes) הורד 9 פעמים
מברק של החזו%22א.pdf
(192.23 KiB) הורד 9 פעמים
מברק של החזו-א ועל עמידת החזו-א לכבוד הראי-ה.pdf
(484.22 KiB) הורד 16 פעמים
בית הרב קוק - מפגש 'החזון איש' עם הרב קוק והנחת אבן הפינה לישיבת... _ פייסבוק.pdf
(50.66 KiB) הורד 7 פעמים
מחאת חתן הח%22ח על מעשי הקנאים נגד הראי%22ה.pdf
(923 Bytes) הורד 9 פעמים
חרדים באורות - עולם קטן.pdf
(185.29 KiB) הורד 7 פעמים
דעות הפוסקים על שבועות הגלות.pdf
(1.42 MiB) הורד 8 פעמים
חדשות בקצרה בתמונות ומסמכים_ קבוצת חרדים הגיעה לקברו של הרב קוק וקיימה טקס בקשת מחילה.pdf
(94.86 KiB) הורד 10 פעמים
העדה הקדושה-הדפסה בית מדרש.pdf
(105.48 KiB) הורד 10 פעמים
הערצת אדמו%22רים לראי%22ה.pdf
(3.01 MiB) הורד 9 פעמים
הסכמת ה-אז נדברו- למהדורה חדשה של -שבת הארץ-.pdf
(190.01 KiB) הורד 9 פעמים
החרדים מגלים את הריא_ה קוק_ - בחדרי חרדים.pdf
(99.21 KiB) הורד 12 פעמים
החזיון המופלא על ביקור הרב קוק בסוכת שבעת הרועים - אור האורות.pdf
(136.84 KiB) הורד 12 פעמים
הדס במדבר א.pdf
(571.79 KiB) הורד 11 פעמים
האדמו_ר מגור_ _היחיד שהגיע בפועל למדרגה נעלה כזאת של _אהבת חינם_, היה הרב קוק_ - אור האורות.pdf
(617.2 KiB) הורד 10 פעמים
בידספיריט _ מכתב רבי ברוך בער ליבוביץ.pdf
(159.89 KiB) הורד 11 פעמים
a_ignore_q_80_w_1000_c_limit_001-1.jpg
Emailing הרב קוק.pdf
(557.25 KiB) הורד 6 פעמים
20180104233800690.jpg
20180104224554412.jpg
_מה נעשה עם האנשים התמימים_ תגיד להם שהניסים יבואו אחר כך_ - אור האורות.pdf
(597.05 KiB) הורד 7 פעמים
15983369113224763155497291526961.png
15982623636526951580689440881700.png
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:29 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#24 שליחה על ידי תשובת ציון » ה' ספטמבר 14, 2023 5:46 pm

המשך העלאת קבצים הקשורים לראי"ה ובייחוד ליחס עיקר גדולי ישראל אליו גם אם חלקו על דעותיו.
סרטון בן מעל 9 דקות שבו קטעים נדירים עם הרב קוק וכן כמה דקות מלווייתו:
https://youtu.be/YcC_N-m57Fk?si=8GzAG_zsHM9KUIym
קבצים מצורפים
27780_9_708_979.png
fb33503d-94b6-462f-8279-c84f6a09cce6.png
a430897f-6416-4cf8-92f6-374d757383ec.png
IMG_20200824_091414_0.jpg
IMG_20200824_091403_9.jpg
מכתבו של הרב גדליה קניג זצ_ל מחסידי ברסלב, אל ידידו הרב משה צבי נריה זצ_ל - אור האורות.pdf
(74.55 KiB) הורד 10 פעמים
1009145-13-8-2013-שלוש השבועות בזמננו.doc
(81.5 KiB) הורד 9 פעמים
1009145-13-8-2013-תמיכה בדברי הרב קוק באורות והסברם.doc
(181.5 KiB) הורד 6 פעמים
דעות הפוסקים על שבועות הגלות.pdf
(1.42 MiB) הורד 7 פעמים
מכתב ר%22ש סלנט.pdf
(819 Bytes) הורד 11 פעמים
מכתב שלא מזהה ממי.pdf
(835 Bytes) הורד 6 פעמים
מכתב משותף של בד%22ץ האשכנזים ור%22ש סלנט ורידב%22ז ורב שלא מזהה.pdf
(1003 Bytes) הורד 9 פעמים
מכתב ר%22פ עפשטיין.pdf
(358.91 KiB) הורד 7 פעמים
שלושה שלבים בגאולה.doc.pdf
(105.76 KiB) הורד 7 פעמים
מכתב הפחד יצחק.pdf
(263.72 KiB) הורד 7 פעמים
מכתב ר%22י אברמסקי.pdf
(831 Bytes) הורד 7 פעמים
מכתב השערי יושר.pdf
(827 Bytes) הורד 8 פעמים
מכתב הסבא קדישא לראי%22ה ומלוויו בביקור בגליל בתרפ%22ד.pdf
(184.7 KiB) הורד 10 פעמים
כיפת קרמבו_ ה_עדה_ נובחת...pdf
(87.8 KiB) הורד 9 פעמים
גדולת מרן הגראי%22ה קוק זצוק%22ל.pdf
(138.34 KiB) הורד 9 פעמים
גדולת מרן הגאון ראי_ה קוק זצוק_ל_ היתר המכירה בשמיטה היתר גמור לכתחילה.pdf
(480.54 KiB) הורד 11 פעמים
יחס הגדולים לרב קוק כרבה של ירושלים.pdf
(187.56 KiB) הורד 7 פעמים
גדולת מרן הגאון ראי_ה קוק זצוק_ל_ דוגמאות לשקרים חצופים ועלובים של גורמים חרדיים שונים.pdf
(1.36 MiB) הורד 12 פעמים
מכתב הס%22ק לרב חרל%22פ.pdf
(509.58 KiB) הורד 10 פעמים
גדולת מרן הגאון ראי_ה קוק זצוק_ל_ מרן הגאון רואה האורות ראי_ה קוק זצוק_ל (שיר מוער).pdf
(1.28 MiB) הורד 6 פעמים
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ו' ספטמבר 15, 2023 12:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל ומסמכים נוספים המוכיחים הערצה גם בלי בקשות של פיקו"נ

#25 שליחה על ידי תשובת ציון » ו' ספטמבר 15, 2023 12:15 pm

על מרן הרב זצ"ל / הרב יוסף אריה לייב זוסמן זצ"ל

לקראת ג' אלול, יום העלות מרן הראי"ה קוק זצ"ל לגנזי מרומים, מובאים להלן סיפורים קצרים מחיי הרב ותיעוד פטירתו, כפי שנרשמו ע"י הרב יוסף אריה לייב זוסמן זצ"ל, תלמידו הנאמן של הגרי"מ חרל"פ זצ"ל. תודתנו לגרשון באס על הבאת הדברים לדפוס.

פעם אחת כשהיה רבינו הקדוש זיע"א, בעיר בויסק, הלך בדרך ופגש בו איש נכרי-ערבי וחרבו שלופה בידו, ובדרך לא היה שם איש רק רבינו וירם הערבי את חרבו (זה הי' גרזן) ויאמר בלבו:"עָבר יַעֲבר כאן רבינו ואכה אותו בגרזן". ויהי כַּעֲבר רבינו זצ"ל ותיבש יד הערבי ולא היה יכול להורידה מטה, עד אשר עבר רבינו זצוק"ל מן המקום ההוא…

פעם אחת שלח חותנו של רבינו זצוקללה"ה (הוא הגאון וכו' האדר"ת זצוק"ל) אל רבינו זצוק"ל שיבא לביתו בפוניביז. עלה רבינו ברכבת שנסעה מעירו לפוניביז. ויהי כבואם לְוִילְנָא, ותעמוד שם הרכבת, ועבר שם בחור אחד התחיל רבינו זצוק"ל לשוחח אתו בדברי תורה ובשקעו בלימוד התורה שכח לגמרי שהוא צריך ליסע אל חותנו זצוק"ל, בין כך עברה הרכבת, ורכבת אחרת באה, ועמדה שם במקום הרכבת הראשונה, ורבינו זצוק"ל לא ידע, ועלה אל הרכבת השניה, ולא ידע רבינו זצוק"ל שהיא נוסעת מִוִילְנָא לבויסק, ויבא רבינו זצוק"ל בביתו, וכעבור ימים אחדים בא מכתב מכבוד חותנו (הגאון החסיד והעניו האמיתי וכו' וכו' האדר"ת זצוק"ל) ושאל: מה שלום חתני? שהרכבת שהלכה מבויסק לפוניביז, נהפכה בדרך ונהרגו כל אנשי הרכבת…

פעם אחת כשהיה רבינו זצוקללה"ה זיע"א, בלונדון בא אליו איש אחד, אשר נאשם לישב במאסר חמש שנים, ובקש מרבינו שיברכו, נתן לו רבינו זצ"ל את ספרו "ריש מילין", לקח האיש ההוא את ספרו הקדוש של רבינו הקדוש זצוקללה"ה מיד יצא זכאי, בזכות הספר הקדוש שהיה בידו…

רבינו הקדוש טהור עינים קדוש עליון פה קדוש זצוקללה"ה זי"ע ועכי"א, נסע עם הגרי"מ חרל"פ יבדל"ח אל כנרת, ובאו שם לאיש אחד אשר שנה ופירש והתוכח אתו רבינו זצוק"ל, ורק שלשתם היו בבית (בזמן ההוא לא נתפרץ עדיין לילך בגילוי הראש) החציף האיש ההוא את פניו וגלה את ראשו, היטב חרה לו להגרי"מ חרל"פ יבדל"ח על הדבר הזה. כשיצאו אמר לו הגרימ"ח יבדל"ח לרבינו זצוק"ל, איך החציף האיש ההוא את פניו לגלות ראשו לפני רבינו? ענה לו רבינו זצ"ל: "באמת שלא ראיתי שגלה ראשו…"

כשבא מלונדון לארץ ישראל, היה מנשק את אבני תל אביב כמו שעשה ר' אבא כדאיתא בסוף מס' כתובות :"ר' אבא היה מנשק כיפי דעכו" פירש"י כיפי, סלעים, כלומר שהיה מנשק אבני עכו וכן עשה רבינו הקדוש זצ"ל.

יציאת נשמתו של רבינו זצוק"ל. בשנת תרצ"ה ג' אלול, היה לרבינו זצוק"ל שטף דם פנימי, וידעו כי באותו יום הגיע העת שתעלה נשמתו של רבינו זצ"ל לאביו שבשמים, ונתאספו הרבה רבנים וגאונים שם ביום ההוא, באותו היום שנתבקש לישיבה של מעלה היה שמח בשמחה עצומה, כשהגיע השעה שתעלה נשמתו השמימה ברגעים האחרונים של חייו, וַיַּסֵב יחזקיהו פניו אל הקיר (יחזקיהו הוא השם שנתוסף לרבינו זצ"ל מפני חליו) והתחיל גוסס, מיד התחילו כל העם לבכות ואמרו "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" בקול גדול, כשהגיע הקהל ל"אחד" התגבר רבינו זצ"ל כארי, בכל כוחותיו, וְהֵסַב את פניו למעלה, ואמר:"אחד" ואע"פ שלא היה יכול לדבר בשעת הגסיסה, אבל זה היה כח קדושה עליונה ויצאה נשמתו באחד. וכראות הגרי"מ חרל"פ כי נשמתו של רבינו זצוק"ל יוצאת, התחיל לבכות וצעק צְעָקָה גדולה ומרה ואמר:"אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". נפלה עטרת ראשנו. קול נהי נשמע בציון, וכהלום רעם פלחה ומחצה את לב כל בית ישראל השמועה האיומה והמחרידה כי נצחו אראלים את המצוקים ושבה ארון הקדש הורם הנזר והוסר עטרת תפארת ישראל רבה של ירושלים נשיא ארץ הקדש ורבן ומאורן של ישראל שר התורה גאון הדור וצדיק יסוד עולם, פאר חמדת ישראל וקדוש ד' הכהן הגדול מורנו ורבנו מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל זי"ע ועכ"י אמן.

הגאב"ד דעיה"ק ירושלים וראש הרבנים לא"י נתבקש בישיבה של מעלה ביום הראשון ג' אלול (תרצ"ה) בשעה חמש ורבע אחה"צ בשנת השבעים לימי חייו.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#26 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 19, 2023 12:51 am

רציתי להעלות שני קבצים אך משום מה תצוגת הפורום השתנתה לתצוגה כזו שבעריכה אין את חלון העריכה ולא ניתן בפועל לערוך. וכן כשרוצים לשלוח קבצים לאחר שמעלים, ישנה הודעה שבהודעה ישנם מעט מדי תווים.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#27 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 19, 2023 12:27 pm

שני הקבצים הם שני מכתבים של הרבי הריי"צ בהקשר של ניסיון של הראי"ה להתערב בסדרי ישיבת תורת אמת מסיבה שלא מצאתי. מנהל הישיבה הרב שלמה זלמן הבלין הודיע על כך לריי"צ ששלח אחיו מכתבת
תשובה וכן שלח מכתב לראי"ה שבו כותב שלא יתערב בסדרי הישיבה. משני המכתבים ניכרת ההערכה הגדולה של הריי"צ לראי"ה על אף התרעומת הגדולה של הרבי. מפני שמדום מה אין למעשה אפשרות להעלות קבצים, אני מביא את הקישורים לדרייב:
https://drive.google.com/file/d/197NvqS ... p=drivesdk
https://drive.google.com/file/d/1AnpIGa ... p=drivesdk
המכתב השני לא ניתן להעלאה ומתקבלת שגיאה.
קבצים מצורפים
38.jpg
נערך לאחרונה על ידי תשובת ציון ב ה' ספטמבר 21, 2023 3:06 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#28 שליחה על ידי תשובת ציון » ג' ספטמבר 19, 2023 12:28 pm

המכתב המקורי של הרבי הריי"צ לראי"ה במחלתו האחרונה של הראי"ה (לא הצלחתי להעלות): https://drive.google.com/file/d/1-s4qTx ... p=drivesdk

אורח

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#29 שליחה על ידי אורח » ד' נובמבר 29, 2023 3:42 pm

כל החומר הזה, מועלה, כנראה על ידי אותו אדם, בפורומים שונים, לא יודע לאיזו מטרה.
באחד הפורומים ראיתי מישהו שענה לו בבדיחותא:
ק-קו-קוק-קוקו-קוקוריקו.

חוטרא
הודעות: 73
הצטרף: ה' יולי 18, 2019 3:15 pm

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#30 שליחה על ידי חוטרא » ו' דצמבר 01, 2023 9:27 am

בצבור החרדי קיים מושג שנקרא "התפכחות".
בשנת תש"ט, היו רבנים חשובים, שחשבו שיש לשמוח בעצמאות מדינת ישראל. בשנת תש"י כבר הכירו והתפכחו, ולא יזכר שם העצמאות עוד.
יש עוד הרבה דברים, שבשעת מעשה כאשר נמצאים בתוך הענין וזורמים אתו, חושבים בדרך אחת, וכעבור זמן מה, כאשר התוצאות נראות בשטח, מכירים את המצב ומתפכחים.
כך היה גם עם נושא האשכול דנן. גם אם רבים וטובים בני דורו, בשעת מעשה, חשבוהו לנכבד וחשוב. עם הזמן - כאשר פירות דרכיו ותלמידיו הציצו ציץ ופרח בשדה המעשה - התפכחו, והבינו כי טועה ומטעה הוא, ויעלימו אותו מתוך קהל החרדים.
יש מגזר אחד שאינו מתפכח, אלו שמרן זצ"ל קרא עליהם את ראשי התיבות "פתי מאמין לכל דבר", שכל מה שיעשו להם לא יפקח את עיניהם ויפכח אותם מדרכם, ואכמ"ל.
והמה ממשיכי דרכו של נשוא אשכול זה.
יהי להם אשר להם, אין בכוחנו לבונן את האבנים, אבל שלא ינסו לטמטם גם אותנו.

כּוֹתָר
הודעות: 1258
הצטרף: ה' ינואר 24, 2019 5:18 pm
עיסוק תורני: צמא לדבר ה'
יצירת קשר:

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#31 שליחה על ידי כּוֹתָר » ש' דצמבר 02, 2023 8:12 pm

חוטרא כתב: אלו שמרן זצ"ל קרא עליהם את ראשי התיבות "פתי מאמין לכל דבר", שכל מה שיעשו להם לא יפקח את עיניהם ויפכח אותם מדרכם, ואכמ"ל.
מי זה מרן זצ"ל ?

חוטרא
הודעות: 73
הצטרף: ה' יולי 18, 2019 3:15 pm

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#32 שליחה על ידי חוטרא » א' דצמבר 03, 2023 7:02 am

כּוֹתָר כתב:
חוטרא כתב: אלו שמרן זצ"ל קרא עליהם את ראשי התיבות "פתי מאמין לכל דבר", שכל מה שיעשו להם לא יפקח את עיניהם ויפכח אותם מדרכם, ואכמ"ל.
מי זה מרן זצ"ל ?
סתם "מרן" בדורנו, הגאון בעל יביע אומר זיע"א.

עדכונים מנדרים פלוס
הודעות: 44
הצטרף: ד' יוני 07, 2023 1:48 pm

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#33 שליחה על ידי עדכונים מנדרים פלוס » ב' דצמבר 04, 2023 6:11 pm

במגזר הספרדי, כן.
בעדה החרדית ?
בציבור הדת"ל ?
באגודת ישראל ?
בדגל התורה ?
בפלג הירושלמי ?

חוטרא
הודעות: 73
הצטרף: ה' יולי 18, 2019 3:15 pm

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#34 שליחה על ידי חוטרא » ב' דצמבר 04, 2023 11:43 pm

עדכונים מנדרים פלוס כתב: במגזר הספרדי, כן.
בעדה החרדית ?
בציבור הדת"ל ?
באגודת ישראל ?
בדגל התורה ?
בפלג הירושלמי ?
חבל שאי אפשר לכתוב את המנגינה, הכונה היא ל"מרן" במלעיל כזה: MARAN, יש אחר?!

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#35 שליחה על ידי תשובת ציון » א' ינואר 07, 2024 12:37 pm

אורח כתב: כל החומר הזה, מועלה, כנראה על ידי אותו אדם, בפורומים שונים, לא יודע לאיזו מטרה.
באחד הפורומים ראיתי מישהו שענה לו בבדיחותא:
ק-קו-קוק-קוקו-קוקוריקו.
המטרה כדי להציג את השקרים של גורמים חרדיים דונים המשקרים במצח נחושה ומםרסמים כאילו רוב ככל גדולי החרדים לא החזיקו מהראי"ה ורק במכתבים הקשורים לפיקו"נ כתהו לו תארים מופלגים כי רק כך נענה לבקשותיהם ואלו רובם ככולם של המכתבים לראי"ה.
אני הראיתי בדבריי שהטענות האלו הן שקרים מלוכלכים ונבזיים. בדברים שהראיתי רואים הערצה גדולה גם בלי קשר למכתבים ותארים מופלגים גם במכתבי ידידות ותורה, מכתבים שההערצה ניכרת מתוכם. וכך רובם ככולם של גדולי החרדים וכל אלו מהם שהכירו מקרוב את הראי"ה
כך בדברים שבאשכול זה וכך למשל בתגובה זו: viewtopic.php?t=490#p8244

תשובת ציון
הודעות: 57
הצטרף: ג' ספטמבר 05, 2023 11:57 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#36 שליחה על ידי תשובת ציון » א' ינואר 07, 2024 1:08 pm

חוטרא כתב: בצבור החרדי קיים מושג שנקרא "התפכחות".
בשנת תש"ט, היו רבנים חשובים, שחשבו שיש לשמוח בעצמאות מדינת ישראל. בשנת תש"י כבר הכירו והתפכחו, ולא יזכר שם העצמאות עוד.
יש עוד הרבה דברים, שבשעת מעשה כאשר נמצאים בתוך הענין וזורמים אתו, חושבים בדרך אחת, וכעבור זמן מה, כאשר התוצאות נראות בשטח, מכירים את המצב ומתפכחים.
כך היה גם עם נושא האשכול דנן. גם אם רבים וטובים בני דורו, בשעת מעשה, חשבוהו לנכבד וחשוב. עם הזמן - כאשר פירות דרכיו ותלמידיו הציצו ציץ ופרח בשדה המעשה - התפכחו, והבינו כי טועה ומטעה הוא, ויעלימו אותו מתוך קהל החרדים.
יש מגזר אחד שאינו מתפכח, אלו שמרן זצ"ל קרא עליהם את ראשי התיבות "פתי מאמין לכל דבר", שכל מה שיעשו להם לא יפקח את עיניהם ויפכח אותם מדרכם, ואכמ"ל.
והמה ממשיכי דרכו של נשוא אשכול זה.
יהי להם אשר להם, אין בכוחנו לבונן את האבנים, אבל שלא ינסו לטמטם גם אותנו.
תגובתך מעידה מדוע דבריי נדרשים. גם היום, כמו אז, רובם ככולם של גדולי החרדים מתייחסים בהערצה לראי"ה למרות המחלוקת על דעותיו. גם המחותנים הגדולים רשז"א וריש"א, (שני פוסקי הדור האשכנזיים זה אחרי זה) עד סוף ימיהם (רשז"א, למשל, כתב עליו "רבנו הגדול מרא דארעא קדישא" וריש"א, למשל, החזיק את 'אגרות הראי"ה' והקריא לבני תורה את אגרת הראי"ה לאחיו לגבי חזרה על הלימוד), ה"אז נדברו" (יש לו הסכמה על הוצאה מחודשת של שבת הארץ), המשגיח ר"ד יפה (יש לו הסכמה על ספר חידושים על פרשת השבוע המלוקטים מכתבי הראי"ה והיה לומד בדברי הראי"ה), ועוד רבים.
וכן לגבי השקפת עולם גם שנים רבות לאחר הזמן ההוא ואף לאחר הקמת המדינה המשיכו להיות גדולי תורה ציוניים כמו מרנן הגאונים ר"מ אליהו, רא"א כהנא-שפירא, הציץ אליעזר (בהקדמתו ל"הלכות מדינה" רואים את השקפתו הדתית-לאומית), רח"ד הלוי, רמ"י גץ (ר"י המקובלים בית אל שתלמידו הגר"י אביחי שירשו גם הוא דתי לאומי), המקובל רבי יהודה זרחיה [מרדכי לייב חיים] הלוי סג"ל, ועוד.
ההשקפה הדתית לאומית מיוסדת על יסודות איתנים במקורותינו לא פחות מההשקפה החרדית ויותר מההשקפה הקנאית ביותר כמו בחסידות סטמר.
https://old.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 30#p232684
https://old.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 30#p232687
https://old.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 30#p233054
https://old.tora-forum.co.il/viewtopic. ... 90#p237958
https://tora-forum.co.il/threads/%D7%90 ... ost-433170

קדוש ישראל
הודעות: 25
הצטרף: א' ינואר 07, 2024 1:09 am

Re: מכתבים להראי"ה קוק מגדולי ישראל

#37 שליחה על ידי קדוש ישראל » ה' ינואר 18, 2024 1:26 pm

אורח כתב: רבי שלמה מזוויהל/זווהיל היה בראשי חודשים מבקר את הרב קוק ויושב לפניו כדי ליהנות מזיו פניו ולהאזין לדברי תורתו. בספר "מבחירי צדיקיא" בעמ' קנ"ב, מספר הרב יוסף יהודה לייב זוסמן זצ"ל: 'האדמו"ר ר' שלמה'לה זצוק"ל מזווהיל, היה ידוע לבעל רוח הקודש נפלא ובעל מופתים כבירים, והיה גדול מאוד בתורה, בנגלה ובנסתר, והוא היה מעריץ את הרב מאוד, וסיפר לי אחד מחסידי זווהיל, כי יש מכתב מהאדמו"ר זצוק"ל אשר בו הוא מתאר את הרב לצדיק יסוד עולם, והנ"ל הוסיף: "אם תרצה לדעת היכן המכתב ההוא, תדע לך שהוא נמצא במשרד העדה החרדית בירושלים".

שלח לרב קוק מכתב ידידות לקראת ראש השנה תרפ"ו בו חוץ מאיחולי שנה טוב וכתיבה וחתימה טובה כותב לו איך התענג לפגושו כאשר זכה להיות בירושלים:
'דוד בארנשטיין
אבדק"ק טאמשוב
ב"ה יום ג' דסליחות תפר"ה לפ"ק, טאמשוב
השוכן בציון ובוחר בירושלים יחון בספר החיים את כבוד ידידנו ידיד ישראל והרב הגאון הנפלא, הצדיק המפורסם, חכם חרשים ונבון לחשים, דורש טוב לעמו, כקש"ת מו"ה אברהם יצחק הכהן שליט"א, רב הראשי לעה"ק ירושלים תובב"א ולארץ ישראל.
אחדשכגת"ה כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו. כאשר בחסדי ה' זכיתי להיות בתוככי ירושלים והתענגתי להתודע כ"ג שליט"א וחיבתו חיבת הקודש נתקעה בלבי וכמו כן נתכבדתי ממעכ"ג באות אהבה וידידות, והנני ממקום מרחוק להרגיש רחשי תודה ולהגיש ברכתי אל הכהן הגדול מאחיו בברכת השנים שיכתב ויחתם בספשצ"ג לחיים טובים ארוכים ומתוקנים ועד מהרה תחזינה עיניו ועינינו ירושלים נוה שאנן בנוי' על תלה וארמון על משפטו ישב ופדויי ה' ישובון ובאו לציון ברינה ולירושלים בשמחת עולם.
כתקות ועתירת ידידו הדושכגת"ה מוקירו ומכבדו כערכו הקודש, המצפה לישועת ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו.
דוד בהגר"ש שליט"א מסוכטשאב האבק"ק טאמשוב
כמו כן שלח לרצי"ה דברי ניחומים לאחר מות אביו ובהם כתב:
"הלב נדהם ונדחף לשמוע כי גברו אראלים ונשבה ארון הקודש, מרא דארעא דישראל, גאון ישראל והדרו, אוי לה לספינה שאבד קברניטה... היה הקברניט המיוחד שהיה ברוחו פי שניים להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד, וממש איבדה האוניה את מנהיגה, הרב הראשי...!" ('אגרות לראי"ה', עמ' תקע"ו)


מכתב האדמו"רים מגור ואוסטרובצה וראדזין ונובומינסק:
בעזה"י חודש מ"ח ובחרת בחיים [תרפ"ו] לפ"ק ווארשא
כבוד ידידינו הרב הגאון המפורסם איש האשכולות וכו' כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א רב ראשי בירושלים עה"ק תובב"א
כאשר שמענו כי כ"ג שיחי' מתרעם על עמידתינו מנגד לסייע לקופת הקק"ל וקרן היסוד ואדרבה הנני מזהירים שלא ליתן לקופות הללו, הננו בזה להודיע לכ"ג שיחי' כי לדעתינו מאחר שחובתנו ליישב ישראל בארצינו הקדושה על יסוד התורה"ק והדת, והכספים הנאספים לקופות הללו דעת הנותנים רובם ככולם אף החפשים עכ"פ רוצים שהישוב הקדוש באה"ק יעמד על יסוד התורה"ק ובניית הדת על תלה, ולאשר בהתמיכה מהכספים הנאספים לקופות הללו הוא מסייע ידי עוברי עבירה ומחללי הדת בפומבי כנודע ואין מי מהחרדים לדבר ה' בראש המוסדות שישגיח שיהיה הסיוע רק למשפחות אחב"י שומרי הדת בעלי אומנות ועבודה משומרי התורה לזאת מלבד כי זה גזל הרבים אין באפשריות להחזיק בידי המחללים כל קדשי בני ישראל, ולכן מבקשים אנחנו גם את כ"ג שיחי' כי גם הוא יעמוד בפרץ לתקן גדרו של עולם ולעורר על דברינו הנאמרים באמת מקרב לב כי יסייעו אך ורק בידי המתיישבים באה"ק שומרי התורה והדת להרבות כבוד שמים וכבוד ישראל ובטוחים אנו כי בעזה"י יעמוד לנו זכות התורה והמצוה ושבו בנים לגבולם ונזכה לראות בהמ"ק בבניינו וירושלים עיר קדשינו בתפארתה בב"א
ונאום אברהם מרדכי אלטר
הק' מאיר יחיאל הלוי מאוסטראווצא
מרדכי יוסף אלעזר ליינער
אלטר ישראל שמעון
גורמים חרדיים שונים יטענו כי כאן האדמו"רים נקטו בכבוד מזערי ולא יותר מצד הנימוס וכן כתבו "רב ראשי" ולא "הרב הראשי", זה ואף ראיתי מי שטען ש"איש אשכולות" זה כלל לא תואר כבוד לרב. ראשית, רואים שהאדמו"רים ראו ברב קוק את ידידם, ואם היו מתייחסים אליו בשלילה, לא היו רואים בו ידיד, ולא בכל מכתב שגרתי לרב מקובל לכתוב "ידידי"/"ידידנו", אא"כ מדובר באמת בידידים. שנית, "רב ראשי" או "הרב הראשי" זה אותו הדבר כמו ב"רב עיר"/"רב העיר" וכן "רב אזורי"/"הרב האזורי". שלישית, "איש האשכולות" הוא בהחלט תואר לרב ותואר מיוחד ולא שגרתי. רביעית, בנוסף הם חוזרים כמה פעמים על "כ"ג שיחי' "="כבוד גאונו שיחיה" המראה על כבוד רב שרחשו לו. ומכתבי האדמו"רים מגור ורבי יחזקאל מאוסטרובצה במחלתו קשה של הרב קוק את הכבוד הרב שרחשו לו וכן מכתב רבי יחזקאל מעיד על הכבוד הרב שרחש גם אביו לראי"ה, ובין השאר כתב רבי יחזקאל 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א'

כן התייחסו בהערצה גדולה לראי"ה האחים האדמו"רים מרחמסטריבקה שהיו בין המצטרפים הרבים לכרוז שקרא ליום תפילה להחלמת הראי"ה, כמו גם הרבי מזוויהל/זווהיל והרבי ממודז'יץ.

וכן האחים האדמו"רים מבלז ובילגוריי שהיו קנאים קיצוניים התמתנו ובסופו של דבר התייחסו לראי"ה בכבוד גדול כפי שעולה ממכתבו של הרבי מבילגוריי לראי"ה שעימו צירף כסף לחלוקה לנפגעי פרעות תרפ"ט, וכפי ששלח לרב זוננפלד.

כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר' (ריי"צ מלובביץ'), 'הרב הגאון המפורסם פאר הדור רב פעלים וכו' כקש"ת הר"ר... רב הכולל בעיה"ק ירושלים תובב"א'

האמרי שאול ממודז'יץ התייחס בהערצה אישית גדולה לרב קוק ובין השאר בהזמנה לחתונת בנו, ר' שמואל אליהו, ששלח לרב קוק, כתב (חלק לא ברור): '...לאור הנותב... כליל התפארה, נוטה כשלמה אורה, תפארת עמו ועטרת (מילה לא ברורה) הרב הגאון... כש"ת מו"ה הרב אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש...'

הרבי מאוז'רוב-חנצ'ין אמר על הרב קוק שהיה צדיק אמתי וגאון אמתי וכן אמר על "אורות" לאחר שעיין בו: "מה נטפלו לספר... הלא יש שם דברים נפלאים!" (ליקוטי הראי"ה, חלק א')

הרבי הריי"צ נפגש עם הראי"ה בידידות רבה בביקוריו בארץ וכן התכתב עימו בידידות רבה ולמשל, כתב בי"ז באייר תרצ"ה ("אגרות קודש" כרך ג', איגרת תשע"ב): 'כבוד הרה"ג הנודע ומפורסם לשם תהלה ותפארת בתוככי גאוני יעקב בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ עה"י פה"ח (=עמוד הימיני פטיש החזק) רב פעלים כש"ת מוהר"ר אברהם יצחק הכהן שליט"א' (וכן ראה למשל כרך ב' איגרת תנ"ב מכ"א באלול תרפ"ט וכרך י"ג איגרת ד'תשכ"ט מב' בסיוון תרצ"ב ועוד). וכן כתב לרב קוק בברכת החלמה במחלתו הקשה של הרב קוק בתרצ"ה כבוד ידידי הרב הגאון הנודע לשם תהילה ותפארת בתוך גאוני יעקב, עה"י (עמוד הימיני), פטה"ח (פטיש החזק) בעל מידות תרומיות כש"ת מוהר"ר'...
בראשית הפסקה השנייה צ"ל "רבי דוד מסוכצ'וב"

שלח תגובה